בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
    
 

היסטוריה א'
כואב אך אפשרי...

 
 
    דף הבית
    השתלבות ודחייה
    הישגי הישוב היהודי 1914-1881
    הברון רוטשילד והמשרד הארצישראלי
    מלחמת העולם ה-I: צדדים לוחמים ומאפיינים
    היישוב בארץ בזמן מלחמת העולם 1
    הצהרת בלפור
    סיום המלחמה והסדרי השלום
    צמיחת התנועה הציונית
    זרמים בציונות
    הרצל והקונגרס הציוני
    עלייה בשנות ה-20: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-20: התיישבות
    כתב המנדט
    פרעות תרפ-תרפ"א
    הספר הלבן ה-1
    פרעות תרפ"ט
    הספר הלבן ה-2
    עלייה בשנות ה-30: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-30: התיישבות
    עלייה בשנות ה-30: דרכיי עליה
    מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט
    התמודדות הישוב היהודי מול המרד הערבי
    ועדת פיל
    הספר הלבן ה-3
    יהודים במדינות האיסלאם - תמורות
    יהודים במדינות האיסלאם - פעילות ציונית
    יהודים במדינות האיסלאם - הרעה ביחס
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    שאלות בגרות - טופס המנדט
    שאלות בגרות - פרעות תרפ"א
    שאלות בגרות - פרעות תרפט
    שאלות בגרות - גורמים מעכבים ומסייעים בבניין הבית הלאומי
    שאלות בגרות - הצדדים הנלחמים במלחמת העולם ה-I
    שאלות בגרות - ועדת פיל
    שאלות בגרות - התמודדות הישוב היהודי בזמן המרד הערבי
    שאלות בגרות - מרד ערבי וספר לבן שלישי
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - תמורות ופעילות
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - הרעה ביחס ליהודים
    שאלות בגרות - תקופה ראשונה
    צור קשר
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    פורום שאלות ותשובות
    תן שם לדף
 
התיישבות בשנות ה-30
 
התפתחות ההתיישבות החקלאית

 בתקופת העלייה החמישית המשיכו לקום יישובים חקלאיים כאשר החידוש בהם היה ארגונם במסגרות יישוביות ע"מ לחזק את היישובים הקיימים. היישובים קמו במספר מסגרות:

א. ההתיישבות בעמק חפר - הוקמו מושבים וקיבוצים בין חדרה ונתניה כדי ליצור רצף יישובים בשרון, כהגנה מפני הערבים בשומרון. בעמק היו ביצות רבות והמתיישבים ייבשו אותן, נטעו הרבה פרדסים וייצא פרות ההדר התפתח מאוד.

ב. התיישבות עולי גרמניה - חברי תנועות נוער וחברי עליית הנוער מגרמניה, התיישבו במושבים ליד כפרים ערבים לאורך הגבול ומסביב לערים. המתיישבים היו ציונים, אידיאליסטים והתקיימו בלי עזרה כספית. כלכלת היישובים האלה התבססה גם היא בעיקר מגידול פרות הדר.

ג. התיישבות האלף - התיישבות האלף התחילה בסוף העלייה הרביעית בעקבות מאורעות תרפט', מטרתה הייתה לחזק את ההתיישבות הקיימת ולעזור בהגנה. בתקופת העלייה החמישית המשיכה התיישבות זו באזור הקישון, אך בגלל בעיות כלכליות התיישבו רק כחמש מאות משפחות.

ד. יישובי חומה ומגדל - ועדת פיל שהגיעה ארצה בשנת 1936, בעקבות מאורעות תרצו', הציעה לחלק את א"י לשתי מדינות, יהודית וערבית. בעקבות ועדה זו ובעקבות בעיות ביטחוניות, התפתחה התיישבות "חומה ומגדל". ההתיישבות תוכננה מתוך שיקולים ביטחוניים, מדניים ולא מתוך שיקולים כלכליים. כחמישים יישובי חומה ומגדל הוקמו לאורך הגבולות ובאזורים מבודדים, ע"מ להשפיע על הבריטים כשיקבעו את מפת החלוקה. את היישובים היה צריך להקים במהירות, ובגלל התקפות הערבים העדיפו המתיישבים להקים את היישוב בלילה אחד, כדי שבבוקר היישוב כבר יהיה עובדה קיימת. הקמת היישוב - הבניינים וחומרי הבניה הוכנו מראש. בלילה תוך כמה שעות נבנו גדרות טייל, חומה של שני לוחות עץ וביניהם חצץ, כמה צריפים, עמדת הגנה ומגדל תצפית. יישובי "חומה ומגדל" הוקמו בעזרת ארגון "ההגנה" והנהגת היישוב. היישובים קלטו במקרים רבים את המעפילים ונערים שאלו בעליות הנוער. רוב יישובי "חומה ומגדל" היו קיבוצים, הם הוקמו בעמק בית שאן, בגליל ובעמק הירדן.
 
 
 
התפתחות הערים

בתקופת העלייה החמישית תל- אביב וחיפה גדלו פי שלוש. הסיבות להתפתחות הערים הן:

א. רוב העולים הגיעו מערים ורצו להמשיך בדרך חייהם הישנה.

ב. רוב העולים היו בעלי מקצועות חופשיים, ומצאו תעסוקה בערים.

*תל- אביב ב- 1936, כשפרץ המרד הערבי, הפועלים הערבים השביתו את הנמל

ביפו. בעקבות זה נתנו הבריטים אישור ליהודים לפתוח נמל בתל-אביב. הנמל החדש סיפק עבודה להרבה אנשים, תל-אביב גדלה פי שלוש והפכה לעיר הגדולה בישראל.

בעקבות העלייה מגרמניה, השתנה האופי של העיר. הלבוש, והתרבות הפכו לאירופאים, הוקמו מסעדות רבות, תיאטרון תחנת כוח והתזמורת הפילהרמונית.

*חיפה - לראשונה היה בעיר רוב יהודי. נמל חיפה נפתח, הוקמו בתי הזיקוק, ונבנו מפעלי תעשייה שספקו עבודה לאלפי פועלים.

 

 
לשאלות כתבו ל: