בניית אתרים בחינם
 

 

 
 

בס"ד

מאמר הבא הוא מאת ידידי דניאל בלס מנהל אתר "האמת האבסולטית

 

הדרך להתגבר על היצר הרע בענייני שמירת הברית

 

* * * לשמור ולשנן * * *

 

"יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה, וירחיב דעתו בחכמה--
שאין מחשבת עריות מתגברת, אלא בלב פנוי מן החכמה". מתוך משנה תורה להרמב"ם

 

"סוף מעשה במחשבה תחילה". (הפיוט "לכה דודי", רבי שלמה אלקבץ)

 

"איזה הוא גיבור? -- הכובש את יצרו" (אבות ד, א)

 

אמרו חז"ל (אבות ג, א): "הסתכל בשלשה דברים - ואין אתה בא לידי עבירה.

 

דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון.


מאין באת? - מטיפה סרוחה.


ולאן אתה הולך? - למקום עפר רימה ותולעה.

 

ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? - לפני מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא."

 

 

* * *


שמתי לבי לכך שהנושא נידון פעמים רבות. לא הכל חיים בעולמה של תורה
ולא הכל מצליחים להתגבר על יצר הנעורים, מסתבר.
זוהי הסיבה שכתבתי את המאמרים הבאים, ואליו גם אפנה בין השאר את האנשים
הפונים אלי עם הבעיה הזו. התשובה לבעיה טמונה למעלה - בראש, ומקור המחשבה
הוא היחיד שיכול להחליט החלטות, להתגבר על רצונות הגוף, או להיפך ר"ל.


אך לשם כך עליכם להחליט כללי ברזל. כלל ברזל הוא כלל שעליכם להכריע כי תבצעו אותו באופן חד וחלק, וללא עוררין.

זוהי החלטה שגם לו יתהפך העולם - לא תזוזו ממנה ימין ושמאל. לאחר שהצבתם
לעצמכם כללי ברזל, המשימה להתגבר על היצר הרע תהיה קלה בהרבה.
 
שלכם בדאגה,
דניאל בלס.

 

 

* * *

 

להבין שזה לא משחק

 

ילדים שלא התנהגו כראוי, לפעמים מתבקשים לעמוד בפינה, אך במקרים רבים
יתבקשו גם לגשת אל הלוח ולכתוב עליו בגיר משפט כלשהו הקשור למעשה אותו הם עשו.
אכן, כשחוזרים על משפט כלשהו פעמים רבות הוא נקלט בזיכרון היטב ומשמעותו מונצחת.
לשם כך חשוב לא רק לדקלם את המשפט אלא לחשוב היטב-היטב על תוכנו ולהבינו.

 

וזהו משפט המפתח שעליכם לשנן - "זרע נועד להביא תינוק".

 

היש דבר פשוט וידוע מכך? ובכל זאת – עלינו לשנן - זרע נועד להביא תינוק. זרע לא נועד
להשפך כמים, זרע איננו פסולת שתן, וזרע לא נברא עבור איזה משחק של קלות דעת. זרע הוא
מרכיב החיים. מכל זרע ראוי להווצר גוף תינוק – משכן לנשמת יהודי.
זוהי משמעותו ומטרתו היחידה של הזרע – להגיע למקומו בזמן הראוי לו וליצור תינוק.
כל מעשה אחר באותו זרע הוא עוול ממש. היצר הרע מנסה להסתיר מכם ידיעה פשוטה
וברורה זו. היצר הרע מנסה ליצור את הרושם שמעשה הוצאת הזרע הוא מעשה קטן
ופשוט. יותר מכך, היצר הרע משקר לכם שלא ניתן להתגבר על ההרגל הרע הזה. לכן, תהיו
חכמים יותר מן היצר, הקדימו כל מעשה במחשבה תחילה, ושננו גם אתם:

 

זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק.

זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק.

זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק.

זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק.

זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק.

זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק.

זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק.

זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק. זרע נועד להביא תינוק.

 

מן הזרע מגיעים תינוקות לעולם. הזרע הוא חומר יקר ומרכיב החיים.

מכל זרע ראוי להיווצר תינוק. זרע לא נועד להיפרק עבור איזו תאווה משולחת רסן.

זרע נועד להביא לעולם תינוק. לשם כך יש בתוכינו זרע.

 

זרע נועד להביא תינוק - חיזרו על משפט זה שוב ושוב ושוב ושוב! הכניסו היטב את המחשבה
לראשכם וחישבו עליה, הבינו אותה, חיו אותה!
אנחנו צריכים להבין שהאיברים הללו נועדו למטרה הזו בלבד. אין לאיברים וליצרים הללו
שימוש בפני עצמם, ומטרתם אינה ההנאה שבדבר. חשבו על ההיריון ועל הלידה, שהיא
כל המטרה של אותם איברים ואותם רצונות.
כשהייתם ילדים, לא ידעתם כיצד ילדים מגיעים לעולם. וכעת שאתם יודעים, מבקש היצר
להשכיח מכם זאת. אל תתנו לו! הילחמו כדי לזכור מדוע הבורא ברא טבע זה. זכרו – אינכם ילדים יותר.
בפעם הבאה שהיצר יציע לעשות את "המעשה", השתמשו קודם לכן במחשבה - כי סוף מעשה
במחשבה תחילה. חשבו על כך שכל תמונה או דמות זימה העולה במחשבת אנוש, וכל סוג של
עריות שהאדם מסוגל להעלות על דעתו - מסתיים בסופו של דבר בהוצאת זרע - ושם נגמרת כל
ההנאה הגשמית. אז חשבו תחילה - מהי מטרת הזרע? מדוע כל ההנאה מסתיימת בהוצאת הזרע?
הכניסו היטב למחשבתכם מהי בדיוק מטרת הזרע, והיצר יחלש באחת אם לא יברח על נפשו
בכל פעם שתבינו זאת. מוטל עליכם לא רק לדקלם את המשפט אלא להבינו!
כאשר האדם מבין שהזרע לא נועד לספק הנאה גשמית כלשהי אלא שההנאה הגשמית
מקורה בסיבת הזרע – היצר נחלש באחת. המחשבה – היא תציל אתכם מן היצר.

