בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 
 
 
איזון גוף ונפש 
רחל טוקר-שיינס
 
 
    על עצמי
    שיטות טיפול
    הכשרות והסמכות
    תמונות מסדנאות
    מאמרים והגיגים
    ברכות ותודות
    אומנות
    שורות כתובות
    צור קשר
 שורות כתובות
 

מאגד שורות כתובות זה כולל את כל השירים

שכתבתי במהלך השנה האחרונה ומוצגים

לפי סדר כתיבתם. חלקם הגדול אישיים

ומבטאים סערת רגשות אותה חוויתי

בשנתיים האחרונות.

יצאתי מחושך לאור גדול.

 

כתיבה וציורים:

רחל טוקר–נוצה לבנה

כל הזכויות שמורות ©

אין להעתיק או לצלם ללא רשות המחברת

 

שורות כתובות בעץ   מרץ 2009

 

פתאום זה קורה
היד מושטת לעבר הצבע
מהססת..מול נייר ריק
ומתחילה לנוע מעצמה
קשקוש, ציור, יצירה
משהו.
זרימה של אושר גדול
איזון גוף נפש רוח
ביטוי עצמי

 

 


 

אף פורץ לא יצליח

לפרוץ את המנעול

הסוגר את ליבי

המפתח נזרק לתהום

כאשר עזבת פתאום היום

 

 


 

אדמת מדבר צחיחה

יבשה וכואבת

ומתוכה נובט, צומח

ניצן.. חיים.

כמו מגופי הכואב והמוכה

נובטת צומחת אהבה חדשה

 

 


 

אתה כמו אץ במקצב סטקאטו

אני כמו זורמת באיטיות

כמו מקצב פיאניסימו

וגם אם יכוונו את המיתרים...

ביחד נשמע כמו גיבוב

של צלילים לא מכוונים

לעולם לא נוכל

להתמזג ולהישמע כמו לגטו.

מוזיקה לא זורמת  

מוזיקה צורמת

 


 

כל המילים היפות

כל המילים השמחות

כל המילים המשכנעות

לעולם לא יסירו

את המסיכה מעל פניך

העיניים שלך אומרות הכל

המבט הוא ללא מילים

 


 

הנבל משמיע צליליו

צלילים של מלאכים

קול זמרה חרישי

בוקע שערי שמים

ואז אלחש גם אני

ואולי...אהובי שלי

תשמע גם את קולי

 

 


 

גם אם תחשוב

שכלו כל הקיצין

תמיד דבוק באמונה

דבוק בתקווה

דבוק באהבה

ושאב מהם כח

להמשיך

אל תוותר לעצמך

לעולם

 


 

 

צליל מיתר קרוע

בוקע מתוך נשמתי

ואתה ככינור

מנגן בעורקי

מסעיר את

נימי ליבי

 

 


 

 

וגם אם הצעידה ארוכה

ותדע מה צופן סופה

תעצור, תביט מסביב

הדרך לא פחות חשובה


 

 

איפה הילד

נשאל הזקן

שהילד זועק מתוכו

ועיניו עדיין בורקות

 

גדל קצת הילד

מסרב להתבגר

ענה הזקן

ועדיין שוכן בתוכי

 


 

 

לעולם לא אוכל

לגעת באופק

לעולם לא אוכל

לחפון כוכב

לעולם לא אוכל

לגעת בנשגב

אך גם אם אגע בחושך 

תמיד אצעד אל תוך האור

  


 אם בארזים נפלה שלהבת

ואם אני עוד מאוהבת

אז מה יאמרו אזובי הקיר?

 
איספי כוחך גרגיר ועוד גרגיר

שנסי מותניך השמיעי תפילה בקול

ביטחי באל  הוא כל יכול

 


דבר    דבר    דבר

גם אם המילים קשות

השתיקה רועמת יותר

 


גם אם חדרת לליבי

גם אם כבשת את

כל חדרי הלב

תמיד ישאר

מרחב מוגן

שאליו אמלט

כשארגיש מותקפת.

מרחב, שהוא רק שלי.

 


גם אם תשב

בתוכי לעולם

לא תדע אם נשאר

כסא מיותם

 
  

אתה כמו אש

שורף ומכלה

ואני אדמה

החיה בתנועה.

אני זקוקה למים

שירוו אותי

זקוקה למים

שלא ישרפו אותי.

 


ועתה כשגופך

שוכן באדמה לנצח

לעולם הרוח שלך

תנחה אותנו מעל

 


כמו צליל ללא מנגינה

כמו מראה ללא השתקפות

כמו מתיקות ללא טעם

כמו פרח ללא ריח

כמו לגעת בלי לחוש

אני מאבדת את חושי בך

 


באגם משתקף עולם הפוך

ואני בין שבילים פוסעת

ואם אתקרב

אל שפת האגם

אכפיל  את עצמי לדעת

 ואז אבחר אותי או אותי

שני הפכים השוכנים

בתוכי

 


קליפה ועוד קליפה

אני משילה מעצמי

מעטפת ועוד מעטפת

אני ממשיכה וחושפת

עומדת עירומה כביום היוולדי

חווה ומחדשת את דמותי

 


 היית עץ זקוף וחזק

סוככת על כולם

ונשברת עם הרוח

לעולם...

לו רק ידעת להתכופף

 


גם אם תשקוט

אשמע הלמות לבך

גם אם תעצום עיניך

אקרא מחשבותיך

אתה שבוי בנשמתי

   


 הקן שלי כבר ריק

הגוזלים עפו מזמן

ואני משילה נוצות

שיעופו וידאו

ויגעו בליבם

 


היית לי כחול

היית לי כמים

היית לי כים

היית כשמים

היכן אתה

עתה?

 



 

בין מים לשמים      מרץ אפריל 2009
 
 
 

 

אני נוצה לבנה

עפה ברוח ללא שליטה

נוסקת ולא נוגעת באדמה

נושמת מרחבים

צופה אל ההרים

שואבת חיים עם כל נשימה

צוברת שעות מעוף

צוברת ניסיון חיים

מתחמקת ממכשולים

ממרום כולם נראים קטנים

בסוף אבחר באיזה קן  לנחות...

ושם אקבע משכני לעולמים

 

 


ארוכה הדרך לליבי

ורצופה מכשולים

אך מי שיוכל עליהם

יהיה שלי לעולמים

  


  

גם  אם תבוא בי

גם אם נתמזג

כמו יין ויאנג

אל תשכח..

אנחנו שניים

תמיד פעמיים

  


 גם אם תדע

מה צופן לך הסוף

מרתקת הדרך אליו

 


אהבה בחוף

בחול ומים

מים ושמים

זה רחוק באופק

ואני עדין כאן

בינתיים

  


 ה"יונים" מול חלוני

עושות אהבה

ואני כמוהן רוצה...

לגעת, לרחף,

לעוף, לנסוק

בלי לנחות לעולם

 

 


 גשם רוח ברק ורעם

בחוץ הכל סוער

ואני בחדרי

סוגרת חלון

סוערת בעולם אחר

  


טיפות הגשם

מתדפקות על חלוני

זולגות במקום עיני

שיבשו מדמע

 


כל פרח , כל ריח

כל חוש, כל ריגוש

כל מישוש

הכל עורבא פרח

בלעדיך

  


  

המתנת לי במשעול ההר

אמרת את לי מיועדת

וכמו כלה

בין שבילים וגפנים

איתך אני צועדת

  


  

בוא הרווה צמאוני

כי יבשה נפשי

בוא החיה את ליבי

הוא כמעט נדם

  


 כשאתה לא איתי

אני מיוסרת

וכשאתה איתי

אני נסערת ,

אומרת, גומרת

 


 

לילה שקט הכל רגוע

גחליליות מציירות  דמותך

מדוע רחקת ממני מדוע

מרגישה מנותקת ממך

  


תן לי כוח להלך

בדרכים שלא הלכת

תן לי כוח להמשיך

דברים שלא המשכת

תן לי כוח לאהוב

היכן שאתה הפסקת

 

 


 כשהשמש שוקעת

אני יודעת

תמיד יגיע יום חדש

כשאתה שקעת ידעתי

לעולם שוב לא תזרח

  


  

קלה כנוצה          מאי 2009

 

 

אות מחפשת

אות מתחפשת

לחבור....

לעוד אות

למילה

למשפט

לשורה

לשיר

לשירה

קלה כנוצה

 

 

פגשתי ספסל מיותם

רק אתמול ישב עליו

זוג אוהבים.

היום מצאו להם בית.

ספסל בודד בגינה

ממתין לאהבה חדשה

  


להיות מוארת רוצה.

מהרהרת, לומדת ,מודטת

עוטפת, סופגת, הוגה

 ואז מבינה ומסירה....

