בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

   עמוד הבית    פרשת שבוע    פינת ההלכה    צור קשר    קישורים    פורום האתר
   חגים    סיפורי צדיקים    הורדות    צדיקי מרוקו
 
יום ט"ו בשבט
יום ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות,ונפקא מינה לכמה הלכות
 התלויות בדיני ערלה תרומות ומעשרות ואסור להתענות בו ולא אומרים תחנון.

 

המנהג  ללמוד בליל ט"ו בשבט וקוראים במשניות ובזוהר הקדוש מעניני היום.
ומרבים בו באכילת פירות הארץ ולהדר לאכול פרי חדש שעדיין לא אכלוהו בשנה
 זו כדי לברך עליו ברכת שהחיינו.נוהגים לומרבו תפילה על האתרוג שכן כתב
 בספר בני יששכר וזה לשונו:מה שקיבלנו מאבותינו להתפלל בט"ו בשבט על
 אתרוג כשר ויפה ומהודר שיזמין השם יתבאך בעת המצטרך למצוה,כי הנה זה
היום שבו עולה השרף באילנות  והוא כפי הזכות של כל אחד מישראל-הנה מה
 טוב ומה נעים שיתפלל האדם ביום ההוא ראשית יסוד הצמיחה שיזמין לו השם
 יתברך לעת המצטרך את פרי עץ ההדר ע"כ.

 

מזכירים ביום זה את שבחה של ארץ ישראל ,והפליגו חז"ל בשבחיה שהיא
אמשובחת לכל-וכן אתה מוצא בדרכי המקום שכל מי שהוא חביב הוא קודם
לבירו:התורה לפי שהיא חביבה מכל נבראית קודם לכל וכו',ארץ ישראל שהיא
 חביבה מכל נבראית קודם לכל שנאמר "עד לא עשה ה' ארץ וחוצות-וראש עפרות תבל.
ארץ-אלו שאר ארצות,וחוצות-אלו מדברות,וראש עפרות תבל –זו ארץ ישראל ולמה
 נקראית תבל? לפי שהיא מתובלת בכל שכל שאר הארצות יש בזו מה שאין בזו אבל
 ארץ ישראל אינה חסרה כלום שנאמר :"ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם,
לא תחסר כל בה.

 

ישראל בחירים וארצם בחירה,שנאמר":כי בחר ה' בציון אוה למושב לו" ,
ארץ זבת חלב ודבש נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר ארץ חיטה
 ושערה וגפן,ארץ אשר אבניה ברזל ,ומהרריה תחצב נחושת ארץ הרים ובקעות
 למטר השמים תשתה מים,ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד,תמיד עיני ה'
 אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה. משלך למלך שיש לו בן אחד שהוא
 חביב ביותר מכל בניו,ויש לו כרם משובח מכל כרמים,אמר:נותן אני כרם המשובח.
כך ישראל נבחרים מכל האומות וארץ ישראל נבחרת מכל הארצות,יבואו בחירים
 וינחלו נחלה בחירה.

 

אמר רבי אבא:אין לך קץ  מגולה מזה,שנאמר:"ואתם הרי ישראל
 ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל.(רש"י ז"ל-כשתתן ארץ ישראל
 פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה מזה

 

רבי יוחנן בן זכאי היה אומר:אם היתה נטיעה בתוך ידך ויאמר לך:
הרי משיח-בוא ונטע את הנטיעה ואחר צא והקבילהו.

 

ארץ חטה ושערה גפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש
 
 

 

חטה-ר' יהודה אומר חטה היה (עץ הדעת שאכלו אדם וחוה),
שאין התינוק יודע לקרוא אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן.
שעורה-אמר רבי אסי בר ר"ס  בזכות וימד שש שעורים וישת עליה
 (רות) זכה ועמדו ממנה ששה צדיקים בהן שש מדות.דוד חזקיהו יאשיהו
חנניה מישאל ועריה דניאל ומלך משיח בן דוד.
גפן-למה נמשלו ישראל לגפן?אלא מה גפן כשבעליה מבקשים שתשביח מה
הם עושים?עוקרים אותה ממקומה ושותלים אותה במקום אחר והיא משבחת.
כך כיון שביקש הקב"ה ללהודיע ישראל בעולם,מה עשה?עקרם ממצרים והביאם
למדבר והתחילו מצליחים שם.קיבלו את התורה ויצא להם שם בעולם.

 

זית-למה נמשלו ישראל לזית לומר לך מה זית אינו מוציא שמנו אלא ע"י
כתיתה אף ישראל אין חוזרים למוטב אלא ע"י יסורים מה זית אין עליו נושרים לא בימות
 החמה ולא בימות הגשמים.אף ישראל אין להם נטילה עולמית,לא בעולם הזה ולא בעולם
 הבא.
תמר-מה תמרה זו אין בה פסולת.אלא תמרים לאכילה ולולבים להלל.חריות לסכול.
סיבים לחבלים סנסנים לכברה שפעת קורות להקרות בהם את הבית.כך הם ישראל
 אין בהם פסולת אלא מהם בעלי מקרא מהם בעלי משנה מהם בעלי תלמוד מהם
בעלי אגדה.
תאנה-א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מאי דכתיב נוצר תאנה יאכל פרי למה נמשלו
 דברי תורה לתאנה מה תאנה זו כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים אף
 דברי תורה כל זמן שאדם הוגה בהם מוצא טעם.

רמונים-אלו תינוקות שיושבים ועוסקים בתורה ויושבים שורות שורות כגרעיני רימונים.

חרוב-זכר לבית המקדש שעדיין חרב בעוונותינו הרבים.

אתרוג פרי עץ הדר מה אתרוג זה יש בו טעם וריח כך ישראל יש בהם בני אדם
 שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים וכו'..

 

הלכות מצויות לט"ו בשבט

כל הנהנה  מהעולם הזה בלא ברכה כאילו מעל בקודשי שמים.והלכות ברכות רבו
 מאד ודקדוקים הרבה.וצריך אדם להיות בקיא בהלכותיהם שבלי זה יבוא להכשל
 בברכה לבטלה שהיא איסור חמור של לא תשא את שם השם לשוא,וידוע חומר
 עוון זה שכל העולם הזדעזע כשאמר הקב"ה לא תשא וכו'. וכבר כתבו האחורנים
 שלפי שאיסורו חמור אם יש מחלוקת בפוסקים אם לברך או לא ספק ברכות להקל,
ואפילו נגד מרן השולחן ערוך.

 

א.      פירות שמצוי בהם תולעים יזהר לבודקם היטב קודם שמברך.וידוע גודל
 איסורו שחייב על תולעת חמש לאוין רח"ל.
ב.       מצוה  לברך שהחיינו על מין חדש, כדי להראות שחביב עליו בריאת הקב"ה.
ואם יש לפניו שני פירות חדשים יברך פעם אחת ,ואם אינם לפניו,יברך שהחיינו
על כל מין ממיני הפירות.
ג.        מי שכח לברך שהחיינו באכילת אותו פרי,לא יכול לברך כשאוכל בפעם הבאה,
ולכן טוב שיקח פרי אחר ויכון לפטור בברכת שהחיינו עליו את הפרי ששכח לברך עלליו.

ד.       צריך שיאחז את הפרי ביד ימין שהוא דרך חשיבות

ה.      צריך לכתחילה להשמיע לאוזניו הברכה ואם לא השמיע יצא

ו.        לא יפסיק בין ברכה לאכילה ולכתחילה יש להיהר אף  בהפסקה בשתיקה

ז.        מי שברך על פירות שלפניו,ואחר כך הביאו לו יותא מאתו המין,או ממין אחר שברכתו
 כאותו המין הראשון,אפילו אחר שסיים אכילת הפירות הראשונים אין צריך לחזור ולברך
ואפילו אם לא היה בדעתו בכוונה על כל פירות אלו רק שברך על הפירות שהביאו לו בהתחלה בסתם,לפי שדרך אדם להגרר מאכילה קטנה לאכילה גדולה.
ח.      מנהג מרוקו בהרבה מקומות לאכול בין נטילה להמוציא מעט אוכלים כמו זיתים אגוזים
 שקדים סלטים וכד' ואפילו אוכל מהם יותר מכזית אין צריך לברך ברכה אחרונה.אבל אם
 טועם דברים שאינם באים לעורר את התיאבון כגון דג וכד' או ששותה משקאות לכתחילה
 עליו להיזהר שלא לאכול מהם או לשתות מהם  שיעור כזית שאז נכנס לספק אם צריך לברך
 ברכה אחרונה.
ט.      נהגו במרוקו  לפתוח הזימון במילים הב לך וניבריך ולא להוסיף ברשות מלכא עילא
 עילאה קדישא.
י.        מנהג מרוקו  לומר סמוך לחתימת ברכת מעין שלש "ונודה לך על הארץ ועל המחיה
 ועל הכלכלה",(ויש נוהגים לומר ה' אלוקינו כן איתא בבא"ח).וכן בחתימה אומרים על
הארץ ועל המחיה ועל הכלכה,ויש אומרים על המחיה בלבד.