בניית אתרים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

לשון לבגרות

 
 
    דף הבית
    מי זה מיכאל?
    ...ואיזה מין מורה הוא?
    איך מצליחים בלשון?
    מה לא ברור?? פורום שו"ת בלשון
    החומר לבגרות, עיצורים, תנועות
    חלוקה להברות - תרגיל
    בחינה בתורת ההגה
    חפ"ן, חפי"צ
    פרטי התקשרות

לשון

מקצוע הלשון מתחלק למספר חלקים. כאן אני אפרט לכם מה מכיל כל חלק ובאילו נושאים בדיוק הוא עוסק.

חלק א': נקרא "תורת ההגה". חלק זה עוסק במושגים ובתופעות הקשורות להיגוין של מילים. בחלק זה יילמדו הנושאים הבאים:

  1. העיצורים ואופן מיונם: מהו עיצור ועל פי אילו קריטריונים ניתן למיין עיצורים?
  2. התנועות ומיונן: טבלת התנועות.
  3. אימות קריאה: האם אות משמשת לסימון של עיצור או של תנועה?
  4. דגשים: דגש קל ודגש חזק. תפקידו של כל אחד וכיצד ניתן להבחין ביניהם? לאחר פרק 7 יילמד ההבדל בין דגש חזק תבניתי לבין דגש חזק משלים.
  5. השוואים: שווא נח, שווא נע ושווא מרחף. נלמד כיצד להבדיל ביניהם.
  6. ההברה וחלוקה להברות.
  7. ההטעמה – הטעם המילה (מלרע, מלעיל)
  8. המשך דגשים: דגש חזק תבניתי ודגש חזק משלים.
  9. תנועת פתח גנובה.
  10. מפיק: נקודה ב-ה' בסוף מילה.

תהליכים נוספים ששייכים לחלק "תורת ההגה" יילמדו בהמשך, במקביל להוראת החומר השוטף.

 

חלק ב': נקרא "תורת הצורות", או "מערכת הפועל". חלק זה קשור לניתוח פעלים לשורש, לבניין, לזמן ולגוף. השורשים במערכת השפות השמיות מתחלקים לקבוצות שורשים מסוימות, כשלכל קבוצה יש תופעה משותפת. קבוצות כאלה נקראות גזרות, ובמסגרת ההכנה לבגרות יילמדו הגזרות הבאות:

  1. גזרת השלמים.
  2. גזרת המרובעים.
  3. גזרת חפ"ן.
  4. גזרת חפי"צ.
  5. גזרת נפ"א.
  6. גזרת נפי"ו.
  7. גזרת נל"א.
  8. גזרת נל"י/ה.
  9. העיצורים הגרוניים (שייכים בעצם לגזרת השלמים).
  10. גזרת נע"י/ו.
  11. גזרת הכפולים (ע"ע).

 

חלק ג': נקרא "תחביר ושחבור". חלק זה אינו עוסק עוד במילה, אלא במשפט השלם, ובודק יחסים של מילים האחת לשנייה בתוך מסגרת נתונה של משפט בעל משמעות מסוימת. יילמדו המשפטים הבאים:

  1. משפט פשוט ואיבריו: נושא ונשוא, נשוא מורחב, לוואי ותמורה, מושאים ותיאורים, פנייה, הסגר וקריאה.
  2. משפט סתמי.
  3. משפט ייחוד.
  4. משפט כולל.
  5. משפט מחובר.
  6. משפט מורכב.
  7. דו-משמעות תחבירית.

 

חלק ד': שם העצם. עיקר הדגש יושם על זיהוי האופן שבו נוצרו שמות עצם בעברית: שורש במשקל, בסיס עם סיומת, הלחם בסיסים, נוטריקון (ראשית תיבות) או שאילה מלועזית. כמו-כן, יוסבר המונח "שורש תנייני" והקשר שלו לשמות עצם.

 

חלק ה': נטיית מילות יחס: כללי הנטייה הנכונה וההגייה הנכונה של מילות יחס בעברית.

חלק ו': אותיות השימוש וכל"ב: כללי השימוש התקני.

חלק ז': שם המספר.

 

חלק א': תורת ההגה.

בסיכום הזה אני אסביר לכם מהו עיצור ומהי תנועה, וכמו-כן – אתן לכם שיטות שונות המקובלות למיין עיצורים. זהו חומר ללימוד עצמי, הוא אינו קשה להבנה.

תורת ההגה: מהי? זו התורה אשר עוסקת בהגאים. הגאים הם הקולות שבוקעים מפיותינו כאשר אנו מדברים, והם מתחלקים לשתי קבוצות: צלילי עיצור וצלילי תנועה.

הסימנים הגרפיים שבאמצעותם אנו מייצגים בכתב עיצורים, הם אותיות האלף-בית. למשל: ש, ל, ג, הְ, ק..... כל אלה עיצורים.

בשביל לייצג בכתב את התנועות, אנו משתמשים בסימני הניקוד, ועל כך בהמשך.

העיצורים: מקובל למיינם לפי שלוש שיטות מיון עיקריות.

  1. על פי מקום החיתוך: מאיפה בעצם מתחיל העיצור? מהו המקום שעד אליו מדובר בסתם אוויר שיוצא מהרֵאות, ואחריו – מדובר בעיצור בעל משמעות?

א.      עיצורים שפתיים – בומ"פ

ב.      עיצורי חיך קדמי – דטלנ"ת

ג.        עיצורים שיניים – ז"ס ש"צ

ד.      עיצורי חיך אחורי – גיכ"ק

ה.      עיצורים גרוניים – רע הא"ח

  1. על פי אופן החיתוך: פוצץ או חוכך. האם האוויר יוצא מהפה בבת אחת, כמו בעיצורים בְּ, ג, ק, ת, או שהוא זורם באופן מתמשך – כמו בעיצורים ו', ז', ל'... העיצורים הפוצצים הם: "בגד כפת אקט". יתר העיצורים הם חוככים.
  2. על פי מידת הקוליות: קולי או אטום. האם אנו משתמשים במיתרי הקול שלנו כדי להגות את העיצור, כמו שלמשל קורה בעיצורים ל', מ', ד', ג'... או שאנו הוגים את העיצור ללא שימוש במיתרי הקול, כמו למשל בעיצורים ש', פ', ת'... העיצורים הקוליים הם "וגד עזר לנו בים". יתר העיצורים הם אטומים.

 

תרגיל: מיין את העיצורים על פי שלוש תכונותיהם בכל המילים שבמשפט הבא:

יֵשׁ לַחֲבֶרְתִּי כּוֹבַע אָדֹם. לדוגמה – העיצור י': עיצור חך אחורי, חוכך, קולי.

 

לעתים אנו עדים לתופעה בשם "הידמות חלקית בקוליות (בדיבור)". תופעה זו מתרחשת כאשר לפנינו שני עיצורים ברצף (כלומר ללא תנועה ביניהם), והם אינם שווים במידת הקוליות שלהם (כלומר הראשון הוא קולי והשני – אטום, או להיפך). לדוגמה, התופעה מתקיימת במילה זְכוּכִית. במילה זו, אנו רואים שאחרי העיצור ז', שהוא עיצור קולי, בא מייד העיצור כ', שהוא אטום, ואין תנועה ביניהם! לפיכך, בלשון הדיבור, ישנו קושי להגות עיצורים אלה כמות שהם, ולכן אנו הופכים את מידת הקוליות של העיצור הראשון (במקרה שלנו – ז'), שתתאים למידת הקוליות של העיצור השני (במקרה שלנו – כ'). כלומר, בלשון הדיבור אנו הוגים [סכוכית], מכיוון שה-כ' היא אטומה, ובהשפעתה גם ה-ז' הופכת לאטומה. תרגול: הסבירו בדרך דומה את המילים סבתא, מבחן

דוגמה הפוכה היא המילה מִסְגָּד. יש לנו כאן רצף "סְג". העיצור ג' הוא עיצור קולי, אך העיצור ס' הוא אטום! מסיבה זו נוצר קושי להגות מילה זו כמו שצריך, ולכן אנו הופכים את העיצור ס' לעיצור קולי, בהשפעת הקוליות של ה-ג', וכך, בלשון הדיבור, אנו אומרים [מזגד]. זכרו שהתופעה מקיימת בדיבור בלבד!

 

התנועות: בדרך כלל, ייצוג התנועות בעברית מתבצע באמצעות סימני הניקוד. לכל צליל יש בעברית יותר מתנועה אחת שמייצגת אותו. לדוגמה: את המילה אהבה, שיש בה שלושה צלילי A, מנקדים כך: אַהֲבָה. ניתן לראות אם כן, שבעברית קיימים מספר סימנים לכל צליל. בשביל מה צריך מספר סימנים לכל צליל?

פעם היה הבדל בהגייתן של תנועות שכיום הגייתן זהה. ההבדל בא לידי ביטוי באורך התנועה, ולכן התנועות מתמיינות לתנועות גדולות (ארוכות), לתנועות קטנות (קצרות) ולתנועות חטופות. בימינו, הבדל זה אינו קיים יותר, אך הטבלה נשארה. טבלת התנועות היא בגדר הכרח לשינון, כיוון שהיא מהווה בסיס להמשך לימוד החומר. בטבלה שלהלן מוצגת התנועה, ואחריה שם התנועה ודוגמה.

 

 

 

 

טבלת התנועות:

הצליל

התנועה הגדולה

התנועה הקטנה

התנועה החטופה

A

אָ קמץ. זָקָן.

אַ פתח. יַעַר.

אֲ חטף-פתח. עֲנָק.

E

אֵ צירה. עֵץ.

אֶ סגול. בַּרְזֶל.

אֱ חטף-סגול. אֱמֶת.

I

אִי חיריק מלא. שִׁיר.

אִ חיריק חסר. אִשְׁתִּי.

------------------------

O

אֹ חולם חסר. הכֹּל.

אוֹ חולם מלא. שׁוֹט.

אָ קמץ קטן. אָפְנָה.

אֳ חטף-קמץ. אֳנִיָּה.

U

אוּ שורוק. שׁוּם.

אֻ קובוץ. שֻׁלְחָן.

------------------------

 

תרגיל:

בכל מילה מהמילים הבאות, רשום על כל תנועה את שמה ואת מקומה בטבלה (גדולה, קטנה או חטופה).

אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתְּ נֶהֱדֶרֶת עִם יְלָדִים. כְּבָר שְׁנֵי חֳרָפִים שֶׁאַתְּ מְטַפֶּלֶת בְּזוּג יְלָדַי לַמְרוֹת דַּלְּקוֹת הָאָזְנַיִם שֶׁלָּהֶם. הֶחֱלַטְתִּי לְהַגְדִּיל אֶת מַשְׂכֻּרְתֵּךְ.

  מיכאל, 052-3831381, sokolovs@netvision.net.il  
האתר נבנה במערכת 2all   בניית אתרים