 

חשבו על כך בסבר פנים חמורות - הגיע הזרע למקומו המתאים ואחר חודשים מספר יצא
מאותו בית הרחם תינוק. הזרע נועד להביא תינוק. זו היה המטרה, הסיבה והתוצאה.
חשבו על התינוק, חשבו על הוולד. כל המחשבות וענייני פרייה ורבייה שבעולם אינם דבר
בפני עצמו אלא תוצר שולי של מעשה חשוב, אלה נועדו לעשיית מעשה לשם יצירת הוולד.

 

תוצאה וסיבה - זאת המשמעות של כל יציר נברא – לשם כך אלוקים יצר. הזרע לא נועד
רק כדי לספק איזו הנאה רגעית, או להכלל במחשבות זימה – הוא נועד להביא לעולם תינוק.
משמע – כל מחשבות הזימה וכל הנאות הרגע נובעות מצורך הזרע להגיע למקומו –
כדי ליצור את הוולד. משמע – ההנאה מן היצר אינה אמיתית, היא מזוייפת, עבורה אין
כדאות לעמול וגם לא רגע קצר אחד, היא בסך הכל ההשלכה והקליפה של מעשה מכובד.

 

היצר מציע הנאה של רגע, ואלף ואחד מחשבות בנושא, אך ברגע שמבינים שכל המחשבות
והתמונות והציורים נועדו להביא את הזרע למקומו – מבינים כי ביצר העריות אין ממש, כי
יצר העריות אינו מושג בפני עצמו ואין בו שום סיבת הנאה כלל. הוא אינו אלא תוצר, והסיבה היא הוולד.
אם מטרת הזרע היתה רק ההנאה שבדבר, לא היה לחומר הנשפך כל חשיבות. אך הזרע הוא חומר חשוב,
מורכב לתאים ובעל מטרה יקרת ערך – הוא נועד להגיע למקומו הראוי בזמן הראוי לו כדי ליצור
גוף תינוק במעי אשה, ולא נועד להשפך סתם כך עבור איזו הנאת שיכור.

 

לכן, חזרו שוב ושוב על המשפט החשוב – זרע נועד להביא תינוק.

שום מטרה אחרת – הזרע נועד אך ורק להביא תינוק.

כיצד מגיעים תינוקות לעולם? מזרע מגיעים תינוקות לעולם!

הזרע נועד להביא לעולם בני אדם, בזרע גלום כל גוף האדם ומשכן הנשמה.

הזרע נועד להביא לעולם תינוק, תינוקת. וילד. ילדה. גבר. אשה. וזקן. זקנה.

 

זו המטרה ואין בלתה. כל הנאות היצר בנושא נגררות אחר המטרה הנשגבה הזו. אילולא המטרה,
לא היה כל יצר וכל רצון או תאווה. היצר אינו בר-קיימא, הוא אינו דבר בפני עצמו, אין לו
כל תמונה ואין לו כל ציור, כי הוא פשוט איננו קיים, הוא לא יותר מצל.
כל המשיכה האנושית בין המינים נועדה אך ורק לשם יצירת הוולד, ולכן רק הזרע הוא מה
שנשאר אחר כל "מעשה". הוא סיבת המעשה ומטרתו היא יצירת הוולד בלבד. כמה נורא הוא
המטיל זרעו כשתן, ולא חושב לרגע על חשיבות הזרע ומטרתו הנעלה.

 

ההצלחה של היצר נובעת מכך שהוא משכיח את הסיבה, המטרה והתוצאה. הוא גורם לאדם לחשוב שכל
המעשה נועד לסיפוק היצר, והזרע הוא איזה תוצר חסר משמעות לאשפה. כאילו הזרע נועד לספק איזו
מטרה שפלה של הנאה גופנית-רגעית ותו לא.
היצר גורם לאדם לחשוב שהזרע הוא מים ואת מימיו הוא מטיל. לכן על האדם להדגיש במחשבתו את חומרת
העניין ולהבין את חשיבות ומטרת זרעו אשר נברא בגופו.

 

היצר גורם לאדם להתמקד בו ובציור שהוא מעלה בדמיונו, אך המסקנה הברורה ביותר של מטרת כל
הניסיונות היא להוציא את הזרע במקום המיועד לו למטרה המיועדת לו. לכן, חכו בסבלנות והתגברו.
כשיגיע הזמן, תשיג מטרת המעשה את התוצאה הרצויה. בינתיים, ניתן להתרגל לנזירות מן היצר
באמצעות המחשבה הטהורה והישרה של טבע כל חי.
כבר אמרו חז"ל "איבר קטן יש באדם, מרעיבו שבע ומשביעו רעב".  ככל שתתגברו יותר - יהיה לכם קל יותר,
ואם יגיעו ניסיונות קשים זה רק מכיוון שהיצר מנסה את כוחותיו האחרונים כחתול הנדחק לפינה. ברגע
שתביסו אותו, הניסיונות יהיו קלים יותר. אך לשם כך עליכם לעבור את המבחן, להרגיל עצמכם במחשבות
טהורות הרחוקות מכל מעשה של תאוות בשרים.

 

בכל פעם שהיצר מנסה לגבור או רק להציע הצעה לשפוך דבר יקר, מיד לחשו לעצמכם את המשפט –
"זרע נועד להביא תינוק" - אלוקים ברא את הזרע באדם למען יביא לעולם עוד אדם וזוהי מטרת
כל הדמיונות והיצרים. חשבו על ההריון והלידה, והסיבה לכל מה שמציע היצר, חשבו כיצד
זה יסתיים וכיצד זה היה צריך להסתיים, כי סוף מעשה במחשבה תחילה. ואלוקים יעזור.

 

עוד ראוי ולחזור ולציין את מה שאמרו חז"ל בפרקי אבות:

"הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה: דע מאין באת, ולאן אתה הולך ולפני מי
אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת? – מטיפה סרוחה.

לאן אתה הולך – למקום עפר רימה ותולעה.

ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון – לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא!"

 

 

* * *

 

"זרע" ו"צאצא" בתורה זה היינו נוח, אלוקים מתייחס לזרע כאל ילדים וצאצאים, פשוט, כי זוהי
מטרתו היחידה של הזרע. אלוקים מלמד אותנו בתורה באופן הברור ביותר מהו הזרע ומהי חשיבותו לדורות עולם:

 

בראשית (פרק א, יא):

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ
עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.

 

בראשית (פרק ד, כה):

וַיֵּדַע אָדָם עוֹד, אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת:  כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים, זֶרַע אַחֵר--תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ קָיִן.

 

בראשית (פרק ה, א):

זֶה סֵפֶר, תּוֹלְדֹת אָדָם: בְּיוֹם, בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים, עָשָׂה אֹתוֹ. זָכָר וּנְקֵבָה, בְּרָאָם;
וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמָם אָדָם, בְּיוֹם, הִבָּרְאָם. וַיְחִי אָדָם, שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ,
כְּצַלְמוֹ; וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, שֵׁת. וַיִּהְיוּ יְמֵי-אָדָם, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שֵׁת, שְׁמֹנֶה מֵאֹת, שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים,
וּבָנוֹת. וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם, אֲשֶׁר-חַי, תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיָּמֹת.

 

בראשית (פרק ז, א)

וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ, בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה: כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי, בַּדּוֹר הַזֶּה. מִכֹּל
הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח-לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה--אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, שְׁנַיִם--
אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.  גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה, זָכָר וּנְקֵבָה, לְחַיּוֹת זֶרַע, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.

 

בראשית (פרק ט, ח)

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-נֹחַ, וְאֶל-בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹר. וַאֲנִי, הִנְנִי מֵקִים אֶת-בְּרִיתִי אִתְּכֶם, וְאֶת זַרְעֲכֶם, אַחֲרֵיכֶם.

 

בראשית (פרק יב, ז)

וַיֵּרָא ה', אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת; וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, ל-ה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו.

 

בראשית (פרק יג, טו)

כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ: 
 אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ -- גַּם-זַרְעֲךָ, יִמָּנֶה. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ:  כִּי לְךָ, אֶתְּנֶנָּה.

 

בראשית (פרק טו, ג):

וַיֹּאמֶר אַבְרָם -- הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי, יוֹרֵשׁ אֹתִי. וְהִנֵּה דְבַר-ה' אֵלָיו לֵאמֹר,
לֹא יִירָשְׁךָ זֶה:  כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ. וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא
הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים -- אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ.

 

בראשית (פרק לח, ח)

וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן, בֹּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ; וְהָקֵם זֶרַע, לְאָחִיךָ. וַיֵּדַע אוֹנָן, כִּי לֹּא
לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע; וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו, וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע, לְאָחִיו. וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה', אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיָּמֶת, גַּם-אֹתוֹ.

 

ויקרא (פרק יח, יט):

"...וְאֶל-אִשָּׁה, בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ -- לֹא תִקְרַב, לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ. וְאֶל-אֵשֶׁת, עֲמִיתְךָ --
לֹא-תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ, לְזָרַע לְטָמְאָה-בָהּ. וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן, לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ; וְלֹא תְחַלֵּל אֶת-שֵׁם
אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה'. וְאֶת זָכָר -- לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה, הִוא. וּבְכָל-בְּהֵמָה לֹא-תִתֵּן
שְׁכָבְתְּךָ, לְטָמְאָה-בָהּ; וְאִשָּׁה, לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ -- תֶּבֶל הוּא.
אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה: כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם. וַתִּטְמָא הָאָרֶץ,
וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ; וַתָּקִא הָאָרֶץ, אֶת-יֹשְׁבֶיהָ. וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי,
וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה..."

 

במדבר (פרק טו, לט):

וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם.  טו,מ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ,
וַעֲשִׂיתֶם אֶת-כָּל-מִצְוֹתָי; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, לֵאלֹהֵיכֶם.  טו,מא אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי
אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם, לֵאלֹהִים:  אֲנִי, ה' אֱלֹהֵיכֶם.

 

דברים (פרק ל, ה):

וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ -- וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ. וּמָל ה'
אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ: לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ -- לְמַעַן חַיֶּיךָ.

 

 

 

 

* * *

 

חמישה כללים

להתגברות על היצר הרע!

 

 

 

כלל ברזל מספר אפס:

אל תעמיד את עצמך בפני הנסיון!

 

אל תתנו ליצר הרע אפשרות לפתות אתכם או להציק לכם בכלל, הציבו גבולות ומכשולים ליצר הרע.
ותרו על דלת נעולה בחדר, מחקו וחסמו כל מוקד שיתן לכם פתח למקור תאווה, לכו לשון בביגוד מלא,
שטפו ידיים ופנים במים קרים בכל פעם שהיצר מציק ביתר שאת
(במקרים קשים - טפטפו מים קרים על מקום התאווה), אל תעברו ברחוב
בלתי צנוע, למדו ושנו בישיבה כדי להתנזר מהתאווה, עסקו בתורה בכל זמן פנוי
ובמיוחד בשעות בהן היצר בדרך כלל גובר, היו מיושבי בית המדרש. העיקר שלא תעמידו את עצמכם בניסיון כלל.
זכרו את מה שאמרו חז"ל - "אין אפוטרופוס לעריות", איש לא יכול להיות בטוח
שהוא יעמוד ביצר הנורא הזה, ואיש לא יכול להעיד על עצמו שהוא מחוסן.

 

 

כלל ברזל מספר אחד:

אל תחשוב על זה!

 

כל מחשבה על זימה או עשיית החטא היא בגדר "לפתח חטאת רובץ". אם תתנו ליצר
פתח, וגם הזעיר ביותר, הוא יגרום לכם לחשוב על החטא ויטריד את מנוחתכם יומם ולילה.
היצר הרע קודם כל יגרום לכם להרגיש "אני יכול, אני מסוגל לעשות את זה, אם אני אתעלם
לרגע מן האמת. יש בידי הבחירה לעשות את זה" - זה בגדר השתעשעות במחשבה ומשחק באש.
מכאן והלאה היצר יגרום למחשבות שיחזקו את הרצון לעשות את זה, השקר של
"כמה הדבר חסר" וכמה טוב ונעים יהיה לעשותו, ואולי גם יציע תירוצים מדוע לחזור אליו,
"מדוע היצר אינו כל כך נורא".
אם היצר לא יצליח בכך, הוא יגרום לכם להרגיש שבלעדיו אין לכם חיים, שזה היה הדבר
הטוב היחיד בחיים שלכם.

ולאחר כל אלה, חטאת יגרום לכם לעשות זאת, תוך התעלמות מלאה מכל מה שידעתם.

 

היצר פועל ברוב המוחלט של המקרים באותה הדרך, התכסיסים שלו ישנים ועתיקים, אך
הם עדיין פועלים ולצערנו - בהצלחה. עלינו לדעת מיהו היצר ולהלחם בו בכל כוחנו עבור
היום בו כל העולם הזה כבר לא יהיה חשוב לפנינו.

 

 

כלל ברזל מספר שתיים:

אם היצר גרם לך לחשוב על זה,

תתייחס לכל הצעה שיציע כאל הדבר הגרוע ביותר!

 

היצר מציע לכם "להתקלח" עבור הניקיון? היצר מציע לכם לצאת לרחוב כדי "לטייל"?
להסתכל במקומות שונים בשביל "היופי"? גרוע מכך? - התייחסו להצעתו כאל שפיכות דמים של ממש!
אם היצר קשה עליכם, סימן כי אתם מרגישים שהדבר בהישג ידכם והוא קל בעיניכם.
אם תתייחסו אל היצר כאל הרוע בהתגלמותו ואל הצעתו כאל הגרוע מכל, לפתע לא יהיה קשה עוד להתגבר עליו.
אילו היו אומרים לכם שחס ושלום יפגע אהוב אם תיכנעו ליצר - לא יהיה לכם כל קושי
עוד להתגבר על היצר הרע. הרי לכל הצעה שיציע תענו ללא כל מחשבה שנייה -
"שאני אסתכן בחטא נורא כל כך? שאפגע באהוב למען סיפוקי האישי? בשום אופן לא!"
אם תתייחסו ליצר הרע כאל הנורא מכל, יהיה לכם יותר קל להתגבר עליו! הקושי נובע
מהקטנת היצר והמחשבה שהדבר איננו נורא כל כך.
לשם כך יועיל ללמוד מהו בדיוק הזרע, מדוע כה חשוב הוא, ומדוע לא נועד הוא לספק
איזו הנאה מטופשת.

 

 

כלל ברזל מספר שלוש:

לברוח מן היצר ומהר!

 

היצר הצליח לגרור אתכם לתאווה? כעת זהו הניסיון הקשה ביותר. מוטל עליכם לברוח
מן היצר ללא כל מחשבה נוספת. החליטו החלטה - יש בידי הבחירה ואני בורח מן היצר.
צאו אל החוץ להתאוורר. העיקר, אל תמשיכו במעשה!
היצר ינסה לשקר לכם כמה נעים יהיה להמשיך, או ישקר לכם שאין טעם להיאבק בו
לאחר שכבר התחלתם במעשה. לכן עליכם לברוח ממנו ומהר. לא לתת לו עוד במה.
ברחו מן הרחוב, סיימו את המקלחת, ברחו מן החדר - העיקר לא להמשיך במעשה.

 

אמרו לעצמכם - "הרגע הזה לא ימשך לעד, ואנו יודעים שנתחרט עליו בעתיד". זכרו:
המוות יגיע ושום תאווה שבעולם לא שווה לעומתו.
היום נראה רחוק, אך הוא אינו - כי בכל יום אנו מתקרבים אליו, והזמן חולף במהירות הבזק.
הבה נחייה עבור אותו היום, היום האחרון שיגיע, היום בו כל התאוות שבעולם יהיו חסרות
משמעות, היום בו רק ניצול הזמן לרוחניות הוא שיחשב. מה שווה להשקיע עבור כל תאוות
ויצרים שבעולם כאשר אנו יודעים בוודאות גמורה שהיום הזה יגיע.
גם אם היצר משקר לכם שהוא הכל, ואין דבר בלתו, ברחו מפניו - ברחו עבור העתיד
ואינספור הרגעים בהם תדעו וגם תרגישו את האמת, והיצר לא יציק לכם כלל. אמרו
לעצמכם ברגע הקשה הזה: "עלי להפסיק עכשיו ממעשי, עבור אותו היום והרגע בו אדע
שמה שאני רוצה עכשיו לא היה שווה מאומה ולא היתה בו שום הנאה אמיתית כלל, והזמן
הזה יגיע ללא כל ספק. אני לא מרגיש זאת עכשיו אך אני ארגיש זאת בעתיד הקרוב והרחוק".

 

כלל ברזל מספר ארבע:

אל תתייאשו - המשיכו להלחם!

 

הניצחון האמיתי של היצר הוא לא הפעם בה הצליח להכשיל אתכם, אלא הרגשת הכישלון
שנתן בלבכם אשר תוביל אתכם לאינספור חטאים נוספים וגרועים יותר. זכרו תמיד
שאלוקים אוהב אתכם ולכן הוא נותן לכם לחיות. אלוקים ארך אפים ורחמן, והוא מצפה לכך שתחזרו בתשובה.

אין מושג כזה להתייאש! כל עוד נשימה באפכם, מוטל עליכם להלחם. הילחמו כל עוד אתם
יכולים. אלוקים שופט כל מעשה לפי המידה שלו, אולי נכשלתם בחטא כלשהו כי הוא היה קשה
מאוד ולא נלחמתם די הצורך ובכלים הנכונים, אך אין זו סיבה להרים ידים כאשר היצר מציק לכם
בדבר קל ואין זה תירוץ לא להמשיך להלחם בו בעתיד גם כאשר הוא קשה!
אתם תשפטו בכל מעשה לפי החומרה שלו והקושי שלו. העונש על יצר שהיה קל להתגבר עליו
אינו דומה לעונש על יצר שהיה קשה להתגבר עליו. עכשיו היצר מציק בדבר קל? התגברו עליו,
כשלון קשה אינו תירוץ להרים ידים. הילחמו כמה שאתם יכולים. התביעה תהיה גדולה פי כמה
כאשר היה לכם הכוח להלחם ביצר ונכנעתם לו סתם כך ללא קרב, ביחוד אם היה זה ניסיון קל.

 

המשיכו להלחם ביצר, היו גיבורים, והשם יהיה בעזרכם!

 

 

 

* * *

 

מדריך נוסף להתגברות על היצר הרע:

 

 

את המאמר הבא שלח אלי יהודי יקר באי-מייל, ערכתי אותו היטב, והוספתי בו כמה אמרות, להצלחת עם ישראל:

 

חז"ל (חכמינו זיכרונם לברכה) אמרו: "איבר קטן יש באדם: מרעיבו – שבע, משביעו- רעב"


כלומר: ככל שאתה משביע את התיאבון שלך ליצר הרע, כך אתה נהיה רעב בפעם הבאה,
והיצר רק מתחזק. אך ככל שאתה מרעיב את התיאבון המיני שלך והיצרים  אתה תשבע, יהיה הרבה פחות קשה!


- אך אל תאמר לעצמך "זה אבוד, אני מכור/ אי אפשר לעמוד בפיתוי"!

"אתה מסוגל להפסיק!" שהרי אלוקים לעולם לא נותן לאדם ניסיון שהוא אינו יכול לעמוד בו.

אם צצה בך מחשבה רעה, דע לך שאתה "יכול" להתגבר. הכל תלוי בהחלטתך שלך שהרי זהו ניסיון
ואם אתה נכשל בו, אל תוותר ואל תתייאש! הייה בטוח שאתה יכול להתגבר על קשיים מסוימים
בחייך. הרבה הצליחו, גם גברים וגם נשים, אתה גם תצליח אם תהייה נחוש בדעתך להצליח.

זכור: השבוע- שבועיים הראשונים הם הקשים ביותר אך כבר אחרי השבוע הראשון תגלה
שההתגברות קלה יותר. אם תצליח לעמוד בניסיון היצר יפסיק להציק ולהטריד אותך והחיים שלך
יהיו מאושרים בהרבה! (יכול להיות, לפעמים, שגם אחרי ההתגברות היצר מציק פעמים ספורות
בחודש כדי לבדוק אם אתה אמיתי עם עצמך). אך היצר כבר לא יהיה כבד ולא יטריד את מנוחתך.
זכור: לאחר השבוע הראשון היצר מנסה את כוחו האחרון לפני שהוא נחלש ולכן יהיו לך ניסיונות
קשים ולעיתים גם כישלונות או קרי לילה - המשימה שלך היא לא להתייאש ולהמשיך להיאבק
הלאה כאילו לא נכשלת בכלל! רק כך תנצח.

הנחישות היא הצעד הראשון. כאן המקום להתחיל. אתה חייב להסכים עם עצמך קודם כל,
שתסיים לקרוא מאמר זה עד הסוף ותיישם אותו מתחילתו ועד סופו על מנת להצליח.

ברגע שאתה מגיע להחלטה הזאת הבעיה תיראה לך כקטנה ביותר.


אבל צריך שתהייה לך יותר מתקווה או רצון, יותר מהידיעה שזה באמת טוב בשבילך. זו חייבת
להיות החלטה שלך ללא כפיה מגורם כלשהו, רצון חופשי. אם באמת תעבוד על עצמך במחשבה
שזה מה שיירפא אותך אז יהיה לך הכוח להתגבר על כל מיני פיתויים בדרך.


- אחרי שהגעת להחלטה הזאת, עיין בצעדים הבאים. למד, שנן ובצע:


מדריך לבקרה עצמית:


- לעולם אל תיגע בחלקים המכוסים של גופך, למעט בזמנים טבעיים כמו רחצה באמבטיה או כניסה לשירותים.

- הימנע מלהיות לבד כמה שרק תוכל. מצא לך חברים טובים ובלה במחיצתם כמה שיותר.


- אם אתה שותף לחדר שבו אחד מהשותפים יש לו בעיה כזאת, אתה חייב לפרק את השותפות הזאת.

לעולם אל תתחבר עם אנשים שיש להם אותם חולשות כמוך.

לעולם אל תניח ששניים עם אותה בעיה יתגברו עליה יותר בקלות. זה לא יקרה. אתה
חייב להתרחק מאנשים כאלה. רק להיות במחיצתם תגרום לבעיה להישאר במוחך.
הבעיה חייבת לצאת ממוחך, כי שם מתחילה הבעיה באמת, ושהייה במחיצת אנשים המזכירה לך את הבעיה לא תעזור.

- כאשר אתה מתקלח, אל תתפעם מגופך מול המראה. לעולם אל תישאר במקלחת
יותר מחמש עד שש דקות. הישאר רק לזמן הנחוץ להתקלח. להתנגב ולהתלבש ועוף
מייד מהמקלחת לחדר בו יש אנשים נוספים.
- במיטה, אם שם הבעיה מתחילה לצוץ במלוא עוצמתה, התלבש לשינה עם מכנסיים
ארוכות שמתחתם כמובן יש תחתונים. שים גופיה ועליה חולצה או חולצת טריקו.
התלבש כך שלא יהיה לך נוח ולא קל לגעת בעצמך, ובגלל כל הבגדים שעליך תתעצל
להורידם על מנת לגעת בעצמך.
ברגע שתתחיל לפשוט בגדיך כדי לגעת בעצמך, המחשבה תצוץ במוחך שאתה לא
מספיק חזק וכך תזנח את הרעיון. לכן שים כמה שיותר בגדים על מנת להקשות על עצמך.

- אם הבעיה חמורה יותר ...במיטה.... קום מהמיטה, גש למטבח והכן לך משהו לאכול.

גם אם זה באמצע הלילה, גם אם אתה לא רעב במיוחד, גם אם תעלה קצת במשקל. הרעיון
מאחורי טיפ זה הוא שתעסיק את המוח שלך במשהו אחר רק אל תישאר במיטה עם המחשבה על...


 

- העסק את מוחך כל הזמן במחשבות חיוביות. קרא כמה שיותר ספרים, ספרי תורה... ספרי רבנים... שירה יהודית וכו'.

- עשה לך מנהג קבוע וקרא כל פעם רק פרק אחד מהתנ"ך, או פעם בשבוע צא לדרשה של איזה רב.


כאשר הפיתוי לגעת בעצמך מתחזק. צעק: די !!! הפסק את המחשבות בנושא זה וגש לעשות דברים אחרים.

 

 

 

* * *

 

 

תקון הכללי, של רבי נחמן מברסלב:

 

התיקון ימצא בקישורים הבאים:

 

 http://www.breslev.co.il/html/tikun_clali.aspx

http://www.breslov.com/coreh/Tikkun_HaKlali.htm

 

 

 

 

 

* * *

 

תקון מ"ח מתקוני הזוהר הקדוש

 

- יש לציין כי לא צריך להבין פירוש המילים רק יוציאם בפיו ואשרי חלקו -

 

סגולה נפלאה לאדם לתקן עצמו נפשו רוחו ונשמתו, והיא חצובה מהאור המופלא
רבנו האר"י ז"ל, לומר בכל יום ויום אחר התפלה תקון מ"ח מתקוני הזוהר הקדוש
והוא מסוגל לתקון עוון פגם הברית, ובפרט מן הפרט ביום שראה קרי ח"ו. והשם יזכנו
לתקן נר"ן, ולא ניעול בכיסופא לעלמא דקשוט.

 

א) מתקן נפשו רוחו ונשמתו. ב) ס"מ וסיעתו בדלים ממנו. ג) אינו בא לידי קרי במהרה.

ד) אינו רואה מיתת בניו. ה) ה' יזכהו ליראת השם. ו) מצליח בכל דרכיו. ז) אינו בא לידי חולי הנופל.

ח) ירום מזלו ואינו מתמוטט. ט) לא יבוא לידי חסרון כיס ועניות, ולא יצטרך לבריות.

י) כל אויביו נופלים תחתיו. יא) יזכה לאריכות ימים. יב) ויזכה לעולם הבא. אמן כן יהי רצון.


וִיהִי נעַם ה' אֱלוהֵנוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

וִיהִי נעַם ה' אֱלוהֵנוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

בְּרֵאשִׁית, תַּמָּן תְּרֵי תַמָּן שַׁבָּת, כִּגְוָנָא דָא בְּרֵאשִׁית בָּרָ"א שְׁתֵּ"י (נ"א: שית),
וֵאִנּוּן תְּרֵין שַׁבָּתוֹת, עֲלַיְהוּ אִתְּמַר: "וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת"
וגו', תְּרֵין זִמְנִין אִדְכַּר הָכָא שַׁבָּת, לָקֳבֵל שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה. לְדרתָם, מַאי לְדרתָם?,
אֶלָּא זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּעָבִיד לוֹן דִּירָה בְשַׁבָּת בִּתְרֵי בָתֵּי לִבָּא, וְאִתְפְּנֵי מִתַּמָּן יֵצֶר הָרָע דְּאִיהוּ
חִלּוּל שַׁבָּת. בְּרִית עוֹלָם, דָּא צַדִּיק דְּשַׁרְיָן תַּרְוַיְהוּ עֲלֵהּ, חַד לְאַמְלְאָה לֵהּ וְחַד לְאִתְמַלְיָא מִנֵּה.
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִנּוּן תְּרֵין כֻּלְיָן נֶצַח וְהוֹד בְּנוֹי דְּיִשְׂרָאֵל סָבָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. תְּלַת שְׁבִיעִי
שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי, אִלֵּין תְּלַת אֲבָהָן ענֶג שַׁבָּת. "וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן." וְנָהָר, אִית
נָהָר וְאִית נָהָר. אִית נָהָר דְּאִתְקְרֵי נָהָר פְּלָגָיו, וְאִית נָהָר דְּאִתְקְרֵי נַחַל קְדוּמִים. עֵדֶן עִלָּאָה,
עֲלֵה אִתְּמַר "עַיִן לא רָאָתָה אֱלקִים זוּלָתְךָ." הַאי נָהָר, אִיהוּ וָי"ו דְּנָפִיק מֵעֵדֶן עִלָּאָה דְאִיהוּ
אָלֶ"ף, וְאַעֲבַר בֵּין אַבָּא וְאִמָּא וְאָזִיל חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּמָטֵי עַד (נ"א: על) צַדִּיק שְׁבִיעִי, וּמִתַּמָּן
אַשְׁקֵי לְגִנְּתָא דְאִיהוּ שְׁכִינְתָּא תַתָּאָה. זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטִיר דִּירָה לְשַׁבָּת דְּאִיהוּ לִבָּא, דְּלָא
אִתְקְרִיב תַּמָּן עֲצִיבוּ דִטְחוֹל וְכַעַס דְּמָרָה, דְּאִיהוּ נוּרָא דְגֵהִנָּם. דַּעֲלַה אִתְּמַר, "לא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ
בְּכל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת." וְהָכִי הוּא וַדַּאי, דְּכְל מָאן דְּכָעִיס כְּאִלּוּ אוֹקִיד נוּרָא דְגֵהִנָּם. אַרְבָּעִים
מְלָאכוֹת חָסֵר חַד, אִנּוּן לָקֳבֵל אַרְבָּעִים מַלְקֻיּוֹת חָסֵר חַד בְּשַׁבָּת. וְאִנּוּן, עֲשָׂרָה דְלָקָה אָדָם וַעֲשָׂרָה
לְחַוָּה וַעֲשָׂרָה לְנָחָשׁ וְתִשְׁעָה לְאַרְעָא. וּבְגִין דָּא אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, אֵין לוֹקִין בְּשַׁבָּת, דְּאִלֵּין
 מְלָאכוֹת אִנּוּן חֲשׁוּבִין לְיִשְׂרָאֵל לָקֳבֵל מַלְקֻיּוֹת. יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם, אִנּוּן עֲקִירָה וְהַנָּחָה, דְּעָבִיד
לוֹן בְּבַת אַחַת. מָאן דְּאַעֲקַר חֵפֶץ מֵאַתְרֵהּ, וְאָנַח לֵהּ לְבַר מֵאַתְרֵה וּמֵרְשׁוּתֵהּ, כְּאִלּוּ אַעֲקַר אִילָנָא
דְחַיֵּי, דְּאִיהוּ אוֹת בְּרִית, וְאָנַח לֵהּ בִּרְשׁוּ נוּכְרָאָה. מָאן דְּעָבִיד דָּא, גָּרִים דְּאַעֲקַר נִשְׁמְתֵהּ מֵרְשׁוּת
דִּילָה, וְאַנַּח לָהּ בִּרְשׁוּ אַחֲרָא, דְּאִיהוּ מָרָה וּטְחוֹל. וְדָא, גָּרַם לְיִשְׂרָאֵל דְּאִתְעַקְּרוּ מֵאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל,
וְאִתְגְּלִיאוּ לְאַרְעָא נוּכְרָאָה, דְּאִיהִי רְשׁוּת הָרַבִּים. וְהָכִי אִיהוּ, מָאן דְּאָעִיל אוֹת בְּרִית קדֶש דִּילֵהּ
בִּרְשׁוּ נוּכְרָאָה. שַׁבְּתַי – אִיהוּ טְחוֹל, חַמָּה אִתְּתָא בִישָׁא – מָרָה. שַׁבְּתַי, עֲלֵהּ אִתְּמַר: "וְהַבּוֹר רֵק אֵין
בּוֹ מָיִם." מַיִם אֵין בּוֹ, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ. וְאִיהוּ רָעָב וְצִמָּאוֹן וְקִינָה וְהֶסְפֵּד וַחֲשׁוּכָא וְקִבְלָא,
וְאִיהוּ גָּלוּתָא לְיִשְׂרָאֵל. וּצְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְמֶעְבַּד לָהּ שִׁנּוּי בְּכלָּא וְהָא אוּקְמוּהּ. וְאִיהוּ דִבּוּר דְּחוֹל דְּאִיהוּ
אֲסִיר בְּשַׁבָּת. וְכַד לָא אַשְׁכָּחַת אֲתַר לְשַׁרְיָא תַּמָּן, אִיהִי ברַחַת, כִּגְוָנָא דְשִׁפְחָה דְאַבְרָהָם דְּאִתְּמַר בָּהּ:
"מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנכִי בּרַחַת." טְחוֹל, עֲלֵהּ אִתְּמַר: "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ," נַעַל מְטֻנָּף דְּטִפָּה
סְרוּחָה."כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קדֶשׁ הוּא," דָּא שַׁבָּת. וַעֲלֵהּ אָמְרָת שְׁכִינְתָּא:
"פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתְּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם." וּבְגִין דָּא צָרִיךְ בַּר נַשׁ
בְּשַׁבָּת לְשַׁנּוּיֵי בִלְבוּשִׁין בְּשַׁרְגָּא בְּמַאֲכָלִין, וְצָרִיךְ לְמֶהֱוֵי מוֹסִיף מֵחל עַל הַקּדֶשׁ. וְכָל-הַגּוֹרֵעַ, גּוֹרְעִין
לֵהּ נֶפֶשׁ יְתֵרָה חַס וְשָלוֹם. וְכָל-הַמּוֹסִיף, מוֹסִיפִין לֵהּ נֶפֶשׁ יְתֵרָה בְּשַׁבָּת. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

 

 

 

 

 

* * *

 

תפילה לשמירת הברית

 

מתוך אתר ברסלב - http://www.breslev.co.il/html/tikun_clali.aspx

 

אבי שבשמים, אב הרחמן, המלא רחמים בכל עת ובכל רגע, הורני ולמדני דרך עצה נכונה
ואמיתית שאזכה לקיימה, באופן שאזכה מעתה לשמירת הברית באמת ולבלי לפגום שום פגם חס ושלום אפילו בהיתר.
ותעזרני ותושיעני ברחמיך הרבים, שאזכה לתקן בחיי מהרה כל הפגמים שפגמתי בפגם
הברית מעודי עד היום הזה, בשוגג ובמזיד, באונס וברצון.

ותרחם עלי ותשמרני מעתה מכל פגם הברית, במחשבה דיבור ומעשה.

"לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקירבי, השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני,
אל תשליכני מפניך ורוח קדשך אל תיקח ממני".
עזרני וזכני שיאיר עלי קדושת רוחו של משיח, השורה ומרחף על הספרים הקדושים של
התורה הקדושה, ובזכותו וכוחו אזכה לצאת מתאוות ניאוף לגמרי, ולא אבוא לידי שום
הרהור כלל, ולא לשום הסתכלות הנוגע לתאווה זאת. ותעצים עיני מראות ברע, "העבר עיני מראות שוא בדרכך חייני".

ותצילני מכל מיני פגם הברית, ותשמרני ברחמיך הרבים אפילו מריח של ניאוף.

מלא רחמים, שומר עמו ישראל לעד, שמרני והצילנו ברחמיך הרבים, ברחמיך הרבים, "שמרני אל כי חסיתי בך".

 

 

 

 

 

 

* * *

 

מקורות נוספים בנושא:

 

 

פרט לכך קיימים מאמרים ואתרים העוסקים בנושא.

 

הרב דניאל זר שליט"א הוא ראש ישיבת "אור דוד" ומדריך רבות בנושא זה. מדובר בהרצאות מעולות

שחזקו בני נוער רבים, בקולו של הרב החודר היטב לתודעה.

ההרצאות הן לשמיעה, ושמותיהן "חומרת השחתת זרע לבטלה, חלק א-ב", "קדושת האדם א-ה".

http://rabenu.co.il/ordavid/newtapes.php

 

אתר עצת נפש למשל, הוא אתר המטפל בבעיות המיניות (אפילו נטיות הפוכות בין גברים), מדריך באמצעות מאמרים באתר, ומפעיל אפילו קו טלפון בנושא:

http://www.atzat-nefesh.org/an/observance/articles.asp

 

להלן מאמר המסכם קטעים חשובים מן ההרצאות של הרב דניאל זר בנושא:

http://rabenu.co.il/ordavid/qa/kdushat.shtml

 

האתר של ברסלב עוסק גם הוא בנושא, ומציע את התיקון הכללי של הרב נחמן מברסלב כולל עצות:

http://www.breslev.co.il/html/tikun_clali.aspx