בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
   

 
 פרשת קרח
 

אין לך דבר שנוא לפני ה' כמחלוקת,ואפילו מחלוקת שהיא לתיקונו של עולם,בשעה שהקב"ה ברא את עולמו כתוב,ויבדל אלוקים בין מים למים,דהיינו שגילה את היבשה,ובכל זאת לא הזכיר "כי טוב",ומזה למד רבי חנינא ומה המחלוקת שהיא לתיקונו של עולם כך,מחלוקת שהיא לערבוביא של עולם על אחת כמה וכמה.

חז"ל  אמרו על קרח שהיה חכם מאוד ופיקח בענייני התורה .ויקח קרח ,מה הוא לקח ?קרח משך אחריו את כל גדולי התורה,וזהוי אהבת הניצוח,בכל בן אדם יש טבע ע שברצונו הפנימי הוא לבטל פעולתו של חבירו גם אם הוא טוב ולא רק שהוא רע.

אמרו חז"ל על זה כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי.ולכאורה לא מובן איך על ידי כך מתקרבת הגאולה!אלא על פי האמור שכל אחד רוצה לזקוף הכל לזכותו ורוצה בכבוד עצמו ודאי שאם כל אחד יכבד את חבירו ויחלוק לו כבוד אמיתי אזי הוא מחיש ומקרב את המשיח.ואם לא כן, שכל אחד מתכבד בגנותו של חבירו ח"ו ,הגאולה מתעכבת.

ואפשר ע"ז לפרש גם את מה שאמרו חז"ל גדול העונה אמן יותר מן המברך,שקשה לאדם להסכים בפעולת חבירו ,ועל ידי שעונה אמן הרי הוא מסייע לפעולתו ומראה שיש בו טוהר נפשי ובכך גדולתו יותר מן המברך.(ואולי אפשר להסביר גם על אותו דרך מאמרם ז"ל שאין המצווה נקריאת אלא על שם גומרה)

כמה רעה היא ופגומה העובדה שאדם מחשיב את עצמו ואת פעולתו לבד שהרי הקב"ה אומר בפרשת בראשית כאשר ברא את העולם נעשה אדם בצלמנו וכו' ואע"פ שעל ידי מקרא זה יש  ח"ו טענה לכופרים בתורתו,הרי הבקב"ה מתיעץ כביכול עם המלאכים כאשר הוא בורא את האדם .ומכאן למדים אנו שאסור לאדם להעלות הכל על חותמו שלו ולא לשתף אחרים.וכן מצינו אצל נחמיה שהיה מדרבנא דאומתיה,הוא עשה גדולות לעמו והשפיע על המלך שיתן לו רשות להשיב ולבנות את בית המקדש,וגם בשביל היהדות נלחם בחירוף נפש,התקוטט על חילול שבת בפרהסיא וכן כיוצא בהם.ומ"מ תמהו חז"ל הלא ספר עזרא נחמיה כתבו ולמה לא הוזכר שמו עליו,והשיבו מפני שעל כל דבר היה אומר:זכרה לי אלוקי לטובה,והזכיר טובה לעצמו.

מנהיג הדור שיזיכר כל הזמן טובה לעצמו מסוכן הוא לדור,ואף אם כונתו לשם שמים בכל זאת מתקיים בו כל הרודף אחרי הכבוד הכבוד בורח ממנו.אם מנהיגי עם ישראל רואים בעניהם רק עינינים רוחנים אז אין מקום למחלוקות,ואם תמצא דור שרבו בו המחלוקות תדע שאין הם מריבים אלא על הכבוד עצמם.וכבר אמרו חז"ל כל מחלוקת שאינה לשם שמים אין סופה להתקיים.

כאשר הוליך הקב"ה את ישראל במדבר ארבעים שנה,חילק אותם לדגלים,כדי שלא יהיה ערבוביא ,כל איש ואיש על מחנהו ועל דגלו,אבל תמיד למעשה נמצאים אנשים כמו קרח שגורמים מחלוקת ופירוד בין הלבבות.

אמרו חז"ל למה נסמכה פרשת ציצית לפרשת קרח,שבשעה שאמר משה את מצות ציצית,קפץ קרח ונתעטף בציצית שאינה שלו,בטלית שכולה תכלת ,ועמד בבית שכולו מלא בספרים,ועסק עם חבריו שגם התעטפו גם בטליתות כאלו,ובשעה שעבר שם משה,שאל אותו קרח טלית שכולה תכלת חייבת בציציות?אמר לו חייב,שאל אותו קרח עוד שאלה:בית שכולו ספרים חייב במזוזה?אמר לו משה חייב.

אמר לו קרח כל התורה כולה רע"ה פרשיות אינה פוטרת את הבית ומזוזה אחת פוטרת?!

טלית שכולה תכלת אין פוטרת את הבגד וארבעה חוטים כן פוטרין?!ועוד הוסיף ואמר לו דברים אלה לא נצטוית מפי הבורא אלא בדית אותם מליבך.

קרח רצה לרמוז למשה ,הלא כל העדה כולם קדושים וכו' ומדוע תתנשאו,הלא כל ישראל כדוגמת הטליתות שכולם תכלת,ומה יש להם צורך בציציות(במשה ובאהרון)

עוד אפשר להסביר את כוונת קרח,כי מנימוס הצבא שלכל עדה יש שר אלף שממונה ומושל על קבוצה,ומעליו בתפקיד יש אדם יותר חשוב שממונה על קבוצה שיותר חשובה וכן הלאה עד שמגיעים למלך של אותו עם שהוא המנהיג של כולם.אבל ישראל לא ככה כי ישראל חשובים במעלתם  ורק הקב"ה יכול להנהיגם כמו שכתוב ויהי בישרון מלך,ולכן למה תקחו גדולה לעצמכם כי כל העדה קדושים ולא רק בני לוי.

 

כשבאו בני לוי  ליטול מתנותיהם,חזה ושוק המגיע להם,עמדו כנגדם,ואמרו מי ציוה אתכם,אמרו לו משה רבינו,אמר להם לא ניתן לכם כלום,כי לא ציוה אותנו משה.

 

ובכלל זה דיבר לשון הרע,בשעה  שאמר הקב"ה למשה,קח את הלוים ,וטהרת אותם,וכה תעשה להם לטהרם,והעבירו תער על כל בשרם,מיד עשה כן לקרח,התחיל מחזר אחרי כל ישראל,לא היו מכירים אותו אמרו לו מי עשה לך ככה?אמר להם משה עשה לי כן,ולא רק שגילחו כל שערותי אלא שהניפו אותי באויר ואמרו לי אתה טהור,ואילו את אהרון אחיו הושיב בכיסא ככהן גדול ,ובניו סגני כהנים,תרומה לכהן מעשר לכהן מתנות כהונה הכל הולך לכהן,מיד התחילו שונאי משה להתגרות במשה רבינו,הלכו אותם אנשים ויקהלו על משה.הלך קרח כל אותו הלילה סביבות ישראל,והיה מטעה אותם,מה אתם סבורים שאני עוסק ליטול את כל הגדולה לעצמי,אני מבקש שהגדולה תהיה מחולקת לכולנו בשווה.והיה הולך לכל שבט ושבט ומפתה אותם כראוי עד שכולם האמינו לו.

התחיל להקהיל קהילות ולומר לפניהם ליצנות ברבים,ואמר,אלמה אחת יש בשכונתי,ועמה שתי יתומות והיה לה שדה אחת,באה לחרוש,אמר להם משה,לא תחרוש שור וחמור יחדיו,בא לזרוע אמר לה לא תזרע כלאים,בא לקצור ולעשות ערימה ,אמר לה תניחי לקט פאה ושיכחה.באה לעשות גורן אמר לה  תני תרומות ומעשרות.מה עשת אותו עניה ?מכרה את השדה וקנתה שתי כבשות כדי ללבוש את הצמר ולהנות מהתוצרת של הכבשות.כיו שילדה בא אהרון אמר לה תני את הבכורות קיבלה על עצמה את הדין,הגיע שעת הגיזה אמר לה תני את ראשית הגז אמרה איני יכולה לעמוד באיש הזה הריני שוחטת את הכבשות,בא אהרון אמר לה תני את הלחי ואת השוק והקיבה,אמרה אחרי ששחטתי לא ניצלתי ממנו,הרי כולו חרם!אמר לה אם כן כולן שלי ,דכתיב כל חרם בישראל לך יהיה,ונטלן והלך לו,והניחה בוכה היא ושתי בנותיה,כדין כל זה עבדין להן,אתתא עלובתא ותולין בהקב"ה....

זוהי התמונה שצייר קרח העז פנים על משה רבינו,אוהב שלום ורודף שלום,כאילו הוא ואהרון כל היום מחפשים אחרי אלמונות כדי לעשוק אותם חס ושלום,והכל בשם הקב"ה.הקהל שמע,בתוכו התרגשו מהסיפור בודאי עמי הארץ והנשים,וליבם התמלא רחמים על האלמנ העלובה וחרון אפ בוער בקירבם על משה ועל אהרון,ונכונים היו לרגום אותם באבנים.

 

ואין שואל ואין דורש את קרח העשיר שבישראל כמו שאמרו חז"ל שלשה מטמוניות הטמין יוסף במצרים אחד נתגלה לקרח,ואחד לאנטוניניוס,ואחד לצדיקים לעתיד לבא,גם אמרו שלש מאות פרידות נושאות שלש מאות  שקים מלאים במפתיחות לאוצרותיו של קרח,עשיר כזה מה צריך להיות תפקידו?עליו להריש שמינה אותו הקב"ה להיות ממונה על הצדקה ולפרנס את העניים והיתומים,ואם היה יודע באמת על אותה אלמנה אומללה שיש לה יתומות ואין לה במה להתפרנס,אם הוא מוכשר לדעת מצוקי האנשים למה אינו פותח את אוצרותיו אליהם,ומה לו להתעטף בטלית שכולה תכלת,ולהקשות ולחלוק על משה רבינו לעשות את התורה פלסתר.ואין סופם של דברי לצנות שלכאורה תארים את משה ואהרון  כאשנים שלא דואגים לאביון ולאלמנות כמו בסיפור של קרח,למרות שבעצם כל המצוות  תרומות מעשרות לקט פאה שכחה הכל הולך לעניים וללוים שאין להם חלק ונחלה.

טואול הקמת אתרי אינטרנט