בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
    
 

היסטוריה א'
כואב אך אפשרי...

 
 
    דף הבית
    השתלבות ודחייה
    הישגי הישוב היהודי 1914-1881
    הברון רוטשילד והמשרד הארצישראלי
    מלחמת העולם ה-I: צדדים לוחמים ומאפיינים
    היישוב בארץ בזמן מלחמת העולם 1
    הצהרת בלפור
    סיום המלחמה והסדרי השלום
    צמיחת התנועה הציונית
    זרמים בציונות
    הרצל והקונגרס הציוני
    עלייה בשנות ה-20: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-20: התיישבות
    כתב המנדט
    פרעות תרפ-תרפ"א
    הספר הלבן ה-1
    פרעות תרפ"ט
    הספר הלבן ה-2
    עלייה בשנות ה-30: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-30: התיישבות
    עלייה בשנות ה-30: דרכיי עליה
    מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט
    התמודדות הישוב היהודי מול המרד הערבי
    ועדת פיל
    הספר הלבן ה-3
    יהודים במדינות האיסלאם - תמורות
    יהודים במדינות האיסלאם - פעילות ציונית
    יהודים במדינות האיסלאם - הרעה ביחס
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    שאלות בגרות - טופס המנדט
    שאלות בגרות - פרעות תרפ"א
    שאלות בגרות - פרעות תרפט
    שאלות בגרות - גורמים מעכבים ומסייעים בבניין הבית הלאומי
    שאלות בגרות - הצדדים הנלחמים במלחמת העולם ה-I
    שאלות בגרות - ועדת פיל
    שאלות בגרות - התמודדות הישוב היהודי בזמן המרד הערבי
    שאלות בגרות - מרד ערבי וספר לבן שלישי
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - תמורות ופעילות
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - הרעה ביחס ליהודים
    שאלות בגרות - תקופה ראשונה
    צור קשר
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    פורום שאלות ותשובות
    תן שם לדף

הפעילות הציונית במדינות האיסלאם (בין מלחמות העולם)

א. מה היו הקשיים בפעילות הציונית? ציינו דרך אחת בה ניסו היהודים להתגבר על הקשיים.

ב. ציינו והסבירו את תחומי הפעילות הציונית. בתשובתכם היעזרו בדוגמאות.

ג. כיצד באה לידי ביטוי הפעילות הציונית בתוניסיה? ציינו קושי אחד שהפריע לפעילות זו.

א. הפעילות הציונית בצפון אפריקה (מגרב) הייתה מוגבלת והתמקדה באיסוף תרומות והפצת הרעיון הציוני. העלייה משם לא הייתה עלייה המונית.

הקשיים -
  • חוסר מנהיגים - המנהיגים העדיפו להנהיג את הקהילות ולא לעסוק בציונות.
  • קשיי עלייה - היהודים לא תמיד יכלו לצאת, ובארץ הבריטים הגבילו את העלייה.
  • משבר כלכלי - בשנות ה- 20 פרץ משבר כלכלי ופגע בתרומות למפעל הציוני.
  • חוסר בשליחים - לא הגיעו די שליחים וחלק מאלו שהגיע לא הצליחו להשפיע.

למרות הקשיים הרבים, ניסו היהודים להתגבר על חלקם בכך שהקימו ארגונים ציוניים - הארגונים אספו תרומות, לימדו עברית, הוציאו עיתונים לאור ועסקו בחינוך. לדוגמא, במצרים נאספו כספים למען "הקרן הקיימת לישראל".

ב. תחומי הפעילות הציונית-

  • הקמת ארגונים ציוניים - הארגונים אספו תרומות... וכו' והתפתחו תנועות נוער.
  • עיתונות - קשה היה לפרסם עיתונים היהודים הם יצאו בעיקר במצריים ותוניס.

ג. אחרי מלה"ע הראשונה היו בתוניס תנועות ציוניות עם מאות חברים- "משמח ציון", עטרת ציון" ועוד.

הפעילות ציונית של יהודי תוניסיה-
  • עידוד חינוך יהודי ציוני - לימוד עברית, שליחים מא"י ותנועות נוער.
  • מאבק בהתבוללות והתנגדות לארגון "אליאנס".
  • הרחבת העיתונות - העיתונות שמשה להפצת רעיון הציונות.
  • פעילות פוליטית - הקמת הפדרציה הציונית ובחירות לנציגים בקונגרס הציוני.
  • תנועת נוער - יהדות תוניס עודדה פעולות בתנועות נוער.

אחד הדברים שהקשה על הפעילות הציונית דווקא הגיעה מצד היהודים עצמם. ארגון "אליאנס" הצרפתי אשר תרם כסף רב וארגן לימודים מערביים בצרפתית במדינות האיסלאם הטיף להתבוללות וניסה להטמיעה את היהודים בחברה הצרפתית. ארגונים יהודיים ציוניים התנגדו לארגון "אליאנס" ולהתבוללות ונלחמו בהם.
 
 

התמורות העיקריות בחיי היהודים במדינות האיסלאם בשנות ה- 20

א. ציינו את התמורות העיקריות בחיי היהודים בתחום הדמוגרפי, הכלכלי והמשפטי. מה היו הגורמים שהביאו לתמורות אלו?

ב. ציינו את התמורות בחיי היהודים בתחום החינוכי, והסבירו כיצד תרמו תמורות אלו לקידום הפעילות הציונית.

ג. מה היו מאפייני החברה היהודית בצל האיסלאם, מהו השינוי שחל במעמד הקהילה בשנות ה- 20?

א. בתחום הדמוגרפי חל גידול במספרם של היהודים במרבית ארצות האיסלאם. בשנות ה-20 חיו כ- 700 אלף יהודים בפזורה המזרח תיכונית ובארצות המגרב.

הגורמים לתמורות הדמוגרפיות -

  • חיים אוטונומיים תרבותיים ודתיים.
  • השתלבות בחיים חברתיים וכלכליים - שלטון המנדט קידם את מעמד היהודים.
  • שיפור איכות החיים - בשכונות היהודיות שמרו על תנאים ותברואה טובים.
  • שינוי במדיניות הצרפתית - בוטלו חוקים והגבלות על היהודים.

בתחום הכלכלי היהודים השתלבו במגוון מקצועות שבעבר לא היו פתוחים בפניהם,

במקצועות החופשיים, במסחר מקומי ובינ"ל, בתעשייה בתמיכת שלטון המנדט ואף בחקלאות בשיטות מיושנות.

הגורמים לתמורות בתחום הכלכלי -
  • פתיחות להשכלה גבוהה, בתמיכת ארגונים יהודיים.
  • שיפור במעמד המשפטי, בעיקר בארצות שבשליטת המנדט.

בתחום המשפטי חל שיפור במעמד המשפטי של היהודים, דבר שבא לידי ביטוי בארצות שבשליטת בריטניה וצרפת כאשר התייחסו ליהודים בכתיבת החוקות, במצריים ובעיראק היהודים הוגדרו כשווים ובאלג'יר צו כרמיה (שר המשפטים הצרפתי) שיפר את מעמד היהודים.

הגורמים לתמורות בתחום המשפטי -

· השפעת המדינות הקולוניאליסטיות גם על התחום המשפטי.

· חשיבות היהודים לשיפור הכלכלה - המדינאים קדמו את מעמד היהודים.

ב. בתחום החינוך ברוב ממדינות האיסלאם ניתן היה ליהודים לקיים את המוסדות המסורתיים אך בכל זאת חלו מספר שינויים אשר בחלקם גם השפיעו על הפעילות הציונית במדינות אלו.

  • לימודים מערביים - חברת כי"ח, ארגנה לימודים מערביים בצרפתית.
  • חינוך ציוני ותנועות נוער - חיזוק הקשר היהודי בקהילות ושילוב בנות בפעילות.
  • עידוד תרבות עברית - בעיראק הוקמו אגודות שהפיצו את התרבות העברית.

יהודי ארצות האיסלאם קיימו פעילות ציונית על אף הקשיים והבעיות בזכות התמורות החינוכיות. תחומי הפעילות ניכרו בשמירת הזיקה לא"י, הקמת ארגוני ספורט, איסוף תרומות למטרות ציוניות, הוצאת עיתונים בשפה העברית ועוד.

ג. מאפייני החברה היהודית בצל מדינות האיסלאם והשינוי במעמד הקהילה

מאפייני החברה היהודית במדינות האיסלאם -

  • שמירת הדת - בתי כנסת וישיבות, מוסדות סיוע וצדקה.
  • שכונות נפרדות - ע"מ להימנע מעימותים, ולשמור על חיים יהודיים.
  • שפת היהודים - יהודים דברו בלשון המקומית.

הקהילות היהודיות הקטנות היו תלויות בקהילות הגדולות (קהילות האם) וחלו מספר שינויים במבנה הקהילה.

  • מעמד ההנהגה הדתית, הרבנים, נפגע בגלל ההשכלה.
  • ההנהגה הציבורית, צעירים משכילים, השתלבו ויצרו קשרים עם השלטונות.
  • מעמד בתי הדין היהודים ירד ולבתי הדין היהודים נשארה סמכות בדיני אישות.

 

 
לשאלות כתבו ל: