רכוש ההקדש היהודי בפקיעין
ציון קבר רבי יוסי דמן פקיעין
לאחר חורבן בית המקדש היו בגליל – 24 כפרים של כהנים, פקיעין לא היה בניהם.
vאבי הכהנים של פקיעין הוא רבי יוסי דמן פקיעין, המוזכר בספר הזהר פרשת בלק, סיפור תחיית המתים.
vעליו אמר הרשב"י בואו נלך אצל הרימון אשר בפקיעין, רימון = צדיק. בכל רימון יש 613 גרעינים, וצדיק מקיים תריג (613) מצוות וזו ההקבלה.
על-פי המסורת העוברת במשפחה, כל אדם שיש לו צרה קשה, או התלבטות מיוחדת ולא מצאה לה פיתרון היה בא לציון קבר רבי יוסי קורא פסוקי תהילים, מתפלל, ומבקש את עזרת הצדיק שיסנגר עליו לפני בורא עולם והשם יתברך יעזור לו.
vציון קבר רבי יוסי נחשב למקום קדוש. סבא סיפר כי יש מערה צמודה לקבר ואם נפתח פתח במערה חייבים מיד לאטום את הפתח, כדי שלא יבוא חלילה אסון על תושבי הכפר.
פעם הלך הסבא ראבה – אברהם תומא עם הפרות שלו ועבר ליד ציון הצדיק, הוא ראה פתח קטן נפער במערה ליד הקבר.
vמתוך סקרנות תחב מקל של קנה סוף בפתח, רצה לבדוק את עומק המערה, פתאום הרגיש שמישהו מושך את המקל. הוא ניבהל עזב את המקל, השאיר את הפרות, ורץ הביתה בבהלה כי הבין שעשה משהו חמור, הוא פתח וקרא בתהילים ללא הפסק, בחצות הליל התגלה לו הצדיק רבי יוסי שאמר, אתה הפרעת לי באמצע תפילת שמונה עשרה וזה אסור, מאחר ומצאתי אותך קורא בתהילים, אתה לא תיפגע, אבל בנך יחזיר נשמתו לבורא עולם, אברהם ניגש לבנו שישן ומצאו מת.
vכל פעם שאשתו הייתה בהריון היא הפילה את העובר, או היה נולד ילד ואחרי מספר שעות היה מת. כאשר אשתו הייתה שוב בהריון החליט אברהם לעשות תענית, הוא עבר לחורן מעבר הירדן, שם התפלל עשה תענית ולא אכל במשך – 40 יום. לאחר שסיים את התענית באו לבשר לו כי אשתו ילדה בן בריא והוא חזר לפקיעין.
|