בדק הבית, בדיקות ומחקרי אותנטיות

לאתר הגלוסקמא של יעקב | To The English Site


כתובת יהואש, לוח בדק הבית
בדיקות ומחקרי אותנטיות

ראיות התומכות במקוריות כתובת לוח בדק הבית
א. שכבת הפטינה המינראלית הכהה הקשה המכסה ועוטפת את הלוח וחודרת לעומק כמה מהאותיות, רציפות מורפולוגית של הפטינה (בין פני השטח לתוך כמה מחריצי האותיות) ונוכחות פטינה שנוצרה במשך מאות שנים בעומק השבר החדש (שנוצר לאורך הסדק הצר שחצה את מרכז הלוח) - שנוצרה לאחר שהכתובת נחקקה, הינם עדויות חד משמעית להיות הכתובת קדומה א1. צילומי תקריב שהוגשו על ידי עדי התביעה, פרופ' יובל גורן וג'ק נגר (מרשות העתיקות), שבוצעו בשנת 2003 לאחר שהלוח נשבר בהיותו המשמורת רשות העתיקות והמשטרה דבר שאפשר להתבונן לראשונה בחתך הפטינה ובדפנות עומק הסדק, מצביעים על הימצאותה של ביו-פטינה קשה ביותר, העוטפת את כל הלוח בעובי שונה וצמודה ללוח באופן מלא ומושלם. בצילומים רואים כיצד פטינה זו חודרת גם לעומק כמה מחריצי האותיות (קרומביין, אילני, רוזנפלד, האררל). לפי עדויות ומאמרי מחקר של מומחים (ד"ר שימרון, פרופ' קרומביין, ד"ר אילני, פרופ' פלדמן, פרופ' האררל ואחרים), הפטינה בגוון שחור עד חום-כתום, העשירה בתחמוצות ברזל ובתחמוצות מנגן, הינה תוצר טיפוסי של פעילות מיקרו-ביו-גנטית על פני מאות שנים. נוכחות של מושבות פטריות (microcolonial fungi) ומציאת תופעות של "חירור ביולוגי" (biopitting) על הלוח ובחריצי אותיות, מצביעים גם הם על צמיחה איטית של הפטינה על פני שנים ארוכות מאד. א2. המומחים לאבן ולפטינת אבן (קרומביין, אילני, רוזנפלד, האררל, שימרון, פלדמן) קבעו כי היווצרות שכבת הפטינה הכהה הקשה, לא יכולה היתה להיווצר במשך פחות מ-200-300 שנה והיא אופיינית להיווצרות פטינה על פני אלפי שנה.

	צילום 1: צילום לוח יהואש לפני שהוא נשבר (2001, גולן). שים לב לסדק שחצה את הלוח באלכסון

	צילומים 2 ו-3 (א,ב,ג,ד): חתך השבר שבמרכז לוח יהואש, שנוצר לאורך הסדק הקדום, לאחר שהלוח נשבר. בצילום רואים בבירור כיצד הפטינה החומה הקשה ש'עוטפת' את כל הלוח ואת המסגרת המונמכת של הכתובת, נכנסת אף לתוך חלק מהאותיות. (צילום: פרופ' גורן/ג'ק נגר 2003).

צילום 4: צילום נוסף של חתך השבר החדש שנוצר בשנת 2003 לאורך הסדק שבמרכז לוח בדק הבית (צילום של גורן/נגר רשות העתיקות, 2003). בדופן השבר ניתן לראות הן את הפטינה הקדומה (הבהירה) שחדרה לחריץ הסדק הקדום ונוצרה על הדפנות במשך מאות שנים (היא סמיכה יותר, ככל שהיא קרובה יותר לפני הלוח). פטינה זו הניכרת בעומק הסדק, מאשרת שהסדק נוצר כבר בימי קדם, והיה על גבי הלוח מאות שנים לפחות. בנוסף, ניתן לראות בבירור את שכבת הפטינה המינראלית הקשה, החומה-כהה, ה'עוטפת' את הלוח, כולל את המסגרת המונמכת של הכתובת, אשר נוצרה במשך מאות שנים (לפחות).

הפטינה הבהירה שבעומק הסדק מצביעה על כך שפטינה זו נוצרה במשך מאות שנים בעומק הסדק, ולפיכך הסדק שחצה את הלוח הינו קדום.

החקיקה היתה חייבת להתבצע לפני היווצרות הסדק הקדום ומשכך עיבוד הלוח וחקיקת אותיות הכתובת חייבים להיות קדומים.

צילומים 5 ו-6: הפטינה המינרלית הקשה "עוטפת" את פני השטח ומצביעה שעיבוד המסגרת והאותיות קדומים (צילום: גורן/נגר).

הערה: פרופ' יובל גורן שבחן את הלוח עבור רשות העתיקות הישראלית לא זיהה כלל את הפטינה הקשה העוטפת את הלוח וחודרת לאותיות, וכן את מרכיבי הביו-פטינה הקיימים באותיות רבות בכתובת. משכך, התייחסותו לפטינה של הכתובת היתה שגויה בבסיסה וחסרת משמעות מדעית. [גורן התייחס בטעות "ללכלוך ולאדמה" בחריצי האותיות כאל הפטינה של הלוח]

ב. אפיוני החלקיקים הקרבונטים שנמצאו על פני הלוח – והבדיקות האיזוטופיות שנעשו לחלקיקים קרבונטים אלה - מצביעים על קבורת הכתובת באדמה הטיפוסית לאדמת תל במשך אלפי שנה.

הערכים האיזוטופיים של הקרבונטים שנמצאו בלוח בדק הבית – תואמים לאלו שנמצאו בשכבות הבליה של אבני בניה קדומות שהתגלו בחפירות הר הבית

1. ד"ר אבנר איילון מהמכון הגיאולוגי בירושלים הציע בשנת 2003 לרשות העתיקות לבצע בדיקות איזוטופיות לקרבונט הנמצא בפטינה על גבי לוח בדק הבית, לצורך מדידת הערכים האיזוטופיים של החמצן והפחמן, ולהשוות ערכים אלה לערכים אותם הוא מדד במערות נטיפים באזור ירושלים. איילון הניח כי תהליך שקיעת פטינה על גבי גלוסקמאות עתיקות שהיו במערה, זהה לתהליך של שקיעת קרבונטים במערות נטיפים, בצורת זקיפים ונטיפים (speleothems).

ד"ר איילון התעלם מכך שתהליך היווצרות פטינה על גבי עתיקות שונה מתהליך השקיעה האיטי של סידן פחמתי (בדר"כ בצורת המינרל קלציט) היוצר את הנטיפים במערות במשך אלפי שנה, וכי קיימים מקורות שונים להימצאות קרבונטים על גבי עתיקות, שערכיהם האיזוטופים שונים מאלו של משקעי גיר (קרבונטים) בצורת נטיפים, ומשכך ההשוואה שהוא הציע אינה רלוונטית. מקורות אלה כוללים בין היתר:

(א). תוצרי פעילות של מיקרו-אורגניזם (ביו פטינה)

(ב). הידבקות של חלקיקי אבני בניה או פסולת בניה, כגון רסיסי טיח וסיד או נוכחות של אפר אורגני, שנוכחותם אופיינית לקרקעות אתרים עתיקים

(ג). תוצרי מגע החפץ הקדום עם קרבונטים שמקורם בשקיעת אבק הנישא ממרחקים בחריצים (הנושא קרבונטים במקורם בקרקעות מסוימות, או מיקרו-מאובנים) או מגע החפץ העתיק עם סחף אדמה ו/או עם מינרלים החודרים לקרקע המערה

יתר על כן, הערכים האיזוטופיים של חמצן-18 ופחמן-13 בקרבונט ששוקע בתנאי סביבה חריגים (למשל בקרבה לשריפה או למקור חום גבוה), עשויים להיות שליליים יותר, בהשוואה לערכים האיזוטופיים הנמדדים בנטיפים.

לפי דיווחו של ד"ר אבנר איילון מהמכון הגיאולוגי, שבדק את הלוח בשנת 2003 עבור רשות העתיקות, הוא איתר על פני הלוח רק 4 חלקיקים קטנים של קרבונט בכמות שניתנת לבדיקה איזוטופית, כל אחד מהם במשקל של אלפיות-גרם. ד"ר איילון לקח דגימות של קרבונט זה, ומדד את הערכים האיזוטופיים של החמצן והפחמן שלו (דלתא O-18 ודלתא C-13).

· בקרבונטים שנדגמו ב- 2 מהדגימות נמדדו ערכים של חמצן ((delta-O18 של 8.38- ו 7.33- פרמיל ושל 1.48- ו 1.3- פרמיל של פחמן ( (delta-C13, בהתאמה. ערכים אלה נמצאו להיות תואמים ערכים איזוטופיים של אבני בניה קדומות שהתגלו בחפירות הר הבית בחפירות האוניברסיטה העברית, שלא עברו תהליכי שריפה מלאה או ישירה, אך היו חשופים לחום עז במהלך ההיסטוריה, כתוצאה מקרבת הלוח לאירוע שריפה. (ראה צילומים 8 ו-9 ודו"ח ד"ר אריה שימרון מהמכון הגיאולוגי). משכך, קיימת סבירות גבוהה לכך שמקור הקרבונט שנדגם ב-2 אותיות הינו בקבורת החפץ בקרקעות הר הבית במשך מאות שנים. אפשרות נוספת לנוכחות קרבונטים בעלי ערכים שליליים במיוחד על גבי הלוח הינה כתוצאה מהיצמדות חלקיקי טיח, סיד או רסיסי אבני בניה ושיש קדומים, שהיו בקרקע התל (חורבת האתר הקדום) בו היה הלוח טמון מאות שנים.

· ב-2 הדגימות האחרות שערכיהן האיזוטופיים נמדדו ע"י ד"ר איילון, נמדדו ערכים של חמצן ((delta-O18 של 0.9- ו1.86- פרמיל ושל 0.57 ו 1.3- של פחמן C13. ד"ר איילון אישר בחוות דעתו ובעדותו כי ערכים אלה תואמים ערכים של קרבונט שמקורו במיקרו-מאובנים, האופיינים לאבק או לקרקעות של אזור ירושלים.

בהתבסס על תוצאות המדידות האיזוטופיות שנעשו לקרבונט שנדגם מחריצי האותיות ניתן אפוא לקבוע כי החומר שנדגם ב-2 מהדגימות הינו פטינה טבעית ששקעה על גבי הלוח בקרקע במשך מאות שנים, שחוותה באירוע כלשהו במהלך ההיסטוריה של הלוח קירבה לשריפה (אזור הר הבית ותילי עתיקות רבים מאופיינים באירועי שריפה, כתוצאה מחורבן הערים ששכנו בהם), ואילו מקור הקרבונט ב-2 הדגימות האחרות הינובמיקרו-מאובנים האופיינים לקרקע באזור ירושלים, בו היה הלוח טמון מאות שנים.

ב2. הימצאות כמות כה זעומה של קרבונט על פני כל הלוח, מצביעה אף היא על כך שמקור הקרבונט שנמצא על פני לוח בדק הבית טבעי (קרי: אינו בפטינה מלאכותית). ייצור מלאכותי של קרבונט (השקעת קרבונט לצורך זיוף פטינה) היה גורם להיווצרות קרום קרבונטי דק על גבי משטח גדול ונוכחות קרבונט במספר אותיות ניכר, בניגוד לממצא של ד"ר איילון. כמו כן, צורתם של ארבעת חלקיקי הקרבונט שנמצאו ע"י ד"ר איילון שונה מזו של פטינה מלאכותית (השקעת קרבונט באופן מלאכותי). [ראה צילום 7]

צילום 7: הפטינה בגב האבן (צילום מ-2001, שנתפס אצל גולן). בצילום ניתן להבחין ברסיס קרבונטי (בגוון הלבן). גודלו הזעיר, וצורתו מצביעים על כך שלא מדובר בתוצר של ייצור פטינה מלאכותי, ושמקורו קרוב לוודאי בטיח, סיד, או רסיסי אבן (שיש) או אפר אורגני בקרקע בה היה הסלע נתון מאות שנים. אפשר וערכיו האיזוטופיים השליליים מייצגים תוצר של חום עז שהאבן היתה חשופה אליו במהלך ההיסטוריה כתוצאה מקירבה לשריפה



	צילום 8: הערכים האיזוטופיים של החמצן והפחמן שנמדדו בלוח יהואש תואמים את ערכי הפטינה שנמדדו בפריטי אבן עתיקים שהתגלו בחפירות הר הבית של האוניברסיטה העברית. (מימין: תרשים של ד"ר אריה שימרון, המכון הגיאולוגי, נובמבר 2007 משמאל: דו"ח ד"ר אריה שימרון מהמכון הגיאולוגי מיום ה-1.1.2008 בו הוא קובע: "הערכים שנמדדו בלוח יהואש נמצאים בהתאמה לערכים של אבני בניה עתיקות שהתגלו בחפירות הר הבית שלא עברו שריפה מלאה, אם בכלל").


