www.allsongs.co.il/index.php?sType=2&sStr=עידן+סובול&sResults=1&artID=32867&artName=עידן+סובול
עידן סובול נולד בתל-מונד, פלשתינא א"י. היה בן חמש כשפרצה המדינה ובשל כך נִבצר ממנו לקחת חלק במלחמת השחרור, והוא נאלץ לבלות אותה בגן חובה. את מלחמת 56 עשה, בשעות הלימודים המקובלות של בית הספר העממי, ליד קיוסק הגזוֹז של בריטן הזקן, בהאזנה נפעמת לחדשות המסעירות שהולידו, כזכור, לשעה קלה, את מלכות ישראל השלישית.
ב-1967, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, שבה נאלץ להשתתף, הופיע ספרו הראשון: "והשמים יתבהרו"; מאחר ששום התבהרות לא היה בכוחה להאפיל על הבליץ החדש דאז - נאלץ לשתוק 5 שנים תמימות בטרם פרסם את: "הלילה מתעוררות בעיות" (1972) , על הבעיות שהורדמו בין המלחמה הקודמת והמלחמה הבאה.
מלחמת אוקטובר 1973, המכונה בפי תמימי אותה עת "ההפתעה", הולידה יצירה משותפת עם מלכת שירי הרחוב-הישראלי, דרורה חבקין ז"ל, בשם "נגמרה לי פתאום עוד מלחמה" עם פוטנציאל שלא נוצל אפילו אחד בשישים עד עצם היום הזה.
בקיץ 1979 הועלתה ב"צוותא" אופרת הרוק האופטימית הראשונה "טרמפ למוות" שהולחנה ע"י גרי אקשטיין ומשה לוי , וששרדה על הבמות במשך כשנה עד שנפלה על חלל-התרבות הגדול שנפער בארץ בין שתי המלחמות הנ"ל ושנותר פעור עד עצם ימינו אלה כאותם בולענים הנפערים במקום הנמוך ביותר בעולם.
תסריט ארוך "המלחמה האחרונה" על מלחמה גדולה הצפויה כביכול או לכאורה בלבנון, שהיה מבוסס בזמנו (1980) על רעיון מטורף ודמיוני בעליל ושהפקתו התעכבה בשל בעיות תקציביות, כרגיל - מומש בסופו של דבר בתקציב קטלני וללא חיסכון בשחקנים ראשיים, מִישניים, ניצבים ואביזרים, מחוץ למדיום הקולנועי. מאז נוקטים המחבר (שבין יתר מוזרויותיו שירת כקצין-שִריון לצד כמה ממִלחי-הארץ, להבדיל אלפי הבדלות ממלכי-הארץ) וידידיו (שרובם שירתו, לתדהמתם הרטרואקטיבית, ביחידות-קרביות) מישנה-זהירות בדמיונותיהם.
אף-על-פי-כן ולמרות הכול הופיעו מאז "תוך כדי" (ספר שירים, תקליט, ומופע שהתבסס עליהם, שהולחן על-ידי עיתאי סובול) ועומדים להופיע "סיבוך פשוט" (תסריט); "התחלה, אמצע וסוף" (מחזה); "לבד בעולם" (אופרה שהולחנה על-ידי גרי אקשטיין); "עניין של הרגשה" (שירים); "לא קיים או מחוץ לתחום", "אי-שם בז'אן ז'ורס" ו"אין חזרה" (מחזות - טרילוגיה); "בשיאו" (נובלה); "מנוחת סיזיפוס" (שירים); "שאריות מאלכס" (מחזה); "ארץ נוד" (שירים); "עד אתמול" (שירים); "תופעות לוואי של הישרדות והטיפול בהן"; "עד אחרון הצלילים" (שירים), ואחרונים לעת הזאת: "מוחל הטובות" - (רומן רחב יריעה המשקיף על מערכת המשפט הישראלית מפסגת הר-נבו, מתחתיות עמק-הבכא וממה שביניהם) ו-"עלייתה, שקיעתה ונפילתה של הלְחֵנָה כַּרְמֶן מְדִינָה" (מחזה שדי שבו נחשפים מניעים סמויים, הגורמים להתנהלותם האבסורדית של בכירים ובכירות שונים ברשויות המדינה לאורך 60 שנות קיומה. מוסיקה: עיתאי סובול)
בכל יצירותיו, שאת חלק הארי שבהן חווה על בשרו ממש, הוא מנסה להתעלם, מתוך ייאוש, מן ההִתְדַּרְדְּרוּת המהירה והעיפוש הגדול שמייצרת המדינה בכל רגע ורגע בכול תחומי החיים, החל בבריאות, בחינוך, בתרבות ובכלכלת השכבות המוחלשות, וכלה במערכת המשפט על כל זרועותיה הארוכות והקצרות – ומשתדל לראות ולהפנים ולהחצין רק את הצדדים החיוביים המעטים שמצליחים לשרוד איכשהו למרות הכול; עם זאת הוא עדיין מתחייב בגופו ובנפשו להמשיך כבעבר ולהתמיד ולרחוק גם בעתיד הרחוק מן הטיעון המעופש, המצחין והנפוץ כול-כך במקומותינו: "לא ידעתי" – ועל-כך ראוי מן הסתם למנה הגונה של הערכה.
א. ש.
נ.ב
עידן סובול הוא אזרח מדינת ישראל מכוח ישיבה ולא מכוח שבוּת,
למרות ובניגוד לרשום במירשם התושבים. ראו העובדות באתר שלהלן:
****************************************************************************
Look up artist Idan Sobol
.........................................................................................................
|
שיש |
|
|
|
מילים: עידן סובול
לחן: עיתאי סובול
ביצוע: מאי ישראלי
| |
|
|
|
שלום. העולם הוא לא מה שהיה.
איפה הימים איפה הלילות
החומים החמים המיוחמים
שהיינו מתרוצצים כמו חיות
משחרים מריחים זה לזו עד כלות
הנשימה
העולם הוא לא מה שהיה.
הינה הימים הינה הלילות
האפורים העכורים העקרים
שאנחנו הזכורים לטוב או לרע
מתנחרים מאחרים זה לזו
עד צאת הנשמה
הינה הלילות הינה הימים
שכולם דומים הינה הכוכבים
שכולם דומים הינה האבנים
הממלאות עולם
המכסות עולם
הסותמות החותמות
איפה כולם? שלום ילדים
אתם יודעים אתם עדים
שהיינו שרצינו; שחקו שחקו
עד זוב דם - הינה האבנים
שאינן מתגלגלות
לעולם
-
עומד להופיע
מוחל הטובות
רומן
מנִבכֵי ומבוֹכֵי מערכת המשפט בישראל
מאת:עידן סובול
"אין צורך לחשוב שהכול אמת, צריך רק לחשוב שהכול הכרחי"
פראנץ קאפקא/ המישפט.
הערת המחבר:
כול הדמויות המופיעות ברומן זה
למעט אחת
הן פרי הדימיון
וכול דימיון בינן לבין דמויות שחיו,
חיות עמנו היום
או תחיינה עמנו או בלעדינו בעתיד
הוא מקרי, נסיבתי ובן-חלוף
אם גם בלתי נימנע
בשל הגבולות הדקים, הארוכים והבלתי-ניתנים לסגירה הרמטית
בין המציאות והדימיון.
המחבר מתנצל מראש אם מישהו רואה עצמו נעלב או ניזוק
מסיבות השמורות עמו
מדמיון כלשהו בינו לבין מי מהדמויות המופיעות בספר,
ולעומת זאת, הוא מוותר על חלקו אם מישהו חש שהוא יוצא נשכר מהקריאה בו.
|
------
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים