בניית אתרים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

ישראל

 
   מידע על ישראל(דף הבית)    מידע על אילת    מידע על באר שבע    צור קשר    ועכשב כיף
 
    מידע על ישראל(דף הבית)
    מידע על ירושלים
    מידע על חיפה
    מידע על טבריה
    דף הבית של אינטרנט
    בית לחיפוס

טבריה היא עיר במחוז הצפון בישראל, לחופה המערבי של הכנרת. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2006, יש בטבריה 40,000 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.2%‏. רוב תושבי טבריה הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,010 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2006, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני-נמוך (4 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ו (2005/2006) היה 45.5%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2005 היה 4,355 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,324 ש"ח).
היסטוריה

טבריה נוסדה בסביבות שנת 20 לספירה בידי הורדוס אנטיפס, ונקראה על שם הקיסר הרומי טיבריוס. למרות שטבריה תגדל להיות מרכז יהודי חשוב בעתיד אנטיפס נתקל בבעיות ליישבה מכיוון שהיא נבנתה על גבי בית קברות ולכן נחשבה כמקום טמאה אי לכן הוא הצטרך ליישב את העיר בנוכרים, עניים, עבדים משוחררים ולהכריח יהודים להגר אליה בכפייה. לאחר הדחתו של אנטיפס בשנת 39 העיר, ביחד עם שאר תוחום שלטונו, סופחה לממלכת אחיינו אגריפס הראשון ולאחר מותו בשנת 44 העיר באה בשלטון רומאי ישיר עם סיפוח ממלכת יהודה לאימפריה.

תושבי העיר לא השתתפו במרד הגדול בין השנים 66-73. היא הפכה למרכז יהודי משגשג ולמעשה לעיר הפוליס היחידה בעולם הרומי שאוכלוסייתה יהודית. העיר הייתה מקום מושבה האחרון של הסנהדרין. השליטה בעיר נלקחה מהיהודים והועברה לידי תושביה הפגאנים בשנת 120 לערך, צעד זה היה ביטוי להחרפה ביחסים עם הרומאים שהתרחשה בזמן זה.

התלמוד הירושלמי חובר ברובו בטבריה ונחתם בה. בין האמוראים שפעלו בטבריה יש להזכיר את ר' יוחנן, ריש לקיש, ר' אמי ור' יוסי. בחפירות הארכאולוגיות שנערכו בה (באזור המלונות) התגלה רחוב העמודים (הקרדו), בית המרחץ, שער הכניסה הדרומי של העיר, מבני מגורים, רחובות ועדויות לאצטדיון ותיאטרון. אמת מים הוליכה את מימי נחל יבנאל אל העיר, וחומה ארוכה שכללה את הר ברניקי ממערב נבנתה בתקופה הביזאנטית.

בתקופה המוסלמית הקדומה ממציאי הניקוד העברי המקובל היום פעלו אף הם בטבריה, ולכן הוא נקרא "הניקוד הטברני". מתקופה זו נמצאו מבני מגורים רבים ומטמון תכשיטים ומטבעות.

אוכלוסיית העיר ומבנייה השתנו באחת עם הכיבוש הצלבני של א"י בשנת 1099. טבריה נבנתה מחדש צפונית לעיר הרומית כבירת "נסיכות הגליל" של "ממלכת ירושלים" הצלבנית. הנסיך טנקרד הפכה למרכז מנהלי חשוב בגליל כולו. בעיר הוקמו ארמונות ומבצר, וחומה מרשימה הקיפה אותה. אל המבצר ניתן היה לגשת בסירה הישר מהכנרת, אל קומותו התחתונה.

הפרק הצלבני הגיעו אל קיצו עם מפלת הצלבנים בקרב קרני חיטין, לא הרחק מהעיר. (4.7.1187) צבאותיו המוסלמיים של צאלח-א-דין צרו על העיר, וכתגובה לכך הוזעקו צבאות הצלבנים שהתאספו קודם לכן ליד מעיינות ציפורי. המפגש, למרגלות ההר קרני-חיטין, ייצר במידה מרובה את פני העולם המוסלמי והנוצרי כיום.

במשך התקופה הממלוכית עמדה טבריה בחורבנה המוחלט. תיאורי נוסעים מספרים על עיי חורבות. שיקומה בא לה מידי האישה היהודיה דונה גרציה נשיא ודון יוסף נשיא, מאנוסי פורטוגל, (בשנת 1564) ששמה לה למטרה לסייע ליהודים בכל העולם. היא שכרה מידי הסולטאן הטורקי סולימאן הראשון ("המפואר") את חורבות העיר ב-1000 דוקאט לשנה, ומימנה הקמת חומה. דונה גרציה לא זכתה לעבור בעצמה לעיר, עת נפטרה בטורקיה בשנת 1569, שנים ספורות לאחר השלמת הבנייה, אולם העיר טבריה התקיימה בזכותם כמאה שנים.

בשנת 1740 הרב חיים אבולעפיה הוזמן להתיישב בטבריה. הוא היה רבה של העיר איזמיר, הרב חיים אבולעפיה, הוזמן לעיר "לחדש את מסורת אבותיו", על ידי שליט הגליל דאהר אל עומר, שכן סבו היה המרא דאתרא של העיר לפני שננטשה על ידי היהודים, שבעים שנה קודם. הרב אבולעפיה חידש והחיה את היישוב היהודי בעיר. בשנת 1742 הרב קבל איגרת מיהודים בדמשק, ביניהם השולחני של סּולֱ‏מאן פאשה שהוא ה"משנה למלך", דהיינו משנה לשולטן הטורקי היושב בקושטא. באגרת יהודי דמשק מבקשים ממנו כי יורה ליהודי טבריה לעזוב את העיר ולעבור לצפת או לעכו. באגרת נאמר כי סולימאן, פחה דמשק, עומד לצאת למלחמה במטרה לכבוש את טבריה, להרוג את דאהר אל עומר, להחריב את בתיה ולפגוע ביושביה. הרב אבולעפיה פונה לדאהר, אשר מונה שלוש סיבות מדוע לא ייתכן כי שסולימאן יגיע לטבריה.

  1. אם ל"שולטן" בקושטא הייתה תוכנית לפגוע בתושבי טבריה, ניתן היה לצפות כי האזהרה על כך תבוא מהיהודים אשר נמצאים בחצרו ולא מדמשק אשר אינה חולשת על טבריה.
  2. אם אכן נגזרה הגזירה על טבריה היא הייתה מוטלת על מושל צידון אשר טבריה בתחום אחריותו.[1]
  3. אין למימשל סיבה לפגוע בדאהר שכן הוא גובה את המיסים עבורו באזור, בזמן וכמות כנדרש ומעביר אליו את כל הסכומים כנדרש ממנו.
המסקנה היא כי למשנה למלך בדמשק אין יכולת לבצע את תוכניתו ורק יש לו איבה כלפי דאהר, שנובעת מקנאה שמקורה באירועי העבר. יהודי העיר משיבים ליהודי דמשק כי מדובר ב"תחבולה" והם לא ייעזבו את העיר. לטבריה מגיע אגרת שנייה מדמשק ובה יהודי טבריה מתבקשים לפנות אותה מיד. בינתיים דאהר מקבל אגרת מהממונה עליו מצידון שאין לה מה לחשוש מפחה דמשק. בין לבין, שליחים מודיעים לדאהר כי צבא סולימאן מדמשק מטבריה ומצויד בשפע של ארטילריה. ואכן תוך זמן מה צבאו נצפה צבאו על תותחיו ק"מ אחד צפונה מטבריה על ההרים. יעקב בירב
בזכרונותיו מונה את הצעדים שננקטים בעיר להגנתה:
  1. יהודי טבריה מתפללים להצלה בקברי הקדושים בעיר במערת רבי חייא ובניו יהודה וחזקיהו.
  2. דאהר פונה לאחיו, הנמצא בדיר חנא בגליל, בבקשה כי יכין צבא אשר יחוש לעזרתו.
  3. שליח מהפחה של צידון מבטיח כי ילך לדמשק ויזהיר את סולימאן פאשה מפני צעדים נגד טבריה.

כעבור זמן מתחילה ההתקפה על טבריה: פגזים נופלים עליה לרוב. בירב מספר בזכרונותיו, כי הפגזים נופלים בעיר רק בשדות פתוחים או מגיעים לטווח ים כנרת. בעיר עצמה הבתים לא נפגעים וחיי התושבים נמשכים כסדרן. אפילו אין מצור על העיר והאספקה החקלאית מגיעה לטבריה כסדרה. בהפוגה מחליט דאהר לשלוח את אימו לסולימאן, עם שי כספי גדול, להביע את רגשי הכבוד שהוא רוכש לו, את הנאמנות שלו לאימפריה העות'מאנית ולבקש ממנו כי יַ‏ישוּ‏ב לדמשק. סולימאן לא מגלה נכונות להסיר את המצור. וכך במשך חודשים רבים , הפגזות חוזרות על עצמם, לעיר לא נגרמים נזקים, והאמא יוצאת - ארבע פעמים - עם שי כספי ומבקשת כי יחזור עם צבאו לדמשק. יהודי טבריה שומעים בינתיים כי מגפת דבר פשטה בין יהודי צפת ורואים בכך נס שלא עזבו את העיר.

סולימאן מחזיק בתואר של מנהיג המשלחת הישמית של העולים לרגל למכה מדמשק, אחת בשנה. מועד העלייה לרגל מתקרב ואם הוא יימשיך את המצור על טבריה הוא יפסיד את תפקידו המכובד. הוא מבקש מדאהר כניעה סמלית: הריסת חלק ממגדל העיר וצעדה של חלק מצבאו ברחובה הראשי של טבריה. אם יסכים לכניעה החלקית והפומבית סולימאן יוכל לשוב בכבוד לדמשק ודאהר יוכל להמשיך לשלוט על טבריה. דאהר אינו נותן בו אימון ומסרב להצעת הכניעה המכובדת. הזמן דוחק וסולימאן נאלץ לחזור לדמשק מבלי הישג כל שהוא. יהודי העיר קובעים את יום הנסיגה, ד' כסלו, ליוםפורים מיוחד ליהודי טבריה.

סולימאן מחליט לבוא לטבריה פעם השנייה. הפעם הוא לא מספיק להגיע לעיר ובדרך אליה הוא נתקף בהרעלת קיבה ומת. ר' יעקב בירב מסיים את זיכרונותיו במשפטים אלה: "כלי המלחמה (של סולימאן) הוסעו לעכו, את ה"פגר" (סולימאן עצמו) הוליכו לדמשק ויום ז' אלול נקבע ליום משתה ושמחה. כי בו נפגר המשנה ומת, כן יאבדו כל אויבך ה', כן תראנו התשועה הגדולה בביאת משיחנו במהרה בימינו. אמן כן יהי רצון".

החל משנת 1777 התיישבו בטבריה קבוצות של חסידים ממזרח אירופה, בהנהגת רבי מנחם מנדל מויטבסק. ב-1 בינואר 1837 נחרבה העיר ברובה ברעידת אדמה חזקה. רוב חומות העיר קרסו ומאות מתושביה ניספו.

טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש (יחד עם ירושלים, צפת וחברון) שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן במאה ה-19.

בימים 11 במאי עד 16 במאי 1934, התחוללו סופות גשמים, בעיקר באזור הפנימי של הארץ. היום הגשום ביותר היה ב-14 במאי, והוא לווה בברד וסופות ברקים ורעמים, אשר גרמו לזרימת סחף ממדרונות הבקע המערבי לתוך העיר טבריה. בגלל תשתית לקוייה והעדר תעלות ניקוז הוצפה העיר התחתית ורחובותיה, ונגרם לה נזק כבד. השטפון הפתאומי גבה את חייהם של 32 תושבים וגרם למאה אחרים לפציעה. בנוסף נותרו מאות ללא קורת גג.

 תיירות

טבריה היא עיר תיירות בין המצליחות בישראל, בעיר ישנם עשרות מלונות. רוב התיירות של טבריה היא מאירופה אך גם מהארץ. מוקדי התיירות הם ימת הכנרת, אתרי הקבורה והטיילת החדשה.

התיירים מחו"ל הם בעיקר נוצרים שבאים אל ימת הכנרת שהאמונה שלהם אומרת שישו הלך על המים. בטיילת טבריה אפשר למצוא מוצרים הקשורים לנושא זה.

 מקורות תעסוקה

העיר הינה מרכז תעשייתי באזור.ישנם אזורי תעשייה בעיר וקרוב לעיר-אזור תעשייה קידמת הגליל, אזור תעשייה חדש ג' ד', אזור תעשייה ומלאכה ליד שכונת "קרית משה", הכולל בתוכו את מתחם דנילוף, מתחם חנויות הכולל גם חנייה תת קרקרעית ותחנת דלק, יתר על כן בתקופה הקרובה יחל במתחם זה להבנות קניון חדש אשר יהווה את הקניון הראשון בטבריה. טבריה הינה עיר תיירות, לכן רוב מקורות התעסוקה בעיר קשורים בכך. כגון: מלונות, מסעדות, פעילות ימית וכו' והקניונים.

 טבריה כיום

טבריה עוברת שינוי משמעותי, בנושאי חינוך ותיירות. כיום בטבריה עומדים להיבנות שלושה קניונים, אחד באזור תעשייה-מתחם דינלוף סנטר, השני בתחנה המרכזית של טבריה והשלישי בצומת פורייה מקבוצת ביג מרכזים מסחריים. הבנייה של הקניון בצומת פורייה כבר החלה. רבים בטבריה חושבים שהתהליך יביא לשינוי משמעותי בתיירות הנכנסת לעיר.

אתרים בטבריה

אתרים חשובים בטבריה: קבר הרמב"ם ובסמוך לו קבר רבי יוחנן בן זכאי, קבר רבי מאיר בעל הנס וקברים של אמוראים רבים בם נמנים קברי הגדולים רבי עקיבא ולצדו קבר הרמח"ל - רבי משה חיים לוצאטו, ובמורד אותו ההר קבורים רבי חייא ובניו. חמי טבריה מוזכרים בכתבי חז"ל וידועים כבעלי תכונות מרפא כבר מן העת העתיקה. הכנרת מוזכרת במדרשים כ-"ימה של טבריה". גובהה של העיר העתיקה הוא 200 מטר מתחת לפני הים. אך קיימים בה אזורים שגובהם 200 מטר מעל פני הים, וזו אחת הערים היחידות, שההפרש בין שתי שכונות שבה הוא 400 מטרים.

  היכנס לעריכת כותרת תחתונה לשינוי טקסט זה  
האתר נבנה במערכת 2all   בניית אתרים