בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
   

 
פרשת נח
 

"אלא תולדות נח נח איש צדיק"

רש"י ז"ל הביא ב' פירושים,יש אומרים לשבח,ויש אומרים לגנאי.יש אומרים לשבח שאפילו בדור של רשעים היה צדיק כמו שאומר יעקב אבינו עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי,ויש אומרים לגנאי שאילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום.

ונשאלת השאלה,שלפי מי שאומר שנח היה צדיק אמיתי מובן שהרי הפסוק מעיד עליו כן,אבל מהיכן למדו  מי שדורש אותו לגנאי?

 

ומהמקור הוא:אמר מתנא דבי רבי שמעאל שאמר גם נח לא היה נקי לגמרי,ואף עליו נחתם גזר דין ,שנאמר כי נחמתי כי עשיתים,ונח מצא חן,רצונו לומר שרק על ידי החן שמצא בעיני ה',וזהו מדוקדק ג"כ במה שאומר הכתוב "בא אתה וכל ביתך אל התיבה,כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה דוקא.

ומדקדים עוד לומר בפסוק ויבא נח וכו' מפני המבול,ופרש"י אף נח מקטני אמונה היה מאמין ואינו מאמין שיבא המבול,ולא נכנס אלא מפני מי המבול ממש.

ועיקר הטעם שדרשו אותו לגנאי,אמרו רז"ל,שהצדיק הגמור,יש בכחו לשמש יסוד קיום לעולם כולו,כמו שכתב וצדיק יסוד עולם,ומי שחסר לו הכח הזה,סימן שאינו צדיק גמור,וכן מצינו לדוד המלך ע"ה שאמר כי השתות יהרסון,צדיק מה פעל,ואמרו חז"ל כי נח לא הצליח להציל את כל העולם.שבניית התיבה התעקבה כל כך הרבה,בשביל לתת זמן לרשעים לחזור בתשובה,והיה מתפקידו של נח למשך אחריו אנשים ולקרבם לדרך הישר ובזה נכשל.
 
 
 
 
 
 
ואמרו חז"ל-נח מתגאה לפני משה רבינו שהוא גדול ממנו שהוא ניצול מדור המבול,משיב לו משה:אתה ניצלת ולא הצלת אני ניצלתי והצלתי את דורי,והמשל לזה  הוא לאדם שאחזו קור חזק,ישנם ב' דרכים כדי להפיג את הקור או שיחמם את המקום בו הוא נמצא,או שיחמם את עצמו על ידי מלבושים וכדומה.אם יחמם את כל המקום שלו הרי הוא משפיע גם על האחרים,לעומת הדרך השניה  שהוא דואג לעצמו בלבד ולא משפיע על אחר כלום.משה ריבנו היה מסוג שמשפיע על
אחרים ומציל את ישראל,לעומת נח שהציל רק את עצמו ומשפחתו.

 

 

 

 

אלה תולדות נח-ראשי תיבות "אתן"-אתן לו עזר לעסוק במצוות.

"נח איש צדיק"-ראשי תיבות "חשק"-חשק ללמוד תורה.

את-ר"ת וס"ת מאלף עד תי"ו-דהיינו מא' עד ת'.

האלוקים התהלך נח-סופי תיבות חכם-חכם בתורה.

סיכומו של הפסוק:אתן לו עזר לעסוק במצוות,וחשק ללמוד תורה מא' עד ת' על מנת שיהיה חכם בתורה.

 

"ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת"

נראה לבאר,בס"ד,פסוק זה על כח הדיבור הנחלק לשלשה חלקים:

האחד –מה שלומד ומדבר האדם בתורה,וזהו שם בגימטריה:"ספר"-היא התורה הנקראת ספר.

השני-מה שמדבר בדרך ארץ ובחכמת הטבע,וזהו יפת,שגם זה הדיבור יפה לאדם ומתייפה בו,שבזה יהיה עיניו פקוחות בעיניני העולם והנבראים שבו.

השלישי-מה שמדבר במשא ומתן ומלאכה,שהוא לצורך אכילה,שתיה ומלבוש,שכל זה הוא נעשה בשביל חום הגוף,כי קיום הגוף תלוי בחום,וחום נעשה על ידי אכילה ושתיה ומלבוש-ענין זה נרמז בשם הבן "חם".

ראשי תיבות שלשת הבנים הוא-"שיח",לרמוז לרמוז שהשיח נחלק לשלשה חלקים אלו אצל בני האדם.


טואול הקמת אתרי אינטרנט