אינדקס:

מהן הדרישות הבריאותיות של החתול שלנו?

סירוס ועיקור – מדוע זה חשוב?

מהו המזון המומלץ לחתול?

בעיות התנהגות

סימנים שעל פיהם יש לפנות לוטרינר

החתול החדש זקוק לכמה פריטים חשובים:

ארגז חול לצרכים – קיימים סוגים רבים, פתוחים או סגורים, ואפשר גם לחסוך ולהשתמש בגיגית גדולה או מגש גדול.

חול לצרכים – חול מיוחד לחתולים. לא מומלץ להשתמש בחול ים רגיל – לא סופח ריחות ולא נוח...

גם כאן קיימים סוגים רבים – חול קריסטלי, חול מתגבש, ריחני וכו', במחירים מגוונים.

קערות אוכל ומים - יש בגדלים שונים, מחומרים שונים, ובמחירים שונים. עדיף כלים מנירוסטה שלא מחלידה ולא מתפרקת/מתפוררת.

ארגז נשיאה – לביקורים אצל הוטרינר או נסיעות. חובה! חתול עלול לברוח בקלות או לשרוט קשות אם הוא לא סגור היטב במקום זר לו.

קולר - לחתולים שיוצאים מהבית ומסתובבים. מוסיפים תגית עם שם החתול ופרטי התקשרות. אפשר גם להשתמש בשבב – שמחדירים לעורף החתול, קטן ולא מכאיב, ובו יש אינפורמציה על החתול ובעליו במקרה של אובדן. עלות בערך 60 ש"ח.

מיטה - מקום לישון, עם שמיכה ואולי כרית. יש מיטות מיוחדות לחתולים שאפשר לרכוש בחנויות לחיות מחמד ואפשר סתם להכין ארגז קרטון מרופד היטב.

חשוב! את ארגז החול לשים רחוק מהמיטה ומהאוכל, אחרת יכולות להיווצר בעיות של עשיית צרכים במקומות לא רצויים או חוסר תאבון.

חשוב נוסף! עד שהחתול מתרגל לבית החדש ולבעלים החדשים רצוי לסגור חלונות ודלתות שלא יברח חס וחלילה, וכמו כן לנסות להחזיק אותו בחדר אחד אם הוא ממש מפחד.

לפי היכולת מומלץ לרכוש משחקים לחתול – חכות עם נוצות, כדורים קטנים, עכברי צעצוע ועוד המון צעצועים מיוחדים, ואפשר כמובן גם להכין בבית או סתם לשחק עם חוט צמר. משחק הוא פעילות חשובה לחתול (במיוחד אם הוא צעיר) וכדאי להקדיש זמן למשחק משותף עם החתול והבעלים.

כמו כן – משטח גירוד לחתולים, שיכול להעביר אליו את ההתעניינות מהספה והרהיטים... שוב אפשר להכין לבד מקרש עץ ופיסת שטיח, רק חשוב מאוד שיהיה יציב!

כלי טיפוח – מסרק, מברשת, חומר ניקוי לאוזניים (אצל וטרינר) וכו'. חתולים בעלי פרווה בינונית-ארוכה זקוקים להברשה תכופה ולעיתים למקלחת.

ציפורניים - אם החתול שורט רהיטים (או אתכם...) יש כמה פתרונות אפשריים:

משטח גירוד- כאמור זה יכול מאוד לעזור.

גזיזת ציפורניים- אינה דבר מכאיב לחתול. גוזזים את הקצוות השקופים של הציפורן. בפעם הראשונה רצוי לגשת לוטרינר שידגים וידריך איך לעשות זאת בבית. אם החתול יוצא החוצה רצוי מאוד לא לגזוז את ציפורניו משום שהן משמשות לו להגנה מפני כלבים וחתולים אחרים ולטיפוס!

כיסויי ציפורניים (soft paws)- מעין כיסוי שמדביקים מעל הציפורן. לפי מה שהבנתי לא יעיל במיוחד ולא שורד לאורך זמן.

במקרים קשים אפשר לנסות לפנות ליועץ התנהגות של בעלי חיים, אפשר לחפש באינטרנט, בפורומים או דרך וטרינר.

בשום פנים ואופן אסור לשקול ניתוח עקירת ציפורניים!!! ניתוח עקירת ציפורניים הוא ניתוח קשה ואכזרי, המטיל מום מכאיב בחתול לשארית חייו. בניתוח הזה בעצם כורתים את הפרק הדיסטלי (השלישי) שעליו נמצאת הציפורן. דבר זה שווה ערך לכריתת קצה האצבע אצל אדם! הניתוח גורם כאבים איומים לחתול , עיוות כף הרגל וכמו כן עלולים להתפתח סיבוכים קשים בעקבות הניתוח (זיהום, נמק) שיכולים להביא למוות! חתולים כאלו גם נוטים לנשוך יותר (מפני שנטלו מהם את ההגנה שלהם), לא יכולים לשחק, לחפור בארגז החול, לטפס או לקפוץ, בצורה נורמלית.

אם כבר יש לכם כלב או חתול (או מספר כלבים וחתולים) ואתם רוצים לאמץ חיית מחמד נוספת, יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי להקל על ההשתלבות שלה במשפחה המורחבת.

הכרה בין חתולים: חתולים מגיעים לבגרות חברתית כשהם בני שנתיים עד ארבע שנים, בגיל זה חתולים מתחילים "לבחון גבולות" אחד כלפי השני, וחלק מזה מתבצע בדרך שלנו לא תמיד נראית מנומסת- שריטות, כפכופים וכו'.
התנהגותנו כלפי החתולים- ביחד ולחוד- גם משפיעה על התנהגותם זה כלפי זה: אנחנו מהווים משאב מאד חשוב בעולמם של החתולים שחולקים איתנו את חייהם: אנחנו מקור לחום ואהבה- ובנו גם תלויים הרבה מאפיינים של הסביבה הנגישה לחתולים ושל שגרת החיים שלהם. תגובותינו יכולות גם להקצין או למתן תגובותיהם של החתולים זה כלפי זה. בחברתם צריך לשמור על רוגע ולא לצעוק, בשלב ההכרות.
לכל חתול גם הטמפרמנט, ההיסטוריה והנסיבות שלו- ועל פיהן אפשר במידת הצורך לכייל את האופן בו נערוך את ההיכרות. גם הגיל של החתול משמעותי בעניין כמובן. יחד עם זאת יש מספר פעולות שהוכחו כיעילות בנושא הפגשת חתולים זה עם זה לצורך שילובם בבית משותף לשניהם. המקובל בעריכת היכרות של חתול חדש לבית עם חתול ותיק הוא לעשות זאת בהדרגה: ההפרדה משמשת אותנו כדרך לאפשר הכרות "חוש אחד כל פעם": חתולים מתמודדים עם שינויים יותר טוב כשהם מגיעים לאט וב'מנות קטנות'. צריך לתת להם זמן! שבוע או אפילו חודשיים לא בהכרח מספיקים. תחילה מבצעים הצגת ריחות עקיפה - מלטפים כל חתול במטלית רכה ולחה מעט על אזורי צידי הפה והפנים, המצח והסנטר. את המטליות מניחים בהצלבה ב"טריטוריה" של כל חתול. המטליות נושאות כל אחת את חתימת הריח האישית הידידותית של החתולים. עושים את הפעולה (כל פעם עם מטלית חדשה ונקייה) עד שאין תגובות של נשיפות או כיפכופים על המטליות. אחרי שהתגובה לריח כבר לא עויינת אפשר לנסות לשייך לריח אסוציאציה חיובית, אפשר למשל לצ'פר באוכל טעים, או לשחק במשחק אהוב עם החתול. חשוב לא לאפשר מגע פיזי בין החתולים כל עוד הם מפגינים עוינות. לאחר שנרגעת התוקפנות אפשר לקיים מגע ישיר מצומצם ביניהם- לתת להם כמה דקות ביחד בהשגחה ולנסות לשחק איתם. גם אם יש מפגש לא מוצלח ויש קצת נשיפות או כפכופים, חשוב לא לצעוק או להפריד בכוח, אלא לנסות להסיח את דעתם על ידי צעצוע. אחרי אירוע כזה צריך להפריד בין החתולים ולנסות שוב במועד מאוחר יותר.
אפשר ומומלץ לעשות שימוש חסר בושה בשוחד, למשל חטיפים טעימים, ליטופים, משחקי חכה ולייזר. ותמיד לדאוג שכשהחתולים ביחד- אנחנו לא נגרום להם לבהלה או חוויות לא נעימות. כשהם ביחד- תמיד קורים דברים טובים.

- יש גם כאלו שדוגלים בשיטה של 'נזרוק אותם ביחד ונראה מה קורה'. לפעמים זה עובד, אם החתול ידידותי מאוד... אבל עדיף לעשות את ההכרות בהדרגה!

- יש מיקרים שהחתולים לא מתיידדים אלא קיים ביניהם 'שלום קר'- הם לא רבים (הרבה) אחד עם השני אבל גם לא מפגינים חיבה אחד כלפי השני (לרוב). אפשר בהחלט להסתדר במצב כזה, כל עוד החתולים לא פוגעים אחד בשני ולא סובלים.

חתול וכלב: חתול וכלב בהחלט יכולים להסתדר ביחד! אם הכלב ידידותי לחתולים ו/או רגיל אליהם התהליך יהיה כמובן פשוט יותר (גם דבר לחשוב עליו אם מאמצים כלב). סבלנות היא מילת המפתח כאן! רצוי מאוד לסגור חלונות ודלתות עד שהחתול יתרגל כדי למנוע בריחה ודאית.

בימים הראשונים להפריד ביניהם- כל אחד בחדר נפרד. לאחר מכן לשחרר כל אחד בנפרד באותו חדר כדי שישאירו שם את הריחות שלהם ולתת להם להתרגל. אחר כך אפשר להתקדם למפגש בהשגחה צמודה (!) שלכם ולהתקדם משם- פשוט המון המון סבלנות.

רצוי לאחר האימוץ להגיע עם הרכש החדש לווטרינר, כדי שיעבור בדיקת בריאות כללית ויקבל טיפול אם צריך. כאשר מאמצים דרך עמותה בדרך כלל משלמים מחיר סימלי ומקבלים את החתול כאשר הוא כבר מחוסן חיסונים ראשוניים ו/או מעוקרת/מסורס.

בכל מקרה החתול זקוק לכמה טיפולים בסיסיים:

• חיסונים

חיסון ראשון בגיל6-8 שבועות (חיסון מרובע – חתלתלת, קליצי, רינוטרכאיטיס=הרפס, כלמידיה)

חיסון שני בגיל10-12  שבועות (חיסון מרובע – חתלתלת, קליצי, רינוטרכאיטיס=הרפס, כלמידיה) לאחר מכן רצוי לחדש חיסונים כל שנה (זריקת דחף).

חתולים עם גישה אל מחוץ לבית מומלץ מאוד לחסן כנגד כלבת! מחסנים בגילאים 3-6 חודשים ולאחר מכן חוזרים על החיסון פעם בשנה.

כאשר קונים או מאמצים חתול יש לוודא שהחתול אכן קיבל את החיסונים הראשוניים! צריך שיהיה אישור חתום מוטרינר.

• תילוע

טיפול מונע כנגד תולעים הינו חובה, לשמירה על בריאות החתול וגם על בריאותכם - חלק מהתולעים עלולים להדביק גם אתכם. לפיכך מומלץ ביותר לתלע בפעם הראשונה את הגור בגיל 6 שבועות וטיפול שני לאחר 10 ימים (גם אם קיבלתם את החתול בגיל מבוגר יותר חשוב מאוד לתלע). לאחר מכן טיפול תילוע רוטיני כל חצי שנה. הטיפול ניתן בכדורים, בזריקה או כטיפות המושמות על העור (לבוגרים בלבד). זהו טיפול זול יחסית וחשוב מאוד! תולעים עלולות לגרום לבעיות מעי ולאנמיה לחתולים.

