בניית אתרים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
    
 

היסטוריה א'
כואב אך אפשרי...

 
 
    דף הבית
    השתלבות ודחייה
    הישגי הישוב היהודי 1914-1881
    הברון רוטשילד והמשרד הארצישראלי
    מלחמת העולם ה-I: צדדים לוחמים ומאפיינים
    היישוב בארץ בזמן מלחמת העולם 1
    הצהרת בלפור
    סיום המלחמה והסדרי השלום
    צמיחת התנועה הציונית
    זרמים בציונות
    הרצל והקונגרס הציוני
    עלייה בשנות ה-20: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-20: התיישבות
    כתב המנדט
    פרעות תרפ-תרפ"א
    הספר הלבן ה-1
    פרעות תרפ"ט
    הספר הלבן ה-2
    עלייה בשנות ה-30: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-30: התיישבות
    עלייה בשנות ה-30: דרכיי עליה
    מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט
    התמודדות הישוב היהודי מול המרד הערבי
    ועדת פיל
    הספר הלבן ה-3
    יהודים במדינות האיסלאם - תמורות
    יהודים במדינות האיסלאם - פעילות ציונית
    יהודים במדינות האיסלאם - הרעה ביחס
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    שאלות בגרות - טופס המנדט
    שאלות בגרות - פרעות תרפ"א
    שאלות בגרות - פרעות תרפט
    שאלות בגרות - גורמים מעכבים ומסייעים בבניין הבית הלאומי
    שאלות בגרות - הצדדים הנלחמים במלחמת העולם ה-I
    שאלות בגרות - ועדת פיל
    שאלות בגרות - התמודדות הישוב היהודי בזמן המרד הערבי
    שאלות בגרות - מרד ערבי וספר לבן שלישי
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - תמורות ופעילות
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - הרעה ביחס ליהודים
    שאלות בגרות - תקופה ראשונה
    צור קשר
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    פורום שאלות ותשובות
    תן שם לדף
 
שאלה:
1)  הסבירו את המאפיינים של שתי צורות התיישבות שנוסדו בימי העליה הראשונה ו/או והשנייה.
 
תשובה:
 

בתקופת העלייה הראשונה, הוקמו מושבות חקלאיות על ידי עולים ציוניים שרצו לעבוד את האדמת הארץ ולהתפרנס מעבודתם. רוב המושבות החזיקו מעמד בזכות עזרתו של הברון רוטשילד. במקביל, ירושלים ויפו התפתחו ונבנו בהן שכונות חדשות.

בתקופת העלייה השניה, התפתחה התיישבות שיתופית. רבים מהעולים היו סוציאליסטים (האמינו בשיתוף ושוויון), הם הקימו צורות התיישבות כמו "הקבוצה"-בדגניה, "הקולקטיב"- בסג'רה ועוד. לעולים אלה אפשרו לחיות בשיתוף, לעבוד את האדמה ולחיות מבלי להיות תלויים באף אחד. במקביל, התפתחה ההתיישבות העירונית. ב- 1909, קמה העיר העברית הראשונה- תל-אביב, ועולי תימן הקימו שכונות משלהם ליד המושבות.
 
שאלה:
 
2)  הצג את הפעולות של אישיות ו/או ארגון אשר סייעו ליישוב היהודי בארץ-ישראל בימי העלייה הראשונה והשנייה.
 
תשובה:
 

אנשי עלייה ה-1 התמודדו עם קשיים רבים והמושבות היו זקוקות לעזרה.העזרה באה מצד הברון אדמונד בנימין דה רוטשילד שהחליט לעזור ליישוב היהודי עקב שיחות עם אנשים שונים.מניעי העזרה שלו היו נדבניים,כעזרה לאחים בצרה ולמטרות רווח כלכלי,מניעיו לא היו ציוניים.

בהתחלה התרומות היו חד פעמיות ובהדרגה הפכו לקבועות.תוך שנים בודדות רוב המושבות היו תחת חסותו של הברון.רוטשילד דאג לחלוקת האדמות,להכשיר את המתיישבים לעבודה חקלאית,הקים יקבים,מפעלי בשמים,בתי חרושת לייצור זכוכית ועוד. את העזרה והטיפול במושבות עשה רוטשילד ע"י מערכת פקידים שהובאו מאירופה לא"י וייצגו את רוטשילד במושבות.המתיישבים היו צריכים לקבל את כל החלטות הפקידים וזה יצר בינם לבין הפקידים מתיחות קשה והביא לביקורת גם מצד "חובבי ציון".המתיחות אף הגיעה למרידות כמו שקרה בראשון לציון.

בשנת 1900 החליט הברון להפסיק את העזרה למושבות עקב הקשיים הכלכליים במושבות ועקב הביקורת שמתחו המתיישבים על שיטת הניהול שלו(כלומר על הפקידים).
 
 
שאלה:
 
3)  ציינו את הארגונים בתחומי החיים השונים (פוליטי, כלכלי חברתי, בטחוני). שקמו בימי העליות הראשונה והשנייה והסבירו את חשיבותם.
 
תשובה:
 

בתחום ההתיישבות

בתקופת העלייה הראשונה, הוקמו מושבות חקלאיות על ידי עולים ציוניים שרצו לעבוד את האדמת הארץ ולהתפרנס מעבודתם. רוב המושבות החזיקו מעמד בזכות עזרתו של הברון רוטשילד. במקביל, ירושלים ויפו התפתחו ונבנו בהן שכונות חדשות.

בתקופת העלייה השניה, התפתחה התיישבות שיתופית. רבים מהעולים היו סוציאליסטים (האמינו בשיתוף ושוויון), הם הקימו צורות התיישבות כמו "הקבוצה"-בדגניה, "הקולקטיב"- בסג'רה ועוד. לעולים אלה אפשרו לחיות בשיתוף, לעבוד את האדמה ולחיות מבלי להיות תלויים באף אחד. במקביל, התפתחה ההתיישבות העירונית. ב- 1909, קמה העיר העברית הראשונה- תל-אביב, ועולי תימן הקימו שכונות משלהם ליד המושבות.

בתחום הביטחון

ב- 1907, אנשים מהעלייה השניה, הקימו את ארגון "בר- גיורא". הם הגנו על יהודים בפרעות ברוסיה, והאמינו שגם בארץ היהודים צריכים להגן על עצמם ולא לסמוך על השמירה הערבית. ארגון "בר- גיורא" גדל, ולקח על עצמו את השמירה בכמה מושבות.

ב- 1909, ארגון "בר- גיורא" גדל והפך לארגון "השומר". אנשי "השומר", הגנו מפני כנופיות, במקביל לעבודת האדמה. בנוסף אנשי "השומר" גם השתלטו על אדמות מרחביה והקימו יישובים.

בתחום התרבות

אליעזר בן- יהודה, פעל בתקופת העלייה הראשונה, כדי להפוך את השפה העברית לשפה המדוברת בארץ. הוא הוציא עיתונים בעברית, חיבר מילון ועודד הקמה של מוסדות חינוך עבריים. בתקופת העלייה השניה, התפתחו מוסדות חינוך נוספים בעברית, והתעורר מאבק עם ארגון "עזרה" הגרמני, על שפת הלימוד בבי"ס הראלי בחיפה. המאבק על השפה ("ריב הלשונות"), התפשט בארץ ונמשך כמה שנים. בסופו של דבר נקבעה שפת הלימוד לעברית.
 
שאלה:
4)  מהם השינויים המדיניים במפה המדינית החדשה של אירופה ושל המזרח התיכון ?
 
תשובה :

שלוש אימפריות התפרקו : אוסטרו- הונגריה, רוסיה והאימפריה העותומנית.
הוקמו תשע מדינות חדשות ועצמאיות באירופה כמו :צ'כוסלובקיה, פולין, יוגוסלביה, אוסטריה, הונגריה, פינלנד, ליטא לטביה, ואסטוניה.
במזרח התיכון: עמי ערב השתחררו מהשלטון העותומני, והקימו יחידות פוליטיות חדשות כמו : סוריה, לבנון, עיראק, עבר הירדן וארץ ישראל. יחידות אלה לא זכו לעצמאות מיידית, אלא הועמדו תחת שלטון מנדט של צרפת ובריטניה.
שונו גבולות של מדינות ותיקות באירופה כמו:
-תיקוני גבול בין צרפת לגרמניה – אזור אלזס לורן הוחזר לצרפת, חבל הסאר נמסר לפיקוח של חבר הלאומים ל-15 שנה, חבל הריינוס פורז ונמסר לפיקוח בינלאומי.
-חבל הסודטים , המיושב בגרמנים , נמסר לצ'כוסלובקיה.
-גרמניה התחייבה למסור לפולין את הפרוזדור הפולני והעיר דנציג, הוגדרה כעיר נמל חופשית.
 
שאלה:
5) מהו נוסח הצהרת בלפור ומהן הבעיות העולות מניסוחה ?
 
תשובה:
 
בשני בנובמבר 1917 שר החוץ הבריטי, בלפור, העביר ללורד רוטשילד את ההצהרה:
 
"לורד רוטשילד היקר,
   אני שמח מאוד למסור לך בשם ממשלת הוד מלכותו את הכרזת האהדה הבאה, לשאיפות היהדות- הציונית, שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו.
  ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותעשה את מיטב מאמציה כדי להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא   יעשה שום דבר שעלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות שקיימות בארץ ישראל, או בזכויות ובמעמד הפוליטי שמהם נהנים היהודים בכל  ארץ אחרת. אכיר לך תודה אם תביא את הכרזה זו לידיעתה של ההסתדרות הציונית"
 
הקשיים העולים מהנוסח הסופי:
- הנוסח הציוני מחייב יותר מאשר הערפול של הצהרת בלפור.
- אין מחויבות ברורה במילים "רואה בעין יפה".
- בריטניה מדברת על הקמת בית לאומי אך לא ברור אם בכל א"י או רק בחלק ממנה.
- לא מוזכרת ההסתדרות הציונית.
- הערבים מופיעים כעדה ויש התעלמות מזכיותיהם כעם.
- לא ברור למה הכוונה "תעשה את מירב מאמציה".

מדוע יש קשיים?
הקשיים נובעים מהשאיפה הציונית להשיג תמיכה מלאה לבין רצון של הבריטים להגיש הצהרה שלא תפגע בזכויות הערבים תושבי הארץ ובזכיות היהודים בארצות אחרות.

 

 
לשאלות כתבו ל:
 
 
האתר נבנה במערכת 2all   בניית אתרים