קו-אנזים, קריאטין, ויטמין D, תה ירוק, וניוון שרירים, דושן, ובייקר

קואנזים קיו 10 (CoQ10), הינו נוגד חמצון רב עוצמה ומשמש כקו-פקטור בשרשרת הנשימה במיטוכונדריה. הקו-אנזים Q10 בעל תכונות המייצבות אץ קרום התא, מסוגל לחדור קרום התא ולמיטוכונדריה. המיטוכונדריה שמשת כתחנות כוח סלולרית, הפקת אנרגיה לתהליכים רבים הדרושים לחיים. תאי שרירים מבזבזים הרבה אנרגיה עשירים במיטוכונדריות. ה- CoQ10 חיוני כדי להקל על סדרה מורכבת של תגובות שמתרחשות במיטוכונדריה. המכונה שרשרת הנשימה, אלה תגובות כימיות שבסופו אספקת אנרגיה, אשר עשויה להיות מאוחסנת לשימוש מאוחר יותר.

לאור חשיבותו של תהליך זה, מדענים תהו אם תוספת השלמה של CoQ10 עשויה לשפר את סיכויי ההחלמה של חולים בניוון שרירים, הסובלים מירידה בכוח השרירים וחילוף החומרים בחסר אנרגיה בתאי השריר. מדענים באוניברסיטת טקסס ניסויים חקירה כפול סמיות של תוספי CoQ10 מדי יום עשרות חולים עם מגוון רחב של ניוון (dystrophies) שרירים, לרבות דושן ניוון שרירים (DMD) ובקר. המשתתפים קיבלו כ- 100 מ"ג CoQ10 במשך שלושה חודשים או פלצבו. הקבוצה השנייה, עם פרוטוקול טיפול דומה, 15 חולים עם שילוב דומה של ניוון שרירים (MD). המדענים הסיקו כי הביצועים הפיזיים של המשתתפים היה "בהחלט משופר", והוסיף, חולים שסובלים מניוון שרירים וכדומה, יש להיזהר בשימוש ממושך בקו-אנזים Q10 ללא הגבלת זמן. חשוב לציין, כי השימוש ב- 100 מ"ג CoQ10 ליום נחשב ליעיל ובטוח, החוקרים ציינו כי המינון היעיל ביותר הוא כנראה גדול יותר (Folkers K et al 1995).

עדות נוספת לקשר בין ניוון שרירים לחוסר ב- CoQ10 נמסר ע"י חוקרים איטלקים שחקרו רמות CoQ10 בחולים בניוון myotonic. "הם דיווחו על ירידה בסרום של CoQ10 משמעותית ביחס נורמאלי". בניסויים הבאים על חולים עם ניוון myotonic של Steinert, הם גילו כי חולים עם התואר הגדול ביותר של מוטציה גנטית נטו יש את הרמות הנמוכות ביותר של CoQ10, ממצא לפחות עולה כי מחסור CoQ10 קשורה אכן למטבוליזם אנרגיה לקוי של תאי שריר אצל חולים (Siciliano G et al 2001; Tedeschi D et al 2000).

עד שחולי דושן ניוון שרירים מגיעים לגיל 10, רבים הסובלים מניוון שרירים יאבד את היכולת ללכת. מרותק לכסא גלגלים, כך הם בהכרח יפתחו אוסטיאופורוזיס (התדלדלות העצמות), אם כי התהליך מתחיל בדרך כלל לפני הירידה לכיסא הגלגלים בשל מהלך המחלה והטיפול הקורטיזון (Aparicio LF et al 2002; Larson CM et al 2000). למעשה, למרות צפיפות העצם בניוון שרירים זכתה לתשומת לב מועטה יחסית, מחקר אחד בדק את בריאות העצם ב- 32 חולי דושן ניוון שרירים (DMD) ומצאו כי צפיפות המינרלים בעצם של כל המטופלים היה נמוך מהרגיל עבור ילדים בגילאים דומים. אינדיקטור זה של בריאות העצם פוחתת היה מתקדם במיוחד בחולים המטופלים בסטרואידים (קורטיזון). המדענים גילו גם כי לחולים היו רמות נמוכות מן הרגיל של צורה של ויטמין D (Bianchi ML et al 2003). למרות שאין מחקרים קליניים רשמיים נערכו על מתן ויטמין D וסידן משלימה לחולים בניוון שרירים, בפועל כבר מומלץ ע"י חוקר אחד לפחות (Leighton S 2003).

 

חומצת האמינו גלוטמין היא מעורבת בתהליכים מטבוליים רבים. הגלוטמין משמשת כמקור אנרגיה חשוב תאים רבים.

כמה חוקרים טענו שגלוטמין עשוי להיות "חיונית" בחולי דושן ניוון שרירים (DMD) בגלל פגיעה ביכולת לסנתז גלוטמין (Hankard R et al 1999). מדענים בפלורידה מצאו כי השימוש בגלוטמין באופן אוראלי על שישה נערים הסובלים מדושן ניוון שרירים (DMD) מסייעת לסינתזת חלבון. הם הסיקו, "שתוספת גלוטמין עשויה להפחית מצבי חוסר חלבון" (Hankard RG et al 1998).

בניסוי קליני מבוקר בשיטת כפול סמיות, פלסבו בדקו את ההשפעות במשך שישה חודשים תוספת השלמה של גלוטמין באופן אוראלי עם קריאטין על 50 נערים עם ניוון שרירים. תוצאות היו טובות, אבל בסופו של דבר לא חד משמעיות. אמנם אין השפעה מובהקת סטטיסטית של הטיפול או על סמך מדידות ידניות כמותית של כוח השרירים,  ההשפעה על  שינוי מחלות של קריאטין בדושן ניוון שרירים מבוגר, קריאטין גלוטמין בניוון שרירים דושן צעיר ושרירי לא יכול להיות נשלל. שני הטיפולים היו נסבל היטב (Escolar DM et al 2005).

רוב הצורות נפוצות של ניוון שרירים נגרמים ע"י חוסר או אי התאמה של החלבון דיסטרופין, החלבון cytoskeletal. חלבון utrophin בנושא, לא מושפע מוטציות בניוון שרירים אחראי על חסר דיסטרופין. משום utrophin הוא 80 אחוז דומה הדיסטרופין, ואת הראיות עולה כי הוא עשוי להגשים רבים של אותן פונקציות כמו דיסטרופין, מדענים הציעו כי utrophin עשוי להוות תחליף יעיל לדיסטרופין בתאי שריר של החולים בניוון שרירים. לפיכך, כל חומר שמקדם גידול בייצור של utrophin עשויה להועיל בטיפול בניוון שרירים.

בסוף 1990, מדענים צרפתים גילו כי עכברים שצרכו חומצת האמינו ארגינין כתוסף מזון, נצפה ייצור משופר אוטרופין - utrophin (Chaubourt E et al 1999). המדענים הראו כי גידול זה היה עקב  צריכת ארגינין שגרמה לעליית תחמוצת החנקן (nitric oxide), אשר ממלא תפקיד חשוב בתפקוד כלי הדם היא בדרך כלל נמוכה יותר אצל אנשים הסובלים ממחת ניוון שרירים  (Kasai T et al 2004).

בניסויים עוקבים, אותו צוות, הוכיחו כי הן בתאי שריר בריא ובסובלים מניוון שרירים, המודל יכול להתבקש לייצר כמויות גדולות יותר של utrophin ע"י אספקת תחמוצת החנקן (NO), ע"י מתן תוספת חומצת האמינו ארגינין, או תרכובת התורמת לעלייה תחמוצת החנקן-NO (Chaubourt E et al 2002).

צוות של מדענים מארצות הברית חקרה את האפקט הזה הגיע למסקנות דומות. הם בדקו L-ארגנין על שני עכברים נורמאליים ועכברים הסובלים מניוון שרירים. כך נמצא שבתאי שריר מעכברים הסובלים מניוון שרירים מטופלים היו פחות רגישים לנזק, כך נצפה ירידה במוות תאי השרירים. מכו כן, נצפה עלייה באוטרופין (utrophin). צוין גם שבתאי שריר של עכברים שטופלו, תרמה לירידה בפירוק השרירים (Barton ER et al 2005).

מלבד הגירוי בייצורם של האוטרופין, ארגינין וכימיקלים אחרים, המצב סייע לסובלים מניוון שרירים בעלייה ושיפור קצב התחדשות ובניית השרירים.

מדענים מברזיל בדקו תרופה אשר מגבירה את רמת הנייטריק אוקסיד (NO) בעכברים למשך 20 ימים, כך נצפה שיפור בהתחדשות סיבי תאי השרירים ב- 20%, רק בקבוצה שקיבלה את התרופה (isosorbide dinitrate).

איזוסורביד דיניטראט (isosorbide dinitrate) שייך לקבוצת תרופות מרחיבות כלי-דם הנקראות ניטראטים, והכוללות גם את החומר גליצריל טריניטראט. משתמשים באיזוסורביד דיניטראט להקלת הכאב ולהפחתת התדירות של התקפי תעוקת חזה.

התוצאות הראו כי השימוש התרופה איזוסורביד דיניטראט אשר גרמה לעלייה בנייטריק אוקסיד, עשוי לשמש כטיפול קליני בכדי לשפר את התחדשות השרירים במחלת דושן ניוון שרירים (Marques MJ et al 2005).

מדענים קנדיים פרסמו את תוצאות המחקר לאחרונה מציע כי השילוב של חומצת האמינו ארגינין והתרופה deflazacort (תרופה הסטרואידים הסטנדרטית המשמשת לטיפול המשמשת לטיפול בניוון שרירים) הינו מועיל יותר בהשוואה לטיפול של ה- deflazacort לבדו. עכברים הסובלים מניוון שרירים טופלו במשך שלושה שבועות עם התרופה deflazacort ופלצבו, או deflazacort בתוספת ארגינין. הם נבדקו לאחר מכן עבור מבדק קליני של ניוון שרירים והתחדשות שיזם 24 שעות של פעילות גופנית מרצון. למרות deflazacort לבד מנעו את ההפסד מתקדמת של הפונקציה כי בדרך כלל מתרחשת אצל עכברים כאלה, deflazacort בשילוב ארגינין הניב הגנה טובה יותר לשרירים, כך נצפה שיפור תפקודי מתמשך בטווח מרחק. לדברי המדענים, אלה תוצאות מציעים אפשרות לטיפול חדש שעשוי לשפר את איכות החיים (Archer JD et al 2006).

טאורין הינה חומצה אמינו אשר עשויה להועיל במחלת ניוון שרירים באופן סימפטומטי. הטאורין מצוי בשרירי השלד והוא חיוני בהעברה פונקציונאלית של תעלות יונים (Conte Camarino D et al 2004). ערוצים אילו משמשים כמעברים בין פנים התא לבין הסביבה החוץ תאית. מעבר יתר של יוני סידן (calcium) לתאי השריר של חולי ניוון שרירים, מאמינים שהשפעתו גבוהה בדלקתיות ובפתולוגיה הקשורה במחלה ((Ruegg UT et al 2002). בהתאם לכך ויסות ערוץ יוני הסידן הקשורים לתהליכי הדלקת ובעיקר כהערכה טיפולית בחולי ניוון שרירים.

במכרסמי מעבדה, נמצא כי עם ההזדקנות ישנה ירידה בכמות חומצת האמינו טאורין בתאי השריר. תוספת טאורין עשויה לשנות את המצב (Pierno S et al 1998).

הדלקת או יותר נכון לומר ריסון התגובה הדלקתית כיום משמשת אותנו לטיפול במגוון רחב של מחלות, לרבות ניוון שרירים (דושן, בייקר ועוד). היות והאטת התגובה הדלקתית תפחית את התקדמות המחלה. למרות שההבטחה הנ"ל הינה ספקולטיבית אך היא ניראת בהחלט מבטיחה (Tidball JG et al 2005).

מדענים הראו כי לתגובה הדלקתית כרונית במחלת דושן ניוון שרירים (DMD) פעילות מתואמת של רכיבים דלקתיים רבים, כגון: ציטוקינים (cytokine) וסיגנלים של כמוקינים (chemokine), כדוריות דם לבנות, ופעילות מערכת הקומפלימנט - משלימה (Porter JD et al 2002).

(eicosapentaenoic acid (EPA) and docosahexaenoic acid (DHA שתי חומצות שומן אילו אשר מצויות בעיקר בשמן הדגים בעלות פעילות אנטי-דלקתית, כאשר אילו נצרכות בכמות אופטימאלית (L et al 2006; La Guardia M et al 2005). חומצות השומן מסוג אומגה-3 חיוניות לממברנות (קרומיות) התאים בהם הן גורמות לייצוב הקרומית ותפקוד תקין (Zamaria N 2004). לפיכך לפחות מדען אחד מציעה צריכת אומגה-3 אשר עשוי להקל על הסובלים ממחלת דושן ניוון שרירים (Leighton S 2003).

על כן, לפי מחקרים אילו ואחרים, מומלץ לצרוך את תוספי המזון הבאים:

■ קראטין-1000-3000 מיליגרם ביום על קיבה ריקה.

■ תמצית תה ירוק, 725 מ"ג ביום (לפחות 93% פוליפנולים).

■ CoQ10- במינון יומי של 100מ"ג או יותר ...

■ ויטמין D  400-1000 יחידות בינלאומיות (IU) ביום

■ סידן-1000-2000 מ"ג

■ גלוטמין-1000 מ"ג ליום או יותר.

■ ארגינין-500-2700 מ"ג.

■ טאורין-1000-3000 מ"ג.

■ EPA/DHA-1400 מ"ג EPA ו-DHA 1000 מ"ג יומי.

אזהרות ובטיחות:

תוכנית אגרסיבית של תוספי התזונה הינם צריכים להיות בפיקוח של רפואי. כמה מהחומרים המזינים הציע בפרוטוקול זה יכול להיות תופעות לוואי. אלה כוללים:

■ אין ליטול סידן אם יש לך היפרקלצמיה hypercalcemia (רמה גבוהה של סידן הדם).

■ אין ליטול סידן אם הינך סובל בסידן אבנים בכליות.

■ סידן בליעת ללא מזון יכול להגביר את הסיכון של אבנים בכליות.

■ סידן יכולה לגרום לתסמינים במערכת העיכול, כגון: עצירות, נפיחות, גזים, וגזים.

■ מנות גדולות של סידן פחמתי (12 גרם או יותר ביום או 5 גרם או יותר של הסידן היומי הבסיסי) יכול לגרום לתסמונת אלקלי חלב, nephrocalcinosis, או אי ספיקת כליות.

■ גשו לרופא ולפקח הגלוקוז בדם שלך ברמה לעיתים קרובות אם אתה לוקח CoQ10 ויש להם סוכרת. דיווחים קליניים מראים כי נטילת CoQ10 עשוי לשפר את הבקרה הגליקמית ואת תפקוד התאים ביתא אצל אנשים שיש להם סוכרת מסוג 2.

■ תרופות הסטטינים (כגון lovastatin, סימבסטטין, ו pravastatin) ידועים ירידה רמות CoQ10.

■ אין ליטול קריאטין אם יש לך סוכרת, אי ספיקת כליות, הפרעה בכליות, כגון: תסמונת נפרוטית, או אחרת בסיכון של בעל הפרעת כליות.

■ אם אתה לוקח קריאטין, יש לבדוק את רמת קריאטינין בסרום שלך במעקב תכוף.

■ קראטין עלול לגרום התכווצויות שרירים, מתיחות שרירים, ותסמינים במערכת העיכול, כגון: בחילה ושלשול.

■ להיוועץ ברופא לפני נטילת EPA / DHA אם אתה לוקח קומדין (קומדין). לוקח EPA / DHA עם קומדין עלולה להגביר את הסיכון לדימום.

■ להפסיק להשתמש EPA / DHA 2 שבועות לפני כל הליך כירורגי.

■ להיוועץ ברופא לפני נטילת תמצית תה ירוק אם לקחת אספירין או קומדין (קומדין). נטילת תמצית תה ירוק ו אספירין או קומדין יכול להגביר את הסיכון לדימום.

■ להפסיק להשתמש תמצית תה ירוק 2 שבועות לפני כל הליך כירורגי. תמצית תה ירוק עלולה להפחית את הצטברות טסיות הדם.

■ תמצית תה ירוק מכיל קפאין, אשר עשוי לייצר מגוון רחב של תסמינים, כולל אי שקט, בחילה, כאב ראש, מתח שרירים, הפרעות בשינה, ו דופק לב מהיר.

■ אין ליטול L-ארגנין אם יש לך את argininemia הפרעה גנטית נדירה.

■ להיוועץ ברופא לפני נטילת L-ארגנין אם יש לך סרטן. L-ארגנין יכול לגרות את הורמון הגדילה.

■ להיוועץ ברופא לפני נטילת L-ארגנין אם יש לך אי ספיקת כליות או אי ספיקת כבד.

■ להיוועץ ברופא לפני נטילת L-ארגנין אם יש לך הרפס סימפלקס. L-ארגנין עלולה להגביר את האפשרות של הישנות.

■ להיוועץ ברופא לפני נטילת L-גלוטמין אם יש לך אי ספיקת כליות או אי ספיקת כבד.

■ L-גלוטמין יכול לגרום לתסמינים במערכת העיכול כגון בחילה ושלשול.

■ אין ליטול ויטמין D אם יש לך היפרקלצמיה hypercalcemia (רמה גבוהה של סידן הדם).

■ להיוועץ ברופא לפני נטילת ויטמין D אם אתה נוטל Digoxin או כל גליקוזיד של הלב.

■ רק לקחת מנות גדולות של ויטמין D (2000 יחידות בינלאומיות או 50 מיקרוגרם או יותר מדי יום)

■ גשו לרופא לעיתים קרובות אם אתה לוקח ויטמין D ו thiazides או אם אתה לוקח מינון גבוה של ויטמין D. ניתן לפתח hypercalcemia.

■ מנות כרונית גדול (95 מיקרוגרם או 3800 יחידות בינלאומיות או יותר מדי יום) של ויטמין D עלול לגרום hypercalcemia.