בניית אתרים

 


 

עבודות סמינר בתואר ראשון ושני בסיעוד 

 והרבה מעבר...

תואר ראשון בסיעוד באניברסיטת ת"א
תואר מוסמך בסיעוד באוניברסיטת בן גוריון בנגב
מומחיות קלינית כאחות טיפול נמרץ כללי משולב
מומחיות קלינית כאחות חדר ניתוח
 
 
   דף הבית    תן שם לפורום    תן שם לדף    הנעת עובדים    פרקטיקום- שינוי    שינוי במחלקת ילדים- ניקור מותני
   היסטוריה של הסיעוד    אקדמיזציה    השקפת עולם בסיעוד- "כאב"    תזונה ומין    דבש קינמון ומחקרים מעניינים    מנופאוזה
   היפוך קצב    הדרכת מטופלים- מניעת פצעי לחץ    מאפייני המדריך הקליני    פיתוח תוכנית הדרכה    שעות הפנאי    אינטראקציה מטפל- מטופל
   COPD    טקס טהרת המת והכנתו לקבורה    סוגי תקשורת בארגון    תן שם לדף    פורום    צור קשר
 

 
"שינוי במחלקת ילדים- דף הדרכה להורים בנושא ניקור מותני"
 
מבוא
 

 
בעבודה זו התבקשנו לתאר את התהליך אותו נעבור במהלך הכנסת שינוי במחלקת ילדים בא התנסינו. התוכנית תכלול את השלבים הבאים:
 

א.   זיהוי תחום בו יש צורך להכנסת שינוי והגדרת הבעיה.

ב.    אימות נתונים.

ג.     תוכנית התערבות מפורטת להכנסת השינוי אשר תבוסס על מודל השינוי של SAMUEL משנת 1990.

ד.    קביעת מדדים להערכת שינוי.

ה.   ניתוח גורמים המסייעים/ מעכבים בתהליך הכנסת שינוי.

 

הנושא הנבחר הנו- הכנסת דפי הדרכה להורים אשר ילדיהם נאלצים לעבור בדיקת L.P.
 

 לאחר זיהוי נושא המצריך שינוי נאמת את הנתונים ונציג חומר עדכני בנושא: דפי הדרכה להורים וחשיבותו של דפי ההדרכה להורים, כמו כן נתאר את תהליך הכנסת השינוי שיכלול- סקירה ספרותית בנושא והצגת מודלים תיאורטים שונים.

במהלך העבודה יפורטו השלבים אשר אותם נעבור בתהליך החדרת השינוי במחלקה.

 אנו נקווה שנצליח להתמודד עם אתגר זה בצורה יעילה ושתוצאותיו של השינוי יתקבלו במחלקת ילדים ויכנסו לעבודה שוטפת. 
 
הצגת הנושא המצריך שינוי

 

בבחירת נושא להכנסת שינוי אנו גם יצאנו מתוך הנחה שיש חשיבות רבה לתמיכה בקרובי משפחה של הילדים המאושפזים.

המייחד את מחלקת ילדים ממחלקות אחרות הנו העובדה שהטיפול הניתן אינו רק למאושפז אלא גם לקרובים לו.

לא אחת נשארים ההורים לצידי ילדיהם באשפוז והנם זקוקים לתמיכה נפשית, הסבר על הפעולות הנעשות ומה יכלול הטיפול בילדיהם, דבר זה גורם למתח והרגשת תסכול אצל ההורים המודאגים.

עקב זאת אחד הדברים החשובים בטיפול בהורים הנו הדרכתם בנושא הפעולות הנעשות ודרכי הטיפול בילדיהם.

חשוב לציין כי במחלקה קיימים דפי הדרכה להורים בנושאים רבים, עם זאת לפי דעתינו ולפי צורך הצוות הסיעודי במחלקה קיים צורך בהכנסת דפי הדרכה בנושאים נוספים, כגון- " בדיקת נוזל שידרה " או בשפה המקצועית- "LP".

בדיקה זו מאוד נפוצה עקב היותה בדיקה שגרתית אשר מבוצעת בכול הופעת חום נאונטלי, בירור סיבת מחלה- האם וירלית או חיידקית במנינגיטיס, או בכול אבחנה אחרת אשר אישושה מצריך בדיקה זו.
 
 סקירת ספרות

 

בחברה המודרנית הושם דגש גדול על החינוך לבריאות אשר עוסק בקידום שמירה על בריאות הפרט,המשפחה והקהילה במניעת מחלות,בטיפול ובשיקום של הנזקקים.

באמצעות ההדרכה ניתן להשיג שיתוף פעולה של החולה בתהליך הטיפול ופיתוח הבנת מחלתו.

מטרת ההדרכה לפי SKIPPER הנו בשחרור מתחים הנגרמים עקב המחלה., SKIPPER מציין כי הוכח שמתן אינפורמציה נכונה ומלאה על מצבו של המטופל יעזור להרגעתו ולקידום הטיפול בו.

מקובל לחשוב שלכול אדם המקבל טיפול יש צרכים לימודיים בתחום ההתמצאות בסביבה והסבר על אבחנתו הרפואית.

בנוסף- גם למשפחתו של המטופל יש צורך לדעת כיצד לתמוך ולטפל בחולה וכיצד לשמור על בריאות נאותה של היחידה המשפחתית.

הסיעוד תופס מקום מכובד במקצועות השונים העוסקים בהדרכת מטופלים ומשפחותיהם, היום רואים באחות אדם המדריך את האוכלוסייה בתחומי בריאות רבים, ההדרכה צריכה להוות חלק חשוב ובלתי נפרד בתפקיד הסיעוד ובתהליך הטיפול.

( מועלם, 2000).

 

כאחיות לעתיד, אנחנו המתנסות במחלקת ילדים צריכים להיות מודעים למצוקתם הגוברת של ההורים עקב חוסר הידע אשר לעיתים קרובות נותנת להם תחושה כי הנם הולכים לאיבוד, חסרי יכולת השפעה או סמכות הורית אחרת בהקשר לטיפול הניתן,תחושות אלו מביאות אותם לדיכאון וכעס כלפי הצוות הסיעודי והרפואי.

על פי חוק זכויות החולה משנת 1996- זכותו של כול מטופל לקבל הסבר הולם על מצבו ועל אופן הטיפול בו וחובותיו של המטפל לספק הסבר זה.

כאשר המטופל הנו ילד, הוריו הם לרוב הלומדים העיקריים ולכן עלינו לכוון את ההסבר אליהם, רוב ההורים לילדים שמגיעים לבית החולים זקוקים למידע רלוונטי על מצב ילדיהם וזאת על מנת שיוכלו לסייע לילדיהם בתקופת אשפוזו במחלקה.

יחד עם זאת קיצוצים בתקציב הניתן למחלקות השונות לא מאפשרים ליישם תפקיד חשוב זה

 

 

ומעלים את הצורך בגישות יצירתיות וחסכוניות לתת למשפחות את המידע אשר לה הנם נזקקים.

אחת הדרכים היעילות להגברת מאמצי הדרכה אודות מחלות הנה באמצעות דפי הסבר אשר יעילותם נובעת ממסבר סיבות- יכולת המטופל לקלוט מידע הנאמר בעל פה עלולה להיפגע

כתוצאה מהלחץ ואי הריכוז שבהם המטופל ומשפחתו נתונים.

לכן מידע כתוב מאפשר הן להורה והן למטופל לחזור וללמוד על המחלה והטיפול בה במועד מאוחר יותר כאשר הנם מסוגלים לכך.

בנוסף- מתן הסבר כתוב עשוי להפחית חרדה ולהגביר היענות וטיפול עצמי בקרב מטופלים רבים, על אף יעילותו של חומר כתוב יש חשיבות רבה לאופן הכנת החומר על מנת להבטיח שיהיה קל לקריאה ומותאם להבנתם כלא בעלי מקצוע רפואי או סיעודי.

מומלץ שההסבר יהיה קצר וענייני ברמת קריאה שלא תעלה על רמת כיתה ו'-ז', כמו כן שיהיה הסבר ברור ומוחשי שיעורר עניין או חוויה אישית.

במקרים רבים, אחיות יוזמות ומעורבות בהכנת ההסבר הכתוב למטופלים, השתתפות אחיות אשר עובדות יום יום עם ילדים והורים בהכנת חומר להדרכה מגבירה את יעילותו של דפ ההדרכה היות והנם מודעות לשאלות שעליהם ההורים רוצים רוצים לקבל תשובות.

 

(מועלם וכוהן, 2000).

 בדיקת רפואית LP
 

כיום מקובל להשתמש בהרבה בדיקות מעבדתיות אשר חלק נכבד מהם מתמקד בקבוצה מסוימת של מחלות.

בדיקות סקירה-מיועדות לגלות מחלה כאשר אין שום סימנים לכך שהאדם לקה בה,או כאשר יש סימנים אך הנם מעטים מאוד.

בדיקות אבחנתיות -הנם בדיקות אשר מבוצעות כאשר קיים כבר חשש למחלה מסוימת .

כל בדיקה בין אם לצורך סקירה ובין אם לצורך אבחון כרוכה בסיכון מסוים ,הרופאים שוקלים את מידת הסיכום של הבדיקה לעומת התועלת של המידע המופק באמצעותה .

כאשר חשוב לציין כי שום בדיקה אינה מדויקת לחלוטין,קורה שתוצאת הבדיקה מלמדת על אנומליה שקיימת אצל אדם שאינו לוקה במחלה מסוימת (תוצאה כוזבת חיובית),וכמו כן קורה שתוצאות הבדיקה מלמדות על מצב נורמלי אשר לוקה במחלה מסוימת (תוצאה כוזבת שלילית).

 

 

בדיקות מדורגות על פי הרגישות שלהן והסיכויים לכך שהתוצאות יהיו חיוביות כאשר המחלה קיימת,ועל פי הספציפיות שלהם והסיכויים לכך שהתוצאות יהיו שליליות כאשר המחלה אינה קיימת.
 
(uk/familieswww.ich.ucl.ac)                                                                                                                                        
 
ניקור מותני- אופן ביצוע
 

הפעולה נעשית על ידי רופאים כאשר הנם חושדים בדלקת קרום המוח ויש צורך בהחלטה מהירה באם הסיבה לזיהום חיידקית,נגיפית או זיהום אחר או גירוי שאינו נובע מזיהום כגון כימיקלים כאשר כל אחת מהסיבות מצריכה טיפול שונה.

בבדיקה זו בודקים את מספר התאים, כמות הסוכר והחלבון בנוזל השידרה, כמו כן נוטלים נוזל לבדיקת תרבית ועוד כמה בדיקות ספציפיות על פי התסמינים שהביאו לביצוע הבדיקה.

מערכת העצבים המרכזית מורכבת מהמוח ומחוט שידרה, נוזל המוח הנו הנוזל המקיף את המוח וחוט השידרה ומשמש הן כבלם זעזועים של רקמת המוח העדינה והן כנוזל המזין את רקמת המוח.

כדי להוציא נוזל זה משכיבים את הנבדק על צדו בתנוחה עוברית ומחדירים מחט דקה בין החוליות המותניות השלישית והרביעית.

הנוזל ניגר בכוחות עצמו לתוך מבחנה ולאחר שאוספים די נוזל מוציאים את המחט, רצוי לשכב כמה שעות לאחר ביצוע הבדיקה. 

(uk/familieswww.ich.ucl.ac)

 
הרכב הנוזל
 

 ניקור מותני וקבלת נוזל צרבלוספינלי (CSF ) נעשה בגובה L3-L4 .

 הלחץ התקין של הנוזל הנו בין 160-60 מ"מ מים והוא צלול, באופן נורמלי אין הנוזל מכיל   

כדוריות אדומות, ויש בו עד 5 כדוריות לבנות, פרט לגיל היילוד, שבו הנוזל יכול להכיל עד 500 כדוריות אדומות ועד 15 כדוריות לבנות, כולל גרנולוציטים.

עלייה במספר הגרנולוציטים בנוזל מופיעה במנינגיטיס בקט ריאלית, ובשלבים הראשונים של מנינגיטיס ויראלית.

רמת החלבון התקינה בנוזל הנו בין- 10-30 מ"ג % , ובשבוע הראשון לחיים עד 100, עלייה ברמתו

  מופיעה בגידולי מוח, במחלות דגנרטיביות של מערכת העצבים ובזיהומי מערכת העצבים.

עלייה בגמא- גלובולין מהרמה התקינה ( 6%-8% ) ללא עלייה ברמת החלבון הכללית, יכולה להעיד על המיקרים הבאים: טרשת נפוצה, נאורוסיפיליס ואנצפליטיס לאחר וריצלה.

רמת הגלוקוז התקינה בנוזל השדרה מהווה 50% לפחות מרמתו בדם, רמתו תרד בזיהומים בקטרי אלים ואילו בזיהומים ויראלים יישאר ללא שינוי.

 

( אשכנזי ושוחט, 2000 ).   

 הגדרת בעיה
 
בעיה מוגדרת כפער שקיים בין המצוי והרצוי, משהו עובדתי,קיים שדורש שינוי או שרוצים לשנות למשהו טוב יותר.

MARRINER.A ,1977) ).

 

לא אחת חווינו מצבים שבהם הודעה להורים על הצורך לבצע בדיקה זו עוררה בהם פחד וחשדות רבים ולכן על מנת לעזור להורים אלו אשר ילדיהם נאלצים לעבור בדיקה חודרנית זו הביא אותנו לכתיבת דף הדרכה שיכלול - חשיבות הבדיקה, אופן ביצועה, תופעות לוואי אפשריות, במחשבה שדף הדרכה זה יקל על ההורים מבחינת חוסר וודאות ודאגה .

לאחר העלאת הבעיה בפני אחות אחראית במחלקת ילדים נוכחנו לדעת שגם היא מעונינת להכניס דף הדרכה רלוונטי לשימוש אשר יסביר את אופן ביצוע הפעולה ויפחית את רמת חרדתם של ההורים.
 

 אימות נתונים

 

התהליך נעשה במספר דרכים

 

א.      ביצוע תצפיות על ידינו על ההורים שילדיהם עוברים בדיקת " L.P."

ב.      בניית שאלון מובנה וסיקור ההורים במהלך ראיון, התהליך בוצע בעל פה, במטרה לבדוק את רמת הידע של ההורים על אופן ביצוע בדיקת זו, מטרתה והשלכותיה, כמו כן- ברצוננו היה לברר עד כמה ההורים מעונינים לקבל דף הדרכה מובנה בנושא.

ג.        דיון עם אחות אחראית מחלקה.

 
תצפיות

1. יום ג' משמרת בוקר- נעשתה אחריות על הסטודנטים שנה ג' בשלושה חדרים.

    סטודנטית ע' טיפלה בילד בן חודשיים אשר אושפז במחלקה עקב הופעת חום גבוה שהיה מעל

    38.7 , התינוק היה כבר יומיים במחלקה וטופל על ידי תרופות להורדת חום, בביקור רופאים 

   הוחלט על הצורך לבצע בדיקת L.P על מנת לשלול חשד לדלקת קרום המוח, לאחר ההודעה

   להורים האם החלה לבכות וכאשר נשאלה על ידי הסטודנטית למה היא בוכה, האם ענתה כי   

   היא  פוחדת מהבדיקה משמעותה וסיכוניה, הסטודנטית פנתה לצוות וסיעודי והצוות הדריך את

   האם  על אופן ביצוע הבדיקה, השלכותיה וסיכוניה.

  לאחר הסבר האם נרגעה ונענתה בחיוב לביצוע הפעולה.
 

2. משמרת לילה- הורים לתינוקת בת חודש נשלחו למחלקת ילדים מהמיון במטרה לשלול חשד 

    לדלקת קרום המוח אצל בתם.

   כאשר הרופאים הודיעו להורים על כך שבתם תצטרך לעבור בדיקת L.P הם נלחצו עד כדי כך 

   שסירבו לביצוע הבדיקה.לאחר שיחה עם צוות הרופאים והאחיות ההורים נתנו את הסכמתם

  לבצוע הבדיקה, הסבר מפורט על אופן ביצוע בדיקה ושכנוע כי הבדיקה לא מהווה סיכון למעט

  תופעות שחולפות עם הזמן, עזר להורים להתגבר על הפחד מהבדיקה. 

 

 תוצאות השאלון וניתוחו

הוחלט לאמת את הצורך בדף ההדרכה בנושא ניקור חוט השדרה המיועד לצוות ולהורי המאושפזים במחלקת ילדים על ידי חיבור מס' שאלות שנשאלו במחלקה הן מהצוות והן מההורים אשר תוצאותיו הראו כי שני הצדדים אכן מעונינים במיסוד דף ההדרכה בנושא ניקור חוט שדרה.

 
נשאלו עשרים הורים וכן חברי צוות סיעודי. השאלות שנשאלו הם:
  1. האם הנך יודעת מדוע מתבצעת בדיקה זו?
  2. האם הנך יודעת כיצד מבוצעת בדיקה זו?
  3. האם היית מעונינת לקבל הדרכה בנושא?
  4. האם הסבר כתוב יפחית את חרדתך מביצוע הפעולה?
  5. האם היית רוצה לראות איורים המראים את אופן ביצוע הפעולה?
  6. האם היית מעונינת בנספח כתוב וקריא אשר תוכלי לעיין בו (חוברת הדרכה)? 

להלן תוצאות המחקר לפי השאלות שנשאלו

       שאלה 1

האם הנך יודע/יודעת מדוע מתבצעת בדיקה זו ?

      מתוך 20 ההורים שמהווים 100% מהנחקרים 75% (15) מההורים ענו כי ידוע להם מדוע מתבצעת הבדיקה, 25% (5) מהנשאלים 
      ענו כי אינם יודעים את נסיבות הבדיקה.

 

      שאלה 2 
      האם הנך יודע/יודעת כיצד מתבצעת הבדיקה?

מתוך 20 ההורים שמהווים 100% מהנחקרים  20% (4)מההורים ענו כי ידוע להם כיצד מתבצעת הבדיקה, 60% (12) מהנשאלים אנו כי אינם יודעים כיצד מתבצעת הבדיקה, 20%(4) מהנשאלים התקשו לענות על השאלה הנ"ל.
 
שאלה 3

האם היית מעוניין/מעונינת לקבל הדרכה בנושא ?

מתוך 20 ההורים שמהווים 100% מהנחקרים  75% (15) מההורים ענו כי היו מעונינים בקבלת הדרכה בנושא, 10% (2) ענו כי אינם מעונינים בקבלת ההדרכה הנ"ל, 15%(3) התקשו לענות על השאלה הזו .

 

שאלה 4

 האם הסבר כתוב יפחית את חרדתך מביצוע הפעולה ?

מתוך 20 ההורים שמהווים 100% מהנחקרים  65%(13) מההורים ענו כי הסבר כתוב יפחית את רמת חרדתם, 20% (4) התקשו לענות על השאלה,  15% (3) מההורים ענו כי הסבר לא יפחית את רמת חרדתם.

 

שאלה 5

האם היית רוצה לראות איורים המראים את אופן ביצוע הפעולה ? 

מתוך 20 ההורים שמהווים 100% מהנחקרים – 60% (12) מההורים ענו כי היו מעונינים לראות איורים המראים את אופן ביצוע הפעולה,  25% (5) מההורים התקשו לענות על השאלה, 15% (3) מההורים ענו כי לא היו מעונינים באיורים המראים את אופן ביצוע הפעולה.
 

     שאלה 6

האם היית מעוניין/ מעונינת בנספח כתוב וקריא אשר תוכלי לעיין בו ( חוברת הדרכה ) ?

 מתוך 20 ההורים שמהווים 100% מהנחקרים – 85% (17) מההורים ענו כי היו מעונינים בנספח כתוב וקריא אשר יוכלו לעיין בו,  10% (2) מההורים התקשו לענות על השאלה ,5% (1) מההורים ענו כי לא היו מעונינים בנספח זה.

 

חלק נכבד מההורים אכן ידעו לענות על השאלות ונאמר כי הצוות הסיעודי והרפואי סיפקו מענה לשאלותיהם, אך אם זאת הראו נכונות חיובית כי הם מעונינים בהסבר נוסף המספק איורים וכתוב בשפה ברורה לעומת הסבר ורבלי.

השאלה שנענתה בחיוב ברוב מכריע היא השאלה "האם היית מעונינת בנספח כתוב וקריא אשר תוכלי לעיין בו (חוברת הדרכה)?",מכאן אנו מסיקים שעבודה זו אכן נחוצה והוצאתה  לפועל של חוברת ההדרכה להורים בנושא בדיקת L.P  מהווה חשיבות רבה בקרב המטופלים.

 

 
סקירת ספרות
 

 תוכנית התערבות

 

ניתוח הכנסת שינוי על פי מודל סמואל משנת 1990

מודל זה כולל את הפרמטרים הבאים הנכללים בהכנסת שינוי :
 

1.לחץ לשינוי

תסכול ההורים אשר אינם מודעים לפרוצדורה הנעשית בילדיהם ואופן ביצועה ומטרותיה וכמו כן בקשת הצוות הסיעודי להכנת דף הדרכה בנושא זה.
 

2.אבחון ארגוני

לאחר שנשאלו מספר אמהות והצוות הסיעודי במחלקה על כתיבת דף ההדרכה  בנושא המוזכר הובאה חוות דעת חיובית ושיתוף פעולה מצדם.
 

3. הצעות לשינוי

ההצעות שניתנו כללו דפי הדרכה,ראיונות ושאלונים.
 

4. בחירת פתרון

הוחלט כי הדרך הטובה ביותר לוודא את הבנת ההורים והורדת דאגתם הנה על ידי הכנת דפי הדרכה כתובים בתוספת תמונות הממחישות את אופן ביצוע הפעולה.
 

5. התנגדות לשינוי

 דף ההדרכה לא הוכנס כפיילוט למחלקה בשלב זה ולכן אין אנו יודעים מה תהייה תגובת הצוות.
 

6. החדרת השינוי

התהליך ייעשה ע"י הכנת דף הדרכה אשר עבר את בדיקות חוזרות על ידי המדריכות הקליניות ואחות אחראית מחלקה,ולאחר מכן יועבר יום דיון בנושא בפני הצוות הסיעודי והרפואי במסגרת ישיבת צוות.
 

7. תגובות ותוצאות

 התגובות והתוצאות לא ידועים וזאת עקב אי קיום יום הדיון עד לכתיבת העבודה, אך התגובות הצפויות שאנו מצפים לקבל הנם- תמיכת הצוות ושיתוף פעולתם בחלוקת דפי ההדרכה במחלקה.   

כמו כן- התוצאות שנצפה לקבל יהיו הפחתת חרדתם של ההורים ושיתוף פעולה בביצוע הבדיקה.
 

8. התאמות ושיפורים

אנו מצפים כי דף ההדרכה אשר נציג יענה על צורכיהם של הצוות ויקל על מהלך עבודתם וכמו כן יוביל את הצוות לכתיבת דפי הדרכה נוספים.
 
 מדדים להערכת הכנסת שינוי
 

קריטריונים להערכה

1.       קבלת משוב מאנשי צוות על יתרונותיו וחסרונותיו של דף הדרכה חדש.

  1. דיווח אנשי צוות לגבי רמת סיפוקם של ההורים עקב קבלת דף הדרכה לפני ביצוע הבדיקה.
  2. מעקב על ידי אחות אחראית על יעילות ואיכות העבודה בעקבות השינוי.
  3. שביעת הרצון של אחות אחראית מהחדרת דפי ההדרכה לשימוש במחלקה.
  4. ראיון/שאלון נוסף לבירור של שביעות הרצון מדפי ההדרכה לאחר תקופת ניסיון.
  5. דיווח אנשי צוות על הפחתת חרדה אצל הורים של ילדים האמורים לעבור את הבדיקה.
      השינוי יצליח במידה ויתקיימו רוב הקריטריונים להערכה שנקבעו על ידינו (הבולט מביניהם- קריטריון מספר 6
 
גורמים מסייעים בתהליך הכנסת שינוי
 

1. נכונות אחות אחראית להכנסת שינוי:

  לאחר בחירת נושא התקיימה ישיבה עם אחות אחראית של מחלקת ילדים, בישיבה לאחר הצגת הנושא הנבחר לשינוי, קיבלנו את   
  הסכמתה ותמיכתה.

  על ידיה נבחרה אחות מהמחלקה לצורך תמיכה והכוונה בתוכנית החדרת השינוי במחלקה.

2. שיתוף פעולה של נחקרים (הורים):

   במשך הסקר זכינו להשתתפות ומוכנות גבוהה של הורים לילדים אשר היו אמורים לעבור בדיקה זו להתראיין.

3. נכונות של אחיות אחראיות מחלקות ילדים בבתי החולים וטיפות חלב השונים לשיתוף פעולה:

  בניסיון להרחיב ידע בענייו בניית דפי הדרכה פנינו לבתי חולים אחרים כגון- "שניידר", "אסף הרופא" וטיפות חלב שונים בבקשה 
  לשתף אותנו בניסיונם בנושא.

(בקשתנו נענתה בחיוב ומוכנות לעזור).

4. מוכנות מדריכות קליניות להגיש עזרה :

  במהלך כול התהליך של העבודה בהכנסת השינוי מדריכות קליניות כיוונו והובילו את הפרוייקט ועזרו לא מעט בבניי דף ההדרכה,
  קיבלנו מענה לכול פנייתנו.

  

גורמים מעקבים בתהליך הכנסת שינוי

 

1. הגבלת זמן

עקב מוגבלות בזמן נאלצנו להתבסס על כמות תצפיות ונשאלים מעטה יחסית.

 

2. קושי במציאת ספרות עדכנית

לעומת הימצאות ספרות מספקת בנושאים הכנסת שינוי ובדיקת L.P נתקלנו בקושי למצוא ספרות רלוונטית בנושא של בניית דפי הדרכה.

 

3. קושי בניסוח
של דף הדרכה ברמה מובנית להורים.
 

4. התרגשות של ההורים לפני בדיקה חודרנית לילדיהם:

ההורים שרואיינו על ידינו התרגשו עקב כך שבניהם/בנותיהם היו אמורים לעבור את הבדיקה,

מצבם היה יכול לגרום להטיה בתשובותיהם ובכך להפחית את רמת מהימנותו של המחקר.
 
סיכום

   

בעבודה זו התנסינו בתהליך חדש ומאתגר, שהנו- החדרת שינוי במחלקת ילדים .
(טופס ההדרכה מופיע בהמשך הדף)

במהלך העבודה באו לידי ביטוי מיומנויות וכלים שונים אשר אותם רכשנו בתקופת לימודינו בבית הספר "מאיר" לאחיות.

תהליך החדרת שינוי אינו לארגון אינו קל ולכן הדרך לא הייתה פשוטה אך מהנה ומאתגרת.
 

העבודה כללה-

  • מציאת נושא המצריך שינוי.
  • מציאת סקירת ספרות עדכנית בנושא.
  • הכנת שאלון לראיון בעל פה שיענה על הצורך של הנושא הנבחר.
  • אימות וניתוח נתונים ואינטגרציה בין החומר התיאורטי למעשי.
  • קביעת קריטריונים להערכת ההצלחה של השינוי.

 

אנו מקווים כי דף ההדרכה אשר הוצאה לאור במחלקת ילדים בית חולים "מאיר" בכפר סבא יענה על ציפיות הצוות וכמו כן יעזור לצוות בעבודתו השוטפת בצורה יעילה על ידי הפחתת חרדתם של ההורים והשגת שיתוף פעולתם.

בסיום העבודה רכשנו מיומנויות חדשות אשר יעזרו ויקדמו אותנו בחיינו המקצועיים. 

 
 
הכנסת שינוי

 

הגדרת שינוי
  1. שינוי הוא הפיכה למצב שונה או לתנאים אחרים, חילוף, תמורה, המרה.

                                                                                                                                                           (אבן שושן, 2000)

  1. שינוי מוגדר כאימוץ של רעיו חדש או של דרך התנגדות ארגונית חדשה.

                                                                                                                                                                (שלמה, 1990)

  1. שינוי הוא תהליך מרכב הדורש למידה מתמדת ושיתוף פעולה של כל הצדדים המעורבים בו.

       (מתיין, 1994)

הגורמים לשינוי

בסביבה דינמית ותחרותית האופיינית לתקופתנו יש חשיבות רבה ליכולתו של הארגון להסתגל לסביבתו ולשינויים בהתאם לצרכיו החדשים, שכן הישרדותו של הארגון מותנית ביכולתו של הארגון לשנות עצמו בהתאם לשינויים הסביבתיים.

(שלמה, 2000)

 

גורמים חיצוניים סביבתיים או גורמים פנימיים ארגוניים אשר תלויים אחד בשני וקיימת בניהם פעילות גומלין מורכבת עשויים להביא לזיהוי של צורך בשינוי במערכת ארגונית. בנוסף, ירידה ברווחיות, תלונות מצד לקוחות, ביצועים לא משביעי רצון עשויים לגרום להנהלת הארגון להכיר בקיומו של פער בין המצב הקיים לבין המצב הרצוי וכך לבצע שינוי במבנה, צורת הניהול ומטרות הארגון.

(מתיין, 1994)

סוגי שינוי ארגוניים
 

1. שינוי טכנולוגיה/ שיטת הפעילות- שינוי זה מתייחס להמרה בתהליכי עיבוד הארגון, שיטה זו מתבצעת על מנת ליצור הליכי עיבוד יעילים יותר או בעלי נפח גדול יותר.

2. שינו מוצרים/שירותים- מתייחס לשינוי מוצרים ושינוי עיצובם, שיטה זו נועדה על מנת להגדיל את נפח השוק או לפתח שוק חדש אשר יכלול לקוחות חדשים.

3. שינוי אדמנסטרטיבי- שינוי זה כולל את מערכת הבקרה, הפיקוח, הניהול, יחסי העבודה ויחסי העובדים בארגון.

4.שינוי אנשים- שינוי בעולם העמדות הערכים, המיומנויות, הציפיות וההתנהגויות של העובדים והמנהלים בארגון.

 (שלמה.2000)

החדרת השינוי בארגון
 

שינוי ארגוני הנו תהליך של אימוץ רעיון חדש או התנהגות חדשה על ידי הארגון, לשם כך נדרש הביצוע של סדרת הפעולות הבאות:

  1. צורך- הצורך לשינוי נוצר כאשר מנהלים אינם מרוצים מן הביצוע הנוכחי של הארגון וכאשר נמצא פער בין הביצוע הרצוי לביצוע המצוי.
  2. רעיון- רעיון מבטא דרך חדשה לעשיית דברים, רעיון יכול להיות מודל או תכנית כלשהי שהארגון רוצה ליישמה.
  3. תכנית- תכנית מתבצעת לעיתים באופן פורמלי כתוב ומתועד ולעיתים באופן בלתי פורמלי ובעל פה. התכנית מאפשרת לארגון לשקול האם לאמץ או לא לאמץ את רעיון השינוי.
  4. החלטת אימוץ הרעיון- החלטה זו מתקבלת כאשר הארגון בוחר לקבל את הרעיון לביצוע השינוי.
  5. משאבים- שינוי דורש משאבים ואינו מתרחש מעצמו, התהליך מתרחש על ידי הקצאת זמן ניהולי וגיוס כוחות להכנת הרעיון.

 

       (מערכות תומכות ניהול ופיתוח ארגוני,1994)
 
 התנגדות לשינוי בארגון
 

התנגדות לשינוי הנה דבר טבעי ותופענה ידועה בקרב עובדים ומנהלים, עובדים מתנגדים לשינויים במשרותיהם או בתנאי עבודתם, בין אם הם גדולים או קטנים.

ההתנגדות לשינוי נובעת מהסיבות הבאות:

  1. העדפת יציבות- אנשים מחפשים יציבות, התגובה הראשונית של מרבית האנשים המושפעים על ידי השינוי היא לנסות ולהחזיר את האיזון.
  2. הרגל- כאשר הרגל כבר נקבע הוא גורם לעיתים קרובות לנוחיות וסיפוק ולכן קשה לעובדים לבצע שינוי בהרגל הקיים.
  3. שמרנות- מרבית בני האדם אוהבים להיצמד לצורות התנהגות מקובלות וצפויות, הם מסוגלים לעבוד יחד כיוון שכל אחד יודע מה  לצפות מרעהו וכאשר חודר לסביבה דבר חריג מהנורמה המקובלת הוא ישיש את מערך הענייניים.
  4. איום על אינטרסים כלכליים או על הוקרה- זהו כנראה הגורם הבולט ביותר להתנגדות בשינוי תוך-ארגוני.

 (מערכות תומכות ניהול ופיתוח ארגוני,1994)

מודלים להכנסת שינוי ארגוני

 

1. מודל להכנסת שינוי על פי kemp   משנת 1984- מודל זה מדבר על סוכן שינוי כאדם או קבוצה אשר יוזם את השינוי ועוזר לאחרים לבצעו. סוכן שינוי יכול להיות חבר קבוצה או אדם מחוץ לקבוצה אשר חייב לשכנע את שאר חברי הקבוצה כי יש צורך בשינוי זה.

2. מודל להכנסת שינוי על פי TTT  - המודל מבוסס על התאמות בתהליכי ההשפעה והשכנוע למצב בשלות בשינוי של עובד/לקוח. תהליך ההשפעה הנו דינמי ויכול לנוע ממצב בשלות אחד לאחר ואמור להיות מופעל עד להשלמת התהליך. קיימים ארבעה תהליכי השפעה ושכנוע- מקרב, מייעץ, מכוון ובונה.

3. מודל להכנסת שינוי על פי SAMUEL  משנת 1990- סמואל מציע מודל להכנסת שינוי אשר כולל את הפרמטרים הבאים בהכנסתו-

א.      לחץ לשינוי- תחושת אי נחת של גורמים שונים בארגון או מחוצה לו אשר דוחפת אותם להפעיל את השפעתם על מקבלי ההחלטות להבאת השינוי. 

ב.      אבחון ארגוני- הצורך הנתפס בשינוי ארגוני מעורר את מנהלי הארגון לבדוק את המצב הקיים, בדיקה זו פירושה ניסיון שיטתי לזיהוי ליקויים תפקודיים ולאתר תחומים בעייתיים.

ג.        הצעות לשינוי- הידיעה או השמועה שבכוונתה של ההנהלה לבצע שינוי מסוג כלשהו בארגון מעוררת גורמים שונים להציע פתרונות לבעיה.

ד.      בחירת כיוון פעולה- מנהלי הארגון מכריעים בשלב כלשהו בין החלופות השונות ומחליטים על סוג השינוי הארגוני המועדף בניהם.

ה.      התנגדות לשינוי- כל תכנית לשינוי ארגוני צפויה להתנגדות של חלקים מסוימים בקרב משתתפי הארגון, ההתנגדות נובעת מטעמים עניינים וממניעים אישיים.

ו.        החדרת השינוי- שלב זה כולל שורת מהלכים של המנהלים להרחבת התמיכה בתכנית השינוי, הפחתת ההתנגדות והנעת המשתתפים למימוש השינוי.

ז.       תגובות ותוצאות- שינוי ארגוני מתוכנן ככל שיהיה אינו מבטיח את השגת היעדים שלמענם הוא נערך. לעלים די תכופות מתפתחות מגמות לא צפויות, נערמים שיבושים ועיכובים שלא נלקחו בחשבון ומתרחשים אירועים שונים שאין שליטה עליהם.

ח.      התאמות ושיפורים- בעקבות התוצאות הראשוניות ועל סמך הנסיון שהצטבר רווחת הנטייה לנקוט צעדי תיקון מתחייבים. תגובות אילו באות לידי ביטוי בהערכה מחדש של מצב הארגון בייזום של מהלכים נוספים בהחלטות על העמקת השינוי או לחילופין בהחלטות על השעייתו של תהליך השינוי ובחירה בכיוון פעולה אחר.
 
שינוי הנתפס כמוצלח זוכה למאמצי מיסוד בארגון (שלב ההקפאה), לעומת זאת שינוי שאיננו עומד בציפיות מעורר שוב תחושות של אי נחת מהמצב ולחץ לשינוי (שלב ההפשרה) המתניעה עוד מחזור של שינוי חדש (שלב המעבר).
 

(מערכות תומכות ניהול ופיתוח ארגוני,1994)

אסטרטגיות ליישום שינויים והתגברות על ההתנגדות לשינוי

שינוי עשוי להתרחש בשני מצבים:

  1. כוחות התומכים בשינוי------מתחזקים.
  2. כוחות המתנגדים לשינוי------נחלשים.

 מכיוון שבמצב הראשון השינוי מלווה במתיחות רבה יותר מאשר במצב השני עדיף להחליש את ההתנגדות לשינוי או לשלב את שני הדרכים.

הסיכויים של הארגון עולים כאשר יש בשינוי

  1. יציבות מספקת- אשר מסייעת בהשגת המטרות הארגוניות השוטפות.
  2. המשכיות מספקת- המבטיחה שינוי מסודר במטרות הארגון או באמצעים להשגתן.
  3. כושר הסתגלות- המאפשר תגובה מתאימה להזדמנויות ולדרישות הסביבתיות ולתנאים הפנימיים המשתנים.
  4. חדשנות- המאפשרת לארגון ליזום שינוי כאשר התנאים מצדיקים זאת.

 (שלמה,2000)

 דף הדרכה בנושא ניקור מותני- LP
 
דף ההדרכה נמצא בשימוש במחלקת ילדים בבית חולים "מאיר" כפר סבא

 
      מהי בדיקת LP ?

 

זוהי בדיקה רפואית שנועדה להוציא דגימה מנוזל עמוד השדרה. נוזל זה מצפה גם את המוח וגם את חוט השדרה. בדיקה זו מבוצעת בחלקו התחתון של עמוד השדרה, בחוליות המותניות, כי במקום זה ניתן לבצע את הפעולה בצורה הכי קלה והכי בטוחה.

 

כיצד מתבצעת הבדיקה?

 

מחט מיוחדת מוחדרת דרך העור לחלק הנמוך של עמוד השדרה ודרכו מוצאות כמה טיפות מנוזל עמוד השדרה הקרוי CSF  הנאספות ונשלחות למעבדה.

   
      מדוע יש לבצע בדיקה זו?

 

הבדיקה מתבצעת במקרים הבאים:

א.      על מנת לוודא כי לא קיים זיהום בנוזל השדרה, (כגון- דלקת קרום המוח).

ב.      על מנת לוודא כי הלחץ בנוזל השדרה תקין.

ג.        על מנת לדעת את רמת החלבון, הסוכר ותאי הדם הלבנים.

ד.      כחלק מברור עליית חום מעל 38.5 בילודים עד גיל חודש.
 
הסיבה המדויקת שילדך יעבור את הפעולה תוסבר על ידי הרופא המטפל.
העובדה שהרופאים מעדיפים בדיקה זו הנה עקב דיוקה וכי בעזרתה ניתן לדעת באיזה תרופה לטפל באבחנה.
 

כיצד יש להיערך לבדיקה?

א.      הרופא אשר מבצע את הפעולה יסביר לך את הסיבה לביצועה.

ב.      הרופא יסביר לך את כל מהלך הפעולה .

ג.        עליך ליידע את הרופא על מחלות ורגישויות מהן סובל הילד/ה.

ד.      הנך רשאי לשאול כול שאלה אודות ביצוע הפעולה.

ה.      דאג/דאגי שילדך/ילדתך יתפנו לפני ביצוע הפעולה.

ו.        במהלך הבדיקה על הילד/ה לשכב על הצד כאשר הברכיים מכופפות אל בית החזה (תנוחת עובר).

 
האם הבדיקה מהווה סכנה ?

א.      בדיקה זו אינה מסוכנת כאשר הנה מתבצעת על פי הנהלים המקובלים.

ב.      לאחר הבדיקה יתכנו כאבי ראש העלולות להימשך 24-48 שעות, בעת הצורך יינתן משכך כאבים.

ג.        לאחר ביצוע הפעולה יתכן טפטוף קל של נוזל השידרה מהאזור, דבר זה אינו מסוכן וייפסק מעצמו, על מנת להקל ניתן לשכב על הגב.  

 
 

אנו מאחלים לילדך החלמה מהירה!

בית חולים מאיר

בית ספר לסיעוד

כפר סבא
 
 

 

 

 

 

שירין פריזדה
p_shirinp@walla.co,il

 
האתר נבנה במערכת 2all   בניית אתרים