מעשה נפלא באשה אחת צנועה וכשרה שהייתה נפשה דבוקה בלימוד המוסר, ומרוב חשקה ללמוד מוסר ביקשה מחכם אחד שיתקן לה ספר של מוסר בדברים יקרים ונעימים בוערים כגחלי אש וקבעה לה קביעות ללמוד בספר הזה שהיה כתוב בכתב יד של המדינה ומתוקן בלשון של המדינה. וסופו של הספר הזה שהציל אותה מטומאה, ומעשה שהיה כך היה : "מלך אחד היה שלם בחכמה ובמידות טובות, ורק מדה אחת רעה הייתה שנמצאת בו שהיה להוט אחרי תאוות הזנות. ונותן עיניו בנשים יפות לטמאם, והיה משתדל בכל כוחו לצוד אותם. וכך היה דרכו בכל יום שעבר שליש מן היום שאז האנשים בעלי הבתים כל אחד יוצא מביתו הן לחנותו הן למלאכתו ואז אין הנשים של הבעלים עימהם ואין איש בבית. ובשעה זו היה המלך ההוא יוצא ממקומו ומתחפש בבגדים של אנשים פשוטים באופן כזה שלא ניכר שהוא מלך ומתהלך ומסבב ברחובות העיר ועבדיו הולכים אחריו רק שהם רחוקים ממנו, וכאשר המלך רואה שיש חצר פתוח ויודע שיש שם אשה יפה ואין בעלה בבית אז נכנס לבדו לאותו חצר ועושה מה שליבו חפץ, הן באונס הן ברצון.

ולמלך יש אנשים שמגידים ומודיעים לו באיזה חצר יש אשה יפה ואז שיזדמן לו שחצרה פתוח נכנס לעשות מזימת ליבו, אבל אם בעל האשה בבית אז המלך לא נכנס.

והנה לאותו המלך היה שר האוצר של המלך שהיה יהודי, ולאותו שר יהודי יש אשה יפה מאוד והיא כשרה וצנועה הרבה ואחר שידע היהודי את דרכו של אותו מלך וידע שבוודאי יגידו למלך על אשתו שהיא יפה מאוד ואין כמוה יפה בכל מדינות המלך, חשב בליבו וודאי אשתי תהא ניצודת ברשתו של המלך כי יזדמן באיזה יום שאחר שהוא ילך לחצר המלך לשירות המלך יזדמן שיהיה החצר שלו פתוח, וכשהמלך מסתובב ברחובות הוא יכנס לביתו ויטמא את אשתו.

לכן התחכם לעשות דבר חכמה , כי בכל יום קודם שיצא מביתו ילכו כל משרתיו ועבדיו ושפחותיו לחצר השני שיש לו ותישאר אשתו לבדה בחצר, ואז כשהוא יצא הוא יסגור את הדלת אחריו, וכשיבוא אחר הצהריים לביתו לאכול ידפוק על הפתח על ידי סימן וישמיע קולו שידפוק בדלת כדי שתדע אשתו שזה בעלה ואז היא תיפתח את הדלת והוא יכנס.

וכיון שנפתח הדלת ונכנס בעלה היה קורא מן החלון לחצר השני לעבדים והשפחות שלו וגם הם יבואו לתוך החצר ועימהם התבשיל שבישלו לארוחת צהריים כי מאחר שהוא בביתו אינו חושש שיכנס המלך אף על פי שיראה המלך שהחצר פתוח.

וכך היה נוהג בכל יום ועל ידי כן לא ניצודה אשתו ברשת המלך אף על פי שרצה המלך לצוד אותה מאחר שלא היה מוצא את הפתח פתוח בזמן שאין האיש בבית.

אומנם יום אחד נזדמן שהאיש יצא מביתו הוא שכח לסגור את פתח החצר ונשאר פתוח ואשתו הייתה יושבת בחדר שלה למעלה ולא ידעה מזה שבעלה השאיר את שער החצר פתוח, ואותו יום שהלך המלך ברחובות העיר כפי מנהגו וראה שפתח החצר של אותו שר יהודי היה פתוח והוא יודע שאין האיש בביתו שהרי הוא הלך לעבודתו באוצר המלוכה, ויכנס המלך לחצר ההוא ויסגרהו מבפנים ועלה במדרגות.

והאשה הייתה יושבת בחדרה נוכח פתח חדרה, ותראה מרחוק את המלך שהוא מתהלך בפרוזדור לבוא אצלה לחדר שלה אז הבינה שבעלה שכח לסגור את הדלת אחריו ומצא המלך פתח פתוח וניכנס, וכבר היא ניצודה ברשתו , אומנם מחמת שאותה אשה הייתה דעתנית הרבה עלה בליבה עצה אחת שתציל את עצמה.

והוא כשקרב המלך לפתח החצר שלה קמה מפניו והראתה לו פנים צהובות באופן שיבין שהיא שמחה בביאתו אצלה, והוא כשישב על המיטה דיבר עימה דברי שחוק וגעגועים והיא הראתה לו בפניה ושיחתה עימו שהיא שמחה וצהלה בדברי המלך.

ותאמר לו אני צריכה עתה לרדת למטה לרחוץ את עצמי תן לי רשות לקום ולרחוץ ולקשט את עצמי ואז אבוא לפניך נקייה ומקושטת, וישמח המלך בראותו שיש לה שמחה ורצון לשכב עימו, ויאמר טוב הדבר לכי לשלום, ואני ממתין כאן.

וכשקמה לצאת מן החדר לקחה לפניו מן התיבה שלה בגדים יקרים והוליכה את אותם בגדים עימה כדי שתלבש אותם אחר הרחצה, וכשהמלך ראה את זה שמח יותר, והיא אחר שירדה לחצר הלכה בהיחבא ותצא מפתח אותו חצר ותלך לחצר השני ששם יושבים המשרתים ועוסקים בהכנת התבשיל למאכל הצהריים, ותסגור את הדלת והם לא ידעו מזה הדבר כלום.

והיא ישבה בצד השני בחדר אחד שיש בו חלון פתוח שנראה ממנו החצר שלה כולו, והיא הייתה מציצה מן החרכים של החלון לראות מה יעשה המלך לאחר שיראה שהיא מתעכבת ולא באה אצלו שאז בוודאי יגלה שהיא הערימה לברוח.

ואותו מלך שממתין לאחר שיצאה האשה מן החדר ראה ספר אחד מונח על השולחן שלה שם בתוך החדר ולקח אותו והחל להסתכל בו עד שתבוא, ואותו ספר היה מתורגם בלשון המדינה שהמלך ידע ומבין אותו, ואותו ספר היה מחולק לשלשה שערים שער הראשון מוסר על לא תרצח. השער השני מוסר על לא תנאף.והשער השלישי מוסר על לא תגנב.

והתחיל ללמוד בו מתחילתו מהשער הראשון, והנה הספר מצא חן בעיני המלך ומתוקן בלשון יפה ונעימה ודברים נחמדים ומשלים יקרים, ואחר שסיים את השער הראשון התחיל ללמוד בשער השני שהוא על לא תנאף ומצא בו דברים יקרים יותר ויותר כולן משלים המושכים את הלב בנויים על פי שכל והסברה.

והדברים ההם שקרא המלך ירדו לחדרי ביטנו והמלך התפעל מהם התפעלות גדולה, והתחיל להבין איך הוא הולך בדרך של כסילות לרדוף אחר הזנות, ואייך יהיה סופו לעג וקלס וחרפה לדורות עולם. ואז התחיל המלך להינחם בליבו ולהתחרט על מעשיו חרטה גמורה ושלימה.

ואחר שנפקחו עיניו והשכיל בדברים הוציא המלך את השעון מחיקו וראה כי עברו שתי שעות משנכנס לחדר והבין כי האשה עשתה עורמה כדי לברוח מן החצר ההוא והוא שמח על מה שעשתה האשה עורמה לברוח, ולא ניטמאה, והוא בגלל האשה נפקחו עיניו על ידי הספר הזה ועזב את הטיפשות הזו לישכב עם נשים שהיה נוהג בה.

ומחמת כן הוציא כיס של זהובים מכיסו והניחו על השולחן וחשב שזה יהיה מתנה לאשה ממנו על אשר הטיבה עימו בערמה זו שנעשית סיבה לטהרת ליבו בדבר זה. אך דבר אחד קרה לו ששכח את השעון שלו על המטה בלי כוונה והוא קם בבהלה ויצא.

וכשיצא מן החדר ההוא לקח את ספר המוסר ההוא שבזכותו עזב את המעשים הרעים. והיה הספר ההוא חביב עליו מאוד וקיבל על עצמו ללמוד בו בכל יום, וכשיצא מהפתח של החצר הניח את שער החצר פתוח כמו שהיה בתחילה שנכנס.

וכיון שראתה האשה של אותו יהודי מן החלון שהמלך יצא והלך, היא יצאה מן החצר שהייתה יושבת בו ונכנסה לחצר שלה, ונכנסה לבדה וסגרה את הדלת ונכנסה לחדר שלמטה שבו מונחים מיני פירות והחלה לקלף אותם ולתקן אותם.

ואחרי עשר דקות בא בעלה ודפק על הפתח כמנהגו על פי הסימן כדרכו לעשות בדפיקתו ובהרמת קולו, והיא תיכף ומייד שידעה שבא בעלה הלכה במרוצה ופתחה לו את הדלת והוא נכנס למעלה לחדר שלה כי שם היה דרכם לסעוד.

והיא חזרה לחדר של הפירות לגמור מלאכתה בעסק הפירות, ובעלה כשנכנס לחדר שלה ראה כיס זהובים של המלך מונח על השולחן והוא כשר האוצר של המלך מכיר כי זה של המלך.

כי היה הכיס מרוקם בחוטי זהב, וגם ראה את השעון של המלך שהיה מעוטר באבנים טובות, וכשראה כן הבין מדעתו שהוא שכח את הפתח של החצר פתוח והמלך עבר וראה חצרו פתוח ונכנס שם, ובוודאי שכב עם אשתו.

ואז תיכף קרא לאשתו שהייתה למטה ותבוא לפניו, ויאמר לה מי בא היום לכאן? ותגד לו את המעשה כאשר היה באמת ונתנה הודאה להשם יתברך שניצחה את המלך בעורמתה ולא נלכדה במצודתו, ויאמר לה אם כן אייך הכיס הזה והשעון הזה של המלך באו לכאן אין זאת אלא המלך נכנס לכאן וטימא אותך וכתשלום נתן לך את הכיס של הזהובים ואת השעון.

השיבה לו אשתו אני לא ראיתי את הכיס והשעון ועדיין לא באתי לחדר הזה, כשחזרתי מן החצר רק ראיתי שהמלך יצא והלך לו ואז נכנסתי לבדי אל החצר והייתי עוסקת בצרכי השולחן, וכשדפקת בדלת פתחתי לך.

השיב לה בעלה אל תאריכי בדברים של שקר שבוודאי הוא טימא אותך המלך ונתן לך כתשלום את זה, אף על פי שמן הדין אין את אסורה עליי כי היית אנוסה, אחרי כל זה את מאוסה עלי וצריך אני לגרש אותך, ועתה תלכי לבית אביך ולמחר אני אלך אל בית הדין ואביא לך שם כל סך כתובתך ואמסור לך גט ואם את תטעני כפי שאת אנוסה ומותרת לי ולא תרצי לקבל את הגט ברצון, הנה אני יש לי תחת ידיי אנשים שופכי דמים ואומר להם שיבואו הלילה ויהרגו אותך.

על כן קבלי הגט ברצון באין אומר ואין דברים. ותבכה האשה בכי גדול ותלבש את צעיפה ותלך אל בית אביה. והנה למחרת הלך בעלה אל בית הדין ויאמר להם שהוא בא לגרש את אשתו ברצון וייתן לפניהם את סך כתובתה ויקראו בית הדין לאשה ויאמרו לה בעלך רוצה לגרש אותך ואומר שזה ברצונך, האם אמת הוא שתקבלי את הגט ברצונך? ותאמר האשה אם הוא רוצה לגרש אותי אני אקבל רצונו.

ויביאו עדים וסופר ויכתבו גט, ואחר שנכתב הגט נראה בו קלקול שצריך לכתוב גט אחר. ויאמרו בית הדין תניח את הדבר הזה עד למחר כי לא נשאר זמן ביום הזה לכתוב גט אחר ולמוסרו, ותחזור האשה לבית אביה וגם בעלה חזר לאוצר המלך ששם עבודתו.

ובדרך פגע בו עבד המלך ויגד לו כי המלך רוצה אותו בעבור עסק אחד שרוצה לדבר עימו ולא מצא אותך במקומך. וימהר לבוא לפני המלך ויאמר לו המלך מדוע לא באת היום למקום עבודתך כהרגלך? והשיב לו כי הלך לבית הדין כי ראה היהודי שהוא לא יכול להסתיר את זה מהמלך.

שאל אותו המלך ומה עשית שם בבית הדין? ויאמר לו הלכתי לגרש את אשתי , ויאמר לו המלך למה תגרש את אשתך? האם בגללי הדבר הזה? הנה עתה ישמעו אוזנייך את המעשה איך היה הדבר.

ויגד לו המלך כל העניין ההוא כולו, את התחבולה שעשתה אשתו שניצולה ממצודתו ובזאת התחבולה הצילה את עצמה וגם הוא המלך יצא מרשתו של היצר הרע שהיה מכשיל אותו. וזה היה על ידי הספר הזה שמצא על השולחן אז קרא בו ויתחרט על דרכו הרעה שהיה מהלך בו וקיבל על עצמו שלא לשוב לדרכו הרעה. והוא שמח שמחה גדולה על התחבולה שעשתה האשה להציל את עצמה וגם אותו על ידי הספר הזה של אשתך שהמוסר הזה ירד לחדרי בטני.והוציא המלך את הספר ואמר לו כי הספר הזה חביב עליו כבבת עינו.

ולכך הנחתי לאשתך כיס הזהובים שלי למתנה להיות לה סימן שאני שמח במעשה התחבולה שעשתה. אבל ישנה בעיה אחת ששכחתי את השעון שלי שם בלא מתכוון ורק כיס הזהובים השארתי בכוונה.

ויאמר לו תן לי רשות שאלך עתה תיכף ומיד ואבקש ממנה מחילה על אשר ציערתי אותה, ויאמר לו לך לשלום. וכן עשה וילך אצלה אל בית אביה וייפול על צוארה ויחבקנה וינשקנה ויאמר לה תתני לי מחילה את רעיתי יונתי תמתי נקייה וטהורה, ויספר לה את כל דברי המלך אשר סיפר לו ויהיו כל ימיהם בשלום וטובה וזכו לראות בנים ובני בנים בעושר וכבוד כל הימים ולקח אותה בידו והחזיר אותה לביתו ומסר לה את כיס הזהובים שהוא נתון לה במתנה מאת המלך.

ואת השעון של המלך כשבא להחזיר לו, אמר לו המלך כי גם את השעון תיתן לה במתנה בגלל שנצטערה צער גדול בגללי אתמול והיום, ותתלה את השעון בצווארה כל ימיה שתזכור תמיד שהצילה אותי מן היצר הרע בגלל אותו ספר מוסר שלמדה! עכ"ל של הבן איש חי.

ומכאן אנו למדים בנות ישראל יקרות שבוודאי יש בכל אחת מכן חכמה זו לקחת את הספר ולקיים את דבריו וללכת בדרך נכונה אשר יראת ה" היא תתהלל. ולחזק את עצמה שלא לחטוא ולא להחטיא שום אדם בישראל.

ואחרי זה היא תמצא את הזיווג שלה {מי שלא נשואה} כפי מעשיה כי מזווגין צנועה לצדיק ופרוצה לרשע {רש"י מסכת סוטה} ובזכות שתתחזקנה כל בנות ישראל מזה החיבור שמלא בדברי מוסר של רבותינו הקדושים אז יתקיים בחייך מאמר הגמרא: "תחילתו דרך ארוכה וסופו דרך קצרה"

ותדעי בת ישראל יקרה כי כל ההתחלות קשה אבל אחר כך יערב לך בעולם הזה ובעולם הבא וכדאי הוא אבינו שבשמיים שנמסור נפשינו אליו על ידי תשובתנו, והכול תלוי באשה כי בזכות נשים אלו שיקראו בחיבור ויחזרו בתשובה תבוא הגאולה ונזכה לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימנו אמן ואמן!