• פרעושים וקרציות

תכשירים מומלצים נגד פרעושים וקרציות הם Frontline, Advantage ו- Revolution. הם באים בצורת קפסולות שיש לטפטף את תוכנן באיזור העורף של החתול, או בצורת תרסיס. יש לקרוא את ההוראות בקפידה (או לקבל הסבר מהוטרינר), הכמות ששמים צריכה להתאים למשקל החתול ולגילו.

כמו כן הימצאות פרעושים עלולה להעיד על קיום תולעים ולהפך ולכן מומלץ לפרעש ולתלע.

במקרה ויש צורך בהדברה בבית או בחצר חשוב לוודא שהמדביר ישתמש בחומרים ירוקים ידידותיים לסביבה ושאינם רעילים לחיות המחמד! רצוי גם להרחיק את החתול מהבית/חצר לכמה שעות עד יום-יומיים.

• עיקור/סירוס

סירוס הנו הליך כירורגי במהלכו מעקרים את החתול הזכר על ידי הסרת שני אשכיו. יש למנוע מן החתול מזון משעה 18:00 בערב הקודם לניתוח, ומים מחצות הלילה שלפני הניתוח.

זהו ניתוח קל ופשוט יחסית והחתול בדרך כלל מתאושש כבר לאחר יום. בלילה שלאחר הניתוח אין לאפשר לחתלתול לצאת מהבית ויש לדאוג לאווירה רגועה וסביבה בטיחותית על מנת למנוע תאונות (נפילות וכדומה) לפני התאוששותו המוחלטת מן ההרדמה. כאשר הדבר אינו אפשרי, קיימת אפשרות להשאיר את החתול בבית החולים למשך הלילה. אין להגיש לחתול מזון ומים בשעה הראשונה שלאחר השיבה הביתה. בהמשך הערב יש לתת לחתול כמויות קטנות של מזון ושתייה, ולחזור לשגרת האכלה רגילה בבוקר המחרת. עד אז צפוי שהשפעת ההרדמה תתפוגג לחלוטין. יש להשגיח שלא מתפתחת באיזור הניתוח אדמומויות או מוגלה, המעידה על דלקת.

מומלץ לסרס גורי חתולים בגיל 3 עד 8 חודשים, כאשר הם קרובים לבגרות מבחינת התפתחותם המינית אך טרם פיתחו הרגלים זכריים בלתי-רצויים (סימון הבית ע"י שתן בעל ריח חריף, חיפוש אחר נקבות מיוחמות, קרבות, תוקפנות והזנחה עצמית).

עיקור הינו הליך כירורגי בלתי הפיך למניעת הריון הנעשה על ידי כריתת הרחם והשחלות של החתולה. יש למנוע מן החתולה מזון משעה 18:00 בערב הקודם לניתוח, ומים מחצות הלילה שלפני הניתוח.

זהו ניתוח יותר מורכב מסירוס, אך גם כאן ההחלמה מהירה תוך כמה ימים. יכול להיות שהחתולה תשאר אצל הוטרינר להשגחה יום-יומיים לאחר הניתוח, זה משתנה.

לאחר שהחתולה חזרה הביתה חשוב להשגיח עליה ולוודא שהיא לא מוציאה את התפרים או לועסת אותם – עלול לגרום לדלקת. אין להגיש לחתולה מזון ומים בשעה הראשונה שלאחר השיבה הביתה. בהמשך הערב יש לתת לחתולה כמויות קטנות של מזון ושתייה, ולחזור לשגרת האכלה רגילה בבוקר המחרת.

חתולות יכולות להתייחם מגיל 4 חודשים. רצוי לעקר בגיל 4-8 חודשים, לפני ייחום ראשון ולפני הריון ראשון!

חשוב מאוד לעקר או לסרס את חיית המחמד שלך מכמה סיבות טובות:

קודם כל, בישראל קיים מצב של פיצוץ אוכלוסין בקרב בעלי חיים- חתולים וכלבים. יש מחסור נוראי בבתים אומנים ובבתים מאמצים לכל אותם גורים וחתלתולים שנולדים בהמוניהם מדי שנה. רובם המכריע נידון למוות מוקדם ולא טיבעי בהסגרים, מכלאות, בתי מחסה או ברחוב, שם הם ננטשים כי אין מי שיטפל בהם. הם סובלים רעב ומחלות, התעללות ע"י אנשים וסכנת דריסה. מספיק להיכנס

לאחד מלוחות היד השנייה כדי לראות כמה הודעות מסירה קיימות וכמה מעט הענות קיימת.

אם תעקר ותסרס אפילו רק את חיית המחמד הפרטית שלך תחסוך מכמה גורים מוות ביסורים!

סיבות ספציפיות לעיקור/סירוס:

- חייהם של חתולים וכלבים שעברו סירוס/עיקור ארוכים יותר ובריאים יותר- עיקור מונע את סרטן הרחם או השחלות ואת סרטן העטינים- בייחוד אם העיקור נעשה לפני הייחום הראשון.

- עיקור מונע ייחום בצורה בריאה! הייחום אצל חתולות/כלבות מלווה בהתנהגות עצבנית ומשיכת זכרים מכל עבר אל החצר/הבית. העיקור מונע כל זאת.

- סירוס הזכרים מפחית סיכויים לסרטן האשכים ובעיות פרוסטטה, וכמו כן מונע תופעות כמו סימון טריטוריה (ע"י שתן), בריחה על מנת לחפש נקבות, ומפחית תוקפנות!

- זכרים מסורסים נלחמים פחות, נפצעים ופוצעים פחות, ובורחים (הולכים לאיבוד) פחות.

ישנם מס' גורמים על-פיהם בוחרים את המזון:
גיל החתול:

גור יונק- ניתן לקנות אבקת חלב מיוחדת לחתולים ובקבוק ייעודי.

גור שאוכל כבר מוצק- מזון גורים, לאחר סרוס ועיקור ניתן לעבור למזון בוגרים.
חתול זקן- מזון סניור או מזון שמותאם לחתולים מבוגרים.

בעצם כל ה"תורה" מבוססת על התאמת המזון לצרכי החתול- בכל גיל ישנם צרכים אחרים.

סוג החתול:

לרוב החתולים אין בעיה,למעט פרסים שיש להתאים את הכופתיות למבנה פיהם.

משקל החתול:

לחתולי בית שסובלים מעודף משקל ניתן לקנות מזון דיאטטי מיוחד.

חתולי חוץ או חתולי בית שעוסקים בפעילות יכולים לאכול מזון רגיל.

מצב בריאותי:

קיימים סוגים שונים של מזון רפואי המותאם לבעיות שונות- מחלות בדרכי השתן, כליות וכו'.

- וכמובן צריך לחשוב על הטעם של החתול עצמו, כמונו יש חתולים שיאהבו משהו אחד וחתולים אחרים שדווקא לא יאהבו. אפשר לקנות אריזת ניסיון קטנה של המזון (להרבה סוגים יש כאלו) ולנסות.
אילו מזונות נחשבים טובים?
עדיף לקנות מזון איכותי שיתרום לבריאות החתול, ל'יציאות' ולבריאות הפרווה, ויחסוך ריצות לוטרינר. כמו כן רצוי מאוד שרוב התזונה תהיה מורכבת ממזון יבש ולא מרטוב, למען בריאות שיני החתול ובריאותו הכללית. קיימים המון סוגי מזון לחתולים - גם יבשים, כ-כופתיות, וגם 'רטובים', בקופסאות שימורים.

ישנם מזונות פרימיום איכותיים- למשל החברות פרופלאן, רויאל קנין, נוטרה צ'ויס, אקאנה ועוד.

יש מזונות אחרים, פחות איכותיים אך טובים- cat chaw, פריסקיס, לה קט וכו'.
לחתולי הרחוב נהוג לתת מזון קצת פחות איכותי, בגלל ריבויים, והמחיר של המזון לחתולי בית- למשל בלו באג, טאפיס, ד"ר פט, ספורטמיקס ועוד.

אוכל יבש לחתולים נמכר בשקיות במגוון גדלים- לפי ק"ג, ובמגוון מחירים. צריך להתאים את האוכל לתקציב האישי, לא חייבים לפשוט רגל. אם ההוצאה לא לוחצת אפשר לקנות אוכל יותר איכותי.
ניתן לשלב גם יוגורט ביו (בבוקר מעט), לעיתים עוף מבושל ללא תבלינים, טונה במים או לצ'פר באוכל רטוב לחתולים (נאמר, שתי כפות או כף ליום). יש גם חטיפים לחתולים (כמו לכלבים).

- אפשר לחלק את המזון לשתיים שלוש ארוחות או להשאיר קערה עם מזון יבש לאורך כל היום, והחתול יאכל לפי רצונו.

הערות חשובות!

- אסור לתת לחתול עצמות דג או עוף- עלולים להחנק! גם עור של עוף לא בריא לחתול- שמן מדי.

- שוקולד הוא רעיל לחתולים!

- אם נותנים לחתול אוכל 'שלנו' רק מזון לא מתובל!

- חתולים זקוקים למים טריים כל השנה, ובייחוד בקיץ. רצוי לבדוק שהקערה תמיד מלאה. ואם אפשר, אז להשאיר כלי מים בחוץ לחתולי הרחוב הצמאים.

- חלב, למרות מה שמקובל, לא טוב לחתולים! חתולים לא מעכלים חלב פרה ואין להם צורך בו. אצל גורים הוא גורם לשלשול שעלול לסכן אותם!

בעיות התנהגות

שריטות ונשיכות:

אצל חתול צעיר/גור, אפילו בן שנתיים, התנהגות הכוללת קפיצות על איברים שונים (יד, רגל וכו') ונשיכתם או שריטתם, היא התנהגות נורמלית של משחק. זה מעיד שהחתול בריא ושובב, הוא 'צד' את האיבר. במקרה כזה חשוב קודם כל לא להזיז את האיבר- זה מחקה תנועה של טרף ויגרום לחתול רק לנשוך חזק יותר. אמרו בתקיפות 'לא!' והרחיקו אותו מכם. אפשר גם לנשוף על פניו בחוזקה- זה מחקה התנהגות של חתול שנושף כאשר הוא לא מרוצה. לתת לו להבין שזה לא בסדר, להרחיק אותו ולהתעלם ממנו. אפשר גם לנסות שפריצר של מים.

- אסור להכות אותו! זה רק יפחיד אותו והוא לא יבין את הכוונה.

- מומלץ לשחק עם החתול במשחקים ששומרים על מרחק פיזי ביניכם- כמו חכות. ככה הוא לומד לנשוך צעצועים ולא אתכם.

אם נראה שהנשיכות והשריטות מוגזמות, מסכנות אתכם או בילתי צפויות לחלוטין (כשאתם מלטפים אותו ולפתע הוא נושך למרות שגרגר בהנאה):

- האם אתם יודעים מה הרקע של החתול? אולי עבר התעללות או הזנחה והוא רגיש יותר למגע עקב כך. צריך להתייחס אליו בסבלנות ואם מבחינים שהוא עצבני לסגת ולא ללטף.

- חתולים עקורי ציפורניים נוטים יותר לנשוך משום שהם חסרי הגנה אחרת- האם זה המצב?

- יכול לנבוע ממתח/עצבנות- ניתן להבחין מתי החתול עצבני ולהפסיק בזמן. חתול מתוח נוטה להזיז את הזנב בעצבנות מצד לצד, לשכב בגוף קפוא ולעיתים הוא גם ינהם. חשוב לשים לב לסימנים האלו - יש חתולים שפשוט לא אוהבים ליטופים רבים או חזקים או במקום מסוים (בטן, ראש) ולכן הם מגיבים כך. שוב חשוב לשים לב ולהפסיק אם החתול מתוח

- צעצועים- לשחק איתו והרבה. הוא יוציא מרץ על הצעצועים ולא עליכם

- אפשר תמיד לפנות לייעוץ התנהגותי או לוטרינר

בעיות בעשיית צרכים:

אם החתול לא עשה את צרכיו זמן ארוך וזה נראה חשוד

אם נראה שהוא סובל מכאבים בזמן יציאה (יללות, התלבטות ארוכה לפני שעושה, התאפקות ממושכת)

או במקרה שהחתול התחיל לעשות את צרכיו מחוץ לארגז החול

קודם כל צריך לבדוק-

- חובה לשלול בעיה בריאותית- שלשול, עצירות, חסימה בדרכי השתן או דלקת בדרכי השתן. ללכת לוטרינר ולבדוק!

- האם החתול זכר לא מסורס? השתנה באיזורים שונים היא התנהגות של סימון טריטוריה אצל חתולים

- אם ארגז החול לא קרוב מדי לאוכל

- אם הארגז ממוקם במקום 'ציבורי' מדי- חתולים אוהבים פינה שקטה לעשות בה את הצרכים

- אם החלפתם סוג חול לאחרונה- אולי החתול לא אוהב את החול

- אולי הארגז מלוכלך? חתולים הם 'חולי ניקיון' ולא יעשו בארגז מלוכלך

- איזה ארגז יש לחתול? סגור או פתוח? יש חתולים שלא אוהבים ארגזים סגורים או להפך, חתולים ביישנים שמעדיפים פרטיות. אם זה ארגז סגור אפשר לנסות להוריד את הגג

- אם שום דבר לא עוזר- ניתן לפנות ליועץ התנהגות של בעלי חיים

- כמו כן, את האיזור שבו עשה החתול (ואתם לא מעוניינים שיעשה שם שוב) צריך לנקות היטב כדי שלא ישארו ריחות. לא באקונומיקה! הריח שלה דומה לריח שתן ועלול דווקא להמריץ את החתול לעשות שם שוב. מצעים אפשר לכבס באסקת כביסה ביו.

יללות:

אם החתול נוטה לילל הרבה-

- יש חתולים שהם פשוט 'דברנים' יותר מאחרים, נסו לדבר איתם בחזרה

- אולי משעמם לו? נסו להקדיש לו יותר זמן, לשחק איתו הרבה ולעייף אותו. אם אתם מרגישים שאין לכם הרבה זמן להקדיש לחתול, אפשר לאמץ חתול נוסף שיארח לו לחברה

- יללות של גורים נובעות לפעמים מחוסר ביטחון ומפחד ובדידות

- אולי כואב לו? בדקו אם יש סימנים מחשידים בארגז החול או בהתנהגות החתול

השכמה:

אם החתול מעיר אתכם בחמש בבוקר וזה משגע אתכם... או בכלל לא נותן ללכת לישון...

אז קודם כל לזכור שהוא לא עושה את זה מרוע, הוא רוצה את תשומת הלב והאהבה שלכם.

- אפשר למנוע ממנו כניסה לחדר השינה (לנעול את הדלת)

- אפשר לסדר לו 'חדר ללילה' בשירותים או בחדר פנוי אחר, עם הרבה אוכל, מים, ארגז, המיטה שלו וצעצועים

- אפשר לנסות לעייף אותו לפני השינה- שעה של משחק נמרץ, ככה שהוא יהיה עייף וירדם ליותר שעות

סימנים שעל פיהם יש לפנות לוטרינר

· חתול אפטי, אדיש

· עייפות מוגזמת

· חוסר תאבון ואיבוד משקל

· צמא מוגבר באופן חשוד

· הקאות ו/או שלשולים

· רעידות

· הפרשות מוגזמות מהעיניים ומהאף

· דימום מאיבר כלשהו בגוף

· הפרשות כהות/חומות באוזן המלוות בהבעת כאב/גירוי מצד החתול- יכול להיות דלקת באוזן

· קרחות בפרווה

· כל שינוי בהתנהגות הרגילה של החתול