מעטפת ועוד מעטפת

מסכה ועוד מסכה

וזוכה בהארה.

  


  

לילה שלם חיכיתי

בחושך בעלטה,

על מנת לראות בבוקר

אותך,

מביט אלי

מתחת לשמיכה.

 

 


 

לנשום עמוק

לקחת אויר

לגמוע מים

להביט לשמים

לרוקן מחשבות

לרוקן דאגות

ריק.

שקט מיוחל.

 


במעלה ההר האוויר דליל

הנשימה מכבידה

כמעט אין צליל

מלמעלה הנוף מאפיל

ואז...

האושר נישא באוויר

הלב משמיע שיר

 


מים מרווים צימאוני

אויר הוא נשמתי

אהבה צורך קיומי

   


מילים קשות

חורטות קעקוע

בגופי ונשמתי

גם אם אינן נראות

מקעקעות

נוגעות

פוגעות

 

 


 הדולפין והלוויתן

אדוני הסודות הקדומים

שולחים מסרים

על אדוות הגלים

ואני מאזינה קולטת סופגת

מעבירה ידע של קיום

ידע ליקום

  


מילה גוררת מילה

משפט הופך לשיחה

דו שיח בונה תובנה

הארה מאיצה בי ללכת

  


יושבת חושבת

נותנת את הדעת

נוברת בנשמתי

בלי לגעת

מעיקה על גופי

בלי לדעת

  


חלומות של אתמול

תקוות של מחר

אהבה ישנה

הכל כבר עבר

אהבה חדשה בחלום או באופק

הלב מתרגש מואץ כבר הדופק

בין חלום ובין מציאות

בונה לי ודאות

 

 


הצפון, מקפיא,הורג, מחדש

המזרח, זורח, מאיר, פורח

המערב ,סודות, רגישות, אפלה.

 אני... מצפן עם מחוג רגיש,

מחפשת דרום עם שמחה ואהבה

  


גלים שוטפים

במחזוריות.

רגשות משתנים

בתדירות.

פרידות נעשות

בפזיזות.

 

   

מחול החיים

בין תקווה לייאוש

סדר וכאוס

חושך ואור

לבן ושחור

קרוב ורחוק

שלם ושחוק

בין אתמול למחר

היום...

אני עוד רוקדת

  


  

מילים חורטות עצמן לדעת

בנשמתי צורבות לגעת

חדר ועוד חדר בליבי

מאחות צלקות בנשמתי

המבט כואב וחודר

מלא תובנה ואומר

אני במקום אחר

  


 מתכת היא המחשבה

אדמה היא הבסיס

אש שורפת הורסת

מים מרווים מרגשים

העץ הוא הצמיחה

כל יסודות הבריאה

על פני האדמה

 ובין האלמנטים

מחפשת  כוון

מחפשת איזון

  


 לילה רגוע שלווה...

מאזינה לשקט

אין צליל דומיה

יוצרת אורגת טווה

קורי  חלומות

שינה ברוכה

  


 

במקום שבני אדם הולכים

מלאכים עומדים

ממתינים שומרים מגנים

עלינו הטועים החוטאים

התוהים

 המלאך השומר שלי עומד

צמוד אלי מעלי

מנווט דרכי

מאיר מהותי

שומר נשמתי

בעוד אני הולכת ...

 

 


 פרפר חופשי

חייו קצרים

יפה מכל הגלגולים

 ואני

חופשייה כפרפר ברוח

מנווטת כיוונים בסערה

שולטת בחיים.

ונפשי יפה, בוגרת, בשלה

מכל הגלגולים

 

 


 

 

קמילה והתחדשות   יוני-אוקטובר 2010

 

 

כמו תינוק ברחם אימו

לא אוכל

לא רואה

לא שומע

תלוי לחלוטין

ניזון

כך אני ניזונה ממך בערגה

  


מציאות וחוסר ודאות

הזיה ורצינות

חלום ואשליה

תקווה ואכזבה

 הרגלים נטועות בקרקע

הראש בעננים

אלה הם חיי

לאלוהים פתרונים

 

 


 

מעל, מנשבת הרוח בין בדי העץ

הענפים מתנועעים בריקוד

העלים קמלים ונושרים

העץ מיותם וערום

מתחת, השורשים ממשיכים לשיר

שירת העשבים הצרובים הקפואים

חיים  חיים  חיים

גם בחורף יש חיים.

  


 

לסוף אין משמעות

לשם כולנו נגיע

הדרך אליו היא החשובה

זוכרת תמיד להסתכל לצדדים

שם נמצאים החיים

  


   

קוראת בך כמו בכוס קפה

פותחת אותך כמו בקלפים

מחשבת שמך בתורת המספרים

עדיין תוהה אם אנחנו מתאימים

 

  

פגשתי   קומקום  בודד

מתחמם מתנפח רותח

ואני זרבובית רגישה

שומרת עליו

שלא ישרוק ויתאדה

  


עכביש טווה קורים

אורב לטרפו

שיתפש ברשת.

ואני טווה חלומות

אורבת לאהובי

שיוריד לי את הקשת

 

 


לו דרך במדבר היית

הייתי פוסעת יחפה

בין שביליך

מרגישה את רגבי העפר

מלטפים את כפות רגלי

והולכת בך לאיבוד

  


שעת שקיעה במדבר

השמש כמעט נעלמת באופק.

מודטת נושמת שותקת

מאיטה את הדופק.

רוח קרירה מלטפת פני

השקט בא לחיי

נירוונה

 

 


כמו קלף השוטה צועדת לעבר הבלתי נודע

כמו הכוהנת הגדולה שומרת סודות

כמו קלף העולם מסתובבת ותוהה

כמו המרכבה דוהרת בלי מושכות

אני צוענייה מגדת עתידות

ממשיכה לפרוס חפישות

לחשוף מעלי את מעטה הסודות

  


נותנת נותנת נותנת

ולא מתרוקנת

ככל שהנתינה מתגברת

כך אני מכילה

קבלה מבורכת

 


 

חולות מדבר מתעטפים בחשכה

כמו בחלום מתעטפת בך

סופגת את נימי נשמתך

את הדופק ההולם בליבך

אני שלך

 


במסדרונות החיים

רגשות סוערים

אהבה ותסכול

ביחד גרים

להאמין שוב או לא

לתת את ליבי

רק לו

פועם בחזקה

לכוון שלו

רק אתה רק אתה

לא רוצה יותר להיפגע

 
במסדרונות החיים

מחשבות הזויות

שיקול דעת ודאי

כדאי לא כדאי

רציונל מזהיר

נצמדת לקיר

רוצה ביטחון

לפעול נכון

לא להיחפז

לא לפספס

 
במסתורי הקלפים

קלף האוהבים

ניגודים

רגש - שכל

להרגיש או להשכיל

הלב והמח  יחד גרים

מתנגשים מתנגדים

מסכימים? מסכימים!

צריך רק לזרום

לא לחסום לא לחסום

להסעיר רגשות

להשקיט מחשבות

לחשוב ולהאמין

להרגיש ולהאמין

אהבה סם החיים

  


אתה כמו נעל לוחצת

קושר בשרוכים הדוקים

אני צולעת בדרך

קשה להתיר את הקשרים

מחר אחלוץ נעלים

ואקנה לי סנדלים נוחים

 

  

הסבתות היו חכמות יותר

בישלו תבשילים לאט לאט לאט

הכל היה מתוק וטעים

גם הזוגיות וגם החיים.

אנחנו חיים בפרץ של אינסטנט

חיים בין רשתות ומסכי מחשב

ויוצאים בטעם של מיקרוגל

החיים על פי הקוויקי

  


זוכר הגוף כמה נאהב ומתמסר

זוכרת הנפש תשוקות

זוכרת הרוח תקוות וחלומות

זוכרת הנשמה עולם אחר

אוגדת כולי במהות את הכל

שלמה עם עצמי

 


אהבה היא תמצית

של מגע של ריחות של תחושות

מרקחת שאף רוקח לא יכול

ליצור את המתכון

רק הלב שלנו רוקח נפלאות

 


אנשים חיים בצבעי לבן ושחור

חיים בין יאוש לבין אושר

בין חושך לבין אור

 אני צובעת  את חיי בצבעים

אדומים – להישרדות

כתומים – למיניות

צהובים  - לרגשות

ירוקים – לבריאות

כחולים – לתקשורת

וסגולים – לעין השלישית

אני מגוונת כמו הקשת

מפציעה מבעד לעננים

עוברת בסקאלה באיטיות

בין צבע לגוון לצבע

לצבוע את המחשבות.

לא להגיע לקצוות.

החיים יפים ומאוזנים

כשהם בקו האמצע

 

  


רוח נעימה מנשבת מבין בדי העצים

קרני שמש אחרונות לעת ערב

צובעות את השמים בכתום

אור החיים העצום הופך לכדור בוהק

ונעלם אט אט בין גלי הים.

שקט,שלווה, לילה.

מטביעה כפות רגלי על החול החם

נושמת מלוא ראותי פראנה מרפאה

חושבת, מהרהרת,

על היום שהיה,

על עכשיו שהווה

על מחר שיהיה

על השנה הבאה עלינו לטובה

הפלא של מחזור החיים

גלגל חוזר של הוד הבריאה.

 
השמש שוב תזרח מחר

אור יבוא על העולם

ואני פוסעת בשלווה מלאה

שמחה עם חיי

מודה לבורא עולם על

הטוב, החמלה, החיים

גוף נפש נשמה

מהות שלמה

הוויה

 

 


פוסעת בחול הרך

לאורך דרך החיים

אדוות גלים רוחשת

סופגת פראנה ונחשפת

ניצוץ הנשמה נפתח

הלב חשוף פגיע

לכל תזוזה של רוח מערב

הגוף עומד איתן בסער

יכול לכל ימי הסתיו

השמש ככדור של אש שוקעת

אט אט קרבה אל קו המים

ועוד מעט קט חשכה

האור נעלם בינתיים

 
לילה יורד  שלווה מבורכת

כוכב מנצנץ שם במרום

וגופי בתוך כל העוצמה ניצב

יכולה לכל שינויי מצב

ומחשבות מתרוצצות

ורגשות מתעוררים

וגוף מגיב באהבה

לכל השינויים

כח החיים

 

 


 

מים כמו רגש.

נמצאים בתנועה,

נובעים ממעין בזרימה,

הפלג ,היובל, הנהר, הים .

כל עוד הרגש זורם, קיימת

התחשבות ,חמלה ,אהבה.  

 
אך מים יכולים להיות

גם כלואים בתוך שלולית

עומדת, בוצית ,ירוקה, מבאישה .

מים ללא תזוזה

 אז הרגש תקוע.

בלי תקווה , בלי חמלה, ובלי אהבה. 

 
אם נרצה אהבה בחיינו

עלינו לשאוף שהרגש יהיה

תמיד בתנועה ולא לעצור.

להרגיש ולא להיתקע.....

  


 

הדרך חשובה מכל.

כלל לא חשוב לאן נגיע

הסוף הרי יודע מראש...

או שלא

  


אלוהים  ברא  את  האדם

האדם  ברא  את  הבירוקרטיה 

הבירוקרטיה  הרגה  את  אלוהים

והאדם  את  המוסר.

נותרנו,  אתה  ואני,  ללא  הגנה

ומה  שנשאר  זה  לאהוב לשנוא
לכתוב  מכתבים

לצחוק
לקוות
לזעום
ולחיות

חיים יפים ומלאי חוויות

 



 

עם בוא הסתיו                                                        מאוקטובר 2009

 

  

n     עם בוא הסתיו

n     הפקעות ממתינות

n     טיפת מים ראשונה

n     החצב פורח

      n     כך ממתינה אני לך

n     כמו לגשם הראשון.

n     הפקעת שהייתה חסומה בליבי

n     מתמלאת במים ,ברגש

n     הלב נפתח אני פורחת

n     שמחה ומאוהבת

 


 

n     אהבה היא תמצית

n     של מגע של ריחות של תחושות

n     מרקחת שאף רוקח לא יכול

n     ליצור את המתכון

n     רק הלב שלנו רוקח נפלאות

 

 


 

לוחש השורש לגזע

איתי אתה בטוח אני העבר, העוגן שלך

לוחש הגזע לענף אני ההווה לא אפקיר אותך

אומר הענף לעלה אתה העתיד אזין אותך

עונה העלה לענף מה טעם בעתיד אם הוא נושר לבסוף?

 

 

 


 

        אבנים אוצרות סודות קדומים

        הרוח נוגסת בהם עם השנים

        ועדיין לא יכולה להם

        הסתת מסתת בהם בניינים

        ועדיין לא יכול להם

        הפסל מפסל בהם צורות

        ועדיין רוח לא מפיח בהם

              אני אוחזת בהם בידי

        ומגלה אוצר בלום של

        צבעים, ידע, יכולות, ריפוי ואיזון

        כמעשה אמן מפיחה בהם רוח חיים

        "יש אבנים עם לב של אבן

        יש אבנים עם לב אדם".

 


              כמו גל הנושק אל החוף

        כמו ספינה המטילה עוגן

        כמו רכבת העוצרת בתחנה

        כמו מטוס הנוחת על הקרקע

        כמו מפגש בין מים לשמים

        כך המפגש שלי איתך

        מגיעה הביתה בבטחה

  


              פנס מאיר בקרן הרחוב

        מחפש לבבות בודדים

        נדלק מידי ערב וממתין

        למפגש, לשיחה, לחיבוק

        לפרידה....

        פנס מאיר בקרן הרחוב

        נטוע בקרקע בודד

        אוצר סודות גנוזים

        רוצה לתת עצה ולא יכול

        רוצה להזהיר , לאהוב לצעוק

        רוצה לחדול ולא יכול...

        רק הבוקר מציל אותו.

 


  

לו היינו הר ועוד הר

מן הסתם לא היינו נפגשים

אך אתה אדם ואני בת חווה

וביחד נוכל להזיז הרים

  


        ישנו חטא קטן

        עליו לא ארצה לכפר

        ישנו חטא קטן

        עליו לא אוותר

        אתה החטא הקטן שלי

 


 

כף ידי לא יכולה להכיל את החול

המזלף מבין אצבעותי

כף ידי לא יכולה להכיל את המים

הזולגים מבין ידי

כף ידי יכולה להכיל את לבך

ולאחוז בו לעד

 

 


 

אמר רגב אדמה, שמזין שתיל

שיצמח לעץ, שיניב פירות,

שיזין אנשים, שיעבדו אדמה

שיחרשו רגבים, שיזינו שתילים,

שיצמחו לעצים...

אל תזלזלו באדמה

עליה אתם דורכים

 


              אמרה הבבואה באגם

        לדמות הנשקפת מתוכה

        בואי נתחלף

  
  

        אתה עומד על פרשת דרכים

        מהסס לאן לפנות.

        עצור! זו אני שמגיעה

        יחד נצעד לעבר הלא נודע

 


בין הקרקע היציבה

לבין השמיים האינסופיים

מנווטת בין המציאות החומרית

לבין חלומות אפשריים

עם מצפן עם מצפון

עם לב מלא עד גדותיו

אהבה חדשה מרפאה צלקות

משכיחה זיכרונות מעיקים

עושה נפלאות

 

 

השמש זקוקה לעין כדי לזרוח

 
הירח ללילה  כדי להאיר
 
המוסיקה לאוזן כדי לשמוע
 
הנפש לרגיעה כדי לנוח
 
העץ למים כדי להניב פירות
 
ואני לך כדי לחיות
 

 
 

הגוף לא משקר

רק הפה

הגוף חושף הכל

הגוף מגיב לכל

הגוף חושק

הגוף נושק

הגוף מתרגש

הגוף מרגש

הגוף מתפתל

הגוף מתכרבל

הגוף מתערטל

הגוף משתולל

הגוף מקבל

רק הפה יכול

במילה אחת

לקלקל
 

מי שאוזניו ערלות
מתאהב במראות
מי שעיניו סומות
מתאהב בקולות
מי שגופו מאובן
מתאהב בתנועות
אך מי שלא אהב
כמוהו כמי שלא חי מעולם


טיפה, זרזיף ,זרם  ,שצף קצף - מים

גרגר, חופן , רגב, תל - אדמה

זרע , נבט, גבעול, פרח – עץ

אוושה , רוח ,נשימה ,שאיפה  - אויר

גץ ,להבה ,דליקה ,שריפה – אש

רגש ,ריגוש, התרגשות , ערפול חושים

בצעד בטוח לשלמות


השקפת עולם....... ( אפריל 2011)

 לפטיש כל העולם נראה כמו מסמר

לעוגן נראה העולם כספינה    

לחוט נראה העולם כשמלה   

לסוס נראה העולם כאורווה  

לדבורה נראה העולם כפרח

לטבעת נראה העולם כיד ענוגה  

ולי נראה העולם בדמותך   

ואיך נראה העולם לך? 

 

כל יום בחיי הוא מתנה

כל הנמצא בחיי הוא תבלין משובח בארוחת החיים שלי

כל החולף בחיי מאיר את דרכי בדרכו הוא

ואני אוספת תבלינים שיתבלו את חיי

ואוגרת אור שיאיר את נשמתי.

 

רחל טוקר- איזון גוף ונפש במגוון שיטות טיפול הוליסטיות