	צילום 9: הערכים האיזוטופיים שנמדדו בלוח יהואש נמצאו להיות תואמים את אלו שנמדדו בפריטי אבן עתיקים שהתגלו בחפירות הר הבית של האוניברסיטה העברית. בגרף, שהוכן על ידי ד"ר אריה שימרון מהמכון הגיאולוגי (28.11.2007), ניתן לראות שמכל המקומות בארץ ישראל, ערכי הקרבונט השליליים שנמדדו בלוח יהואש, תואמים רק את אלו של פריטי אבן עתיקים שהתגלו בחפירות הר הבית

	צילומים 10 ו-11: הערכים האיזוטופיים השליליים שנמדדו בשני החלקיקים הקרבונטיים שנמצאו על פני הלוח נמצאים בהתאמה לערכים איזוטופיים של אבני שיש קדומות (מימין: מתוך מצגת ד"ר אילני וד"ר רוזנפלד). לפיכך, ניתן להסביר את הערכים שנמדדו גם באפשרות שמקורם ברסיסי שיש ואבני בניה בקרקע. הסימון באדום מייצג את הערכים האיזוטופיים של לוח יהואש. משמאל: שרידי עמודי שיש שנמצאו בהר הבית. צילום 11א: צילומים מיקרוסקופיים של מיקרו-מאובנים שנמצאו על פני לח בדק הבית. הממצא תומך בכך שהלוח היה קבור באדמת תל באזור ירושלים במשך מאות שנים (מתוך מצגת ד"ר אילני)

	צילום 12: גם באזורים אחרים בארץ נמצאו בקרקעות ערכים הדומים (או אפילו יותר שליליים) מאלה שנמדדו ב-2 חלקיקי הקרבונט השליליים על לוח בדק הבית (עבודת פרופ' מגריץ, מתוך מצגת ד"ר אילני).


	צילום 13: השוואת הערכים האיזוטופיים שנמדדו בקרבונטים על גבי לוח יהואש מצביעים ש-2 מהם תואמים מיקרו-מאובנים האופיינים לאבק ולקרקעות של הרי יהודה וה-2 האחרים נמצאו תואמים לערכים של אבני בניה עתיקות מהר הבית, וכן גם לשקיעה טבעית של קרבונט בשנים מאד גשומות, או לשקיעת אבק מתצורת חתרורים, או לשרידי אפר אורגני קדום בקרקעות תילים. (מתוך מצגת אילני ורוזנפלד).

ג. רציפות מורפולוגית בין הפטינה של פני הלוח (שאין חולק על קדמותם) לזו שגולשת לתוך האותיות והימצאות שרידי פעילות מיקרו-אורגניזם בלוח ובחריצי האותיות – מצביעים על קדמות החקיקה ג1. צילומי תקריב שבוצעו על ידי פרופ' קרומביין, על ידי חן וינקלר ועל ידי אחרים מצביעים על רציפות מלאה ומושלמת בין פני השטח ולבין תוך חלק ניכר מהאותיות. משכך, ומשאין עוררין על כך שהלוח עצמו קדום, הכתובת חייבת להיות קדומה גם כן. ג2. פרופ' קרומביין מצא באותיות רבות סימנים ברורים וניכרים להתפתחות של מיקרואורגניזם על פני זמן מאד ממושך. לפי חוו"ד פרופ' קרומביין דרשו עשרות רבות של שנים לפחות, להיווצרות קרומים ביוגניים אלה.

צילומים 14 ו-15: ברבים מהאותיות ניכרים שרידי פעילות של מיקרו-אורגניזם (ביו-פטינה) ורציפות מורפולוגית מלאה של הפטינה בין פני שטח הלוח לפנים חריצי האותיות. רציפות מורפולגית שכזו בין פני השטח, לבין תוך חריצי האותיות, מצביעה על כך שאם הלוח קדום (לפי עמדת רשות העתיקות, איש אינו חולק על קדמותה), גם החקיקה חייבת להיות קדומה. (צילומים: פרופ' קרומביין, 2005)

צילום 16: רציפות מורפולוגית בין פני שטח הלוח לתוך האותיות, כפי שצולמה בשנת 2008 ע"י חן וינקלר

צילומים 17-19: מראה תוצרי פעילות של מיקרואורגניזם על פני אלפי שנה בסלעים בנגב, נמצא להיות דומה לאלו שנמצאו בלוח בדק הבית (מתוך מצגת פרופ' קרומביין).

מימין: השוואה בין תופעות של פעילות מיקרואורגניזם בסלעים בנגב לפני לוח בדק הבית (מתוך מצגת פרופ' קרומביין). באמצע: צילום מיקרוסקופי של חוריריות bio-pitting : חירור הסלע של לוח בדק הבית כתוצאה מפיעלות מיקרואורגניזם (צילום: קרומביין, מתוך מאמר מדעי על לוח יהואש שפורסם בנוב' 2008 ב-JAS) משמאל: השוואה בין תוצרי פעילות מיקרו-אורגניזם על פני לוח יהואש לפעילות מיקרואורגניזם באבני צור בנגב (מתוך מצגת פרופ' קרומביין)

ד. מציאת פטינה בעומק הסדק שחצה את הלוח לפני שבירתו (כיום: חתך השבר החדש), מצביעה על כך שהסדק קדום וכי הכתובת קדמה להיווצרות הסדק (כלומר: מדובר בחקיקה קדומה).

ד1. עפ"י חוות דעת גיאולוגיות, ועפ"י חוות דעת של אמן-חוקק מצבות בעל ניסיון עצום בהכנת כתובות (וינקלר), לא ניתן היה לחקוק כתובת מעל סדק מבלי לשבור את הלוח בעת החקיקה, כבר לאחר מספר הקשות איזמל. משנמצא הסדק להיות קדום, ברי שהכתובת קדומה להיווצרותו ושהינו קדום.

ד2. לאחר שהלוח נשבר, נמצא כי הפטינה בעומק הסדק הינה קדומה. לא ניתן היה להחדיר פטינה שכזו לעומק הסדק, קודם לשבירתו. איש גם לא יכול היה לנבא שהכתובת תשבר, ומשכך שהכנסת פטינה לעומק הסדק תובחן.

ד3. ברי גם שאיש לא היה בוחר לחקוק כתובת ארוכה על אבן סדוקה, הרגישה לשבר כבר במכות האיזמל הראשונות.

	צילום 20: הסדק שהיה על גבי הלוח לפני שבירתו, חצה את האותיות שבמרכז הלוח (בצילום: האות "ח" במרכז הלוח). בצילום ניתן לראות את רציפות החקיקה משני צידי הסדק. לפי חוו"ד מומחים לחקיקה ולגיאולוגיה, אילו היה הלוח היה נחקק לאחר היווצרות הסדק, הוא היה נשבר בעת עבודת החקיקה של כ-200 אותיות ונקודות, לאורך הסדק. (הצילום משנת 2001, כשהלוח היה עדיין שלם).


	צילום 21: צילום הכתובת לאחר שבירתה לאורך הסדק שחצה את הלוח. גם כיום (2008) ניתן להבחין ברציפות החקיקה משני עברי הסדק הקדום, תופעה המצביעה על כך שהחקיקה נעשתה לפני היווצרות הסדק. מכיוון שבעומק הסדק נמצאה פטינה, אין ספק שהסדק קדום ומכאן שגם החקיקה הקודמת להיווצרותו – קדומה. (צילום: וינקלר)

ה. נוכחות גרגירי קוורץ ופלדספאר בפטינה ו'פגמים' בקצות רבות מהאותיות אופיינים לבליה ממושכת של אבן חול ארקוזית ה1. בדיקות ומחקרים מצביעים על כך שהפטינה הבהירה- (לעיתים בגוון בג') הנראית על פני הלוח ובתוך כמה מהאותיות (הפטינה השנייה, הרכה יחסית) כוללת גרגירי פחם, קוורץ ופלדספאר. נוכחות של גרגירי קוורץ ופלאדפאר בפטינה אופיינית לבליה של סלע ארקוזי (אבן חול קשה) על פני מאות שנים. ברבות מאותיות הכתובת ניכרים "דפקטים" (פגמים) בקצות האותיות. פגמים אלה טיפוסיים להתנתקות גרעיני קוורץ ופלדפסאר מסלעי חול קשים (כדוגמת האבן הארקוזית עליה נחקקה כתובת בדק הבית), בתהליכי בליה ממושכים. (ראה: Archaeometric analysis of the Jehoash Inscription tablet, JAS, Nov. 2008 - מסקנות). ו. בדיקות בתאורת אולטרא-ויולט ו1. בדיקות שנעשו לחריצי הכתובת בתאורת אולטרא-ויולט לא הצביעה על 'זהירה' (glow) שאופיינית לצלקות של חקיקה טרייה (JAS Nov. 08). [ראה חוו"ד אילני, רוזנפלד, קרובמיין ומאמר ב-JAS]. ז. בדיקות תיארוך בשיטת קרבון 14 – תומכות בקדמוניות הכתובת ובהיותה בקירבה לשריפת ענק בימי קדם ז1. בבדיקות המיקרוסקופיות של הפטינה שמילאה כמה מחריצי האותיות (הפטינה השניה, הרכה), נמצאו רסיסי חומר אורגני בגודל מיקרוני. מקור שרידי הפחם האורגני הינו בתוצר שריפת ענק בקרבת הלוח. ז2. בדיקות פחמן 14 שנעשו לחומר שנאסף מפני הלוח ומתכסית האותיות, על ידי מעבדות בטא אנליטיק בפלורידה, מצביעות כי הפטינה החלה להתהוות לא מאוחר מהמאה השנייה לפני הספירה.

	צילומים 23 ו-24: בפטינת הלוח ובכמה מהחריצים נמצאו שרידים בגודל מיקרוני (אלפיות המילימטר) של חומר אורגני שרוף (ככל הנראה עץ שרוף), אשר נאספו במעבדות מוזיאון ישראל ונשלחו לבדיקת תיארוך קרבון-14 למעבדות בטא-אנליטיק בפלורידה. מימין: ניתן להבחין בצילום (של פרופ' גורן) בחלקיק גדול יחסית של פחם שרוף קדום. משמאל: צילום מיקרוסקופי של גרגיר אפר פחם קדום (מתוך מצגת אילני).



	צילום 25: מימין: תוצאות התיארוך האיזוטופי בשיטת קרבון 14 שנעשו לחומר אורגני שנמצא בפטינה שגורדה ע"י מעבדות מוזיאון ישראל מפני שטח הלוח, מצביעות כי ממוצע הגיל של החומר האורגני בפטינה הינו מהמאות השלישית-רביעית לפני הספירה, כלומר: הפטינה החלה להיווצר קודם למאה השלישית לפני הספירה. (המסמך ממעבדות בטא אנליטיק בפלורידה שביצעה את הבדיקה). משמאל: מכתב הבהרה של מעבדות בטא אנליטיק המסביר כי "ממוצע" גיל הפחמן שנדגם על פני כל הלוח יכול להצביע על כך שהלוח קדום מהמאות 2-3 לפנה"ס, מכיוון שמדובר ב"ממוצע" גיל כל החומרים האורגנים שנמצאו לכודים בפטינה.

ח. גלובולות זהב בגודל מיקרוני בפטינה בפיזור ראנדומלי גדול האחד מהשני בפטינה – תומכות בקדמוניות הכתובת ובהיותה בקירבה לשריפת ענק בימי קדם ח1. בבדיקות המיקרוסקופיות של הפטינה שמילאה כמה מחריצי האותיות, נמצאו גלובולות זהב בגודל של מיקרון בפיזור ראנדומלי, במרחקים עצומים יחסית בין כל כדורית. לא מוכרת כל טכניקה המאפשרת ייצור כדוריות בגודל קטן כזה ופיזורן באופן בדיד במרחקים גדולים כל כך האחד מהשני (חלקיקי מתכות בגודל מיקרוני נוטים להיצמד האחד לשני, למעט במקרה שמקורם הינו בגיצים ובהתכה שמקורם בשריפת ענק). ח2. נוכחות רסיסי זהב בגודל ובפיזור רחב כל כך אופיינית לקרבת הלוח למבנה עץ שצופה בזהב בימי קדם (אפשר ומסגרת הכתובת עצמה היתה מצופה בזהב). מקור גלובולות הזהב אופייני לתוצר (גיצים) של שריפת ענק בקרבת הלוח, האופיינית להרס מבנים קדומים בשריפה. ח3. הארכיאולוג מאיר בן-דב, מסר צילומים מחפירות הר הבית, שלא פורסמו מעולם, בהם נראים אבני בניה קדומות (מימי הבית השני) שהתגלו בחפירות, אשר צופו בעת העתיקה בזהב. (זה הממצא היחיד מסוגו המוכר מא"י). ממצא זה תומך באפשרות שכתובת בדק הבית, בה נמצאו חלקיקים בגודל מיקרוני של זהב, היתה בעת השריפה בסמיכות מקום למבנים מצופי זהב, או שמקור הזהב בקרקע הר הבית.

