בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
    
 

היסטוריה א'
כואב אך אפשרי...

 
 
    דף הבית
    השתלבות ודחייה
    הישגי הישוב היהודי 1914-1881
    הברון רוטשילד והמשרד הארצישראלי
    מלחמת העולם ה-I: צדדים לוחמים ומאפיינים
    היישוב בארץ בזמן מלחמת העולם 1
    הצהרת בלפור
    סיום המלחמה והסדרי השלום
    צמיחת התנועה הציונית
    זרמים בציונות
    הרצל והקונגרס הציוני
    עלייה בשנות ה-20: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-20: התיישבות
    כתב המנדט
    פרעות תרפ-תרפ"א
    הספר הלבן ה-1
    פרעות תרפ"ט
    הספר הלבן ה-2
    עלייה בשנות ה-30: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-30: התיישבות
    עלייה בשנות ה-30: דרכיי עליה
    מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט
    התמודדות הישוב היהודי מול המרד הערבי
    ועדת פיל
    הספר הלבן ה-3
    יהודים במדינות האיסלאם - תמורות
    יהודים במדינות האיסלאם - פעילות ציונית
    יהודים במדינות האיסלאם - הרעה ביחס
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    שאלות בגרות - טופס המנדט
    שאלות בגרות - פרעות תרפ"א
    שאלות בגרות - פרעות תרפט
    שאלות בגרות - גורמים מעכבים ומסייעים בבניין הבית הלאומי
    שאלות בגרות - הצדדים הנלחמים במלחמת העולם ה-I
    שאלות בגרות - ועדת פיל
    שאלות בגרות - התמודדות הישוב היהודי בזמן המרד הערבי
    שאלות בגרות - מרד ערבי וספר לבן שלישי
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - תמורות ופעילות
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - הרעה ביחס ליהודים
    שאלות בגרות - תקופה ראשונה
    צור קשר
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    פורום שאלות ותשובות
    תן שם לדף
 
פרעות תרצ"ו - תרצ"ט (1936- 1939)

בין השנים 1936- 1939, היה מרד של הערבים בארץ ישראל, שלווה בפרעות.
 
מאפייני הפרעות וההבדל ביניהן ובין פרעות קודמות

א. היקף הפרעות - הפרעות היו בכל רחבי הארץ, בעשרות יישובים.

ב. משך הפרעות - הפרעות נמשכו שלוש שנים, עם הפסקה של עשרה חודשים באמצע.

ג. הפן המדיני - למהומות היה קשר עם המצב הבינלאומי. ראשי הכנופיות היו בקשר עם גרמניה הנאצית.

ד. אופיין של הפרעות - המהומות והפרעות היו מלווים בשביתה וחרם כלכלי.

ה. הפרעות הופנו גם כלפי הבריטים - הפרעות היו גם כנגד הבריטים, הערבים רצו לחסל את היישוב היהודי ולסלק את השלטון הבריטי מהמזרח התיכון.

הרקע לפרעות
 
א. ירידת המעמד הבין לאומי של בריטניה - במאבקי שלטון באתיופיה, איטליה נצחה את אנגליה, גם באירופה בעקבות התקדמות הנאצים, ירד מעמדה הבינלאומי של בריטניה. הערבים ראו את חולשתה של בריטניה וקיוו שהאויבים של בריטניה יעזרו להם לסלק את הבריטים מהארץ ולהקים מדינה עצמאית.
 
 ב. עצמאות מדינות ערב השכנות - המדינות הערביות התקדמו לקראת קבלת עצמאות, הערבים בארץ חששו שכשהמדינות הסובבות את א"י יקבלו עצמאות, אף אחד לא ידאג לזכויות ערביי ארץ ישראל. הערבים החליטו למרוד ע"מ לעודד את הערבים במדינות השכנות לתמוך בהם.
 
ג. התחזקות היהודים בארץ - בתקופת העלייה החמישית מספר היהודים בארץ גדל מאוד. ב- 1936 היו בארץ כ- 400,000 יהודים. היישוב היהודי התחזק מבחינה ביטחונית והתבסס מבחינה כלכלית. הערבים הרגישו שעתידם ומעמדם בארץ מאוים.
 
ד. ביטול התוכנית להקים מועצה מחוקקת - הנציב העליון הציע להקים מועצה מחוקקת שיהיה בה רוב ערבי. הערבים בארץ כמובן שמחו על הרעיון וחשבו שמועצה זו תקדם את שאיפותיהם. הפרלמנט הבריטי ביטל את ההצעה מכיוון שחשש שמועצה כזו תפגע ביהודים, ושמדינות נוספות ידרשו מועצה דומה. הערבים כעסו אל ביטול ההצעה.
 
מהלך הפרעות

הפרעות התחלקו לשני שלבים: השלב הראשון - אפריל- אוקטובר 1936

השלב השני - סתיו 1937- מאי 1939

שלב ראשון (אפריל - אוקטובר 1936)

הפרעות -

באמצע אפריל התחילו הערבים במאבק צבאי, שמטרתו הייתה לחסל את היישוב היהודי בארץ. הערבים התחילו בהתקפות ורציחות באזור יפו ותל- אביב, ובהדרגה פשטו בכל הארץ. יהודים רבים נרצחו, בעיקר בשכונות או יישובים מבודדים. הערבים שמו מארבים למכוניות, ופגעו בחקלאות ובמסחר. השלטונות הבריטים לא התערבו באופן משמעותי, הם פנו לשלטונות ערב המתונים בבקשה שירגיעו את המצב בארץ.

השביתה הערבית -

ב- 25 באפריל 1936, התכנסו כמה ממנהיגי הערבים בארץ, והקימו את ה"ועד הערבי העליון". בראש הועד עמד המופתי, מטרתו הייתה להנהיג את המאבק הלאומי ערבי. הועד הערבי הכריז על שביתה כללית של ערביי הארץ, עד שימלאו את דרישותיהם.

דרישות ה"הועד הערבי העליון" היו -

א. הפסקה מוחלטת של עלייה יהודית ארצה.

ב. איסור מוחלט על מסירת קרקעות ליהודים

ג. הקמת ממשלה ייצוגית לפי יחס מספרי של תושבי הארץ (כלומר רוב ערבי).

השביתה נמשכה 175 ימים. מטרתה הייתה לפגוע ביישוב היהודי, שהיה תלוי במשק הערבי. פועלים ערבים, נהגים, ופקידים שעבדו בשביל יהודים- הפסיקו לעבוד. אספקת מזון ומוצרים חקלאיים נפסקה ונמל יפו נסגר.

פעולת הכנופיות הערביות -

בקיץ 1936 הגיע לא"י פאוז'י קאוקג'י, הוא התמנה למפקד העל של המרד בארץ ישראל. סביבו התאספו מאות אנשי כנופיות, רבים מהם מארצות ערב השונות. אנשי הכנופיות התקיפו בעיקר את דרכי התחבורה ויישובים מבודדים. רוב אנשי הכנופיות לא היו מאומנים ומאורגנים.

 

*בתקופה זו, נהרגו כמאה יהודים ומאות נפצעו. מאות בתים פרטיים ובתי מלאכה נהרסו, והושמדו שטחי חקלאות גדולים.

הפסקת השלב הראשון של המהומות -

באוקטובר 1936 הצליחו הבריטים לפגוע בבסיסן של הכנופיות המרכזיות. המשק הערבי עמד לפני התמוטטות, וערביי הארץ סבלו מרעב בגלל שלא עבדו. מנהיגי מדינות ערב פנו לערביי הארץ ובקשו מהם להרגיע את המהומות.

השביתה הערבית והמהומות נרגעו בזמן שועדת החקירה הבריטית- ועדת פיל פעלה בארץ.

שלב שני (סתיו 1937 - מאי 1939)

במשך עשרה חודשים היה שקט בארץ. בקיץ 1937, התפרסמו מסקנות ועדת החקירה- ועדת פיל. הערבים התאכזבו כי הבריטים לא מלאו את דרישותיהם, ופתחו שוב במהומות.

בשלב הראשון של הפרעות הערבים התקיפו בעיקר את היהודים. לעומת זאת, בשלב השני, הערבים מתקיפים בעיקר את הבריטים, ומנסים להשתלט על הארץ. יש גם הרבה חיסולים פנימיים אצל הערבים- יותר מאלף ערבים נרצחו.

הפרעות -

אירועים מרכזיים

- בסתיו 1937 רצחו הערבים את המושל הבריטי של הגליל- אנדרוס.

- הכנופיות התקיפו תחנות משטרה, מחנות צבא ומכוניות, הם גם הרסו מסילות ברזל וקווי טלפון.

- הכנופיות התקיפו יישובים יהודיים.

*בשלב זה של הפרעות נהרגו כ- 400 יהודים.

תגובת הבריטים

א. הבריטים הגבירו את שיתוף הפעולה עם היחידות היהודיות הלוחמות.

ב. הבריטים פרקו את הוועד הערבי העליון, והגלו את חבריו הועד. בנוסף המופתי סולק מתפקידו.

ג. הבריטים הטילו אוצר בארץ, הקימו בתי דין צבאיים והרסו בתים בהם הסתתרו מחבלים.

ד. הבריטים הגבירו את הפיקוח על הדרכים ובדקו את הנוסעים.

*בעקבות מאסר מנהיגים רבים והרג של ראשי הכנופיות, התפרקה ההנהגה

הערבית, ולא היה מי שיוביל את המהומות. בהדרגה המרד נרגע, והבריטים הצליחו לחסל את הכנופיות.

 
 

 

 
לשאלות כתבו ל: