x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
   
          
                   תורה לי - תנ"ך לבית ספר יסודי
                                               מנהלת האתר -  צביה  ויסברוד

 

   פורום מורים    פורום תלמידים
 
    דף הבית
    הכרות עם ספר התנ"ך
    טעמי המקרא
    ויקרא
    במדבר
    יהושע
    ספר שופטים
    שמואל א'
    שמואל ב'
    מלכים
    צור קשר
    מלכים א'
    מלכים ב'
    תהילים
    הרמב"ם
    רש"י
    תהילים מבנה שיעור למורה
    מגילת אסתר
    פרקי המגילה
    ספר יונה - יום כיפור
יהושע פרק ג'
 
פירושי מילים                               הסבר לפרק                     לפעילות
 
א וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים וַיָּבאוּ עַד הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּלִנוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲברוּ:
ב וַיְהִי
מִקְצֵה שְׁלשֶׁת יָמִים וַיַּעַבְרוּ הַשּׁטְרִים בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה:
ג וַיְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמר כִּרְאוֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֱלהֵיכֶם וְהַכּהֲנִים הַלְוִיִּם נשְׂאִים אתוֹ וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו:
ד אַךְ
רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם (וּבֵינָו) [וּבֵינָיו] כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה אַל תִּקְרְבוּ אֵלָיו לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ כִּי לא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם:
ה וַיּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם
הִתְקַדָּשׁוּ כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת:
ו וַיּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכּהֲנִים לֵאמר שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וַיֵּלְכוּ לִפְנֵי הָעָם:
ז וַיּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם הַזֶּה
אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם משֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ:
ח וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת הַכּהֲנִים נשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית לֵאמר כְּבאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמדוּ:
ט וַיּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גּשׁוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְהוָה אֱלהֵיכֶם:
י וַיּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּזאת תֵּדְעוּן כִּי
אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמרִי וְהַיְבוּסִי:
יא הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן:
יב וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט:
יג וְהָיָה
כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכּהֲנִים נשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיּרְדִים מִלְמָעְלָה וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד:
יד וַיְהִי בִּנְסעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם לַעֲבר אֶת הַיַּרְדֵּן וְהַכּהֲנִים נשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית לִפְנֵי הָעָם:
טו וּכְבוֹא נשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכּהֲנִים נשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן
מָלֵא עַל-כָּל גְּדוֹתָיו כּל יְמֵי קָצִיר:
טז וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאד (בֵאָדָם) [
מֵאָדָם] הָעִיר
 אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ:
יז וַיַּעַמְדוּ הַכּהֲנִים נשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית יְהוָה
בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן וְכָל יִשְׂרָאֵל עבְרִים
בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבר אֶת הַיַּרְדֵּן:

 
טֶרֶם - לפני.
מִקְצֵה שְׁלשֶׁת יָמִים - לאחר שלושה ימים.
רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם - תשמרו מרחק של אלפיים אמה, בערך חצי קמ'.
אָחֵל גַּדֶּלְךָ - אתחיל לרומם אותך ולפאר את שמך.
אשר - כדי.
יֵדְעוּן - ידעו.
אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם - האל נמצא בליבכם .
וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם - ה' יוריש לכם את הארץ
כְּנוֹחַ - כשיניחו, כשישימו, כשיגעו.
נֵד אֶחָד  - עמדו כחומה אחת.
מָלֵא עַל-כָּל גְּדוֹתָיו  - בעונת האביב הירדן מלא ומימיו סוערים ומסוכנים.
מִצַּד צָרְתָן  - ליד עיר שנקראה צרתן.
תַּמּוּ נִכְרָתוּ  - התנתקו, התרחקו, נפרדו.
נֶגֶד יְרִיחוֹ - מול העיר יריחו.
חָרָבָה - יבשה , אזור שהתיבש לאחר עצירת מי הירדן.
הגוי - העם
 
 
בני ישראל נמצאים בעבר הירדן המזרחי. בפרק א' פס' י' - יא' נאמר כי יהושע ממנה
 
 שוטרים ושולח אותם להודיע לעם להתכונן . מקץ שלושת הימים, עוברים שוב השוטרים
 
בין השבטים ומודיעים כי בעוד כשלושה ימים הם יעברו את נהר הירדן
 
 לאחר שלושת הימים, עוברים שוב השוטרים בין השבטים ומודיעים להם כי עליהם לצעוד
 
מאחורי ארון ה' במרחק של  אלפים אמה ולא להתקרב אל הארון. והם מצווים להתקדש,
 
כלומר להתרחץ וטהר את עצמם לקראת נס שעומד ה' לחולל עבורם.
 
**מדוע בני ישראל זקוקים לנס? בדומה לנס ים סוף.
 
- לרומם ולהאדיר את שמו של יהושע בין - נון בפני העם ועי' כך לחזק את מעמדו כמנהיג העם.
 
- לחזק את רוחו ואת אומץ ליבו של העם כדי שידעו שה' עומד לצידם ועוזר להם בכיבוש הארץ .
 
- בדומה לנס חציית יס סוף, המצווה "והיגדת לבינך"  - סיפור הנס יסופר מדור לדור .
 
- להבהיר ולהזכיר  לעמי הארץ כמה גדול ועצום כוחו של ה'.
 
  העם ממלא אחר הוראותיו.
 
 בינתיים  נגלה ה' ליהושע ומבטיח לו כי הוא יאדיר את שמו ויפרסם אותו  כפי שעשה
 
למשה ומורה לו לצוות על הכהנים נושאי ארון הברית ללכת על גדות הנהר
 
 ( קצה היבשה שלפני המים) ולחכות שם. יהושע שוב פונה אל העם  ומבטיח כי ה' יעזור
 
להילחם ולנצח את העמים היושבים בארץ ומבקש נציג מכל שבט.
 
 ראשית עומדים הכהנים שנושאים את ארון ה', אחריהם נמצאים נציגי שנים
 
 עשר השבטים ולבסוף העם.  נהר הירדן מלא על גדותיו במים, שכן זהו חודש ניסן,
 
ומי השלגים מן החרמון זורמים לתוכו בשצף, קצף, עובדה שמעצימה את גודל הנס.
 
ברגע שנוגעים רגלי הכהנים במי נהר הירדן, נבקעים המים לשניים. המים שהגיעו מצפון
 
מפסיקים לזרום והמים היורדים לכוון ים המלח המשיכו בזרימתם עד שהירדן התיבש
 
 והעם חוצה את הירדן ביבשה (כמו אבותיו שיצאו ממצרים), באזור שליד העיר יריחו.
 
הכהנים האוחזים בארון ה' ממשיכים לעמוד בתוך המים עד שאחרון בני ישראל עובר את
 
הירדן. כלומר ה' הוא זה שמוביל את בני ישראל אל הארץ המובטחת והוא זה
 
שמוריש להם את הארץ. תמו נדודי בני ישראל.