דיאטה ותזונה רפואית בשיטת Diet2All

מחלות מערכת התנועה


מחלות מערכת התנועה, פתולוגית מחולקת לשני ענפים: אורטופדיה - העוסק בעיקר בנזק לרקמת העצם, גידים ורצועות. ריאומטולוגיה (פנימי), העוסק הבעיות מפרקים ומחלות מערכתיות שהמכנה המשותף שלהם הוא נזק מסוים לפרקים. 


כאבי גב תחתון


המחלה האורטופדית השכיחה ביותר היא בעיות גב, בדרך כלל מדברים על תופעות של (LBP) כאב בגב תחתון - LOWER BACK PAIN
 
גורמים לכאבי גב: תנוחה לא נכונה - כל תנוחה שגורמת לעיצוב הגוף בעזרת אימוץ שרירים באופן לא פיזיולוגי כגון: עלייה במשקל, הריון - הבטן מושכת קדימה את עמוד השידרה, טראומה יכולה להיות נזק לשרירים לרצועות, גידים ועוד.

גידול בגב - כאב כרוני ודינמי (בעמוד השדרה, סחוסים ועצמות).
כאבי גב יכולים להופיע כתוצאה מנזק ללבלב ולכליות (באיברים פנימיים שנמצאים מאחור), אנגינה פקטוריס-לעיתים אין סימפטומים של תעוקה בחזה וצריך לשלול זאת.
דלקות וירליות, הבעיה היא בזיהומים חיידקים - הזיהום העיקרי הוא זיהום בחוליה וכתוצאה מכך קריסתה .
שינויים מולדים במבנה ע"ש - יכול להיות חיבור של 1.5 עם הסקרום (סקרליזציה), סקוליוזיס (ע"ש נוטה הצידה), צלע צווארית נוספת שלוחצת על עצב, פריצת סחוס, אצל ילדים צריך לשלול זהום בסחוסים בגלל שאצלם ישנה זרימת דם. שברים קטנים בחוליות - לרוב אצל אנשים כבדי משקל או אלה שסוחבים משאות לאורך זמן (ספונדילוליפיס), אוסטיאופורוזיס. אצל רוב האנשים בגילאי 60-65. 

כאב גב של מחלות פסיכוסומאטיות - לרוב מלחץ נפשי או מרווח משני, מצב של היווצרות תעלת ע"ש, המצב מוחמר בהליכה ובעמידה ממושכת. עלול להיווצר קריעה של המעטפת, היא יכולה גם להתרחש בסחוסים בריאים עקב תנועה חדה או כוח גזירה, כתוצאה מקריעת המעטפת ישנה יציאה של התוכן הג'לטיני והתפתחות של תהליך דלקתי באזור הקרקעי. התהליך הדלקתי גורם לגודש בצקת וכאב באיזור הנזק, ובנוסף לכך הגודש הרקמתי גורם גם ללחץ על השורשים העצביים באזור וכתוצאה מכך לבעיות נוירולוגיות.
 
השלכות נוירולוגיות של פריצת סחוס: הלחץ על השורשים העצביים עלול לגרום לשיתוק אזורי הפריצה העיקריים L3- S1 (S1-L5-L4) גם בצוואר.
 
קליניקה של פריצת סחוס: תלויה במקום הפריצה - כאב מקומי בגב, הגבלה בתנועה, הקרנת הכאב לאזורים שונים על פי מיקום השורש העצבי הפגוע ותופעות קליניות בהתאם. צריך לדעת אם התהליך סטטי או דינמי, במצב דינמי הטיפול צריך להיות אגרסיבי.
 
הבחנה: הטובה ביותר קלינית. רנטגן - בכדי לשלול הבחנה CT ו- MRI או הזרקת חומר אל קרומי מוח השדרה -נילוגרפיה.
 
טיפול: שמרני ברוב המקרים, מנוחה ותרופות אנטי דלקתיות מקומיות או מערכתיות, תרופות נגד הדלקת וכנגד הכאב. טיפול אגרסיבי הוא טיפול כירורגי, לעיתים
של שחזור סחוס או שאיבת התוכן הג'לטיני. אצל אנשים צעירים מעדיפים טיפול שמרני.
 
הבחנה וטיפול בכאבי גב: אבחנה: בדיקות הדמיה, אצל מבוגרים: אוסטיאופורוזיס (בדיקה מטבולית) מיפוי עצמות - לראות תהליכים של נזק לעצבים. בהבחנה יש לשלול בעיות באזור הבטן או בעיות קרדיולוגיות.
 
טיפול: תלוי בסיבה: הדרכה ליציבה נכונה ולהרמת משאות, חיזוק שרירי הבטן והגב.
 
זיהום: אנטיביוטיקה מתאימה, פריצת דיסק וגידול-טיפול מתאים. עקמת: פיזותרפיה.
 

סינדרום התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome)


זהו אזור החלק הקדמי של שורש כף היד, שם קיימת רצועה שמתחתיה עוברים הגידים של שרירי האמה, לכל צד, כמו כן עוברים שם עצבים שהדומיננטי והחשוב ביותר נקרא: עצב המדיאן, הוא עצב מוטורי וסנסורי. כאשר קיים גודש, דלקת,מצב לאחר דלקת, באזור - הלחץ המוגבר עלול לפגוע בגירוי העצב המדיאני.
 
קליניקה של סינדרום התעלה הקרפלית: הרדמויות ונימול שתיים וחצי או שלוש וחצי אצבעות הלטרליות וחלשה בהפעלת האגודל.
 
סיבות לסינדרום התעלה הקרפלית: בעיקר אצל נשים, בעיקר בשעות הלילה. בזמן הריון, נטילת גלולות, דלקות בשורש כף היד (דלקת פרקים).
 
הבחנה של סינדרום התעלה הקרפלית: קלינית - בודקים את הכוח של השרירים. ניתן גם ליצור את הקליניקה. בדיקות של תפקוד השריר EMG (אלקטרו-מיו-גרפיה) החדרת אלקטרודות לשריר ורושמים את פעילות החשמלית, ניתן לומר אם ישנו פגם בהולכת החשמל בעצב.
 
טיפול בסינדרום התעלה הקרפלית: שחרור הרצועה פסיטומיה - הניתוח משחרר את הרצועה.


אוסטיאופורוזיס (OSTEOPOROSIS)


אוסטיאופורוזיס הינה מחלת זקנה, החל מגיל 30+ ישנה ירידה במסת העצם על כל המרכיבים שלה, מינרלים, חלבונים וכו'.
במחלה זו ניתן לחלק לטייפ-1 ולטייפ-2 : טייפ-1 הוא מצב של בריחת עצם בגילאים 50-60, בעיקר אצל נשים בגלל המנופאוזה. טייפ 2 אצל אנשים מעט יותר מבוגרים וכאן אין סיפור של מין (בשני המינים) ישנם בעיות מטבוליות בעיקר PTH. האסטרוגן הוא הורמון שמקטין את הפעילות של האוסטיוקלסטים (הורסים עצם), זוהי הבעיה העיקרית לטייפ 1. לגבי טייפ 2 ניתן לומר שהסיבה היא עלייה ב-PTH (אצל חלק גדול מהסובלים), גיל מבוגר, יחד עם זאת קיימים עוד גורמים ששייכים גם לטייפ 2 ו- 1 הם: חסר פעילות גופנית, תזונה לא מותאימה (סידן וויטמין D) החשיבות הגדולה יותר הוא לויטמין D.
 
קליניקה של אוסטיאופורוזיס - כאבים עמומים בעצמות (בכל הגוף), נטייה מוגברת לשברים - הם תוצאה של התהליך אך הוא גם קיומו. השברים בגלל סוג העצם (טרבקולרית) ומיקומה צוואר הירך, ראש הרדיוס וחוליות בגב.
 
הבחנה של אוסטיאופורוזיס: צילום רנטגן. ברור מטבולי בדם, בדיקת מסת עצם.
 
טיפול באוסטיאופורוזיס: טייפ 1 הורמונים - אסטרוגן ופרוגסטרון (הפרוגסטרון מגן מפני תופעות של האסטרוגן), טייפ 2 "לתקן" את מה שלא בסדר ולשלב פעילות גופנית, תזונה ואור שמש. ההורמון קלציטונין עוזר גם כנגד הכאבים וגם בבניית העצמות.



קורטיזול כהורמון אנטי-דלקתית לא כל השפעות הקורטיזול שליליות, וחלקן עוזרות למפתחי הגוף. אימונים במשקולות גורמים לדרגות שונות של טראומה בסיבי השריר והנזק מעורר תגובות דלקתיות. ככל שהטראומה חמורה יותר, כך מחמירה הדלקת, הגורמת לגוף לייצר יותר חומרים מזיקים כגון גורם נמק-שאת. בשרירים ישנם קולטני tnf וכאשר מולקולת tnf מפעילה קולטן, היא מפעילה את המסלול הקטבולי במילים אחרות, ל-tnf בגלל דלקת, ופירוש הדבר שלקורטיזול ישנן תכונות קטבוליות ואנטי קטבוליות. גופך ייצר יותר tnf, ולא תהיה התנגדות להשפעה הקטבולית של הקורטיזול.

מחלת האוסטאופורוזיס (דילדול העצמות) נוצרת בעיקר אצל נשים, אך אין זה אומר כי גברים לא לוקים בהפרעה! אצל אנשים צעירים קצב יצירת העצם עולה על קצב פירוקה; כתוצאה מכך גדלה כמות העצם במשך 25 השנים הראשונות לחיים. בגיל 35 - 40 בקירוב, שיעור הספיגה החוזרת (פירוק העצם) עולה על קצב היצירה של עצם חדשה, וכמות העצם נמצאת בירידה.

גלוקוזמין סולפט מספק לפרקים אבני בנייה, להם הם זקוקים לצורך שיקום הנזק הנגרם ע"י אוסטאוארטריטיס או פגיעות אחרות כמו שחיקת סחוסים וכו'. בעצם גלוקוזמין סולפט מספק חומר גלם לייצור מוקופוליסכריד בשם: גליקוזמינוגליקן המצוי ברקמת הסחוס. גלוקוזמין סולפט נספג מהר ובקלות - בשיעור של כ- 98% ‏ הודות למבנהו - מולקולות קטנות ופשוטות, שחודרות אל תוך הסחוס ומשתתפות בתהליך בניית הפרוטאינים התורמים לחוזק ולבריאות הסחוס.

כאבי שרירים לאחר תנועות הגורמות לכאבי שרירים, נצפו נזקים מקומיים לקרומים ולמרכיבים המתכווצים של סיבי השרירים הפעילים. מתווכים כימיים מקומיים, כגון היסטמין, משתחררים מהשריר הניזוק, מגרים את חיישני הכאב ,גורמים מקומיות גבוהה של הקרומים ולתגובות דלקת ולחץ מקמי גובר והולך התורמים לגירוי החיישנים לתחושה של כאב המתואר. הוכח כי גם הנפיחות הנ"ל של השרירים נמשכת לעתים גם לאחר שהכאב פסק .כנראה שהחיישנים של תחושת הכאב עוברים תגובת התאמה (אדפטציה) הדרגתית לנפיחות ו/או לגירוים אחרים הקיימים בסביבתם.

גלוקוזמין וכונדרואיטין לטיפול בדלקות פרקים יש חמישה סוגי גליקוזאמינוגליקנים: כונדרואיטין סולפט, היאלונן, קראטאן סולפט, הפראן סולפט ודרמטאן סולפט, הכונדרואיטין סולפט הוא הנפוץ ביותר מבין השלושה. דלקת המפרקים הניוונית נובעת מהפרת האיזון בין הכוחות הפועלים להרס הסחוס והעצם התת סחוסית לבין אלו הפועלים לשקמם והיא מחלה האופיינית לגיל הזהב.

המגנזיום הינו מינרל הנמצא בריכוז הכי גבוה אחרי האשלגן וההתפרסות שלו בקרום התא, קשור לזרחן ולסידן ויש גם משאבת סידן מגנזיום.

סידן וזרחן סידן (קלציום) וזרחן (פוספאט) 99% מהסידן הולך לעצמות ולשיניים, 1% לשרירים, לקרישת הדם ולתפקוד תקין של מע' העצבים מוח (סידן ומגנזיום מרפים את מע' העצבים). המגנזיום מגביר את הפרשת הקלציטונין שעוזר לסידן להספג לעצמות.

זמן ויטמין D כל החומרים העיקריים המסייעים במניעת רכבת או בריפוי המחלה, נגזרים כולם למעשה מהכולסטרול. חומרים אלה נמנים עם קבוצת הויטמין D.

סקירת מערכות אנטומיה ופיזיולוגיה | מערכת השרירים | מחלות דלקתיות ודרכי הטיפול בהן | ויטמין D | קונטראינדיקציות של תוספי מזון עם משכחי כאבים | אנטימיה של השרירים


להלן קליפ אודות: דלקות פרקים | אוסטיאוארטריטיס | ראומטואיד ארטריטיס 

logo בניית אתרים