בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
    
 

היסטוריה א'
כואב אך אפשרי...

 
 
    דף הבית
    השתלבות ודחייה
    הישגי הישוב היהודי 1914-1881
    הברון רוטשילד והמשרד הארצישראלי
    מלחמת העולם ה-I: צדדים לוחמים ומאפיינים
    היישוב בארץ בזמן מלחמת העולם 1
    הצהרת בלפור
    סיום המלחמה והסדרי השלום
    צמיחת התנועה הציונית
    זרמים בציונות
    הרצל והקונגרס הציוני
    עלייה בשנות ה-20: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-20: התיישבות
    כתב המנדט
    פרעות תרפ-תרפ"א
    הספר הלבן ה-1
    פרעות תרפ"ט
    הספר הלבן ה-2
    עלייה בשנות ה-30: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-30: התיישבות
    עלייה בשנות ה-30: דרכיי עליה
    מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט
    התמודדות הישוב היהודי מול המרד הערבי
    ועדת פיל
    הספר הלבן ה-3
    יהודים במדינות האיסלאם - תמורות
    יהודים במדינות האיסלאם - פעילות ציונית
    יהודים במדינות האיסלאם - הרעה ביחס
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    שאלות בגרות - טופס המנדט
    שאלות בגרות - פרעות תרפ"א
    שאלות בגרות - פרעות תרפט
    שאלות בגרות - גורמים מעכבים ומסייעים בבניין הבית הלאומי
    שאלות בגרות - הצדדים הנלחמים במלחמת העולם ה-I
    שאלות בגרות - ועדת פיל
    שאלות בגרות - התמודדות הישוב היהודי בזמן המרד הערבי
    שאלות בגרות - מרד ערבי וספר לבן שלישי
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - תמורות ופעילות
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - הרעה ביחס ליהודים
    שאלות בגרות - תקופה ראשונה
    צור קשר
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    פורום שאלות ותשובות
    תן שם לדף

ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

רקע

מלחמת העולם הראשונה הייתה בין השנים 1914-1918. בתחילת המלחמה היו בארץ כ- 85,000 יהודים- אנשי היישוב הישן (שישבו מאות שנים בארץ), העלייה הראשונה והעלייה השניה. באותו הזמן- תורכיה שלטה בארץ. תורכיה השתתפה במלחמה לצד גרמניה ואוסטרי- הונגריה. המלחמה פגעה קשה ביישוב היהודי בארץ, ובסוף המלחמה נשארו בארץ 56,000 יהודים בלבד. לקראת סוף המלחמה כבשו הבריטים את הארץ, והשלטון התחלף משלטון תורכי לשלטון בריטי. את קשיי היישוב בארץ ניתן לחלק לשנים סוגים: קשיים הקשורים ישירות לשלטון התורכי וקשיים כלכליים.

הקשיים הקשורים לשלטון התורכי בא"י בזמן מלחמת העולם הראשונה -

א. ביטול ה"קפיטולציות"- הקפיטולציות היו הסכמים בין תורכיה ובין מדינות באירופה. לפי הסכמים אלה, אנשים שבאו ממדינות אירופה לארץ ישראל, יוכלו להיות תחת שלטון השגרירויות של אותן מדינות מהן באו, ולא תחת השלטון התורכי. לתושבים אלה היו זכויות נוספות- הקלה במסים, הגנה משפטית של השגרירות (ולא של בתי המשפט התורכים) והקלות בכלכלה. כשתורכיה הצטרפה למלחמה- בוטלו הקפיטולציות, להרבה יהודים בארץ הייתה אזרחות אירופאית והם נפגעו מאוד.

ב. חובת ה"התעתמנות"- התורכים דרשו מהיהודים בארץ ל"התעתמן" (לקבל אזרחות תורכית). יהודים רבים הסכימו לוותר על האזרחות הזרה שלהם, לקבל אזרחות תורכית- ולהישאר בארץ. אבל היו גם רבים שלא הסכימו לוותר על האזרחות הזרה ול"התעתמן"- והיו חייבים לעזוב את הארץ. היו גם יהודים אשר החזיקו באזרחות רוסית שהסכימו ל"התעתמן", אבל התורכים לא אפשרו להם. תורכיה הייתה במלחמה נגד רוסיה, וכל אזרח רוסי נחשב לאיום וגורש מהארץ. רבים ממנהיגי היישוב גורשו בעקבות כך והתורכים התייחסו ליהודים בארץ כאויבים מפני שרבים מהם עלו מרוסיה.

ג. חובת גיוס לצבא התורכי - השלטון התורכי חייב את כל האזרחים העותומנים להתגייס לצבא התורכי או לשלם סכום כסף גדול ע"מ להשתחרר. בתחילת המלחמה הרבה יהודים התגייסו לצבא התורכי מתוך נאמנות לשלטונות. במהלך המלחמה החליט הסולטן התורכי שרק מוסלמים יכולים להילחם. היהודים והנוצרים לא יכלו לשרת ביחידות לוחמות והוקמו בארץ גדודי עבודה. הגדודים האלה עשו עבודות בשביל הצבא התורכי (בניית ביצורים, סלילת כבישים). התנאים בגדודים האלה היו קשים מאוד, והכריחו את האנשים לשרת בהם.

ד. הניתוק מרוסיה – כשתורכיה נכנסה למלחמה, התנתקו הקשרים עם רוסיה, שלחמה נגדה, והתנתק גם הקשר בין היהודים שבאו מרוסיה ומשפחותיהם שנשארו שם.

ה. החרמת כלי נשק- התורכים דרשו מהיהודים למסור את נשק שבידיהם לשלטונות. היהודים הצליחו להסתיר כמות קטנה של נשק, אבל יכולת ההגנה של היישוב היהודי נפגעה מאוד.

ו. הגירוש מתל-אביב ויפו- בשנה האחרונה של המלחמה הבריטים החלו להתקדם ממצרים לכיוון ארץ ישראל. התורכים חשדו כי היהודים תומכים בבריטים ובמרץ 1917 התורכים הודיעו כי היהודים חייבים לצאת מתל-אביב ויפו תוך 48 שעות. אלפי יהודים ברחו מבתיהם וערביי האזור נצלו את הגירוש ובזזו רכוש רב מהנכסים היהודים.

ז. איסור מכירת קרקעות ליהודים - השלטונות התורכים הוציאו איסור על מכירת קרקעות ליהודים בא"י.

הקשיים הכלכליים בא"י בזמן מלחמת העולם הראשונה -

א. הפסקת כספי החלוקה והתרומות- התורכים לא אפשרו לקיים קשרי דואר ומסחר עם אירופה ויהודים אשר חייו מכספי תרומות (בעיקר אנשי הישוב הישן) נפגעו מאוד.

ב. בעקבות הפסקת קשרי המסחר עם אירופה לא ניתן היה לייצא תוצרת חקלאית מהארץ. הדבר פגע בחקלאים רבים, עובדים פוטרו, סחורה נפגעה ושדות הוזנחו.

ג. לאחר שנאסר על אחזקת מטבע זר בא"י ובעקבות הפסקת הגעת הכספים מאירופה, נסגרו בנקים רבים ומצבם הכלכלי של יהודי הארץ הוחמר.

ד. התורכים דרשו מיהודי הארץ לתמוך בצבא התורכי הנמצא בא"י, ועדות אזוריות שהורכבו בעיקר מערבים הטילו מסי מלחמה כבדים על יהודי הישוב ואף הוחרם ציוד יהודי רב.

ה. לאחר שפרצה בארץ מכת ארבה באביב 1915 נפגעו שטחי חקלאות רבים, נזקים רבים נגרמו לחקלאים ומגפת רעב פגעה בישוב.

התמודדות הישוב היהודי בארץ עם הבעיות הכלכליות -

הישוב היהודי בארץ "התאחד" על מנת להטיב להתמודד עם המשבר הכלכלי הקשה וקמו מספר ארגונים וועדים.

"הוועד להקלת המשבר"- הוקם ע"י ארתור רופין ומאיר דיזנגוף, אסף תרומות ועזר לנזקקים.

"המשביר"- הוקם בשנת 1916 ומכר תוצרת חקלאית בזול לפועלים.

"וועד ההגירה"- דאג למזון ודיור לאלו שגורשו מבתיהם.

בנוסף נוסדו קופות הלוואה למובטלים והוקמו מטבחים ציבוריים. כספים רבים תרמה ארה"ב, מזון נשלח ארצה וגם יהודי גרמניה תרמו לאנשי הישוב הישן.

המאבק בתורכים

רוב הישוב היהודי בארץ תמך בתורכים במלחמה, בעיקר מתוך פחד שאם יתנגדו לתורכים, התורכים ינקמו בישוב היהודי. אבל היו יהודים שהתנגדו לתורכים, וחשבו שצריך לעזור לבריטים לנצח את התורכים. ההתנגדות לתורכים הייתה ב2- דרכים: במחתרת ניל"י ובגדודים העבריים של הצבא הבריטי.

1. ניל"י

הקמת ניל"י -

ניל"י (נצח ישראל לא ישכח) קמה בשנת 1915 ע"י משפחת אהרונסון ואבשלום פיינברג, בזיכרון יעקב. הם הגיעו למסקנה שתורכיה תפסיד במלחמה והשלטון הבריטי יהיה יותר טוב לישוב היהודי בארץ. לכן החליטו לעזור לבריטים במלחמה. אהרון אהרונסון היה מומחה בחקלאות, וארגן את המלחמה בארבה בארץ. בעקבות זה ג'מאל פחה, המושל התורכי, סמך עליו, ואהרון נסע הרבה ברחבי הארץ.

פעילות נילי

ארגון סודי זה פעל בעד הבריטים . הם החליטו שהשיטה הכי טובה לעזור לבריטים היא לרגל אחרי הצבא התורכי ולמסור לבריטים מידע. המידע הועבר לאוניה בריטית שעמדה מול חוף עתלית ולבסיסי הבריטים בסיני – בעזרת איתותים ויוני דואר. המידע שאספו עזר לבריטים לתכנן את הפלישה לארץ בלי להיתקל בבסיסי הצבא התורכי.

בארגון היו כמה עשרות חברים צעירים מהמושבות שרצו לעזור לבריטניה לנצח במלחמה. שרה אהרונסון, אחותו של אהרון, הצטרפה לארגון והיתה מראשי ניל"י.

ההתנגדות לניל"י

בישוב היהודי בארץ היתה התנגדות לארגון. רבים פחדו, שאם ארגון ניל"י ייחשף – התורכים ינקמו בכל הישוב היהודי בארץ, ויהיה טבח המוני. היה ויכוח בישוב האם צריך להסגיר את אנשי ניל"י לתורכים, כדי להציל את הישוב. ראשי המושבות דרשו מניל"י להפסיק את פעילותה, או לקבל אישור מההנהגה הציונית. הם ראו בריגול בגידה בשלטונות.

סופה של ניל"י -

סופה של מחתרת ניל"י החל בשנת 1917 לאחר שיונת דואר עם פתק נתפסה ע"י התורכים, והם החלו לחשוד. לאחר מכן אבשלום פיינברג נהרג בסיני כאשר ניסה להעביר לבריטים מידע חשוב. חבר ניל"י שהלך בעקבותיו בלוויית בדואי, הוסגר לידי התורכים ע"י הבדואי. במסמכים שנמצאו עליו היו שמות חברים נוספים, ביניהם גם שרה אהרונסון אחותו של אהרון, שהייתה גם היא מראשי ניל"י. שרה עונתה ע"י התורכים והתאבדה. חברי ניל"י נוספים נתפסו והוצאו להורג או נאסרו לתקופות ארוכות ואהרון אהרונסון נעלם ב- 1919, כנראה בתאונת מטוס.

הסיבות לכישלון ניל"י -

א. אנשי הישוב היהודי בארץ התייחסו לריגול המחתרת כבגידה בשלטון התורכי. הם פחדו כי מחתרת ניל"י תתגלה ואז התורכים ינקמו בכלל אנשי הישוב, ולכן סרבו לעזור להם.

ב. אנשי המחתרת לא היו די זהירים ולא שמרו על סודיות, אנשי הישוב ידעו על כל פעולות הארגון.

ג. בין חברי המחתרת שרר מתח רב.

ד. חברי הארגון זלזלו באנשי הישוב והתפארו במעשיהם.

חשיבות ארגון ניל"י –

חברי הארגון היו הראשונים שהבינו שהשלטון הבריטי עדיף מבחינת הישוב היהודי בארץ. הם היו הראשונים שהעבירו מידע למדינות המערב על מה שהתורכים עשו ליהודים בארץ.

2. המאבק הגלוי הגדודים העבריים

הגדודים העבריים היו 4 יחידות צבא יהודיות, שלחמו במסגרת הצבא הבריטי. בין מקימי הגדודים היו זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור.

זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור -

זאב ז'בוטינסקי נולד באודסה, חונך ולמד שם. בעקבות פרעות קישניב ב- 1903, התחיל בפעולות ציוניות. ז'בוטינסקי עבד ככתב חוץ ובמסגרת עבודתו הסתובב באירופה ואף הגיע לאלכסנדריה שבמצרים, שם פגש יהודים רבים שברחו או גורשו מהארץ. לאחר שתורכיה הצטרפה למלחמה, הגיע למסקנה שהיא לא תחזיק מעמד זמן רב, והוא רצה להקים גדודים עבריים שילחמו לצד הבריטים בא"י. ז'בוטינסקי חשב שפעולה זו תיתן לתנועה הציונית מעמד וזכויות בא"י, ושהגדודים יהיו בסיס לצבא יהודי בעתיד.

יוסף טרומפלדור נולד, גדל וחונך כיהודי ברוסיה. הוא התגייס לצבא הרוסי ולחם במלחמתם ביפן, שם עשה מספר מעשי גבורה ואף איבד את ידו. טרומפלדור היה הקצין היהודי היחיד בצבא הרוסי. הוא עלה ארצה בעליה השניה ופעל לארגון הגנה ועבודה בארץ, כשפרצה המלחמה לא הסכים "להתעתמן" וגורש מהארץ, בסוף הגיע לאלכסנדריה.

הקמת גדוד "נהגי הפרדות", ופעולתו -

גדוד "נהגי הפרידות" קם לאחר שבאביב 1915 נערכה באלכסנדריה אסיפה שכללה יהודים רבים שברחו או גורשו מהארץ, בראשותם של טרומפלדור וז'בוטנסקי. באסיפה עלה רעיון הקמת הגדודים העבריים. לאחר שרעיונו של ז'בוטנסקי להקים גדוד עברי לוחם לצד הבריטים בא"י נדחה ע"י הבריטים בתואנה שזרים לא יוכלו להילחם לצד הבריטים ובכלל לא בטוח שהבריטים ילחמו בא"י התקבל רעיונם של הבריטים להקים גדוד יהודי של נהגי פרידות שיעזור לבריטים במלחמתם בתורכים בכל אזור שהוא ע"י טרומפלדור. ז'בוטינסקי התנגד להצעה ואמר כי אין טעם להילחם במקום שאינו של היהודים, ולעומתו טרומפלדור טען כי בזמן מלחמה כל השתתפות היא חשובה.

גדוד "נהגי הפרידות" הוקם בראשותו של טרומפלדור והיו בו מאות חיילים יהודים. החיילים קבלו אימון בסיסי בלבד, ציוד עלוב ונשלחו לעזור לצבא הבריטי בקרב גליפולי נגד התורכים. בקרב זה היה לגדוד תפקיד חשוב כי הלוחמים היו בחפירות ואנשי הגדוד עברו ביניהם. לאחר תשעה חודשים הבריטים נסוגו וגדוד נהגי הפרידות פונה מהאזור, הגדוד פורק וטרומפלדור הגיע ללונדון עם לוחמים רבים ע"מ להקים גדוד חדש.

"גדודי קלעי המלך" -

ז'בוטינסקי הסתובב באירופה ע"מ להשיג אישור להקמת גדוד עברי לוחם בכובש התורכי בא"י, בלונדון פגש את טרומפלדור והם חזרו לפעול יחד. ב- 1917 התחילו הבריטים במתקפה במזרח התיכון, גישתם של הבריטים כלפי הגדודים העבריים השתנתה ובאותה שנה קמו שלושה גדודים של קלעי המלך.

1. הגדוד ה- 38 של קלעי המלך, הגדוד הלונדוני- החיילים המשוחררים מגדוד נהגי הפרידות הצטרפו לז'בוטינסקי שאסף שמונה מאות חיילים נוספים מרוסיה שהיו בלונדון, הגדוד נלחם בא"י מצפון לירושלים ובבקעת הירדן.

2. הגדוד ה- 39 של קלעי המלך, הגדוד האמריקאי- הגדוד הוקם אחרי שארה"ב הצטרפה למלחמה. ממקימי הגדוד היו מנהיגים יהודיים שגורשו מהארץ ע"י התורכים והגיעו לארה"ב ו ומארה"ב הגיעו לאנגליה. הגדוד לחם ממזרח לבקעת הירדן.

3. הגדוד ה- 40 של קלעי המלך, הגדוד הארצישראלי- כשהבריטים החלו לכבוש את הנגב ב- 1917, צעירים רבים בא"י רצו להצטרף לצבא הבריטי. ב- 1918 התכנסו המתנדבים ביפו ובאביב הוקם הגדוד. עד שסיים הגדוד את אימונו נגמרה המלחמה.

לאחר המלחמה התאחדו שלושת הגדודים לגדוד ה- 39 שנקרא "הגדוד הראשון ליהודה" הבריטים פרקו את הגדוד ב- 1921 לאחר שהגדוד הגן על תל-אביב מפרעות הערבים בניגוד להוראות הבריטים. חשיבות הגדודים הייתה בתמיכתם בבריטים ובשיתוף הפעולה עם הצבא הבריטי.

קבוצה נוספת שעסקה בהגנה בזמן המלחמה הייתה "הקבוצה היפואית" שהורכבה מצעירים ששמרו על תל-אביב בזמן הגירוש הגדול ומנעו גניבות מבתי יהודים.

*במהלך השנה האחרונה למלחמה נכבשה הארץ בהדרגתיות ע"י הבריטים והשלטון התורכי התחלף במנדט הבריטי.

 

 

 
לשאלות כתבו ל: