מיסטיקה I יוסף חי פתרון בעיות פרנסה,זוגיות
המיסטיקה מתרחקת איפוא מהמדע שהתעסקותו היא במדידה וכימות בעולם הפיזי. יש ולפעמים תאוריות מיסטיות מנבאות ניבויים גם לגבי תופעות שבעולם החומר, אך תקפותם של ניבויים אלו אינה עומדת בדרך כלל במבחן מדעי,רפואי וניתן לומר שבמקרים שבהם הועמדו במבחן כזה, הם הופרכו או היו דו משמעיים.
בדרך כלל אין משתמשים במונח "מיסטיקה" כדי לתאר אמונות דתיות נפוצות, אלא מסייגים אותו לשימוש רק בהתייחסות למרכיביהן הכמוסים והקשורים לחוויה הרוחנית הדתית הפנימית, להבדיל מגילוייה החיצוניים. שאיפתו של המיסטיקן היא לרוב להביא את נפשו לאיחוד עם ישות רוחנית הקיימת בעולם שמעבר.
קבלה ביהדות והסוּפיוּת באסלאם הן דוגמאות לזרמים מיסטיים שנוצרו בדתות ותיקות. לפי ההגדרה שלעיל, דתות המזרח קרובות מאוד למיסטיקה, וגם בנצרות קמו לה נציגים כמו אוגוסטינוס.
לקראת סוף המאה העשרים ניכרה במדינות המערב פריחה ניכרת של העיסוק במיסטיקה לצורותיה השונות, והלכו והתרבו אלה הרואים במיסטיקה מדריך לחיים, כחלק מתרבות העידן החדש. מנגד עומדים רבים הרואים במיסטיקה סוג של אמונה טפלה.
המיסטיקה היא תורת הסוד והנסתר, וקבלה היא כינוי לחלק המרכזי בתורת הסוד והמסתורין בישראל. הקבלה היא ידע סודי שאותו רשאים לגלות רק לאנשים מסוימים מגיל מסוים, בעלי מידות מוסריות, ועניינו בעולם האלוהות ובזיקות שבינו לבין עולם האדם.
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי בקבלה. המסורת היהודית מייחסת את כתיבתו לר' שמעון בר יוחאי, במאה השנייה לספירה, ואילו החוקרים סוברים כי הוא נכתב במאה ה-13. המקובלים (האנשים העוסקים בקבלה) תופסים את האלוהות כמקור של אור רוחני זך ואין-סופי המאציל ליקום מאורו. דרכי התגלות האל בעולם נקראים בקבלה "ספירות", דרכם נובע השפע האלוהי מהאל לאדם.
המילה מיסטיקה נגזרת מהשפה היוונית, שבה משמעותה היא "סגירה".
ואכן, המיסטיקה קשורה לשני אופנים שונים של סגירה:
סגירת הפה, שכן המיסטיקה עוסקת בדברים כמוסים העוברים בלחישה, וסגירת החושים, שכן עניינה של המיסטיקה הוא בדברים שאינם נתפסים בידי חמשת החושים האנושיים הידועים.
המיסטיקה מתרחקת איפוא מהמדע שהתעסקותו היא במדידה וכימות בעולם הפיזי.
יש ולפעמים תיאוריות מיסטיות מנבאות ניבויים גם לגבי תופעות שבעולם החומר,
אך תקפותם של ניבויים אלו אינה עומדת בדרך כלל במבחן מדעי,
וניתן לומר שבמקרים שבהם הועמדו במבחן כזה,
הם הופרכו או היו דו משמעיים.
בדרך כלל אין משתמשים במונח "מיסטיקה" כדי לתאר אמונות דתיות נפוצות,
אלא מסייגים אותו לשימוש רק בהתייחסות למרכיביהן הכמוסים והקשורים לחוויה הדתית הפנימית, להבדיל מגילוייה החיצוניים.
שאיפתו של המיסטיקן היא לרוב להביא את נפשו לאיחוד עם ישות רוחנית הקיימת בעולם שמעבר. הקבלה ביהדות והצופיות באיסלאם הן דוגמאות לזרמים מיסטיים המתפלגים מדתות גדולות.
לפי ההגדרה שלעיל, דתות המזרח קרובות מאוד למיסטיקה,
וגם בנצרות קמו לה נציגים כמו אוגוסטינוס.
אלא מסייגים אותו לשימוש רק בהתייחסות למרכיביהן הכמוסים והקשורים לחוויה הדתית הפנימית, להבדיל מגילוייה החיצוניים.
שאיפתו של המיסטיקן היא לרוב להביא את נפשו לאיחוד עם ישות רוחנית הקיימת בעולם שמעבר. הקבלה ביהדות והצופיות באיסלאם הן דוגמאות לזרמים מיסטיים המתפלגים מדתות גדולות.
לפי ההגדרה שלעיל, דתות המזרח קרובות מאוד למיסטיקה,
וגם בנצרות קמו לה נציגים כמו אוגוסטינוס.
לקראת סוף המאה העשרים ניכרה בישראל פריחה ניכרת של העיסוק במיסטיקה לצורותיה השונות, והלכו והתרבו אלה הרואים במיסטיקה מדריך לחיים,
כחלק מתרבות העידן החדש.
מנגד עומדים רבים הרואים במיסטיקה סוג של אמונה טפלה.
כחלק מתרבות העידן החדש.
מנגד עומדים רבים הרואים במיסטיקה סוג של אמונה טפלה.
העיסוק במיסטיקה - מועיל או מזיק?
שאלת מקומה של המיסטיקה בחיינו,
ובפרט השאלה האם העיסוק במיסטיקה מועיל או מזיק,
נתונה במחלוקת עזה.
להלן שתי דוגמאות להמחשת המחלוקת:
ובפרט השאלה האם העיסוק במיסטיקה מועיל או מזיק,
נתונה במחלוקת עזה.
להלן שתי דוגמאות להמחשת המחלוקת:
פרופ' אליה ליבוביץ כתב בשנת 1997, מיד לאחר צאת ספרו של קרל סייגן "עולם רדוף שדים - המדע כנר באפלה" במאמר שהופיע בעיתון "הארץ":
"תרבות האמונה הבלתי מבוקרת לא רק שאין בה ברכה או תועלת, אלא שיש בכוחה להביא אסון וסבל. מול העולם העצום של פנטסיות ודמיונות שקריים עומדת החשיבה הרציונלית האנושית, הנשענת על הטלת ספק תמידית ועל אמות מידה חמורות ובלתי מתפשרות לאבחנה הרדיקלית בין הכרה שאפשר לקבלה כידיעה מצד אחד, לבין מה שאיננו אלא בגדר השערה, ניחוש, אמונה, דמיון, הזיה או סתם דבר שקר, מצד שני."
מנגד, כותב ד"ר יואב בן דב במאמרו "המאה ה-21: מדע או מיסטיקה ?":
מנגד, כותב ד"ר יואב בן דב במאמרו "המאה ה-21: מדע או מיסטיקה ?":
"התיאוריות המדעיות וההשקפות המיסטיות אמנם מנוסחות במונחים שונים וזרים, ולכאורה הן סותרות זו את זו. אבל דווקא משום כך הן יכולות להשלים זו את זו, כאשר כל אחת מהן יכולה להתמודד עם צרכים אנושיים שהאחרת אינה מספקת. השיטות המיסטיות מעניקות משמעות ותכלית לחיי האדם ולפעולותיו, ולכן הן יכולות להתמודד עם שאלות בתחום האישי, שהשיטה המדעית איננה נותנת להן מענה. עם זאת, הדבר אינו צריך להפריע ליישומן של שיטות מדעיות קפדניות בתחומי המחקר השונים, שבהם הן הוכיחו את יעילותן."
