בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 
 
                                                                           הבלוג שלי  
 
                                                           הגיגים ומחשבות של אזרח מן השורה על נושאים שונים וגם משונים
 
     
 
     8.1.2009
 
                       “עכשיו אני מבין את תושבי שדרות”
 
              משפט הנשמע תדיר ע”י מי שחווה אזעקה, נפילה קרובה של רקטה, ואת הפחד והלחץ הנלווים אליהם.
         הידע, הנסיון, והרגש, אינם מספיקים לאדם הסביר על מנת להבין מה חווים תושבי שדרות במשך שנים?
         האם האדם הסביר איננו יודע ומבין שהרקטות, או בלשונו של דב וייסגלס מפורום החווה של שרון,
         ואחד מאדריכלי פשע הגירוש, “עצמים מעופפים”, יכולים להרוג?
         האם האדם הסביר איננו יודע מהו פחד מוות, פחד מהמוות ומנכות?
         האם האדם הסביר איננו יודע להעריך מה זה להרגיש פחד מוות במשך שנים?
           
               בן כספית ואיילה חסון הופיעו בכתבה בה הם מבקרים בישוב בדרום. 
         איילה חסון חוותה את אזעקת צבע אדום והריצה למקום מוגן עם משפחות.
         בן כספית עומד בסלון משפחה, מצביע על רסיסים בקירות, ואומר: “צריך להיות פה כדי להבין מה עוברים התושבים”,
         והוסיף הערה על כך שבהיותו במרכז לא הבין את עצמת החוויה הקשה.
        
               אזרחים רבים האומרים משפט מסוג זה מעידים על קיומה של חברה אדישה.
          מספר הסוציופאטים בחברה הישראלית גדול מאד ומדאיג מאד.
 
 
      21.8.2008
 
                       מהו המדע באמת     
 
 
                 כיצד עובד המדע
                   פעולתו הראשונה היא איסוף נתונים. בימי קדם האדם ספר, שקל, מדד אורך, וכתב על לוחות.
               עם הזמן החלו למדוד דברים נוספים, טמפרטורה, מהירות, לחות...ולכתוב בספרים.
               בימינו, מספר המדידות הוא עצום, הדיוק רב יותר, והמחשב עוזר בעבודה השחורה.
               האדם הסקרן של פעם והחוקר של ימינו, צופים, אוספים נתונים, מעבדים אותם, ומסיקים מסקנות.
 
               ניקח לדוגמה את מזג האויר:
                 הראשונים שעסקו בכך הסתפקו בנתונים מקומיים של טמפ', כיוון הרוח ומהירותה, טמפ' המים, הבחנה בסוגי עננים.
               בימינו יש לחזאים נתונים מכל נקודה בעולם שמעודכנים בין רגע, ובמחשביהם אצורים נתונים על מזג האויר מתחילת המדידות.
               הנתונים הם כמו תקדים, החזאים מסיקים מסקנות על סמך העבר, והמחשב מסייע להם בכך.
               אין כאן שום חוכמה מיוחדת של החזאים.
               כל אדם יכול להבחין בטעויותיהם בדיווחים על מסלול של הוריקן שהיא תופעת טבע קיצונית.
               בתוך תקופת חייו הקצרים של ההוריקן משנים החזאים את המסלול הצפוי שלו מספר פעמים.
 
   **  ההמצאות והתגליות המדעיות הגדולות התגלו באקראי או הומצאו ע"י יחידי סגולה בהברקה של רגע.
         את תורת היחסות הגה איינשטיין, מבלי להחזיק כלי כתיבה ומבלי לחשב נוסחה אחת !!
 
                איך נבחין שהמדע אינו ידען גדול כל כך.
 
                  בקלות רבה מאד. הסתכל על הזמן הרב הלוקח לפתח ולייצר מוצר ולו הפשוט ביותר.
                 חברת רכב יפנית רצתה שמן מתאים לתמסורת אינסופית. השמן אמור לעבוד בטמפ' גבוהות מאד ובלחצים עצומים, עקב החיכוך הישיר והרציף.
                 פשוטי עם יאמרו, "מה הבעיה, יודעים מה הדרישות, מכירים את החומרים ותכונותיהם, בוחרים את החומרים הנכונים מערבבים מעבדים לפי  הצורך,  וזהו, יש לנו שמן".
                 ובמציאות, נעשתה עבודה שנמשכה 3 שנים, ניסויים רבים, אכזבות רבות, ומיליוני דולרים, עד שהצליחו לייצר שמן העומד בדרישות.
 
                 בתחום האלקטרוניקה, הנוסחאות ברורות וחד משמעיות, מתח, התנגדות, זרם, הספק, התנהגות רכיבים מדויקת מופיעה בקטלוגים עבי כרס.
                וההפתעה, מכשיר אלקטרוני לעולם לא יפעל כראוי בפעם הראשונה. תעבור על כל הנוסחאות, על כל השרטוטים, הכל מושלם, אבל המכשיר לא עובד.
                (המכשיר יעבוד רק לאחר עבודה שחורה של ניסוי וטעיה).  עובדה זו מצביעה על חוסר בידע.
 
                ניקח אירוע מהעבר הקרוב והטרי, הכורים שנלכדו במכרה ביוטה.
                6 כורים נלכדו במכרה בעומק של כ-350 מטר, מיקומם ידוע, ולא הצליחו לחלצם במשך כחודש.
                איפה הטכנולוגיה המזהירה, גלאי אינפרא, מכ"מ חללים, גלאי תנועה, מחפרי ענק, משאיות ענק?
                איך זה שהטכנולוגיה במדינה המפותחת בעולם, אינה מספקת פיתרון לבעיה כל כך פשוטה? האמת, גם אני הייתי המום מחוסר האונים הזה.
 
                פיתוח תרופות: למה פיתוח תרופה לוקח שנים רבות כל כך?
                הרי מכירים את המחלה, יודעים מה גורם לה, ומה שנשאר זה לתקוף את הגורם למחלה ולנטרלו.
 
               סיכום:
 
                    העבודה המדעית היא ברובה הגדול עבודה שחורה.
                    רוצים למצוא חומר שיבצע תפקיד מסוים (תרופה, מבודד, וכו'), נכנסים למעבדה ומשחקים עם מאות ואלפי חומרים,
                    מחממים, מערבבים, מקרינים, טובלים, מפרקים...עבודה סיזיפית.............עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.
 
                                   רוצה להגיב למאמר                http://www.agenda.co.il/224/forum/50566/
             
 
      14.7.2008
 
                      אמת - מהי אמת? כמה אמת?
 
            אמת מתקיימת בדיבור או בכתיבה, או בכל דרך הבעה אחרת של האדם.
            אין שום קשר בין המושג אמת למעשים בפועל, אמת לא קיימת בתחום העשיה.
 
                 אמת היא תיאור עובדתי מדויק של הפרטים החשובים הקשורים לאירוע המדובר.
 
       שני אזרחים, אזרח א' ואזרח ב', ראו את הקטטה בין שמעון לראובן. אזרח א' ראה אותה מתחילתה, ואזרח ב' זמן קצר לאחר מכן.
       אזרח א' סיפר כי שמעון החל בקטטה בהכותו את ראובן, וראובן השיב לו. אזרח ב' שהגיע מאוחר יותר, סיפר שראובן היכה את שמעון.
       שניהם תיארו במדויק את האירוע שראו, שניהם אמרו את האמת.
       הבעיה שלנו היא עם אזרח ב' שלא ראה את הקטטה מתחילתה, מספר שראובן היכה את שמעון, ובכך מסלף את תמונת האירוע.
       ובכן, גם הסילוף איננו פוגם בעובדה שאזרח ב' אמר את האמת !
 
       ראובן מספר: "..ראיתי כוס המכילה מים ירוקים..".
       ראובן סיפר את שראה. ידוע לנו שהמים יכולים להופיע בצבעים שונים על פי תנאי התאורה.
       כמו כן  ידוע לנו שהעובדה איננה נכונה כלל, המים הם שקופים.
       ובכן, גם טעות, גם עובדה לא נכונה, יכולים להיות אמת !
 
        האמת נמצאת בבעיה גדולה יותר כאשר מדובר באירועים מורכבים יותר, כמו אירועים חדשותיים או אירועים היסטוריים.
         ניתן לומר, ככל שהאינטרסים רבים יותר ובעלי משקל רב יותר, האמת נמצאת בבעיה גדולה יותר.
 
        אבהיר נקודה חשובה: אמת יש רק אחת !
        אירוע כלשהו, פרטי, חדשותי, או היסטורי, מכיל עובדות מסוימות שהן האמת המושלמת.
        את האמת המושלמת הזו בני האדם לא מסוגלים לראות עקב מגבלות אנושיות טבעיות.
        לכן אמיתותה של אמירה נבחנת תוך התחשבות במגבלותיו הטבעיות של האדם, והן בלבד!!
 
 
        כיצד נבחן את אמיתותה של ידיעה חדשותית או מאמר היסטורי?
        בחינת אמיתות יעילה דורשת ידע, כושר ניתוח, עירנות, תשומת לב לפרטים, וכדומה.
        הנושא מורכב, אך אתן מספר עצות שיסייעו לגילוי אמירות שאינן אמת.
 
        א. עובדות - התמקד בעובדות, ואל תיתן לתיאורי אוירה או תיאורים פיזיים בלתי נחוצים,
            לביטויים מפוצצים או לסיסמאות סרק, להשפיע עליך.
        ב. תואר - אם האמירה מכילה תיאורים שליליים או תיאורים חיוביים בלבד לגבי אחד מנושאי האמירה,
             הרי שיש חשד כבד שהאמירה הזו משוחדת. התיאורים נועדו להשפיע על דעתו של השומע.
             זכור! העובדות הן העיקר.
         ג. מסקנה - חשוב בעיקר במאמרים בנושאים חדשותיים, מדעיים, או היסטוריים.
            כאשר המאמר מתחיל במסקנה, האמורה להגיע בסוף מאמר באופן טבעי, הרי שהוא חשוד.
            מסקנה בתחילת המאמר נועדה לשתול במוחו של הקורא את דעתו של הכותב באופן בלתי מודע,
            ובכך להשפיע על התייחסותו לעובדות ולתיאורים המופיעים בהמשכו.
         ד. איזון - חשוב במאמרים חדשותיים.
            מאמר המציג צד אחד ואיננו מציג את טענות הצד השני, המותקף, הוא מאמר חשוד.
            שים לב! לעיתים מוצגת טענת הצד המותקף ע"י התוקף או הכותב, שיטת הצגה זו מגבירה את החשד.   
            תופעה זו נפוצה בחדשות בנושא גברים התוקפים נשים לכאורה, בהם קולו של הגבר נעלם לחלוטין,
            ובחדשות בנושא המתנחלים הפוגעים בערבים לכאורה, שם קולם של המתנחלים איננו קיים.
            קרא מאמרים בנושאים אלו וחפש את קולו של הגבר או המתנחל...לא תמצא אותם !
        ה. עמידה בסטנדרטים - חשוב במאמרים מדעיים.
            עיקרון חשוב במדע שבו מתגאים יותר מכל, הוא הספקנות. ממנו נובעים זהירות, התמקדות בקשיי ההוכחה, חוסר פסקנות, וכדומה.
            על סמך עיקרון זה אנו אמורים לצפות שכל מאמר מדעי או המתיימר להיות מדעי, יציין את הקשיים העומדים בפניו,
            ידגיש אותם, ויסביר כיצד הם משפיעים או ישפיעו על נושא המאמר ועל המסקנות. 
            מכאן, מאמר שאיננו מצביע על קשיים, על ספקות, שכל הכתוב בו ברור וחד משמעי, איננו יכול להיחשב מאמר מדעי.
            התחומים בהם נפוץ סגנון כתיבה לא מדעי זה הם: פלאנטולוגיה ( דינוזאורים, מאובנים...),
            ארכיאולוגיה עתיקה ( האדם הקדמון..), אבולוציה, חקירת המקרא, ארכיאולוגיה מקראית, הסטוריה של עם ישראל.
 
                                              תשומת לב ועירנות יעזרו לאמת לנצח את השקר.    
 
 
                                           רוצה להגיב למאמר :        http://www.agenda.co.il/224/forum/88458/
 
 
       29.5.2008
 
                             אשה עובדת
 
       אשה עובדת זה "טוב לאשה", "טוב למשפחה", "טוב לכלכלה",....זה כל מה ששומעים על הנושא.
     אנחנו, בני האדם החושבים, נבדוק את הנושא כפי שצריך. נעמיד נקודות זכות לעומת נקודות חובה, ונשקול לאן נוטות המאזניים.
 
     נתחיל עם נקודות הזכות שממילא מוכרות:
       1.  רווח לאשה:
          א. עצמאות כלכלית. 
          ב. גיוון בחיים. לא רק בית.
          ג. לעיתים: למידה, התפתחות אישית.
 
       2. רווח למשפחה:
         א. תוספת הכנסה. רמת חיים.
 
       3. רווח למדינה, לכלכלה:
         א. תוספת ייצור.
         ב. פחות אדם הנזקק לסיוע.

   נקודות החובה שאינן נידונות בציבור:
      1. הפסד לאשה:
        א. עובדת גם בבית וגם בחוץ. מאמץ פיזי רב.
        ב. לחץ נפשי נוסף.
 
     2. הפסד למשפחה:
       א. לילדים אין קשר מספיק עם האמא. מוזנחים.
       ב. הוצאות נוספות:
          1. פיצוי הילדים על ההזנחה.
          2. תשלום למטפלת, לגנון, וכדומה.
          3. אוכל תעשייתי יקר יותר. אין זמן לבשל.
      ג. בעיות בריאותיות:
         1. ההזנחה יוצרת ילדים מתוסכלים הנוטים לעצבנות, אלימות, ועבריינות.
         2. האוכל התעשייתי גורם להשמנה, ולמחלות קשות שיופיעו בעתיד.
         3. ההנקה ידועה כחיסון הטוב ביותר לחיים. נשים רבות לא מיניקות בגלל שהן עובדות.
     ד. מתחים בין בני הזוג. הבעל חושד באשה אם באמירה ואם בשתיקה.
          בכל מקרה חשד זה מביא למריבות ולחצים במשפחה, המשפיעים גם על הילדים.
          חוסר באוכל ביתי מרגיז כל גבר וגם הוא גורם לעצבנות ומריבות.
   
    3. הפסד למדינה, לכלכלה:
       א. גידול בעבריינות - הנזקים לכלכלה ולחברה ידועים.
       ב. גידול בתחלואה - נטל עצום על מערכת הרפואה. הפסד ימי עבודה, ויציאה מהירה ממעגל העבודה.
       ג. גירושין רבים - נטל גדול על מוסדות הרווחה. משפחות חד הוריות, פנימיות...
 
                                          רוצה להגיב למאמר               http://www.agenda.co.il/224/forum/55012/
      
 
       4.5.2008
                               לקחי השואה
 
             נהוג לדבר על הפקת לקחים מהשואה,  רשמתי מספר לקחים:
          1. אם גוי אומר שהוא רוצה להשמיד אותך, תאמין לו, ואל תנסה לתרץ ולהסביר אותו.
          2. הסכמים אינם מונעים מלחמה ורצח. הסכם הוא רק שלב ביניים עבור הרוצח הפוטנציאלי.
              הסכם מינכן לא מנע את מלחמת העולם השניה, הוא הביא למלחמה.
              הסכם ריבנטרופ - מולוטוב לא מנע את תקיפת ברית המועצות.
          3. לעולם תסמוך רק על עצמך. אל תאמין להבטחות של גויים, אל תסמוך עליהן, ואל תיקח אותן בחשבון.
              הגויים ידעו על ההשמדה ולא עשו דבר למונעה על אף שכל מה שהיה נחוץ הוא מספר קטן של פצצות.
              תוכל ללמוד גם מאירועים קרובים ששום דבר לא השתנה, מהטבח ברואנדה ומהטבח המתמשך בדארפור.
          4. הבן את ערכה העצום של מדינה יהודית ריבונית ועשה הכל למען קיומה.
              ללא אדמה שלנו מתחת לרגלינו היינו לקרבנות קלים של מכונת השמדה.
              האדמה הזו היא חשובה ויקרה, ואיננה נדל"ן הנתון למסירה. אדמה = חיים.
          5. להיות חזק תמיד, על מנת להוציא מראשם של הרוצחים הפוטנציאלים כל מחשבה על השמדה.
              ידע כל רוצח פוטנציאלי שהנזק שיגרם לו יהיה בלתי נסבל ואף קטלני.
              חזק זה גם חוזק פנימי, סולידריות חברתית, חינוך יהודי ולאומי, עזרה הדדית.
          6. לא להחליש את עצמנו, על מנת לא לעודד רוצחים פוטנציאלים. חולשה מזמינה השמדה.
              לא לוותר על נכסים המחזקים אותנו ביטחונית או כלכלית, או שהויתור עליהם מסכן אותנו.
 
 
 
 
      1.10.2007               מחשבות על כלכלה:   
 
                          נוהגים לספר לנו שהעלאת שכר המינימום יפגע בתחרותיות המשק בשוק הבנלאומי, תגרום לפיטורי עובדים,
                      תבריח משקיעים זרים, תקטין השקעות בתעשיה, ועוד תחזיות קטסטרופליות כיד המלך.
                      ואני האזרח הפשוט שהבנתו הכלכלית מסתכמת במבוא לכלכלה שרובו נשכח, ולימוד עצמי ממדורים כלכליים, רואה את
                      הקורה בעולם, ושואל שאלת תם: המשכורת בגרמניה גבוהה עשרות מונים מהמשכורת בקונגו, האם זה מפריע לכלכלה
                      הגרמנית בתחרות עם הכלכלות המשלמות שכר רעב? האם המשקיעים בורחים מגרמניה ורצים להשקיע בקונגו?
                      האם האבטלה בגרמניה גבוהה מזו שבקונגו?
                      ובכן, כולנו מסוגלים להבחין שהכלכלות הטובות והחזקות בעולם הן אלו המשלמות שכר גבוה לעובדיהן.
                      יחס זה הוא ברור וחד משמעי, אני לא מכיר מדינה יוצאת דופן בתחום זה.
                                  מה שנהוג להעלים מאיתנו הוא היתרון הכלכלי שיש בשכר מינימום גבוה יותר, ויש יתרון אחד גדול, הנעת הכלכלה !
                     עובד המרויח 3500 ש"ח מבזבז את כל כספו על תשלומי חובה ועל מוצרים בסיסיים, לא ניתן לחסוך ממשכורת כזו.
                    אם נגדיל את שכרו ל-5000 ש"ח, עדיין תהיה בידו משכורת אותה יאלץ לבזבז במלואה, ושתתן לו חיים מעט נוחים יותר.
                    השכר הנוסף של 1500 ש"ח הניתן למאות אלפי עובדים המשתכרים שכר מינימום, יזרים למשק מיליארדי שקלים
                    מידי חודש בחודשו, ויגדיל את מחזור המכירות של עסקים רבים.
                    תוצר לואי נוסף הוא הגדלת מחזורי המכירות והנעת הכלכלה באזורי הפריפריה, בהם נמצאים רוב אלו המרויחים שכר מינימום.
 
                        עצה: כלכלה איננה מדע מדויק. לכל מהלך כלכלי יש השפעות חיוביות והשפעות שליליות, השפעות קצרות טווח
                                 וארוכות טווח, וגם הפסיכולוגיה האנושית משחקת תפקיד חשוב מאד.
                                 אם שמעת מומחה המסביר מהלך כלכלי ומדגיש רק את השלילה או רק את החיוב שבו, תבין שיש לך עסק עם מומחה משוחד (לא בכסף) !!