עיקרון: נורה פלואורסצנטית היא נורה חשמלית המאירה באמצעות יצירה של קרינה פלואורסצנטית. מקור: הנורה הפלואורסצנטית הומצאה על ידי הצרפתי ג'ורג' קלאוג בשנת 1911, על בסיס המצאת שפופרת הפלואורסנט
בידי אנרי בקרל בשנת 1867.עיקרון: שחרור אדי כספית בגז מסוג ארגון או נאון, כך שנוצרת פלזמה המפיקה אור על-סגול לטווח קצר. אור זה תורם
בתורו לזריחה של קרינה פלואורסצנטית אשר מפיקה אור.
ניצולת: גבוהה. כ- 65-50 לומן לוואט. (נורה פלואורסצנטית סטנדרטית בהספק של 36W מפיקה 2,500 לומן).
אורך חיים: עד 10,000-15,000 שעות עבודה.
עזרים נדרשים לנורה זו:
- מתנע (סטרטר)
- משנק המחובר בטור לוויסות עוצמת הזרם לנורה.
מבנה: שפופרת זכוכית, המכילה גז, על פי רוב נאון, בלחץ נמוך מאוד. השפופרת מצופה מצידה הפנימי בציפוי זרחני
שכאשר פוגעת בו קרינת אולטרה-סגול, פולט אור בתחום הנראה לעין. בקצות השפופרת מותקנים חוטי להט לחימום
ראשוני של הנורה שהופכים לאחר שלב ההתנעה ל- אנודה וקתודה. עוד חלק חשוב של הנורה הוא הכספית. הכספית
שוכבת על גבי קרקעית הנורה ונועדה לעזור ביצירת הפלזמה שדרכה עובר הזרם החשמלי בנורה לאחר ההתנעה.
נורות פלואורסצנטיות קומפקטיות דומות יותר בגודלן (וחלק גם בצורתן החיצונית) לנורת ליבון. השימוש בהן הולך
וגדל בשל הנצילות הגבוהה וההדלקה המהירה שלהן. ההדלקה המהירה נובעת משימוש במתנעים אלקטרוניים.
הניצולת של הנורות האלה אף טובה מזו של נורה פלואורסצנטית רגילה. לנורה זו אורך חיים גבוה משל נורות ליבון.
ב-2008 מחירה של נורה זו עדיין יקר באופן משמעותי ביחס לנורת ליבון רגילה (בין 10 ל-40 שקלים בישראל).
נורה פלואורוסצנטית קומפקטית -
תחליף יעיל לנורת הליבון המסורתית!
במסגרת המאמץ העולמי ליעול צריכת האנרגיה, פועלות מדינות רבות להגברת השימוש בנורות חכסכוניות כתחליף
לנורות הליבון הבזבזניות. הפעילות כוללת הסברה, הדרכה ואף פעולות חקיקה לאיסור השימוש בנורות ליבון.הטבלה הבאה ממחישה את ההבדלים בהספק של נורת הליבון, לבין ההספק החשמלי של נורה פלואורוסצנטית
קומפקטית, השקולה לנורת הליבון: