בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

   הקדמה    שאלות נפוצות     מאמרים    דפי גידול     לקניה או מידע נוסף
 
    דף הבית
    כיצד מתחילים?
    גידול מזון חי
    גידול בייבי טרנטולה
    הנשל- טרנטולה בתוך טרנטולה
    גודל הטרריום
    גודל הטרנטולה שלך
    שערות צורבות כמנגנון הגנה
    האכלת טרנטולות בוולדות
    טרנטולות שוחות?!
    קשורים ברשת
    טקסונומיה ודפי גידול
    דפי גידול אוויקולריה
    דפי גידול ברכיפלמה
    דפי גידול הטרוסקודרה
    דפי גידול הפלופלמה
    דפי גידול נהנדו
    דפי גידול פואקילוטריה
        Tarantula Pit
   
Create Yor Badge




 
 

 

טרנטולות אינן בעלי החיים היחידים בטבע המשתמשים בשערות צורבות כמנגנון הגנה. אמצעי דומה הינו מוכר ורווח בעולם החי  גם בעשים ופרפרים מסויימים, בהם המנגנון קיים בעיקר בשלב הזחל ושערותיהם לרוב חלולות וטעונות בטוקסינים (רעלנים). רעלנים אלו משמשים כנשק כימי, המופנה לעבר אויבים. באם נבחן זאת במושגי עולמם של פרוקי הרגליים, השפעתם הינה חמורה ביותר. בטרנטולות, בניגוד אל העשים והפרפרים המוזכרים, השערות הצורבות אינן חלולות ואין בתגובה האלרגית שהן מיצרות אין כל השפעה ברורה של טוקסין (רעלן ). ניתן לומר כי פגיעתן הינה מכנית בעיקרה והגירוי נוצר הודות למיבנן המיוחד.
 
זחלים בעלי שערות צורבות המשמשות למגננה כימית:
 

B. smithi (אדומת בירכיים ) מברישה שערות צורבות מעל בטנה:

 
 
 
  איור  הממחיש את מיבנן המיוחד של השערות הצורבות המצויות על בטן הטרנטולה. שימו לב למבנים המיוחדים ולגדלים המצויינים בצד ימין.
 

 
השערות הצורבות- או יותר נכון שערות דוקרות או מעקצצות- הינן מנגנון הגנה יעיל ומצוי ברוב הטרנטולות הנפוצות ביבשת אמריקה הצפונית, הדרומית והמרכזית ("עולם חדש"). ניתן למצוא את השערות הצורבות בסוגים המשתייכים לתתי המשפחות Theraphosinae, Ischnocolinae, Aviculariinae.  בעת בקיעת הטרנטולה מן הביצה, מופע השערות אינו כבפרטים הבוגרים, אלא נראה ככתם כהה קטן ההולך ומתפשט עם כל נשל, עד להתהוות הסופית.
 
הופעתן הראשונית של השערות הצורבות על ביטנה של "מקורזלת" בייבי:
 
 
 לשערות הצורבות מספר שימושים נוספים מלבד הברשתן הישירה על התוקף.
 
השערות משמשות לביסוס וסימון הטריטוריה, פיזורן על רשת הקורים ושזירתן בשק הביצים. למרות שבמיקרים אלה אין השערות מפוזרות אל חלל האוויר, פעולתן אינה נעימה במידה שווה. יש לציין כי השערות המדוברות אינן שערות הצומחות תדיר כמוכר לנו מיונקים, אלא מיבנים זיפיים דמויי שערה שאינם חיים או מעוצבבים (מחוברים אל מערכת העצבים ). אומנם מקורן האבולוציוני ודרך התפתחותן עדיין אינם ידועים לנו, אך ניתן לומר בוודאות כי עצם קיומן של השערות הצורבות מוכיח את יעילותן ותרומתן למלחמת ההישרדות.
 
לפחות ארבעה סוגי שערות מוכרים לנו כיום ומתקיימת בניהם שונות באורך, במיבנה ובצורת השערה. בכולם, מלבד אחד, הקצה הפונה מעלה הינו מחודד ומשמש לחדירה. שערות אלו, שגודלן אינו עולה על 0.2-1 מ"מ, מכסות באלפיהן את חלקה העליון של בטן הטרנטולה ולהן  בסיס שערה מותאם ומגוון רחב של מיבני "קוצים", הפונים לכיוון המנוגד לחדירה. בסיס זה הוא המאפשר ( על ידי שיפשוף רגל אחורית אחת או יותר) את השיחרור המהיר של השערה, בעוד שתפקיד המיבנים הקוציים לקבע אותה במקומה לאחר חדירתה .
 
מספר תמונות בהן מופיעות השערות הצורבות ברמות הגדלה שונות:
  •   משמאל- שערה מסוג 2 בהגדלה פי 440. שימו לב לקצה המחודד ולבסיס המותאם. בעיגול מימין - בסיס  השערה, המאפשר את שיחרורה המהיר, בהגדלה. אורכה הכולל של השערה הינו 0.21 מ"מ. ( כחמישית המילימטר).
  • במרכז- חמישיתה של שערה צורבת מסוג 1, בהגדלה פי 570. ניתן לראות את ה"קוצים " המצויים לאורך השערה. תפקידם הינו קיבוע השערה במקומה, לאחר החדירה. תנועתה מתאפשרת  רק בכיוון  אחד- פנימה.
  • למטה- ניתן לראות הגדלה  פי  3,100 של  ה"קוצים" המצויים על שערה מסוג 1.
 
 
יש לציין כי מנגנון הגנה זה אינו כה יעיל כנגד האדם ולא נועד לשם כך. עם זאת, ענן שערות צורבות שכזה, הנשלח לעברו של תוקף פוטנציאלי קטן כעכבר, הינו מנגנון הגנה קטלני. ברגע בו יכנס הטורף הקטן ל"ענן" השערות, יבואו איזורי עורו החשופים, עיניו וחוטמו לכדי מגע עם השערות המיקרוסקופיות ותחושת דקירה תפשוט באיבריו. כבר מרגע זה העכבר יגלה הרבה יותר עיניין באי הנוחות החדשה מאשר בטרף הפוטנציאלי. באם ימשיך ויתקדם, ישאפו חלק מהשערות אל תוך גרונו ומערות אפו ותגובתן המיידית של רקמותיו הריריות תיהיה התנפחות והפרשת כמויות גדולות של מוקוזה- בעוד העכבר טובע בנוזלי גופו ונחנק מרקמותיו הנפוחות, הטרנטולה תאיץ פעמיה אל עבר מקום מקלט. עוד ייתכן, אם כי לא מוכח, כי הטורף  המיוסר יהפוך לנטרף.
 
בתצפיות שנעשו על טרנטולות "עולם חדש" חופרות התברר כי בעת איום נוקטות הן בדפוס התנהגות קבוע של ריצה לעבר המחילה, תפיסת עמדה בפיתחה, הברשת שערות צורבות מעל בטנן ורק אז ירידה לעומקה של המחילה לתפיסת מחסה. הדבר עלול להראות מעט תמוה. מדוע לא מצאה מסתור מיידי במחילתה? והאם ישנו יתרון בחשיפת בטן פגיעה אל מול לסתותיו של טורף? בואו ונבדוק זאת לרגע מכיוון אחר ונניח כי הטרנטולה אכן רצה אל עבר מחילתה לתפיסת מחסה בתחתיתה, אך לשם הבהרת העיניין, נצא גם מנקודת ההנחה כי הטורף הינו בעל היכולת לחפור על מנת למצוא מזון. התוצאה הרי ידועה מראש, הטרנטולה תחשף במחילתה ותהווה טרף קל. מצד שני, פרט המאמץ את רצף הפעולות הנ"ל ינטרל את הטורף, דעתו של הטורף תוסט והפרט ינצל זאת למציאת מקלט.
עוד יתרון בולט לדפוס התנהגות זה נובע דווקא  מיכולות הלמידה והאבחנה של הטורף: מעתה, הסיכויים שאותו טורף שניפגע יראה בעכביש מסוג זה טרף, הינם קלושים ביותר.
 
שימו לב לטיפת המים שעל ביטנה של G. rosea שבתמונה:

 
עתה, שימו לב אל השערות הצורבות המיקרוסקופיות הנלכדות בטיפה:

 

יש להבהיר פרט חשוב, העובדה שטרנטולות שהתנהגותן אגרסיבית ( "עולם ישן") הינן משוללות מנגנון הגנה זה, אינה מצביעה על כך שהטרנטולות המצויידות בשערות צורבות נוקטות בהכרח בשיטת מיגננה. בפועל ישנם לא מעט מינים בעלי שערות צורבות, שבעת שיחושו מאויימים, ולמרות יכולתם להתגונן בצורה לא אלימה, בוחרים דווקא להציג את ניביהם באיום ויש אף שיתקפו.
 
נזקים וטיפול :  
 
רוב בני האדם הינם אלרגיים בצורה קלה עד בינונית לשערות אלו והפריחה, הנוצרת מהמגע עימן, רק לעיתים תימשך יותר מחצי יום. גם לאנשים  רגישים במיוחד אין סיבה לדאגה, אלא אם כן, הפריחה נמשכת מעבר לעשרים וארבע שעות או מתפתחת מעבר לסממני הפריחה הרגילים. בעת מגע עם עור חשוף תיתפתח תגובה אלרגית בינונית עד קשה. תגובה זו תבוא לידי ביטוי כאדמומיות בעור, גרדת ותחושת דקירה הנמשכת אף מספר ימים .בעת חדירת שערות אלה לדרכי הנשימה מדווחות בעיקר תחושות צריבה, עיטושים בילתי נשלטים ולעיתים אף חירחורי נשימה.
המקרה הגרוע ביותר, ללא שום צל של ספק, מתרחש בעת חדירת השערות לעין. הדבר יביא לדמיעה בילתי נשלטת ,בעת פגיעה בחלקי העין השונים. במקרה של פגיעה בקרנית, ייתכן אף עיוורון זמני. לא רק שהדבר הינו כואב במיוחד, אלא גם קיים האיום המתמיד של היווצרות זיהום. הטיפול הראשוני הינו המנעות משיפשוף העין ושטיפתה בכמויות גדולות של מים.
בכל מקרה, בדיקה מיידית על ידי רופא הינה הכרחית על מנת לוודא שלא נגרם נזק!
  • הימנעות הינה הדרך הפשוטה והקלה ביותר. השתדלו שלא להרים טרנטולות בידיים חשופות ושלא לצורך.
  •  באם מאוחר מידי וכבר באת לידי מגע עם הטרנטולה, אביזרי הדקורציה או המצע, אל תיגע בפניך או בעיניך, אלא לאחר ששטפת היטב את ידיך בכמות גדולה של מים זורמים ורק לאחר מכן גם בסבון.

 

 בכפוף לדיני זכויות יוצרים, אסור למשתמש להעתיק, להפיץ מחדש, לשדר מחדש או לפרסם חומר מוגן מאתר זה ללא הסכמה מראש ובכתב מאת בעל האתר. כל הזכויות שמורות © 2007-2014 גיא גפני.