בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
    
 

היסטוריה א'
כואב אך אפשרי...

 
 
    דף הבית
    השתלבות ודחייה
    הישגי הישוב היהודי 1914-1881
    הברון רוטשילד והמשרד הארצישראלי
    מלחמת העולם ה-I: צדדים לוחמים ומאפיינים
    היישוב בארץ בזמן מלחמת העולם 1
    הצהרת בלפור
    סיום המלחמה והסדרי השלום
    צמיחת התנועה הציונית
    זרמים בציונות
    הרצל והקונגרס הציוני
    עלייה בשנות ה-20: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-20: התיישבות
    כתב המנדט
    פרעות תרפ-תרפ"א
    הספר הלבן ה-1
    פרעות תרפ"ט
    הספר הלבן ה-2
    עלייה בשנות ה-30: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-30: התיישבות
    עלייה בשנות ה-30: דרכיי עליה
    מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט
    התמודדות הישוב היהודי מול המרד הערבי
    ועדת פיל
    הספר הלבן ה-3
    יהודים במדינות האיסלאם - תמורות
    יהודים במדינות האיסלאם - פעילות ציונית
    יהודים במדינות האיסלאם - הרעה ביחס
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    שאלות בגרות - טופס המנדט
    שאלות בגרות - פרעות תרפ"א
    שאלות בגרות - פרעות תרפט
    שאלות בגרות - גורמים מעכבים ומסייעים בבניין הבית הלאומי
    שאלות בגרות - הצדדים הנלחמים במלחמת העולם ה-I
    שאלות בגרות - ועדת פיל
    שאלות בגרות - התמודדות הישוב היהודי בזמן המרד הערבי
    שאלות בגרות - מרד ערבי וספר לבן שלישי
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - תמורות ופעילות
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - הרעה ביחס ליהודים
    שאלות בגרות - תקופה ראשונה
    צור קשר
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    פורום שאלות ותשובות
    תן שם לדף

השיגי היישוב היהודי - ציוני בארץ ישראל בשנים 1881- 1914

בין השנים 1881-1914, הגיעו ארצה שתי עליות ציוניות. בעלייה הראשונה 1881-1903 הגיעו ארצה כ- 25 אלף יהודים, ובעלייה השניה 1904-1914 הגיעו לארץ כ- 30 אלף יהודים נוספים. בתקופה זו היישוב בארץ התפתח בכמה תחומים.

בתחום ההתיישבות

בתקופת העלייה הראשונה, הוקמו מושבות חקלאיות על ידי עולים ציוניים שרצו לעבוד את האדמת הארץ ולהתפרנס מעבודתם. רוב המושבות החזיקו מעמד בזכות עזרתו של הברון רוטשילד. במקביל, ירושלים ויפו התפתחו ונבנו בהן שכונות חדשות.

בתקופת העלייה השניה, התפתחה התיישבות שיתופית. רבים מהעולים היו סוציאליסטים (האמינו בשיתוף ושוויון), הם הקימו צורות התיישבות כמו "הקבוצה"-בדגניה, "הקולקטיב"- בסג'רה ועוד. לעולים אלה אפשרו לחיות בשיתוף, לעבוד את האדמה ולחיות מבלי להיות תלויים באף אחד. במקביל, התפתחה ההתיישבות העירונית. ב- 1909, קמה העיר העברית הראשונה- תל-אביב, ועולי תימן הקימו שכונות משלהם ליד המושבות.

בתחום הביטחון

ב- 1907, אנשים מהעלייה השניה, הקימו את ארגון "בר- גיורא". הם הגנו על יהודים בפרעות ברוסיה, והאמינו שגם בארץ היהודים צריכים להגן על עצמם ולא לסמוך על השמירה הערבית. ארגון "בר- גיורא" גדל, ולקח על עצמו את השמירה בכמה מושבות.

ב- 1909, ארגון "בר- גיורא" גדל והפך לארגון "השומר". אנשי "השומר", הגנו מפני כנופיות, במקביל לעבודת האדמה. בנוסף אנשי "השומר" גם השתלטו על אדמות מרחביה והקימו יישובים.

בתחום התרבות

אליעזר בן- יהודה, פעל בתקופת העלייה הראשונה, כדי להפוך את השפה העברית לשפה המדוברת בארץ. הוא הוציא עיתונים בעברית, חיבר מילון ועודד הקמה של מוסדות חינוך עבריים. בתקופת העלייה השניה, התפתחו מוסדות חינוך נוספים בעברית, והתעורר מאבק עם ארגון "עזרה" הגרמני, על שפת הלימוד בבי"ס הראלי בחיפה. המאבק על השפה ("ריב הלשונות"), התפשט בארץ ונמשך כמה שנים. בסופו של דבר נקבעה שפת הלימוד לעברית.

*לסיכום, בין השנים 1881-1914, הגיעו ארצה אנשי העלייה הראשונה והשניה. בתקופה זו התפתח היישוב היהודי בתחומי ההתיישבות, השמירה והתרבות.

 

 
לשאלות כתבו ל: