בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
    
 

היסטוריה א'
כואב אך אפשרי...

 
 
    דף הבית
    השתלבות ודחייה
    הישגי הישוב היהודי 1914-1881
    הברון רוטשילד והמשרד הארצישראלי
    מלחמת העולם ה-I: צדדים לוחמים ומאפיינים
    היישוב בארץ בזמן מלחמת העולם 1
    הצהרת בלפור
    סיום המלחמה והסדרי השלום
    צמיחת התנועה הציונית
    זרמים בציונות
    הרצל והקונגרס הציוני
    עלייה בשנות ה-20: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-20: התיישבות
    כתב המנדט
    פרעות תרפ-תרפ"א
    הספר הלבן ה-1
    פרעות תרפ"ט
    הספר הלבן ה-2
    עלייה בשנות ה-30: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-30: התיישבות
    עלייה בשנות ה-30: דרכיי עליה
    מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט
    התמודדות הישוב היהודי מול המרד הערבי
    ועדת פיל
    הספר הלבן ה-3
    יהודים במדינות האיסלאם - תמורות
    יהודים במדינות האיסלאם - פעילות ציונית
    יהודים במדינות האיסלאם - הרעה ביחס
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    שאלות בגרות - טופס המנדט
    שאלות בגרות - פרעות תרפ"א
    שאלות בגרות - פרעות תרפט
    שאלות בגרות - גורמים מעכבים ומסייעים בבניין הבית הלאומי
    שאלות בגרות - הצדדים הנלחמים במלחמת העולם ה-I
    שאלות בגרות - ועדת פיל
    שאלות בגרות - התמודדות הישוב היהודי בזמן המרד הערבי
    שאלות בגרות - מרד ערבי וספר לבן שלישי
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - תמורות ופעילות
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - הרעה ביחס ליהודים
    שאלות בגרות - תקופה ראשונה
    צור קשר
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    פורום שאלות ותשובות
    תן שם לדף

פרעות תר"פ - תרפ"א (1920-1921)

אחרי סוף מלחמת העולם הראשונה, היה בארץ ממשל צבאי בריטי. המושל הצבאי תמך בערבים. בשנים 1920-1921, היו מהומות ופרעות בארץ, הערבים עשו ביהודים.

 
מאורעות תר"פ

בשנת 1920 - תר"פ, היו מאורעות בשני אזורים, הגליל העליון וירושלים.

המאורעות בגליל -

רקע -

בעקבות הסכם בין הצרפתים לאנגלים, האנגלים פינו את הגליל העליון והצרפתים היו אמורים לשלוט שם. הכוחות הצרפתיים עדיין לא נכנסו לאזור, ובין ערביי האזור היו סכסוכים. באמצע הגליל היו באותה התקופה ארבעה יישובים יהודים.

יוסף טרומפלדור חזר ארצה בסוף 1919, הוא נשלח ליישובי הגליל העליון כדי לעזור להם בהגנה. מצב היישובים היה גרוע, היה להם מעט מזון ומעט נשק ותחמושת. המתיישבים החליטו שהם לא יעזבו את היישובים, אם יקבלו עזרה.

 

בהנהגת היישוב בארץ היה ויכוח האם לשלוח עזרה ליישובים או לפנות אותם.

בעד משלוח עזרה -

בן- גוריון ואנשים נוספים טענו שצריך לעזור ליישובים ואסור לפנות אותם -

א. אם יפנו את היישובים, לא יהיה ליהודים סיכוי לקבל את הגליל כשטחם.

ב. אם יפנו כל מקום שיש בו סכנה, בסוף יהיה צורך לעזוב את כל היישובים.

בעד פינוי היישובים -

ז'בוטינסקי ואנשים נוספים טענו שעדיף לפנות את היישובים -

א. לא ניתן להגן על כל נקודת יישוב מבודדת, זה יפזר את הכוחות שלנו.

ב. עדיף להתרכז באזורים עם הרבה התיישבויות ולפתח אותם.

*בסופו של דבר, הוחלט לשלוח עזרה ליישובים, אבל העזרה לא הגיעה בזמן.

הקרב בתל-חי -

ביא' באדר תר"פ, הקיפו מאות ערבים את תל-חי. הערבים טענו שהם מחפשים חיילים צרפתים וטרומפלדור פתח להם את שער היישוב. המתיישבים גילו כי הערבים רוצים לקחת את נשקם, ופתחו באש. בקרב נהרגו שישה מתושבי תל-חי וביניהם טרומפלדור. יש מספרים כי לפני מותו אמר- "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו". תל-חי פונתה מתושביה ואחריה שאר יישובים אצבע הגליל. בסוף 1920, הועבר הגליל העליון לשליטת הבריטים.

חשיבות הקרב בתל-חי -

א. הקרבות בגליל העליון חזקו את הדרישה הציונית שהאזור ייכלל בתחומי הבית הלאומי.

ב. ההבנה כי לא יעיל שכל יישוב דואג להגנת עצמו הביאה לכך שהתחיל ארגון ההגנה בצורה ארצית.

המאורעות בירושלים -

רקע -

א. הערבים שמעו מה קרה בקרב בתל- חי, והדבר עודד אותם.

ב. באותה תקופה מתחילה התעוררות של התנועה הלאומית הערבית. הערבים מתחילים לדרוש זכויות לאומיות, חאג' אמין אל-חוסייני, טען שהיהודים פוגעים בזכויות הערבים.

ג. ועידת סאן- רמו, שהחליטה על המנדטים, עמדה להחליט בנוגע למנדט בארץ. הערבים רצו להראות שהם גורם חשוב באזור וצריך להתחשב בדרישותיהם.

ד. באותה תקופה התחילה העלייה השלישית לארץ. הערבים פחדו מהשתלטות הציונים על הארץ.

מהלך הפרעות -

ערב חג הפסח התקיימה בירושלים תהלוכה דתית של הערבים, לכבוד חג "נבי מוסא". מאות ערבים חמושים הגיעו מהאזור, במטרה לפגוע ביהודים בירושלים. ברובע היהודי היה שוטר יהודי אחד בלבד. ז'בוטינסקי עם עוד אלף אנשים הגיעו לעיר העתיקה, כדי לעזור ליהודים, אבל הבריטים לא נתנו להם להיכנס. בתוך העיר העתיקה הערבים פצעו מאות יהודים, הרגו שישה והרסו רכוש יהודי. הבריטים החרימו את הנשק של המגינים היהודים, ושפטו את ז'בוטינסקי ועוד עשרים אנשים לתקופות מאסר ממושכות.

המדיניות הבריטית בארץ

- ועידת סאן- רמו (ועידה צרפתית בריטית) - באפריל 1920 ועידה זו חלקה את שטחי המנדטים בין צרפת ובריטניה. הועידה לקחה בחשבון את הצהרת בלפור שנכללה בתוך חוזה השלום.

- התחלת הממשל האזרחי - בעקבות פרעות תר"פ, הוחלף השלטון הצבאי הבריטי בממשל האזרחי, שבראשו עומד נציב עליון. הנציב העליון הראשון היה הרברט סמואל. הוא היה יהודי ותמך בציונות. היהודים שמחו על בואו. בתור צעד ראשון- הוא נתן חנינה לכל מי שנעצר בזמן הפרעות, גם יהודים וגם ערבים.

- ביקורו של צ'רצ'יל - באביב 1921 הגיע צ'רצ'יל, שר המושבות הבריטי, ארצה. הערבים דרשו ממנו שהבריטים יבטלו את הצהרת בלפור, שיפסיקו את העלייה היהודית ושיקימו בארץ ממשלה שתייצג את התושבים (כלומר- הרוב יהיה ערבי). צ'רצ'יל דחה את דרישות הערבים, הוא התלהב מהישוב היהודי בארץ, הביע מחויבות להצהרת בלפור ותמיכה ביהודים. צ'רצ'יל נפגש גם עם עבדאללה, ומינה אותו למושל של ירדן. בעקבות התמיכה של צ'רצ'יל ביהודים, הערבים פתחו בגל שני של פרעות.

 
מאורעות תרפ"א

המאורעות ביפו -

ביפו הערבים התקיפו תהלוכה של קומוניסטים יהודים. הם הפיצו שמועות כי היהודים מתקיפים, וכנופיות ערביות ביפו התחילו להתקיף יהודים ברחובות. הצבא הבריטי לא התערב, ערבים מהכפרים התקיפו מושבות יהודיות, ורק אנשי הגדודים העבריים הצליחו למנוע את התפשטות המהומות.

בפרעות נהרגו יותר מארבעים יהודים.

תוצאות הפרעות ביפו -

א. מאות יהודים עזבו את השכונות ביפו ועברו לתל-אביב.

ב. מספר יישובים יהודים פונו.

ג. היהודים הפכו לעצמאיים יותר מבחינה כלכלית, ותלויים פחות בערבים.

המאורעות בירושלים -

לקראת סוף 1921, ארבע שנים אחרי הצהרת בלפור, הערבים עשו הפגנה

בירושלים. היהודים התכוננו מראש להגן ל עצמם. בפרעות שעשו הערבים נהרגו מספר יהודים, אבל ההגנה היהודית הצליחה לעצור את רוב המתקיפים הערבים. חלק מהמגינים נאסרו על ידי הבריטים, אבל שוחררו אחרי כמה חודשים.

 

הדברים שעשה הרברט סמואל אחרי המאורעות

הרברט סמואל הגיע למסקנה כי הערבים עשו את הפרעות כי חששו מהעלייה היהודית.

א. הרברט סמואל הגביל את העלייה היהודית, כדי להרגיע את הערבים- רק נשים וילדים של תושבי הארץ, או מי שיש לא עבודה בארץ יכולים לעלות.

ב. הרברט סמואל מינה את חאג' אמין אל- חוסייני, המוסלמי הקיצוני, למופתי של ירושלים (המנהיג המוסלמי העליון).

 

 
לשאלות כתבו ל: