בניית אתרים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
   פורום הפיטבולים    אילוף    קצת על פיטבול
   סירטונים
 
    דף הבית
    פורום הפיטבולים
    אילוף
    קצת על פיטבול
    סירטונים
היסטוריה של הגזע

באיים הבריטיים התפתח ספורט של התגרות בפרים (bull baiting). ספורט דמים זה התקיים כך: קשרו שור עם יתד לרצפה והיו משחררים כלב אחד או יותר, המטרה הייתה שאחד הכלבים יצליח להיתפס על אפו של השור ויכריע אותו לאדמה בכניעה, הכלב שעשה זאת בזמן המהיר ביותר הוכרז כמנצח.

הגזע שנדרש לפעילות זו נקרא בולדוג (שאינו הבולדוג האנגלי של ימינו, כלב התערוכות). הבולדוג המקורי היה כלב רב עוצמה במשקל של כ-40 ק"ג ועם מנשך הפוך, הוא פותח מזנים שונים של מסטיף תוך הדגשת עוצמת הלסתות והנחישות.

המגדלים הרביעו רק את הכלבים המובחרים והחריפים ביותר, במקרה זה הכוונה לאלו שהמשיכו לרוץ חזרה לשור אף על פי שנפצעו מקרניו של השור, ולעתים קשה מאד.

ישנם סיפורים על בולדוגים שהמשיכו להילחם בשור עם רגליים שבורות ובטן שסועה וסיפור זוועה אכזרי במיוחד אף מתאר את אחד המגדלים שרצה להוכיח שהבולדוג שלו הוא הטוב ביותר, חתך את רגלו האחורית ושחרר אותו לעבר השור!

תכונה זו של הרצון העז להשלים את המשימה נקראת gameness, כלב שהוא game ימשיך ולא יפסיק עד הסוף בנחישות ומרץ.

בשנת 1836 עבר חוק נגד התגרות בפרים ומגדלי הבולדוגים וכלביהם נשארו מחוסרי עבודה, אך לא לאורך זמן. תוך זמן קצר החל להתפתח ספורט חדש של קרבות כלבים מול כלבים, פעילות זו התבצעה בזירה בה היו משחררים את הבולדוגים האחד נגד השני.

הקרב של הבולדוגים היה די סטטי, הם היו נתפסים האחד על השני ולוחצים עד שאחד נכנע ומנסה להתחמק מהמאבק. המגדלים הבינו שלסוג כזה של פעילות נדרש כלב שונה, יותר זריז, מהיר ואתלטי ולכן החלו המגדלים להכליא את הבולדוג עם סוגים שונים של טריירים כשהבולט שבהם הוא הטרייר האנגלי הלבן.

הכלאה זו יצאה מוצלחת במיוחד ונוצר כלב אתלטי, חזק ונחוש במיוחד ובעצם כלב לחימה אידאלי. בתחילה הוא נקרא בול אנד טרייר או חצי חצי (לא להתבלבל עם הבול טרייר האנגלי הלבן עם הראש דמוי הביצה שנוצר בשנת 1874 על ידי המגדל ג'ימי הינקס עבור תצוגה בלבד).

הכלבים שנלחמו בקרבות הכלבים היו מוצלחים במיוחד, נוסו נגדם מאז ועד היום הכלבים החזקים והגדולים ביותר (מסטיפים וכלבי רועים מרחבי העולם) וכולם נוצחו על ידי הפיטבול כשהיריב השקול לו הוא רק מסוגו שלו.

עם גלי המהגרים שהגיעו מהאיים הבריטיים לארצות הברית (אנגליה, אירלנד, סקוטלנד) הגיעו גם כלבי הלחימה ושם ספורט הקרבות פרח, נוצרו מספר בתי גידול של משפחות מוכרות כמו קולבי, לייטנר, סמס, גסהווס, וולס ועוד. המגדלים גידלו כלבים מקווי הדם האירים (old family) ומהקווים האנגליים (חלקם מ-staffordshire).

בארצות הברית הפך הכלב להיות גדול יותר תוך הדגשת התכונה המיוחדת של נחישות וחריפות (gameness), נוצרו כלבים משובחים וקווי דם מובחרים שהתבססו על הכלבים מאירלנד ואנגלייה כשהמפורסמים שביניהם: פיילוט, כלב מנומר ונצר למשפחה של כלבי לחימה מפורסמים מאנגליה; גלטי, כלב מקו דם אירי של המגדל קולבי וכן רפטי, כלב אירי קטן ובלתי מנוצח שהיה שייך גם הוא לקולבי. הכלבים החשובים בהתפתחות של הפיטבול בארצות הברית ואשר היוו סימני דרך בהתפתחות הגזע היו פינצ'ר של קולבי, דיבו של ארל טיודור, טקומה ג'ק של אל בראון ועוד רבים אחרים. המגדלים לא רצו למכור לאדם הפשוט כלבים משום שחשבו שהאדם הממוצע לעולם לא יוכל להעריך את האיכויות של הגזע ולעשות בו שימוש נכון, לכן היו מרביעים רק לעצמם ולאנשי זירה מקורבים. הראשון ששבר את המעגל היה קולבי שפרסם ומכר כלבים לאנשים שאינם עוסקים בזירה, דבר שלא היה לרוחם של שאר המגדלים והם מתחו ביקורת חריפה על כך.

בשנת 1898 אדם בשם C. Z. Bennet הקים ארגון שנקרא UKC על מנת לרשום את הפיטבול. ההתאחדות הוציאה תקנון גזע וכן תקנון לקרבות עם תארים ופרסים, האלוף הראשון בקרבות של ה-UKC היה פטר, כלב השייך למגדל ארל טודור.

כיום ה-UKC קיים ורושם 300 גזעים שונים וכ-200,000 כלבים בשנה, המועדון שינה את המדיניות והוא יוצא נגד קרבות כלבים בצורה נחרצת, למועדון יש גם עיתון המסקר תערוכות ותחרויות של הגזעים השונים וכן כתבות רבות.

בשנת 1909 הקים אדם בשם גאי מקורד ארגון נוסף בשם ADBA הרושם פיטבולים באופן אקסקלוסיבי ולא מקבל גזעים אחרים, מדיניות המועדון היא לשמור את הפיטבול בצורתו המקורית ולמועדון זה כמו ל UKC יש עיתון, תערוכות יופי וכן תערוכות משיכה. בשנת 1936 הגוף המרכזי לרישום כלבים בארצות הברית (AKC) החליט לפתוח את ספרי הגידול שלו ולרשום את הפיטבול. זאת לאחר שהפופולריות של הפיטבול הייתה גדולה במיוחד והופעל לחץ רב לכלול אותם ברישומים. בשנים שקדמו לכך לא רצה ה AKC להכיר בפיטבול בטענה שזוהי הכלאה לצורך קרבות ולא גזע אמיתי ומכובד אך הלחץ על הארגון הביא לכך שב-1936 נפתח ספר הגידול והחלו לרשום את הפיטבול כשהבולטים ביניהם: טקומה ג'ק, סרצ'י ג'ף, בלק ג'ק, פרימו, ועוד.

השם שנבחר לבסוף היה אמריקן סטפורדשייר טרייר או בקיצור אמסטף
 
מבנה כללי

גובה - 40-60 ס"מ.

משקל - 20-40 ק"ג.

פרווה קצרה בצבעים שונים
 
אופי

הפיטבול הוא כלב דומיננטי ולעתים הוא תוקפן כלפי כלבים אחרים. בשל כוחו הפיזי הרב הוא דורש השגחה ותשומת לב. בארצות רבות הוא נחשב לכלב מסוכן, ויש עליו הגבלות שונות. בארצות הברית הוא ניצב במקום הראשון בהרג בני אדם, לפני הרוטוויילר והרועה הגרמני. בבריטניה הוצא הפיטבול כליל אל מחוץ לחוק ובגרמניה נדרשים המגדלים אותו, והכלב המגודל עצמו, לעבור סידרה דקדקנית של בדיקות רקע ובחינות חוקיות והתנהגותיות. במדינות מתוקנות נוספות קיימות הגבלות על החזקת כלב זה.

בשנת 2002 נחקק בישראל חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, שקובע שהאמריקן פיטבול טרייר, ביחד עם 7 גזעי כלבים נוספים, הוא כלב מסוכן, שחלה שורה של הגבלות על החזקתו בישראל

  אמריקן פיטבול טרייר  

  היכנס לעריכת כותרת תחתונה לשינוי טקסט זה  
האתר נבנה במערכת 2all   בניית אתרים