	צילומים 26 ו-27: אבני בניה מצופות בזהב, שהתגלו בחפירות הר הבית של האוניברסיטה העברית (צילום: הארכיאולוג מאיר בן דב שנמסר להגנה בשנת 2008). [ממצגת עודד גולן]. משמאל: גלובולת זהב (כדורית זהב) בדידה, בגודל של קרוב למיקרון, בצילום מיקרוסקופי של פטינת לוח בדק הבית (מתוך מצגת ומאמר אילני, רוזנפלד ואחרים. פורסם בכתב העת JAS(בנוב' 2008).

ח4. עבודת מחקר שנעשתה בשנת 2006 ע"י מעבדות אוניברסיטת ברקלי ואוניברסיטת בר-אילן (פרופ' אדן-בייביץ) גילתה ממצא ייחודי לירושלים: ריכוזים גבוהים של מתכות יקרות נמצאו בכלים עתיקים שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות בעיר, נתון שתומך אף הוא באפשרות שלוח בדק הבית היה טמון באדמת ירושלים במשך מאות שנים.

	צילום 28: מתוך מאמר מעבדות אונ' ברקלי ובר-אילן, שהוזכר ע"י אילני, רוזנפלד וגולן (מקור: אינטרנט). החוקרים איתרו תופעה ייחודית לירושלים: נוכחות של מתכות יקרות (כסף) בכלי חרס קדומים.

ט. התאמת מאפייני החקיקה לחקיקה קדומה ט1. בפטינה של לוח יהואש ניכרות תופעות הדומות לאלו הנמצאות בפטינות של פריטי אבן שאין ספק בקדמוניותם ובמקוריותם. בסלעים שנחקקו (נחרצו) בימי קדם באבני חול קשות (כדוגמת לוח בדק הבית) ניתן להבחין בגוון חום-צהבהב, השונה מהגוון הכהה של פני השטח. ניתן לראות תופעה דומה בלוח יהואש כאשר מנקים חריצי אבן מהפטינה ה"רכה" ומאדמה, הנמצאת בכמה מחריצי האותיות.

	צילומים 29-35: חקיקת כתובות בעת הקדומה והשוואת גוון החקיקה לחקיקה בלוח בדק הבית : מימין: כתובת מצרית קדומה מהמדבר המזרחי במצרים. באותיות החקוקות בסלע ניכר גוון חום-צהבהב, בניגוד לגוון הכהה של פני השטח מסביב. (ממסמך פרופ' האררל וממצגת גולן). משמאל: חריצי כתובת בדק הבית לאחר הסרת הפטינה ה"רכה" ואדמה ע"י פרופ' גורן – ניתן לראות שגוון תוך החריץ דומה לזה של כתובות קדומות החקוקות בסלע. (צילומי האותיות: ממצגת פרופ' גורן) [פרופ' גורן חשב בטעות שהגוון הבהיר הוא אינדיקציה חקיקה מודרנית]. משמאל למטהף דוגמא נוספת של חקיקה קדומה בסלע בסיני, במקדש סארביט אל חאדם במזרח סיני - (מתוך מצגת ד"ר אילני), בו ניכרת תופעה דומה.



	צילומים 36 ו-37: גב-לוח "בדק הבית" ומקבילותיו בטבע: מימין: פטינה בגב לוח יהואש. (צילום מ-2001). משמאל: תופעה זהה לזאת המופיעה על גב לוח בדק הבית ניכרת בסלעים דומים מהנגב שהינם בני מיליוני שנה (צילום סלע אבן חול קשה ממכתש רמון, ממצגת ד"ר אילני). הדבר מצביע על כך שגב הלוח של לוח בדק הבית נותר במצב הסלע הטבעי כמעט ללא כל עיבוד ומשכך הפטינה שלו דומה לזו של סלעים בני מיליוני שנה ושונה מהפטינה בחזית הלוח שהינה בת מאות או אלפי שנה בלבד [פרופ' גורן טעה וחשב שגב לוח האבן סותת לפני אלפי שנה, והפטינה נוצרה במשך אלפי שנה ספורות, בעוד הוא נמצא כמעט במצב הסלע החלק בטבע והפטינה היא בת מליוני שנה].

	צילום 37: גב לוח בדק הבית בצילום מסביבות שנת 2001


	צילומים 38-41: דוגמאות של סלעים חלקים בטבע, במורפולוגיה הדומה לזו של לוח יהואש. מימין: בארה"ב (מהאינטנרט) באמצע: מנחל שלמה בדרום הנגב משמאל: מרמת הגולן [פרופ' גורן חשב בטעות שגב הלוח נחצב לפני אלפי שנה בעוד חזית הלוח חדשה, בעוד גב הלוח הינו במצב טבעי בן מיליוני שנה וחזית הלוח עובדה לפני אלפי שנה].

ט2. בדיקת טכניקת החקיקה מצביעה על חקיקה ידנית באיזמל בטכניקת החקיקה השטוחה, התואמת כתובות קדומות מתקופת המקרא (כתובת תל-דן, כתובת מהר הבית ואחרות).

צילום 42: בבדיקת הסימנים והחריצים באותיות ניתן להבחין כי הכתובת נחקקה באיזמל יד בטכניקת החקיקה השטוחה. [ראה גם חוו"ד ירדני].

י. סימני ניקוי הלוח והכתובת

במספר מקומות באותיות הכתובת ועל פני הלוח נמצאו סימנים ברורים לכך שהכתובת נוקתה בעבר. סימני כלי הניקוי הגס נמצאו בתוך חריצי כמה מהאותיות מעל שכבת הפטינה.

נראה שמנקי הכתובת שניסו להוציא את הפטינה הקשה מתוך חריצי כמה מהאותיות (פעולה מקובלת בקרב מוצאי עתיקות בחפירות בלתי מבוקרות), הבחינו בסימנים הגסים והמשחיתים שהשאיר חפץ הניקוי בתוך כמה מהאותיות, ו"מרחו" במספר מקומות מחדש את חריצי הכתובת ב"אדמה", "בוץ" או "לכלוך" (כהגדרת פרופ' גורן), על מנת לטשטש פעולת ניקוי זו. פרופ' גורן בדק ככל הנראה בטעות רק חומר זה, מאחר שלא זיהה (כך לדבריו) את הפטינה הטבעית המינרלית הקשה ואת סימני הפעילות של מיקרו-אורגניזם הניכרים על פני הלוח ובתוך חריצי האותיות.


	בכמה מהאותיות ניכרים סימני הכלי החד ששימש להוצאת פטינה קשה מתוך חריצי הכתובת. הסימנים הם מעל לפטינה הטבעית.

מאמר מסכם מחודש נובמבר 2008 - ד"ר אילני, ד"ר רוזנפלד, פרופ' פלדמן, פרופ' קרומביין, פרופ' קרונפלד

- Journal of Archaeological Science

תרשים 43: עבודת מחקר ארכיאומטרית מקיפה ועדכנית בת כ-4 שנים, שעברה לפני פרסומה ביקורת מדעית מקפת בשנת 2008, פורסמה בכתב העת המדעי Journal of Archaeological Science בחודש נובמבר 2008 (כרך 35, עמ' 2966-2972), ע"י פרופ' הארי פלדמן (מהמוזיאון לnational history בוושינגטון), פרופ' יואל קרונפלד (מאוניברסיטת ת"א), פרופ' וולפגנג קרומביין (מהמח' לגיאו-מיקרוביולוגיה באוניברסיטת אולדנבורג), ד"ר אמנון רוזנפלד וד"ר שמעון אילני (מהמכון הגיאולוגי הישראלי). העבודה מסכמת את ממצאיהם הארכיאומטריים, גיאולוגיים, גיאו-כימיים, ביולוגים, ביו-גיאוכימיים, ואנליטיים, ללוח, לחקיקה ולסוגי הפטינה השונים שנמצאו בהם, וכן לאספקטים מדעיים נוספים.

החוקרים קובעים כי כל האנליזות העדכניות שבוצעו על ידם, תומכות בצורה חזקה באותנטיות (קדמוניות) חקיקת כתובת לוח בדק-הבית.

המקור: (Journal of Archaeological Science, 35 (2966-2972)

י"א. ראיות מתחום הארכיאולוגיה, הכתב והשפה – התומכות במקוריות הכתובת

י"א1. פרופ' רוני רייך הצביע במאמר ארוך ומקיף, על אינדיקציות רבות המצביעות על קדמוניות הכתובת. פרופ' רייך התמקד בנושאי הכתב, התואם לדבריו את הכתב של המאה התשיעית לפנה"ס, תוך ציון שבכתובת ניכרת נוכחות של השפעה פיניקית על צורת הכתב. לדבריו, גם חלק ניכר מהמונחים המקצועיים מקורות בפיניקית (בדק, יצע, שבכים, לולים, גרעות). הכתיב החסר נמצא תואם את התקופה. לדברי פרופ' רייך, ציונה של "נחושת אדם" מצביע על מקום המפעל בו נוצקה הנחושת (ולא על המקום בו נכרה מחצב הנחושת), דבר התומך במקוריות הכתובת.

י"א2. הפליאוגרפית ד"ר עדה ירדני הצביעה על התאמות בין סגנון הכתב, סגנון החקיקה השטוח והפליאוגרפיה של הכתובת, לכתובות פיניקיות מהמאה התשיעית לפני הספירה, בעיקר אלו שנמצאו בצפון-מערב סוריה ובקפריסין. [ראוי לציין כי עד היום לא התגלתה בירושלים כל כתובת מונומנטאלית נוספת מהמאה התשיעית לפנה"ס. כתובות מונומנטאליות התגלו בממלכת ישראל (תל דן ושומרון) ובמואב (מצבת מישע), שלהם איפיוני לשון וכתב שונים].

תרשים 45: טבלה השוואתית (ניתוח פליאוגרפי) שעשתה ד"ר ירדני לצורת אותיות כתובת בדק הבית, לצורת האותיות של מספר כתובות שונות מהמזרח הקדום, מהמאות העשירית-תשיעית לפנה"ס. בהתאם לטבלה, ניכרת השפעה פיניקית חזקה על צורת אותיות כתובת בדק הבית ובעיקר ניכר דימיון לצורת חלק מהאותיות של כתובת בדק הבית לאותיות מכתובות פיניקיות מקפריסין ומסוריה. נתון זה עשוי לרמוז על כך שחוקק האבן היה אמן אבן פיניקי שהובא ליהודה לצורך שיפוץ ותחזוקת המקדש (המקרא מציין כי עבודות בניית המקדש הראשון נעשו על ידי עובדים מצור שבפיניקיה


	צילומים 46-50:
	מימין: המלך יהואש היה עצמו ממוצא פיניקי. עתליה (סבתו של יהואש, שתפסה את השלטון ביהודה), היתה בת איזבל, בת אבתעל מלך צידונים. לקשרי ממלכת יהודה עם פיניקיה היו אפוא גם שורשים משפחתיים. משכך, אין זה מפתיע למצוא השפעה פיניקית חזקה בכתב של לוח בדק הבית, שנחקק ככל הנראה על ידי אחד מחרשי האבן שהובאו ליהודה לצורך שיקום ותיחזוק המקדש.
	תמונה שניה מימין: בשנת 2007 התגלו לראשונה בירושלים בולות פיניקיות מהמאה התשיעית לפני הספירה, המצביעות על הקשר המסחרי החזק שהיה בין ירושלים לפיניקיה.
	תמונה שלישית מימין: כותרת אבן פרוטו-אילואית בעיצוב פיניקי שתהגלתה בשומרון. כותרות דומות התגלו גם ברמת רחל, ליד ירושלים.
	תמונה רביעית מימין: אבני גזית (בניה מפוארת) מהעיר שומרון (סבסטיה), בעלות מסגרת מונמכת בעיצוב המזכיר את מסגרת לוח בדק הבית
	תמונה חמישית מימין: שער העיר מגידו, ככל הנראה מתקופת המלך עומרי, בסמוך לתקופת המלך יהואש. לאבני הגזית המשובצות בשער מסגרת מונמכת, בעלת עיצוב הדומה לזה של לוח בדק הבית.

י"א3. פרופ' חגי משגב ציין בעדותו, כי אילו הלוח היה מתגלה בחפירה מסודרת, הוא לא היה מופתע במיוחד מנוסח הטקסט.

י"א4. פרופ' חיים כהן, מומחה לשפות שמיות קדומות, מאוניברסיטת באר-שבע, קובע במאמר ארוך, בן 70 עמודים, המבוסס על 3 שנות מחקר כי ,לא ניתן להוכיח מכל אספקט פילולוגי שהוא שהכתובת הינה זיוף". המאמר פורסם בדצמבר 2007 ב-

"Biblical Hebrew Philology in the Light of Research on the New Yehoash Royal Building Inscription", New Seals and Inscriptions, Hebrew, Idumean and Cuneiform.)

לפי עבודת פרופ' חיים כהן, שפת לוח כתובת בדק הבית תואמת בצורה מושלמת כתובת שנכתבה בימי הבית הראשון.

יתר על כן, מחקרו המקיף של פרופ' כהן, קובע באמצעות ניתוח המרכיבים הלשוניים של כתובת לוח בדק הבית, ניתן כיום להבין לראשונה פסוקים "סתומים" רבים במקרא וקריאות של כתובות עתיקות שהתגלו בחפירות, ואף לתת פרשנות לפסוקים שלא היו בהירים עד כה. עבודתו מצביעה גם על התאמות לשוניות מושלמות בין הביטויים "בדק הבית", "נדבת לב אש", "והיה הים הזה לעדת", "יצו יהוה את עמו בברכה", וביטויים אחרים המופיעים בכתובת – הן לשימוש בעברית המקראית, והן למקבילות מאכדית, ניו-אשורית ושפות שמיות אחרות מימי הבית הראשון.

פרופ' חיים כהן ופרופ' ויקטור ששון (שעבדו בנפרד על ניתוח לשון הכתובת), גם מציינים ששימוש דומה בניב "בדק הבית" במובן של תיקון, שיפוץ ושיקום (ולא רק במובן המילולי של "סדק הבית"), מוכר משפות שמיות אחרות (אכדית, ניאו-אשורית וניאו-בבלית) בכתובות ממסופוטמיה ומארצות שכנות.

י"א5. חוקר הכתובות השמיות הקדומות, פרופ' ויקטור ששון, שניתח את הכתובת ופרסם אותה בכתב עת בשנת 2004 , מביא אף הוא אסמכתאות רבות התומכות במקוריות הכתובת והתאמת הלשון שבה לימי הבית הראשון ומציין כי קיימת הסתברות גבוהה לכך שמדובר בכתובת שנוסחה בימי הבית הראשון, והועתקה כמה מאות שנים מאוחר יותר, בעת תהליכי שיקום מבני המקדש, בדומה לכתובות המזכירות פעולות דומה מהמרחב השמי הקדום. .

[ראה: פרופ' ויקטור ששון - Philological and Textual Observations on the Controversial King Jehoash Inscription, Ugarit-

Forschungen, V. 35, p. 573-587).

י"א 6. חוקרי מקרא שונים, בהם פרופ' נואל פרידמן, פרופ' חיים כהן, פרופ' ויקטור ששון, פרופ' אל וולטרס ואחרים הצביעו על כך שהמילים "בדק הבית" המופיעות בכתובת הינם ניב קדום, והינם במשמעות של שיפורים במבנה המקדש. החוקרים הצביעו על מקבילות בהן השימוש במילה "בדק" בכתובות שמיות שונות היה גם במובן של ביצוע פעולות תיקון ושיפור במבנים (בניגוד לטיעון שהועלה על ידי פרופ' ויקטור הורביץ על פיו פרשנות במילים הינה "סדק הבית" בלבד). השימוש בניב "בדק הבית" מוכר גם מספר בן סירא (מהמאה השניה לפנה"ס), מהמשנה ומהתלמוד ומ"לשכת בדק הבית" שהיתה בבית המקדש השני.


	צילומים 51-54:
	המילים "בדק הבית" הינם ניב קדום, שמשמעותו היתה שיפורים במבנה. אין לפרש ניבים לפי משמעות כל אחת מהמילים שבהם, אלא במשמעותו הכוללת של הניב.
	מימין: פרופ' אל וולטרס מקנדה הציג עוד בינואר 2003 דוגמאות לשימוש במילה "בדק" ובניב "בדק הבית" במשמעות של שיפורים במבנה ולא במובן יצירת סדקים, כפי שהוצע על ידי פרופ' ויקטור הורביץ (תוך פרשנות נפרדת של המילה "בדק" במשמעות סדק והמילה "בית" במשמעות "מקדש").
	הצילום השני מימין: מתוך המילון האכדי: משמעות המילה "בדק" באכדית היתה סדק וגם תיקון כל הדרוש תיקון ושיפור במבנה. ראש צוות הבניה והתיקונים כונה בהתאם לכך "רב בדקם". בצילום השלישי מימין: פרשנות דומה למילה "בדק" במשמעות של שיפורים בכל הדרוש תיקון מופיעים גם בפרשנויות שונות. בספר מלכים ב' י"ב אומר המלך יהואש: "כי לבדק הבית תתנוהו" וברור שאין כוונתו שהתרומות ישמשו ליצירת סדקים בבניין המקדש.
	משמאל: במשנה ובתלמוד קיימים איזכורים רבים לניב "בדק הבית". בבית המקדש היתה "לשכת בדק הבית" ששימשה את תחזוקת המקדש.

י.

י. י"ב. הערות וראיות מתחום "ההיגיון, ניסיון החיים והשכל הישר" למקורה של כתובת בדק הבית ולמקוריותה

1. 1. ביום ה-19.1.2003, מיד לאחר פרסום לוח יהואש בתקשורת, התקבל ברשות העתיקות מידע ממקור מודיעיני של הרשות (אחד מסוחרי העתיקות בירושלים), כי בסביבות שנת 2000 היו אכן שמועות בעיר העתיקה על גילויה של כתובת חשובה בעברית עתיקה בהר הבית (מידע מספר 218 של רשות העתיקות מיום 19.1.2003).

רשות העתיקות מסרבת עד היום לחשוף את מקור המידע שאפשר ויכול היה להוביל למקור ולנסיבות של מציאת הלוח. [מידע זה הוסתר ע"י רשות העתיקות מהנאשם ומהתקשורת עד לחודש מאי 2006].

המידע החסוי שהתקבל ברשות העתיקות – מתוך מסמך שמסר אמיר גנור מרשות העתיקות

2. 2. בספר המלאי של הסוחר המנוח אבו יאסר, שמסר לגולן את לוח בדק הבית, רשום כי בסוף שנת 1997, הוא רכש כתובת חקוקה באבן. (הדו"ח של אבו יאסר הוגש לרשות העתיקות ככל הנראה בסוף שנת 1998). אלמנתו של הסוחר אבו יאסר סיפרה בחקירותיה במשטרה בשנים 2003 ו-2004 ובעדותה בבית המשפט המחוזי בירושלים בתחילת 2009, כי לוח יהואש נראה על ידה בחנות בעלה, לפחות פעם אחת וכי בעלה דיווח לה כי מסר את האבן לעודד גולן.

עמוד מרשימת המלאי שהועברה לרשות העתיקות על ידי הסוחר אבו יאסר, בו מצוין כי הוא רכש לוח אבן עם כתובת.

3. סוחר העתיקות הפלסטינאי הוותיק, אבו יאסר, שמסר את לוח בדק הבית לגולן, מסר בסביבות חודש ינואר 2000 תצהיר החתום על ידו בטביעת אצבע, בנוכחות אשתו וסוחר עתיקות נוסף, כי הלוח התגלה לפי ידיעתו בבית הקברות המוסלמי, מחוץ להר הבית, וכי הוא זה שמסר (מכר) אותו לגולן. אשתו של הסוחר אבו יאסר (שנפטר באמצע שנת 2001), העידה כי בעלה המנוח אישר בפניה בצורה ברורה כי כל הכתוב בתצהיר שנחתם על ידו הוא אמת, וכי הוא אכן מסר את האבן לעודד גולן.

תצהיר אבו יאסר, בו הוא אישר כי הוא מסר את הלוח לגולן

4.

4. זייפן היה צריך להיות בעל חוש נבואי, על מנת להעריך שלוח בדק הבית יישבר. בזכות שבירת הלוח על ידי משטרת ישראל (כשהלוח היה נתון במשמורת רשות העתיקות), ניתן היה לראות ולהיווכח כי בתוך עומק הסדק שהיה על הלוח קיימת פטינה טבעית בת מאות או אלפי שנה, ומשכך הסדק שנראה על פני הלוח (לפני שבירתו) היה סדק קדום. כמו כן ניתן להיווכח רק כתוצאה משבירת הלוח כי על גבי הלוח קיימת פטינה מינרלית קשה, בעלת ריכוזיות גבוהה של מנגן וברזל, שהינה פטינה טבעית אופיינית לסלעים מהסוג האמור, וכי פטינה זו נכנסת אף לתוך כמה מהאותיות – ומשכך חקיקת הכתובת קדומה.

לוח בדק הבית לאחר שנשבר. רק לאחר שבירת הלוח ניתן היה להבחין בבירור בנוכחות פטינה בעומק הסדק, המצביעה על כך שמדובר בסדק קדום, ולהבחין בשכבת הפטינה המינרלית הקשה ה"עוטפת" את הלוח וחודרת לכמה מהאותיות.

5. 5. זייפן היה צריך להיות [גם] בעל חוש נביאי, על מנת לחקוק אותיות בסגנון עברי-פיניקי (שמעוררות יותר חשד משימוש באותיות עבריות שנמצאו בכתובות מוכרות). בשנת 2006, נמצאו בחפירות עיר דוד (בחפירות פרופ' רייך ואלי שוקרון), לראשונה, מאות בולות פיניקיות, המצביעות על קשר מסחרי חזק בין ירושלים לפיניקיה, בתקופת המלך יהואש.

6. 6. ככל שכתובת הינה ארוכה ומורכבת יותר, כדוגמת כתובת בדק-הבית, כך היא חשופה יותר לטעויות ולביקורות מדעיות. שוויין הכלכלי של כתובות אינו נובע, מאורכן, אלא מחשיבותן, ומשכך, סביר שזייפן היה מעדיף ליצור כתובת קצרה בעלת שווי דומה (לדוגמא: כתובת בת 2 מילים, "הכניסה למקדש"), תוך שימוש באותיות עבריות המוכרות מכתובות עתיקות מימי הבית הראשון

7. שום כלי, חומר או מסמך שנמצאו ברשותו של גולן בחיפושים השונים שנערכו בביתו, במשרדו ובמחסניו, אינו תואם את סימני חריצי הכתובת, או את הפטינה שלה או את נוסח הכתובת.

8. גולן הסיר את חסינות עו"ד-לקוח שהיתה לו עם משרד עו"ד הרצוג, ואפשר לרשויות המדינה לקבל את כל החומר והתכתובת הקשורים ללוח שנמצאו בידי משרד עורכי הדין – התנהגות שאינה תואמת את מי שחשוד בזיוף.

9. גולן גם הציע מיוזמתו (בפניה באמצעות עו"ד גלרט ופרישטיג, למנ"כל רשות העתיקות ולשרת החינוך בתחילת שנת 2002),לדאוג להביא את לוח יהואש לבדיקת הרשויות, התנהגות שאינה תואמת את מי שמודע לכך שמדובר בזיוף. גולן לא ניסה מעולם למכור את הלוח לאספן פרטי כלשהו, או להוציא את הכתובת לחו"ל ולא ניהל מו"מ כלכלי בקשר למכירתה למוזיאון.

10. לוח בדק הבית התגלה לפי המדווח שלא בחפירות מבוקרות, בקרבה רגישה לקומפלקס הר הבית, אזור הטעון רגשית ומוחזק כיום בידי הווקף המוסלמי – בשטח שהלכה למעשה אינו מפוקח על ידי רשות העתיקות הישראלית מסיבות פוליטיות, למרות מחוייבות הרשות לעשות כן. הצהרה של רשות העתיקות שמדובר בפריט קדום, עלולה היתה לגרום למבוכה ולקונפליקטים ברשות העתיקות, הנאבקת בחפירות ללא ממוסדות ובשוק העתיקות ונמנעת מלאכוף את חוק העתיקות באזור הר הבית.

במסגרת מאבקה של רשות העתיקות בשוק העתיקות ובאספנות העתיקות החוקי במדינת ישראל, הפיצו בכירים ברשות העתיקות במהלך השנים 2003 ו-2004 הצהרות ושמועות בכל כלי התקשורת בעולם בקשר למספר פריטים שהוכרזו על ידי הרשות כזיופים, עוד לפני שהם נבדקו (כתובת בדק הבית וכתובת הגלוסקמא של יעקוב אחי ישוע הוכרזו כזיופים עוד לפני שהגיעו לידי רשות העתיקות ולפני שמי מטעמם בדק את הכתובות – ראה לדוגמא קטע מכתבה בעיתון מעריב מיום 15.1.2003, ראיון עם סמנכ"ל הרשות עוזי דהרי). לאחר פירסומים אלה, שזכו לחשיפה ולתהודה עצומה בעולם, "נשבו" בכירי רשות העתיקות ומי שפעל מטעמם בהצהרותיהם, ולא יכלו לחזור בהם יותר מהצהרותיהם שמדובר בזיוף וגרמו להפצת השמועות הבלתי מבוססות בעליל כי הכתובת אינה עתיקה.

www.ArchaeologyStudy.com

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים