בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
    
 

היסטוריה א'
כואב אך אפשרי...

 
 
    דף הבית
    השתלבות ודחייה
    הישגי הישוב היהודי 1914-1881
    הברון רוטשילד והמשרד הארצישראלי
    מלחמת העולם ה-I: צדדים לוחמים ומאפיינים
    היישוב בארץ בזמן מלחמת העולם 1
    הצהרת בלפור
    סיום המלחמה והסדרי השלום
    צמיחת התנועה הציונית
    זרמים בציונות
    הרצל והקונגרס הציוני
    עלייה בשנות ה-20: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-20: התיישבות
    כתב המנדט
    פרעות תרפ-תרפ"א
    הספר הלבן ה-1
    פרעות תרפ"ט
    הספר הלבן ה-2
    עלייה בשנות ה-30: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-30: התיישבות
    עלייה בשנות ה-30: דרכיי עליה
    מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט
    התמודדות הישוב היהודי מול המרד הערבי
    ועדת פיל
    הספר הלבן ה-3
    יהודים במדינות האיסלאם - תמורות
    יהודים במדינות האיסלאם - פעילות ציונית
    יהודים במדינות האיסלאם - הרעה ביחס
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    שאלות בגרות - טופס המנדט
    שאלות בגרות - פרעות תרפ"א
    שאלות בגרות - פרעות תרפט
    שאלות בגרות - גורמים מעכבים ומסייעים בבניין הבית הלאומי
    שאלות בגרות - הצדדים הנלחמים במלחמת העולם ה-I
    שאלות בגרות - ועדת פיל
    שאלות בגרות - התמודדות הישוב היהודי בזמן המרד הערבי
    שאלות בגרות - מרד ערבי וספר לבן שלישי
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - תמורות ופעילות
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - הרעה ביחס ליהודים
    שאלות בגרות - תקופה ראשונה
    צור קשר
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    פורום שאלות ותשובות
    תן שם לדף
 
שאלה:
 

 1) תארו את התארגנות היישוב העברי בא"י בשנות המרד הערב (1936-1939) בתחומים כלכלה, ביטחון, והתיישבות ( הבא שתי דוגמאות מכל תחום).

רקע*
 
במאורעות 1936- 1939, נהרגו מאות יהודים, ונגרם נזק רב ליישוב היהודי בארץ. למרות זאת, בכמה תחומים היישוב התפתח בזכות המאורעות- בכלכלה, בהתיישבות, בהעפלה ובהגנה.

בכלכלה -

- הרבה יהודים מובטלים, תפסו את מקומות העבודה של הערבים השובתים, והעבודה העברית התחזקה.

- חלק מהתוצרת החקלאית שהגיע עד אז מהמשק הערבי יוצרה עכשיו במשק היהודי.

- בעקבות סגירת נמל- יפו, אישרו הבריטים להקים נמל בתל-אביב, והוקם הנמל העברי הראשון.

*המשק היהודי השתחרר מהתלות שלו בעבודה הערבית, והתקדם לקראת עצמאות.

זו נחשבה התקופה הטובה של היישוב היהודי בארץ.

בהתיישבות -

בימי המרד הערבי המשיכו לקום יישובים חקלאיים, הם אורגנו במסגרות יישוביות גדולות ע"מ לחזק את היישוב היהודי מבחינה כלכלית וביטחונית. בזמן זה הייתה העלייה החמישית, והיישובים שקמו הושפעו הן מהפרעות והן מהעלייה.

סוגי ההתיישבות שקמו הם - (מספיק 3*)

א. ההתיישבות בעמק חפר - הוקמו מושבים וקיבוצים בין חדרה ונתניה כדי ליצור רצף יישובים בשרון, כהגנה מפני הערבים בשומרון. בעמק היו ביצות רבות והמתיישבים ייבשו אותן, נטעו הרבה פרדסים וייצא פרות ההדר התפתח מאוד.

ב. התיישבות עולי גרמניה - חברי תנועות נוער וחברי עליית הנוער מגרמניה, התיישבו במושבים ליד כפרים ערבים לאורך הגבול ומסביב לערים. המתיישבים היו ציונים, אידיאליסטים והתקיימו בלי עזרה כספית. כלכלת היישובים האלה התבססה גם היא בעיקר מגידול פרות הדר.

ג. התיישבות האלף - התיישבות האלף התחילה בסוף העלייה הרביעית בעקבות מאורעות תרפט', מטרתה הייתה לחזק את ההתיישבות הקיימת ולעזור בהגנה. בתקופת העלייה החמישית המשיכה התיישבות זו באזור הקישון, אך בגלל בעיות כלכליות התיישבו רק כחמש מאות משפחות.

ד. יישובי חומה ומגדל - ועדת פיל שהגיעה ארצה בשנת 1936, בעקבות מאורעות תרצו', הציעה לחלק את א"י לשתי מדינות, יהודית וערבית. בעקבות ועדה זו ובעקבות בעיות ביטחוניות, התפתחה התיישבות "חומה ומגדל". ההתיישבות תוכננה מתוך שיקולים ביטחוניים, מדניים ולא מתוך שיקולים כלכליים. כחמישים יישובי חומה ומגדל הוקמו לאורך הגבולות ובאזורים מבודדים, ע"מ להשפיע על הבריטים כשיקבעו את מפת החלוקה. את היישובים היה צריך להקים במהירות, ובגלל התקפות הערבים העדיפו המתיישבים להקים את היישוב בלילה אחד, כדי שבבוקר היישוב כבר יהיה עובדה קיימת. הקמת היישוב - הבניינים וחומרי הבניה הוכנו מראש. בלילה תוך כמה שעות נבנו גדרות טייל, חומה של שני לוחות עץ וביניהם חצץ, כמה צריפים, עמדת הגנה ומגדל תצפית. יישובי "חומה ומגדל" הוקמו בעזרת ארגון "ההגנה" והנהגת היישוב. היישובים קלטו במקרים רבים את המעפילים ונערים שאלו בעליות הנוער. רוב יישובי "חומה ומגדל" היו קיבוצים, הם הוקמו בעמק בית שאן, בגליל ובעמק הירדן.
 

בתחום הביטחוני -

עד 1936 מדיניות "ההגנה" הייתה הבלגה. כלומר "ההגנה" הגנה על היישובים היהודים במקרים של התקפות ערביות, אבל לא התקיפה בעצמה, ולא בצעה מעשי נקם במי שעשה את הפרעות. יהודים לא הסתובבו בשטחים ערביים, משאיות ואוטובוסים שוריינו ויהודים התפנו מבתים שהיו קרובים לערבים. ביישוב היהודי קיוו כי הבריטים ידכאו את הפורעים הערבים, אבל התאכזבו מאדישות הבריטים.

ביישוב היהודי התחיל ויכוח חריף- האם צריך להמשיך במדיניות ההבלגה, או שיש להתקיף את הערבים ולעשות "טרור נגדי".
 

רוב היישוב התנגד לדרך הפעולה של האצ"ל, אבל בשלב השני של הפרעות, החליטה הנהגת היישוב לעבור להגנה אקטיבית. היישוב היהודי הקים יחידות שהגנו על היישובים, היהודים גם הציעו לבריטים להקים גדודים בשיתוף פעולה אתם. הבריטים שרצו להגיב ביד קשה כלפי הערבים בעקבות רצח אנדרוס, הסכימו להקים שתי פלוגות יהודיות- בריטיות.

הנוטרים -

שומרים יהודיים קבלו נשק בריטי והוצבו באזורים בעייתיים. הם הגנו על יישובים ועל שיירות יהודיות. בסך הכל, היו בערך עשרים אלף נוטרים יהודים. בהתחלה הם פעלו תחת הפיקוד הבריטי, אבל בהדרגה הם הפכו ליחידה ביטחונית מרכזית ביישוב היהודי. הנוטרים העבירו את שיטות הלחימה הבריטיות ל"הגנה".

פלוגות הלילה המיוחדות -

ב- 1938, הוקמו יחידות צבאיות בריטיות- יהודיות, בפיקודו של הקצין הבריטי צ'רלס אורד וינגייט. וינגייט תמך התלהב מהתנ"ך ותמך בציונות. הוא טען שהמנדט הבריטי חייב למלא את תפקידו ולעזור ליישוב היהודי בארץ. הוא שכנע את הבריטים שהיהודים יוכלו להגן על עצמם מפני הערבים, בעזרת יחידות קומנדו קטנות, ועל ידי פשיטות על בסיסי הכנופיות הערביות. וינגייט לימד את אנשי "פלוגות הלילה המיוחדות" שיטות לחימה חדשות. היחידות התאמנו על הגנה אקטיבית- מארבים ניידים, קרב מגע, התקפות פתע בלילה, תכסיסי הטעיה והכרת שטח האויב. פלוגות הלילה הגנו על צינור הנפט מפני התקפות הכנופיות ועשו מארבים ופשיטות על מרכזי פעילות הערבים. ב- 1939, הבריטים פטרו את וינגייט מתפקידו, בגלל קשיים שהיו לו עם היהודים.

פלוגות הלילה עזרו מאוד ליהודים, מכיוון שהם למדו שיטות לחימה חדשות והשתמשו שהן מאוחר יותר.

 

 
לשאלות כתבו ל: