ציטומל T3

הציטומל או בשמו הגינרי טרייודוטירונין (T3) אחד מהורמוני בלוטת התירואיד, אשר אחראיים על המטבוליזם הכללי בגוף. חשוב לציין, כי יש לבדוק את תקינות בלוטת התירואיד לפני השימוש בתרופה.

בלוטת התירואיד נמצאת בקדמת הצוואר מאחורי עצם הקריקואיד, הבלוטה שוקלת כ- 20 גרם, צורתה כפרפר, התירואיד זזה מעלה ומטה בשעת הבליעה. בלוטת התירואיד מייצרת שלושה הורמונים שהחשוב ביניהם הוא ההורמון תירוקסין (T4) והופך בגוף לטרייודוטירונין (T3=שם התרופה ציטומל) שמשמש כהורמון הפעיל ביולוגית. אך לפני כן, יש לציין שהורמוני בלוטת התריס מגיבים להורמון המופרש מבלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח) הניקרא: הורמון המגרה את בלוטת התריס (TSH). 
קיים משוב ביולוגי דיי מדויק המפקח על שחרור כמות מדויקת של הורמונים מבלוטת התריס, לשם הצרכים המטבוליים של הגוף. TSH הוא הורמון המשוחרר מבלוטת יותרת המוח ומגרה את בלוטת התריס להפריש את ההורמונים T4 ו- T3.

ספורטאים לרוב נוטלים את הציטומל במינונים גבוהים של 100 מק"ג. אך ישנו הצורך להתחיל במינונים נמוכים (25 מק"ג) ולהגביר באופן הדרגתי את המינון בעוד 25 מק"ג בכל 5 עד 6 ימים, עד שמגיעים למינון המקסימלי, למשל 100 מק"ג. ולא מומלץ לבצע סייקל העובר מעל 5 שבועות של שימוש רצוף בתרופה. ואחר סייקל כזה ישנו הצורך בהפשקת השימוש למשך כשמונה שבועות לפחות, וזאת בכדי לאפשר לבלוטת התירואיד לחזור לפעול כראוי.

אם הינך נוטל אינסולין או תרופות דיאבטוגניות אחרות (כגון: מטפורמין) יש לקחת בחשבון כי הורמוני התירואיד עשויים להפחית את השפעת התרופה.

במהלך סייקל המשלב עימו את הורמוני התירואיד ישנו הצורך להגביר את תיצרוכת החלבונים היומית היותר והורמוני התירואיד בעלי פעילות קטבולית.

חשוב לציין כי ישנו הצורך לבדוק את רמת הורמוני התירואיד בדם לאחר השימוש בתרופה הנ"ל ולדעת שהם מאוזנים היתב עוד לפני שמבצעים סייקל נוסף עם אותה התרופה.

שילובים: לרוב ספורטאים משלבים את התרופה עם קלנבוטרול לשם שריפת שומנים מוגברת.

 חשוב לציין, כי בשימוש ממושך עשויה להתפתח סבילות לתרופה וירידה בפעילות המטבולית. ואפילו דווחו על תלות לשימוש בתרופה.

ד"ר יעקב עזרא הינו מרצה במכון מור (לאוסטאופורוזיס) ובבית הספר להסמכות מאמנים של וינגייט - באוניברסיטת ת"א (אימונים לפיתוח הגוף ותזונה). לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140