בניית אתרים בחינם

\

 

  

 ה-10 המכות  

 

עשרת המכות וברכות

 

אחד מי יודע

 

 יצירת עשרת המכות שיצרתי בפרקטל ובפוטושופ.

 

המצרים הגיעו למצב בו הם מבקשים מהישראלי לשתות
 בקערה אחת עם המצרי, והישראלי שותה מים והמצרי שותה דם.
''ויאמר ה' אל משה, כבד לב פרעה מאן לשלח את העם...
ואמרת אליו, ה' אלקי העברים שלחני אליך לאמר:
שלח את עמי ויעבדני במדבר, והנה לא שמעת עד כה.
כה אמר ה', בזאת תדע כי אני ה',

הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם.
והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר.
ויאמר ה' אל משה: אמר אל אהרן, קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים, על נהרותם,
על יאריהם, ועל אגמיהם, ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם, והיה דם בכל
 ארץ מצרים ובעצים ובאבנים.''(שמות, ז' יד'-יט')
''ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה ה', וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם.
והדגה אשר ביאר מתה, ויבאש היאר, ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר, ויהי הדם בכל ארץ מצרים.
ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם, ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר ה'''.(שמות ז' כ'-כב')
''ויפן פרעה ויבא אל ביתו, ולא שת לבו גם לזאת. ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות, כי לא יכלו לשתות מימי היאר.
וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאר.'' (שמות ז' כג'-כה')

 

ואם מאן אתה לשלח, הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים. ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו
 בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך.
''ויאמר ה' אל משה, בא אל פרעה ואמרת אליו:
כה אמר ה' שלח את עמי ויעבדני.
ואם מאן אתה לשלח, הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים.
ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך
 ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך. ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים.'' (שמות ז' כו'-כט')
''ויאמר ה' אל משה, בא אל פרעה ואמרת אליו:
כה אמר ה' שלח את עמי ויעבדני.

ואם מאן אתה לשלח, הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים.
ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית
עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך. ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים.'' (שמות ז' כו'-כט')
''ויאמר ה' אל משה, אמר אל אהרן, נטה את ידך במטך על הנהרת, על היארים, ועל האגמים,
והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים. ויט אהרן את ידו על מימי מצרים, ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים.
ויעשו כן החרטמים בלטיהם, ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים''.(שמות ח' א'-ג')
''ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר,
העתירו אל ה' ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו לה'.
ויאמר משה לפרעה,
התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך, רק ביאר תשארנה.
ויאמר, למחר.
ויאמר, כדבריך, למען תדע כי אין כה' אלקינו.
וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך, רק ביאור תשארנה''. (שמות ח' ד'-ז')
''ויצא משה ואהרן מעם פרעה, ויצעק משה אל ה' על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה. ויעש ה' כדבר משה, וימותו הצפרדעים מן הבתים מן החצרות ומן השדות.
ויצברו אותם חמרם חמרם, ותבאש הארץ. וירא פרעה כי היתה הרוחה, והכבד את לבו, ולא שמע אלהם, כאשר דבר ה'''. (שמות ח' ח'-יא')
 
"כנים", המכה השלישית, והפעם ללא התרעה מוקדמת. הקב"ה מכה בארץ מצרים בכל
עוז ומעניש את המצרים שוב באותו אופן שבו שיעבדו המצרים את עם ישראל.
''ויאמר ה' אל משה, אמר אל אהרן:

נטה את מטך והך את עפר הארץ, והיה לכנם בכל ארץ מצרים.'' (שמות ח' יב')
''ויעשו כן, ויט אהרן את ידו במטהו, ויך את עפר הארץ, ותהי הכנם באדם ובבהמה, כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים.
ויעשו כן החרטמים בלטיהם,
להוציא את הכנים, ולא יכלו, ותהי הכנם באדם ובבהמה''.(שמות ח' יג'-יד')
''ויאמרו החרטמם אל פרעה, אצבע אלוקים היא! ויחזק לב פרעה, ולא שמע אלהם כאשר דבר ה'''.(שמות ח' טו')
 
"ערב", המכה הרביעית. בשלוש המכות הראשונות הראה הקב"ה לפרעה
 ולעמו כי הוא קיים, כמו שכתוב: "בזאת תדע כי אני ה'".
''ויאמר ה' אל משה,
השכם בבקר והתיצב לפני פרעה, הנה יוצא המימה, ואמרת אליו:
כה אמר ה' שלח עמי ויעבדני.
כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה.
והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב,
למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ.
ושמתי פדת בין עמי ובין עמך, למחר יהיה האות הזה.''(שמות ח' טז'- יח')
''ויעש ה' כן, ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו,
ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב''. (שמות ח' כ')
''ויקרא פרעה אל משה ולאהרן,
ויאמר, לכו זבחו לאלקיכם בארץ.
ויאמר משה, לא נכון לעשות כן, כי תועבת מצרים נזבח לה' אלקינו, הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם, ולא יסקלונו?.
דרך שלשת ימים נלך במדבר, וזבחנו לה' אלקינו כאשר יאמר אלינו. ויאמר פרעה,
אנכי אשלח אתכם וזבחתם לה' אלקיכם במדבר, רק הרחק לא תרחיקו ללכת, העתירו בעדי.(שמות ח' כא'-כד')
''ויאמר משה, הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל ה',
וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר, רק אל יוסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח לה'. ויצא משה מעם פרעה, ויעתר אל ה'.
ויעש ה' כדבר משה, ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו, לא נשאר אחד. ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת, ולא שלח את העם''. (שמות ח' כה'-כח')

 

 
"המגפה השחורה", פוגעת כעת רק בבעלי החיים. והפגיעה היתה מוזרה ביותר.
''ויאמר ה' אל משה, בא אל פרעה, ודברת אליו:
כה אמר ה' אלוקי העברים, שלח את עמי ויעבדני.
כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם. הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה,
בסוסים, בחמרים, בגמלים, בבקר, ובצאן, דבר כבד מאד''.(שמות ט' א'-ג')
''והפלה ה' בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים, ולא ימות מכל לבני ישראל דבר.
וישם ה' מועד לאמר, מחר יעשה ה' הדבר הזה בארץ.
ויעש ה' את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים, וממקנה בני ישראל לא מת אחד''.(שמות ט' ד'-ו')
''וישלח פרעה, והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד, ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם''. (שמות ט' ז')
 
שחין, ללא אזהרה מראש, הקב"ה נותן לפרעה לחזור בו פעם ופעמיים,
 ובשלישית הקב"ה מכה ללא אזהרה. מכה קשה ביותר, אבעבועות מוגלתיות מבפנים, וצרעת יבשה מבחוץ.
''ויאמר ה' אל משה ואל אהרן, קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן, וזרקו משה השמימה לעיני פרעה.
והיה לאבק על כל ארץ מצרים, והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים''.(שמות ט' ח'-ט')
''ויקחו את פיח הכבשן, ויעמדו לפני פרעה, ויזרוק אתו משה השמימה, ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה.
ולא יכלו החרטמים לעמוד לפני משה מפני השחין, כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים''. (שמות ט' י'-יא')
''ויחזק ה' את לב פרעה, ולא שמע אלהם, כאשר דבר ה' אל משה''.(שמות ט' יב')
 
עד עתה הוכיח הקב"ה את מציאותו (בשלש המכות הראשונות) ואת היותו משגיח על
כל המתרחש בקרב הארץ (בשלש המכות הבאות אחריהן) כעת הקב"ה רוצה ששמו יתגדל, יתקדש, ויתפרסם בעולם.
''ויאמר ה' אל משה, השכם בבקר, והתיצב לפני פרעה, ואמרת אליו:
כה אמר ה' אלהי העברים, שלח את עמי ויעבדני.
כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפותי אל לבך ובעבדיך, ובעמך, בעבור תדע, כי אין כמני בכל הארץ.
כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר, ותכחד מן הארץ.
ואולם, בעבור זאת העמדתיך, בעבור הראתך את כחי, ולמען ספר שמי בכל הארץ''.(שמות ט' יג'-טז')
''ויאמר ה' אל משה, השכם בבקר, והתיצב לפני פרעה, ואמרת אליו:
כה אמר ה' אלהי העברים, שלח את עמי ויעבדני.
כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפותי אל לבך ובעבדיך, ובעמך, בעבור תדע, כי אין כמני בכל הארץ.
כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר, ותכחד מן הארץ.
ואולם, בעבור זאת העמדתיך, בעבור הראתך את כחי, ולמען ספר שמי בכל הארץ''.(שמות ט' יג'-טז')
''עודך מסתולל בעמי, לבלתי שלחם.
הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד, אשר לא היה כמהו במצרים, למן-היום הוסדה ועד עתה.
ועתה, שלח העז את מקנך, ואת כל אשר לך בשדה, כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה, וירד עליהם הברד ומתו.
הירא את דבר ה' מעבדי פרעה, הניס את עבדיו ואת מקנהו, אל הבתים. ואשר לא שם לבו אל דבר ה', ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה''. (שמות יז'-כא')
''ויאמר ה' אל משה, נטה את ידך על השמים, ויהי ברד בכל ארץ מצרים, על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים.
ויט משה את מטהו על השמים, וה' נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה, וימטר ה' ברד על ארץ מצרים. ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד, כבד מאוד,
אשר לא היה כמוהו בכל ארץ מצרים, מאז היתה לגוי. ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה, ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר.
רק בארץ גושן אשר שם בני ישראל, לא היה ברד''.(שמות כב'-כו')
''וישלח פרעה, ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם, חטאתי הפעם, ה' הצדיק, ואני ועמי הרשעים. העתירו אל ה', ורב מהית קלת אלקים וברד,
ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד. ויאמר אליו משה, כצאתי את העיר, אפרש כפי אל ה', הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד, למען תדע כי לה' הארץ.
ואתה ועבדיך, ידעתי כי טרם תיראון מפני ה' אלקים. והפשתה והשערה נכתה, כי השערה אביב והפשתה גבעל. והחטה והכסמת לא נכו, כי אפילת הנה.
ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל ה', ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה. וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת,
ויסף לחטא, ויכבד לבו, הוא ועבדיו. ויחזק לב פרעה, ולא שלח את בני ישראל, כאשר דבר ה' ביד משה''. (שמות כז'-לה')
 
כי אם מאן אתה לשלח את עמי, הנני מביא מחר ארבה בגבולך.
וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ, ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד..
ויאמר ה' אל משה, בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו, למען שתי אתתי אלה בקרבו. ולמען תספר, באוזני בנך ובן בנך, את אשר התעללתי במצרים, ואת אתתי אשר שמתי בם, וידעתם כי אני ה'.

ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו, כה אמר ה' אלקי העברים, עד מתי מאנת לענת מפני, שלח עמי ויעבדני.
כי אם מאן אתה לשלח את עמי, הנני מביא מחר ארבה בגבולך.
וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ, ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד, ואכל את כל העץ הצומח לכם מן השדה. ומלאו בתיך,
ובתי כל עבדיך, ובתי כל מצרים, אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך, מיום היותם על האדמה עד היום הזה, ויפן ויצא מעם פרעה.(שמות י' א'-ו')
''ויאמרו עבדי פרעה אליו: עד מתי יהיה זה לנו למוקש, שלח את האנשים ויעבדו את ה' אלקיהם, הטרם תדע כי אבדה מצרים?.
ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם: לכו עבדו את ה' אלוקיכם, מי ומי ההולכים?.
ויאמר משה: בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותנו, בצאננו ובבקרנו נלך, כי חג לה' לנו.
ויאמר אלהם: יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם, ראו כי רעה נגד פניכם. לא כן, לכו נא הגברים ועבדו את ה', כי אתה אתם מבקשים, ויגרש אתם מאת פני פרעה.

ויאמר ה' אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה, ויעל על ארץ מצרים, ויאכל את כל עשב הארץ, את כל אשר השאיר הברד.
ויט משה את מטהו על ארץ מצרים וה' נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה, הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה. ויעל הארבה על כל ארץ מצרים,
וינח בכל גבול מצרים, כבד מאד, לפניו לא היה כן ארבה כמוהו, ואחריו לא יהיה כן. ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ,
ויאכל את כל עשב הארץ, ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד, ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים.(שמות י' ז'-טו')
וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן, ויאמר, חטאתי לה' אלקיכם ולכם.
ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו לה' אלקיכם, ויסר מעלי רק את המות הזה. ויצא מעם פרעה ויעתר אל ה' ויהפך ה' רוח ים חזק מאד,
וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף, לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים.

ויחזק ה' את לב פרעה, ולא שלח את בני ישראל''. (שמות י' טז'-כ')
 
ויאמר ה' אל משה, נטה ידך על השמים, ויהי חשך על ארץ מצרים, וימש חשך.
ויט משה את ידו על השמים, ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים, שלשת ימים.
''ויאמר ה' אל משה, נטה ידך על השמים, ויהי חשך על ארץ מצרים, וימש חשך.
ויט משה את ידו על השמים, ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים, שלשת ימים.
לא ראו איש את אחיו,
ולא קמו איש מתחתיו שלושת ימים,
ולכל בני ישראל היה אור במושבתם''. (שמות י' כא'-כג')
''...ולכל בני ישראל היה אור במושבתם''
''ויקרא פרעה אל משה, ויאמר: לכו עבדו את ה', רק צאנכם ובקרכם יוצג, גם טפכם ילך עמכם.
ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת, ועשינו לה' אלקינו.
וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה, כי ממנו נקח לעבד את ה' אלקינו, ואנחנו לא נדע מה נעבד את ה' עד באנו שמה''. (שמות י' כד'-כו')
''ויחזק ה' את לב פרעה ולא אבה לשלחם. ויאמר לו פרעה: לך מעלי, השמר לך, אל תסף ראות פני, כי ביום ראתך פני תמות.
ויאמר משה כן דברת, לא אסף עוד ראות פניך''. (שמות י' כז'-כט')

 
כחצת הלילה, אני יוצא בתוך מצרים. ומת כל בכור בארץ מצרים,
 מבכור פרעה הישב על כסאו, עד בכור השפחה, אשר אחר הרחים, וכל בכור בהמה.
ויאמר ה' אל משה, עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים, אחרי כן, ישלח אתכם מזה, כשלחו, כלה, גרש, יגרש אתכם מזה.
(שמות יא' א')

ויאמר משה, כה אמר ה': כחצת הלילה, אני יוצא בתוך מצרים. ומת כל בכור בארץ מצרים, מבכור פרעה הישב על כסאו, עד בכור השפחה, אשר אחר הרחים, וכל בכור בהמה.
והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים, אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף. ולכל בני ישראל, לא יחרץ כלב לשנו, למאיש ועד בהמה, למען תדעון, אשר יפלה ה',
בין מצרים ובין ישראל. וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר: צא אתה וכל העם אשר ברגליך, ואחרי כן אצא, ויצא מעם פרעה בחרי אף.
(שמות יא' ד'-ח')
ויהי בחצי הלילה, וה' הכה כל בכור בארץ מצרים, מבכר פרעה היושב על כסאו, עד בכר השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה.
ויקם פרעה לילה, הוא וכל עבדיו וכל מצרים, ותהי צעקה גדלה במצרים, כי אין בית אשר אין שם מת. (שמות יב' כט'-ל')
ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר: קומו צאו מתוך עמי, גם אתם גם בני ישראל, ולכו עבדו את ה' כדברכם. גם צאנכם גם בקרכם קחו,
כאשר דברתם ולכו, וברכתם גם אתי. ותחזק מצרים על העם, למהר לשלחם מן הארץ, כי אמרו כלנו מתים. (שמות יב' לא'-לג')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
להמשך הברכות לפסח גם באנגלית      לחץ כאן  
 
 

 

האתר נבנה במערכת 2all   בניית אתרים