ק ו ל   ה א מ ת

 

 

 

 

 

 

א. מהו עם, מהי ההגדרה הקובעת שציבור מסוים של בני אדם הוא עם?

ב. מהו שלום, כיצד תדע שיש שלום?

ג. כיצד נוכל להבדיל בין תגובה של שמאלני לתגובה של ערבי על פי תוכן התגובה בלבד?

ד. מהן דרישותיך המעשיות מהערבים?          ( הערה: אל תהרגו אותנו איננה דרישה )

 

דרישות: 

א. ציין את זכויותיו של העם היהודי על ארץ ישראל, זכויות היסטוריות, דתיות, וחוקיות.

ב. תקוף את המרצחים הערבים ואת תומכיהם באופן ברור, מפורט, ומדויק.
     ( הערה: גינויים או ביטויים כוללניים ועמומים, אינם נחשבים )

 

טענות:
( מספר מצומצם של טענות, טענה אחת בלבד בכל תחום בו מתהדר השמאלני )

א. זכויות אדם - מעולם לא הפגין השמאל ולא פעל למען זכויות של יהודים.
ב. חיי אדם - השמאל מעולם לא הפגין, לא כתב, ולא פעל נגד הרוצחים הערבים וסייעניהם.

ג. חוק - השמאל מעולם לא דיבר ולא פעל כנגד הפרות החוק השיטתיות של המגזר הערבי.

ד. נשים - השמאל מעולם לא דיבר ולא פעל נגד פגיעות מיניות בנשים ונערות יהודיות.

ה. ילדים - השמאל מעולם לא דיבר ולא פעל נגד פעולות בלתי חוקיות כנגד ילדים יהודים,
                 אלימות חמורה כנגד ילדים יהודים, ואפילו התעללות בעולל יונק!

ו. איכות הסביבה - השמאל מעולם לא דיבר ולא פעל כנגד פגיעות של ערבים באיכות הסביבה,
                              ואינו מנסה לעצור פגיעות נוספות שלהם באמצעות הפגנות ועתירות,
                       כפי שהוא עושה בסיטונות כאשר מדובר במפעלים או בישובים יהודיים.

 

                רוצה להגיב למאמר      http://http://www.agenda.co.il/224/forum/147786/

 

 

 

 

השמאלני טוען כי הוא רוצה לעזוב את שטחי יש"ע על מנת לא להפוך את ישראל למדינה דו-לאומית, על מנת לשמור על רוב יהודי. 

האמנם?

  השמאלני מסכים לזכות השיבה בצורות שונות, חלק בבירור וחלק מדברים על מניעים "הומניטריים".

אף שמאלני איננו שולל את זכות השיבה לחלוטין, אף שמאלני איננו פוסל אותה על הסף.

  השמאלני מגרש יהודים עבור הדמוגרפיה אך איננו נותן מענה לבעית ערביי מדינת ישראל שהם חלק מהבעיה.

  השמאלני מוכן למסור את רמת הגולן שבה אין שום בעיה דמוגרפית, לרודן הסורי.

 

מסקנה: עוד טיעון שמאלני דמגוגי שמטרתו להונות את הציבור.

 

 

 

 

 

נאמר רק כאשר מדובר ביהודים. 

השמאלני הוא מאמין גדול בקדושת האדמה כאשר מדובר בערבים,

הוא אף מבין היטב את הערבים הרוצחים ונהרגים עבור אדמה.

לא חיי אדם חשובים לשמאלני, ולא קדושת אדמה מרתיעה אותו.

 

 

 

 

 

גבולות 67 הם שקר מוחלט. אין דבר כזה גבולות 67 !!

הקוים המכונים "גבולות 67" הם קוי הפסקת אש בלבד.  הקוים בהם נעצרו הצבאות עם סיומה של מלחמת העצמאות.

קוים אלו נקבעו בהסכמי הפסקת אש שנעשו עם ירדן, סוריה, מצרים, ולבנון, בתיווך האו"ם, ברודוס בשנת 1949.

בהסכמים נאמר שקוים אלו אינם גבול מוסכם, אף על פי שאין צורך באמירה זו כדי להבין את משמעות קוי הפסקת האש.

גבול בין מדינות נחשב גבול שהוסכם ע"י המדינות הגובלות, כל קו אחר איננו גבול.

 

"גבולות 67" הם מושג שיקרי שנועד לקדש קו חסר כל משמעות חוקית ומעשית.

מושג שנועד לקשור את ידיה של מדינת ישראל ולמנוע ממנה לדרוש את המגיע לה בדין ובצדק.

 

לדוגמה יהודה ושומרון: שטח זה היה כבוש ע"י ממלכת ירדן. משטח זה נפתחה מלחמה נגד ישראל.

                                    שטח זה היה חלק מהבית הלאומי היהודי על פי המנדט שנתן חבר הלאומים (קדם לאו"ם) לבריטים.

                                    כל אלו הן טענות חוקיות התומכות בזכותה של ישראל לבעלות על יהודה ושומרון.

 

 

 

 

 

פשרנותו של השמאל כלפי אויבי ישראל ידועה לכל, אך אדם פשרן באמת, מחפש פשרות עם כולם.

 

השמאל הפשרן נעלם לחלוטין כאשר מדובר בחרדים ובמתנחלים, כאן יש רק מלחמה.

מי שמוכן להתפשר עם רוצחים ואיננו מוכן להתפשר עם בני עמו, איננו פשרן.

 

 

 

אמנון אברמוביץ: "בוש טיפל באל-קאעידה, אחר כך בסאדם חוסיין ואחריהם יבואו מועצת יש"ע וההתנחלויות".

 

 

 

 

 

השמאל טוען כי עבורו חיי אדם יקרים יותר מכל דבר אחר, הוא יעשה הכל על מנת למנוע מוות של אדם כלשהו.

 

טענת השמאל ניתנת להפרכה בקלות, אדם המעריך חיי אדם איננו נפגש ואיננו עושה הסכמים עם רוצחים !

 

גם אם ניתן לשמאל הנחה כאילו הם רק עשו ניסיון על מנת לתת סיכוי לשלום ולמחוק את העבר,

עדיין השמאל לא יעמוד בהצהרתו על ערך חיי אדם עבורו.

אם השמאלני נותן צ'אנס לרוצח, הרי שאין יותר מצ'אנס אחד בנושא בלתי הפיך כמו רצח.

ומה קורה במציאות?

אנשיו של עראפת רצחו אלפי משתפי פעולה עם ישראל. שרפו אותם, ירו בהם, התעללו בהם, ובגויותיהם.

האם רצח המוני וברברי כזה מספיק עבור השמאלני המעריך חיי אדם, להודיע כי הנסוי נכשל? לא !!

המסקנה פשוטה וברורה, השמאלני איננו מעריך חיי אדם !!

ומסקנה זו מתחזקת עם רציחתם של אלפי יהודים שאינה משפיעה כהוא זה על דרכו של השמאל,

הממשיך לשאוף להסכמים עם אותם הרוצחים שידיהם מגואלות בדם נשים ועוללים.

 

 

 

 

השמאל טוען כי הוא מוותר על ה"שטחים" על מנת להשיג שלום.

 

השמאל כנראה אינו טוב בעברית. אדם מוותר על מה ששייך לו, על מה שהוא מכיר בו כשלו.

אינך יכול לוותר על דבר שאינו שלך.

השמאל טוען שהשטחים אינם שלנו, שאנו כובשים. השמאל אומר שהשטחים אינם שלו.

המסקנה, השמאל משקר גם כאן, הוא איננו ותרן !!

 

 

 

 

 

השמאל טוען כי זכויות האדם הם ערך עליון עבורו.

והוא מדגים זאת באופן שוטף בדאגתו לזכויות הערבים, גם אלו הנפגעים עקב צרכינו הבטחוניים.

כלומר, השמאלני מעריך שגם צרכינו הבטחוניים, חיים ומוות, נחותים מזכויותיו של הערבי !!

אם השמאלני אדם כל כך דגול שאפילו חיי אדם נחותים בעיניו מזכויות,

הרי שאתה מצפה לשמוע ממנו בכל פעם שגם זכויות של אדם שאיננו ערבי, מופרות.

 

א. חיילים או שוטרים, גברים, נוגעים בילדות ונשים יהודיות.

ב. מעצר של נשים שלהן עוללים יונקים.

ג. אלימות פיזית קשה כלפי יהודים המזכירה את הפוגרומים באירופה.

ד. מעצרי שוא ותלונות שוא בסיטונות. יש יהודים שהם אלופי עולם בזיכויים !

ה. חקירות על התבטאויות.

 

זהו רק קמצוץ כמובן.

 

האם מישהו ראה או שמע שמאלני הזועק על הפרות זכויות האדם הללו?

בודאי שאף אחד לא שמע. אי אפשר לשמוע זעקה שלא נזעקה מעולם.

 

הוא אולי דואג לזכויות הערבי, לזכויות האויב, אך לא לזכויות האדם.

 

 

 

 

 

 

האם השמאל מקיים משא ומתן באמת?

 

א. השמאל מודיע מראש כי הוא מוכן למסור כל שטח יהודי הנמצא מעבר לקו הירוק.

    השמאל אינו עומד בתנאי בסיסי במשא ומתן, ומוותר על הקלף היחידי הנמצא בידו עוד לפני שהחל המו"מ.

 

ב. מה דורש השמאל בזמן המשא ומתן?

    השמאל דורש הצהרות ומצד שני הוא דורש "אל תהרגו אותנו".

    דרישות השמאל מסתכמות במילים, ובדרישה משפילה ומגוחכת המתאימה ליהודי בגיטו.

    החזק מבקש מהחלש "אל תהרוג אותי"...........עולם הפוך.

 

מסקנה: השמאל אינו מנהל משא ומתן, השמאל מנהל מתן ומתן !

לכן כל הסכם מסתיים באותה הדרך, ישראל מוסרת אדמה, והערבים מילים חסרות ערך.

 

            

 

 

 

 חלון הזדמנויות:

 

מושג המגיע תמיד בצמוד ל"שלום". מטרת השימוש במושג היא ליצור דחיפות מלאכותית, למנוע מחשבה, קח עכשיו או שתפסיד.

נוכלים נוהגים להשתמש בשיטה הזו כדי ללחוץ על לקוח לרכוש מוצר "בהזדמנות",  "אם לא תשלם מיד תפסיד",

"מחר המחיר יעלה", "מישהו אחר יקנה", רכישה המסתיימת תמיד במפח נפש ובהפסד.

בניגוד למוצר פיזי שאותו באמת ניתן לפספס, איך ניתן לפספס דבר כזה מושלם כמו שלום?

אדם שמטבעו רוצה בשלום אינו זקוק לחלונות או לויטרינות, אדם כזה תמיד מוכן לנוע לכיוןן של שלום וכל רגע מתאים לכך.

האם אדם זקוק לחלונות על מנת להסכים לקבל מיליון דולר? ברור שלא!  אז למה צריך חלונות לשלום, ששווה הרבה יותר?

 

מסקנה:  השמאלנים יודעים שהערבים אינם רוצים בשלום. גם השמאלנים אינם רוצים בשלום.

 

 

 

 

 כיבוש, שטחים כבושים:

 

כיבוש הוא מושג ניטרלי, המצביע על תפיסת שטח שלא היה בשליטתך קודם לכן, ע"י צבא בדרך כלל.

ההונאה של השמאל מתמקדת בהפיכת המושג "כיבוש" למושג שלילי ע"י שימוש בתעמולה ובשקרים.

 

התעמולה עובדת על שטיפת מוח באמצעות סיסמאות ומנטרות חוזרות ונשנות שבכולן מופיע המושג "כיבוש"

בצמוד לאירוע או מושג שלילי, "הכיבוש משחית", ".....בגלל הכיבוש" (השלם כל אירוע שלילי שיעלה על דעתך).

 

השקרים מתמקדים בהסתרת עובדות חשובות ההופכות את הכיבוש לחיובי.

      א. התעלמות מוחלטת מהעובדה ששטחי יש"ע, חצי האי סיני, והגולן, נכבשו בעקבות תוקפנות נגד ישראל.

          תוקפנות זו מאפשרת לישראל להחזיק בשטחים אלו בדין, על פי החוק הבנלאומי !!

      ב. התעלמות מהעובדה ששטחי יש"ע, וחצי האי סיני לא היו מעולם בריבונות מצרית או ירדנית !!

          שטחים אלו היו למעשה שטחי הפקר. הירדנים והמצרים היו למעשה כובשים בלתי חוקיים בשטחים אלו.

          ( חצי האי סיני הוכר כשטח בריבונות מצרית רק בעקבות הסכמי קמפ דייויד 1988, פשע שבוצע ע"י ישראל תמורת נייר) 

 

מסקנה: עבור השמאל, המטרה מקדשת את האמצעים. המטרה: מסירת חלקי ארץ ישראל לאויב.

             האמצעים: תעמולה ושקרים. 

 

 

 

 

 

השמאל משתמש במושג הזה באופן שיטתי. מטרתו לעשות גזירה שווה בין הרוצחים הערבים למתגוננים היהודים,

להמעיט בחומרת הפשעים השיטתיים והזוועתיים של הערבים.

מטרת העל היא מטרה תעמולתית. ליצור אוירה של שיוויון בין היהודים לערבים, כאילו אין עבר של פרעות ביהודים,

אין עובדות של אלפי יהודים נרצחים, אין היסטוריה של קריאה להשמדה של מדינת ישראל ונסיונות השמדה.

אוירה שתאפשר כניעה וויתורים לאויב הערבי, כאילו פותחים דף חדש.