לכל משרד ממשלתי אחר

תוך שבוע ישיב משרד החינוך  לדרישת הוועדות: לא להעביר את האולפנים לעברית מן המשרד ולא לפגוע בתקציבם.

הבוקר   נערכה ישיבה משותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט ולוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת בנושא קריסת מערכת האולפנים לעברית לעולים חדשים בשל מדיניות שרת החינוך, יולי תמיר.

החלטות הוועדות:

1. הוועדות רושמות לפניהן בברכה את דברי מנכלית משרד החינוך לפיהם  ייבחן המשרד מחדש את נושא פעילות האולפנים.
2. הוועדות אינן מסתפקות בבחינת הנושא ע"י משרד החינוך אלא דורשות, תוך שבוע ימים, את תשובת המשרד על השארת הנושא במשרד החינוך, מבלי לפגוע בתקציבם.
3. הוועדות לא תאפשרנה העברת האולפנים למשרד אחר וקיצוץ בתקציבם. אם תשובת משרד החינוך לא תהיה מספקת, תפעלנה הוועדות בחקיקת בזק להבטחת הנ"ל.

מנכ"ל משרד הקליטה, ארז חלפון הודיע שמשרדו מתנגד בתוקף להעברת האולפנים ממשרד החינוך.

חברי הכנסת התבטאו בחריפות בוועדה נגד החלטת משרד החינוך.

חה"כ מיכאל נודלמן יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: "מי שלא מבין מהו אולפן לעברית  צריך להתפטר מן הממשלה. למה אי אפשר היה להתייעץ עם הממשלה כבר קודם?!"

חה"כ זהבה גלאון (מרצ): "זו פשיטת רגל של משרד החינוך. העברת האולפנים היא קבורת חמור".

חה"כ שלי יחימוביץ' (עבודה): "האולפנים הם מפעל ציוני מפורסם בעולם. לא צריך להיות לו קשר להיקף העלייה. בשנים שאין מלחמה מפרקים את משרד הבטחון?! אי אפשר להעלות הכל על מזבח הרפורמה"

חה"כ שלמה (נגוסה) מולה (קדימה): "משרד החינוך הופך למשרד אנטי ציוני ואנטי מוסרי."

חה"כ קולט אביטל (עבודה): "אנו זקוקים לעלייה וקליטה מוצלחות וידיעת השפה העברית היא המפתח לכך. זה בלתי נתפס שמשרד החינוך מסיר אחריות מהאולפנים."

חה"כ מרינה סולודקין(קדימה): "לזרוק את הנושא למשרד הגמלאים זה להרוס את מפעל החיים של המדינה.  סגירת אולפני ההמשך זה לסגור את התקווה לעולים. אני קוראת להתפטרות שרת החינוך.

חה"כ  אברהם מיכאלי (ש"ס): "כבר מהישיבות הקודמות בנושא צריך היה משרד החינוך להבין את המסר שלא נאפשר סגירת האולפנים לעולים."

חה"כ גדעון סער (הליכוד): "אני המום שלא הצלחנו עדיין להבקיע את אטימות הממשלה. איני מבין כיצד, מצד אחד הודיעה שרת החינוך שמשרדה קיבל תוספת של 10 מיליארד ₪  ומצד שני היא מתאנה לאולפני  העברית שתקציבם זעום כ"כ".

מנכ"ל משרד הגמלאים, מר אבי ביצור: "הצענו להעביר את האגף לחינוך מבוגרים למשרד הגמלאים כי באוכלוסיה זו מדובר".

גלי צדיק, נציגת מורות האולפנים: "משרד החינוך מנסה לבלבל את כולם באמצעות מילים יפות ורפורמות אבל בפועל – לא יעוורו את עינינו – יש בכוונת משרד החינוך לחסל את האולפנים."

לקראת סיום הדיון בוועדה, ובהתייעצות עם שרת החינוך, יולי תמיר, אמרה מנכ"לית משרד החינוך, שלומית עמיחי, כי משרד החינוך יקיים  התייעצויות, גם עם משרד רה"מ, על מנת לבחון את הדרך המיטבית להמשך קיומם של האולפנים במסגרת התקציב שיעמוד לרשות המשרד.

חה"כ מיכאל מלכיאור, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט הדגיש כי: "לא מדובר רק בעניין שיש לבחון אותו אלא בתביעה של כלל הכנסת. לא נאפשר את העברת האולפנים לכל משרד אחר באשר הוא ואף לא  את הקיצוץ והסגירה של אולפני הנוער ואולפני ההמשך. האולפנים הם לב לבה של הציונות."

מרק בסין , יו"ר ועדת העליה, הקליטה והתפוצות במרכז השלטון המקומי: "יש מדינות שלא מעניקות אזרחות למי שאינו יודע את שפת המדינה. דבר המעיד על חשיבות ידיעת השפה."

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, א' באב התשס"ז (16 ביולי 2007), שעה 11:00

סדר היום: טקס לציון 30 שנה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ולציון יום העלייה בכנסת 
 

נכחו: 

חברי הוועדה:

מיכאל נודלמן - היו"ר

קולט אביטל

צבי הנדל

מרינה סולודקין 
 

מוזמנים:

יושבת-ראש הכנסת דליה איציק

ראש-הממשלה אהוד אולמרט

השר לקליטת העלייה ופיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי

ארז חלפון, מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

נתן שרנסקי, שר וחבר כנסת לשעבר

עוזי ברעם, שר וחבר כנסת לשעבר

זאב ביילסקי, יושב-ראש הסוכנות היהודית

גיורא פורדס, ראש אגף הדוברות וההסברה

גאולה כהן, חברת כנסת לשעבר

מיכאל קליינר, חבר כנסת לשעבר

עמנואל זיסמן, חבר כנסת לשעבר 
 
 
 

מנהלת הוועדה:

דנה גורדון 

רשמה וערכה:

אהובה שרון - חבר המתרגמים בע"מ

טקס לציון 30 שנה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ולציון יום העלייה בכנסת

גיורא פורדס: 

      גבירותיי ורבותיי, כבוד יושב-ראש הכנסת, הגברת דליה איציק וראש-הממשלה, מר אהוד אולמרט, מלווים על ידי השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל, חבר הכנסת יעקב אדרי, ועל ידי יושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, חבר הכנסת פרופסור מיכאל נודלמן.  

      כבוד יושבת-ראש הכנסת, הגברת דליה איציק, כבוד ראש-הממשלה, מר אהוד אולמרט, כבוד השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל, חבר הכנסת יעקב אדרי, חברי כנסת בהווה ובעבר, מכובדיי כולם.  

      אני מתכבד לפתוח את הטקס לציון 30 שנה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת. לא קל להיות עולה חדש. העולה נקרע בין הארץ אותה עזב לבין הארץ זה מקרוב בא. אומרת המשוררת לאה גולדברג: "רק ציפורי מסע יודעות שהן תלויות בין ארץ ושמים, את זה הכאב של שתי המולדות".  

      כאן בא תפקידה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. לוועדת העלייה והקליטה אין מערכת קליטה אולם היא שומעת את קולות העולים. לוועדה אין מנגנון, אך יש בה נשמה. הכנסת גאה בוועדה המאזינה לקולות העולים ועוזרת להם להתגבר על מכשולים בדרך קליטתם.  

      נפתח בשיר "גור אריה יהודה", שיר המתאר את מסעם של עולי אתיופיה בביצוע להקת צופי שבא-נע.

(מופע אומנותי)

גיורא פורדס: 

      אני מתכבד להזמין את יושבת-ראש הכנסת, הגברת דליה איציק לשאת דברי ברכה. 

יושבת-ראש הכנסת דליה איציק: 

      אדוני ראש-הממשלה, חבריי חברי הכנסת, חג היום לוועדת הקליטה והעלייה של הכנסת. חג שמח לך ידידי יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת, הפרופסור מיכאל נודלמן, ולכם חברי הוועדה, וחג שמח לכל יושבי-ראש הוועדה לשעבר.  

      חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן הייתה זו שהקימה את הוועדה. מגיעות לה מחיאות כפיים.  

      זה גם יום חג לך אדוני השר הטרי, חבר הכנסת יעקב אדרי, וגם לך מגיע בהצלחה ומחיאות כפיים. 

      זה יום חגם של העולים ומי שמסתובב ברחבי הארץ הזאת יודע שיש ערים רבות שכאשר אתה מדבר עם ראשי הערים, הם יאמרו לך שהעלייה הצילה את העיר שלהם. 

      באתי לומר לכם תודה. לא מעט פעמים יוצא לי להיפגש - גם חלק מהשומרים עלי הם אנשים צעירים עולים חדשים שמשתלבים בארץ הזאת וכבר הם בתפקידים בכירים במוסדות הרבים שיש למדינה הזאת - ואי אפשר שלא להתפעל ממה שקרה לנו בשנים האחרונות עם העלייה המסיבית והחשובה הזאת. אני אפילו לא רוצה לדבר על אופייה של העלייה התרבותית הזאת, מלאת הערכים, והעובדה שראש-הממשלה נמצא כאן אתנו היום - במקרה אני גם יודעת את סדר היום העמוס שלו היום - אם מותר לי להעיר לך אדוני ראש-הממשלה, כאן, מעל הבמה הזאת, אני לא חושבת שמספיק יודעים מה שאתה עושה. אני פשוט יודעת כי לא מעט פעמים אתה פנית אלי להעלות נושאי עלייה וקליטה בכנסת ואיכשהו זה לא יוצא החוצה ומאוד מאוד חבל לי. אני יודעת כמה זה חשוב לך ומצאתי צורך לומר לך על זה תודה.  

      אתם העולים באתם למדינה הזאת שבעצם לא חסר בה כלום. סוף כל סוף עם כל הכאבים שיש כאן, התחושה שיש פה עוד הרבה מה לתקן, אבל סוף סוף מדינה שהצליחה והיא אחד מסיפורי ההצלחה הטובים שיש בעולם, ואני מרגישה שהבאת העולים לארץ הזאת היא משימה עליונה בעלת חשיבות ממדרגה ראשונה, כי מדינת ישראל בלי עלייה היא כמו ציונות בלי ציון.  

      בחוץ לארץ אנחנו יהודים, בארץ משום מה אנחנו מתויגים כפולנים, כמרוקאים, כאתיופים, כרוסים, כאילו אין כלל יהודים. כל קהילה וכל עדה מביאה אתה את העושר התרבותי והרוחני שהיא צברה במרוצת הדורות, וחשוב לשמר את העושר הזה. זה לא סוד שיש ויכוח במערכת החינוך. פעם כשהגענו לארץ, כאשר הארץ נוסדה, דבר ראשון הייתה אינטגרציה, שכולנו נדבר רק שפה אחת, שנשכח את השפה שהבאנו אתנו בעבר, אבל היום הגישה היא אחרת. שפה היא נכס חשוב מאוד ולכן היום גם בבתי הספר במסגרת הלימודים משמרים את השפות שהבאנו מהבית וגם שומרים על המסורות האישיות שלנו וביחד אפשר לייצר אינטגרציה ובכל-זאת את השונה ולא רק את המאחד.  

      כמעט שישים שנה מאז קיומנו כאן כמדינה עצמאית עומדות בסימן קליטת העלייה. למרות הניסיון המצטבר והלקחים שלמדנו ושעוד נלמד, יש לנו עוד כמדינה וכחברה הרבה מה לשפר ולקדם בתחום המודעות לצורכי העולים כדי להקל עליכם את התהליך הרגיש והחשוב הזה. הקלישאה "מעולה לעולה כוחנו עולה" בסוף כאשר אתה חושב עליה, היא ממש לא קלישאה. אין תחום שהאוכלוסייה הזאת לא תורמת את תרומתה שהולכת ומתרחבת בחלוף השנים לבניין המדינה.  

      אני רוצה ביום החג הזה שנזכור שקליטת העלייה בישראל היא עדיין נותרה משימה לאומית ממדרגה ראשונה. 

      יושב פה יושב-ראש הסוכנות היהודית, הבחור המקסים והנהדר הזה שעושה עבודה באמת יוצאת מן הכלל והכניס רוח חיים לסוכנות, רוח שהיינו זקוקים לה וגם איזה מגע אחר שאני מרגישה אותו אפילו מהתפקיד שלי, הגם שאני קצת ספונה בחדרי.  

      העלייה לישראל איננה דועכת, הקסם שלה ממשיך להקרין על יהודי העולם. אני משוכנעת אדוני יושב-ראש הוועדה שצפויים לכם עוד הרבה דיונים ונושאים. אתה גם יודע שכל מה שאתה מבקש, כולל הכינוס הזה, דלתי ולבי תמיד פתוחים בפניך בשל הנושא החשוב שאתה מטפל בו.  

      אני ממש גאה בכם. לקום, לעזוב את הבית, שפה, ארץ, לבוא לכאן. השבוע ראיתי ילדה בת שלוש שנולדה להורים עולים והיא כבר מדברת עברית שוטפת. איזה מעשה גדול המדינה הזאת עושה וכל זה נעשה ביחד אתכם.  

      לא סיימנו את המעשה הציוני ואנחנו רק בתחילתו. אני יודעת שהרבה מאוד פעמים אנחנו רוצים להיות מדינה נורמלית, אבל אנחנו לא כל כך יכולים להיות מדינה נורמלית כי יש לנו המון אויבים מבחוץ. המעשה הציוני טרם הושלם ואתם שותפים של ממש לבנייתה של הארץ הזאת.  

      ברוכים תהיו. 

גיורא פורדס: 

      תודה ליושבת-ראש הכנסת. אני מתכבד להזמין את יושב-ראש העלייה, הקליטה והתפוצות, חבר הכנסת פרופסור מיכאל נודלמן, לשאת דברי ברכה. 

היו"ר מיכאל נודלמן: 

      גברתי יושבת-ראש הכנסת דליה איציק, אדוני ראש-הממשלה אהוד אולמרט, כבוד שר העלייה והקליטה מר יעקב אדרי, יושב-ראש הסוכנות היהודית זאב ביילסקי, השר לשעבר נתן שרנסקי, יושבת-ראש הראשונה של ועדת העלייה והקליטה גברת גאולה כהן, יושבי-ראש הוועדה בעבר קולט אביטל, צבי הנדל, עמנואל זיסמן, מיכאל קליינר, עוזי ברעם, חברי הוועדה, נציגי ארגוני העולים ואורחים נכבדים. 

      התכנסנו היום לציין שלושים שנה להקמת ועדת העלייה והקליטה ועכשיו גם התפוצות. אני מודה לכולכם על השתתפותכם. במיוחד אני מבקש להודות לראש-הממשלה שעשה מאמצים רבים כדי לכבדנו בנוכחותו. תודה רבה אדוני ראש-הממשלה.  

      מדינת ישראל נשענה בעבר, ועוד נשענת, על העליות מהתפוצות השונות. המדינה הוקמה למען יהודי העולם כולו ועולים חדשים שבאו לכאן יחד עם תושבי המדינה הפכו את אזור האבנים והמדבר לארץ פורחת עם אוכלוסייה פי שמונה יותר גדולה משהייתה בזמן הקמת מדינת ישראל. גם היום העלייה מהווה מפתח לעתיד מדינתנו, אבל קשה להיות עולה חדש, מאוד קשה, כי יש הרבה בעיות כמו בעיית שפה, בעיית עבודה, בעיית דירה וכל מיני דברים שמפריעים לקליטת העולים. בשנת 1997, עת היה משבר עלייה, חברת הכנסת גאולה כהן החליטה שבכנסת צריכה לפעול ועדת קליטה ואכן הכנסת הקימה את הוועדה ויושבת-הראש הראשונה הייתה גאולה כהן.  

      מהיום הראשון ועד עכשיו נחשפה הוועדה לבעיות עלייה וקליטה, היא נחשפה למצוקות חברתיות ופיזיות של עולים, היא נחשפה לפעולות דיור, היא נחשפה לבעיות מדענים, מהנדסים, רופאים, מורים, ספורטאים, אנשי תרבות, לבעיות עולים ממדינות שונים, לבעיות עולים בגיל פנסיה.  

      בוועדה מתקיימים דיונים על חוקים מסוימים באמצעותם רוצים להקל על העולים. אני צריך לומר שלא לכל בעיה יש פתרון מיידי, אבל כל הוועדות עשו את מרב המאמצים לעזור לעולים.  

      הוועדה דואגת גם לפיתוח קשרים עם התפוצות וכאן אני רוצה להתייחס לעבודה הטובה שעושה הסוכנות היהודית והג'וינט כדי לקיים קשרים טובים עם התפוצות ועם הקהילות השונות בחוץ לארץ.  

      אני חושב שאולי לא כל העולים יכולים היו להגיע לארץ אם הסוכנות לא הייתה קיימת. לא כל היהודים בתפוצות היו מקבלות עזרה ותוכניות אלמלא היה קיים הג'וינט. חברי הכנסת עושים הכול כדי שהקשר עם הקהילות בתפוצות יהיה הדוק יותר והקשר הזה חשוב גם לתפוצות המתחזקות מכך וגם חשוב למדינת ישראל.  

      חברים, העלייה בכלל או עליית שנות ה-90 בפרט כללה מהפך עצום בחיי מדינת ישראל. הכלכלה התפתחה, רמת החיים בארץ עלתה, ההיי-טק ונאנו-טכנולוגיה הפכו למקור הגאווה שלנו, הרפואה והמדע צעדו קדימה, ענפי התרבות והספורט זכו לתנופה וכל המדינה התחזקה, ובכל זה יש חלק ניכר בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.  

      היום יום הולדת ה-30 של הוועדה אני רואה שכל האתגרים שעמדו בפני הוועדה בעבר אקטואליים גם היום והעלייה נותרה אבן היסוד של המדינה. מדינה צעירה עם בעיות עם הישגים כל כך גדולים, שכל אחד מאזרחיה יכול לומר בגאווה שהוא ישראלי.  

      שוב אני מברך את הכנסת, את חברי הכנסת, את ראשי הוועדות בעבר, את נציגי העולים החדשים. תודה רבה. 

גיורא פורדס: 

      תודה לחבר הכנסת מיכאל נודלמן. אני מתכבד להזמין את ראש-הממשלה ויושב-ראש ועדת השרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות, מר אהוד אולמרט. 

ראש-הממשלה אהוד אולמרט: 

      גברתי היושבת-ראש דליה איציק, אדוני השר לקליטת העלייה יעקב אדרי, יושב-ראש הוועדה מיכאל נודלמן, ראשי הוועדה לדורותיהם, החל מהראשונה גברתי גאולה כהן, השר לשעבר בתחומים שונים נתן שרנסקי, היושב-ראש של ההנהלה הציונית והסוכנות היהודית זאב ביילסקי, מכובדיי כולם. 

      30 שנה לוועדת הקליטה כפי שהיא נקראה בעבר בכנסת, זאת נקודת ציון בהיסטוריה של העלייה למדינת ישראל. יותר משהיא חשובה לתולדות הכנסת, היא חשובה  כנקודת ציון לעלייה היהודית שהגיעה ארצה. מדינת ישראל, אין צורך לומר, היא מדינת עלייה ואנחנו בדורנו חווינו את אחד הנסים המופלאים ביותר שאירעו לעם היהודי וזה נס העלייה שלא הפסיקה לקלוח לתוך מדינת ישראל מיומה הראשון אבל היא באה בגלים. היו לפעמים גלים ששינו באחת את כל דפוסי החיים של מדינת ישראל בראשית שנות המדינה, בסוף שנות ה-40-ראשית שנות ה-50, ו כמובן העלייה שהתחילה מארצות חבר העמים לפני למעלה מ-30 שנה אבל שהגיעה לשיאה הדרמטי בראשית שנות ה-90.  

      עתידה של מדינת ישראל  הוא בעלייה. עתידה של מדינת ישראל הוא בקליטת העלייה ולא רק בעצם קיומה של העלייה, אלא ביכולת שלנו לקלוט אותה וליצור אצלה תחושה של בית אמיתי תוך זמן סביר.  

      אני חושב שהדבר שבדרך כלל אנחנו מומחים בו - הייתי אומר מומחים בינלאומיים - ביכולת שלנו לייסר את עצמנו בכישלונותינו, אבל  אם ניקח גם את הנושא של העלייה מארצות חבר העמים כאיזשהו דגם לקליטת העלייה, אני אומר בזהירות שאני מסתכל היום, אני זוכר את הימים ההם, הייתי שר בממשלה, שר הבריאות, ואני זוכר את הגל האדיר הזה ששטף אותנו ואת הקושי האדיר שהיה בתוך אותם ימים לתת מענים לכל הבעיות שנוצרו ואת המצוקות שזה עורר. אבל כאשר אני מסתכל היום ואני חושב לעצמי כמה שנים עברו מאז, 15, 16, 17 שנים, ואני רואה את הקליטה המהותית של היהודים שהגיעו למדינת ישראל, אני לא מתעלם מהקשיים שהיו, אני לא מתעלם מהקשיים  שעדיין קיימים היום, אני לא מתעלם מהמצוקות ומהכישלונות, אבל אני אומר שאני לא מכיר מדינה אחת בעולם שהייתה עושה מה שעשתה מדינת ישראל, ואני לא מכיר עם שיש בו אנרגיות רגשיות אדירות כאלה כפי שיש לעם הזה, להגיע, להשתלב ולהפוך כל כך דומיננטיים בחיי המדינה כפי שהיהודים שהגיעו בגל העלייה הגדול הזה מארצות חבר העמים היו בחיי המדינה.  

      אין ספק שוועדת הקליטה או ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת היא אחד המכשירים האפקטיביים ביכולת לשים על סדר היום הציבורי את הנושא הזה וגם לסייע לציבוריות הישראלית בכלל, למנגנונים הציבוריים, למנגנונים הממשלתיים, לתת את המענים הנכונים לבעיות אתן צריך להתמודד. הוועדה בראשותך, מיכאל נודלמן, ממשיכה במסורת המפוארת הזה שהתחילה בימיה של גאולה כהן.  

      אולי הדבר המרגש כל כך והדרמטי כל כך הוא שהוועדה התחילה לפני 30 שנה בראשותה של מישהי שהייתה אחת הלוחמות הגדולות למען העלייה, למען פריצת שערי החומה הרוסית לעלייה היהודית, והיום עומד בראשה פרופסור מיכאל נודלמן, אחד מהאנשים שגאולה כהן נלחמה כדי שהוא וכמותו יוכלו להגיע ולהיות חלק מרקמת החיים שלנו כאן בארץ, והוא כבר חבר כנסת, חבר כנסת בכיר, חלק מההנהגה של מדינת ישראל ועומד בראשות הוועדה הזאת שבתקופתו קיבלה החלטות חשובות מאוד כדי לסייע טוב יותר לקליטת העולים ולהקל עליהם במצוקות אתן הם צריכים להתמודד.  

      אני יכול לומר בשם מדינת ישראל שאנחנו גאים מאוד בעליות השונות ואנחנו שמחים מאוד על התרומה של הוועדה שחוגגת היום 30 שנה לקיומה. אני מודה לכל אלה שבשנים האלה, כל אחד בתקופתו הוסיף את חלקו להתמודדות עם הבעיות ועם האתגרים שהיו כרוכים בקליטת העלייה בישראל.  

      אני רוצה לאחל לך ידידי הטוב יעקב אדרי, השר לקליטת העלייה, שתזכה בימיך כשר קליטה לקלוט הרבה מאוד עולים חדשים שעוד יבואו. 

      תודה רבה לכם. 

גיורא פורדס: 

      לצערנו בגלל לוח הזמנים הצפוף של ראש-הממשלה ושל יושבת-ראש הכנסת והתחייבויות קודמות, הם נאלצים לעזוב אותנו. אנחנו מודים לכם על שכיבדתם אותנו בנוכחותכם. תודה. 

      אני מתכבד להזמין את יוזמת הקמת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת, חברת הכנסת שלעבר הגברת גאולה כהן. 

גאולה כהן: 

      יום טוב לכם, ידידיי הטובים שנותרו כאן, השר יעקב אדרי, אנטולי שרנסקי, זאב ביילסקי, ובראשם עכשיו יושב-ראש הוועדה מיכאל נודלמן, חברי הכנסת, יושבי-ראש הוועדה לשעבר ועוד. 

      אני מודה לך אדוני היושב-ראש של הוועדה על הזמנתי כמי שיזמה וייסדה את ועדת העלייה לפני 30 שנה. אני מבקשת לפתוח בכמה מלים היסטוריות על הוועדה ולומר שניים-שלושה עקרונות של האני מאמין הציוני שלי, כמה מלים על שתיים-שלוש עמדות ביקורתיות שלי על מה שקורה היום, גם בכנסת וגם בממשלה, ולסיים במספר הצעות. את זה אומר באוזני השר אדרי ויושב-ראש הוועדה דהיום.  

      אפתח בהיסטוריה. כאשר נבחרתי ב-1973 לראשונה לכנסת וביקשתי להצטרף לוועדת כנסת שעוסקת בנושא העלייה והעם היהודי, השיב לי אז מזכיר הכנסת: מצטער, יש סוכנות, אבל פה בכנסת אין ועדה כזאת. אמרתי למזכיר הכנסת שנכון, אני יודעת, והיום אני יודעת יותר, שיש סוכנות שעושה כמיטב ומירב יכולתה, אבל איפה פה בכנסת שואלים מה שלומו של עם ישראל, והוספתי ושאלתי אותו, ואיפה פה בכנסת שואלים איפה העם שלנו ואיך הוא חי, מה הוא, כמה הוא? אז גמרתי אומר שאם וכאשר יגיע הליכוד לשלטון, אציע להקים ועדה כזאת בכנסת.  

      ב-1977 כאשר הגיע הליכוד לשלטון ביקשתי ממנחם בגין זיכרונו לברכה לאפשר לי להקים ועדה לעלייה ולעם היהודי - ולא לתפוצות. לעם היהודי. אין תפוצות אלא יש גלויות. - ולעמוד בראשה. בגין נתן אז את ברכתו לכך. מסביב לשולחן הוועדה הזאת אז ישבו חברי כנסת אליהם פניתי ובחרתי אישית מכל הסיעות הציוניות של הבית ודנו בנושאי יסוד קיומיים כמו העלייה, אין שמאל וימין. חלק נענה לבקשתי וחלק בא מרצונם. זאת הייתה נבחרת אחד אחד של משוגעים לנושא הכי שפוי למדינת ישראל, במדינה ציונית. זאת יכולים לספר לכם צוות עובדי הוועדה שחלק מהם נשאר וממשיך גם היום בוועדה, אבל אז הוא כבר נדבק בשיגעון לדבר כמו כולנו, כמו כל חברי הוועדה. הייתה נבחרת של חברי כנסת שמאחוריהם הייתה תלויה קופה של עשייה ציבורית לוחמת בנושא הזה ושבעברם הם היו או לוחמי הגטאות, כמו חייקה גרוסמן זיכרונה לברכה, או לוחמי ההעפלה, כמו לובה אליאב שייבדל לחיים ארוכים, או לוחמי המחתרות בארצות ערב, כמו שושנה ארבלי-אלמוזלינו, או לוחמי המחתרות של האצ"ל והלח"י כמו מיכאל דקל זיכרונו לברכה, או לוחמי הפלמ"ח וצה"ל כמו עוזי ברעם שיושב אתנו והוא היה יושב-ראש הוועדה אחריי, כמו מאיר פעיל ההיסטוריון הצבאי או אסף יגורי, כמו הרב שיינמן והרב גרוס שהם מהמחנה הדתי, ועוד ועוד. בוודאי שכחתי להזכיר עוד.  

      חברי הכנסת בוועדה היו גם אידיאליסטים מפני שלא כמו בוועדות אחרות - נדמה לי שעל זה פעם דיבר בוועדה עוזי ברעם - קהל היעד שלנו אז לא היה אזרחי ישראל אלא קהל היעד שלנו היה אחינו שבחוץ לארץ, מעבר לים - לא שמישהו יכול היה לגמול לנו על העבודה למענם - או עולים חדשים שאפילו לא ידעו באיזה עולם הם ובאיזה מפלגה הם.  

      אני זוכרת שאמרתי לחברי הוועדה שלי שזוהי ועדת החוץ והביטחון של העם היהודי. כך ראיתי אותה. הוספתי ואמרתי שלי אין ספק שזאת תהיה הוועדה הכי עסוקה בכנסת ואלוהים רצה, וקיבלנו שיטפון של עולים וכך היה, וכל השאר היסטוריה.  

      מההיסטוריה אני רוצה לעבור לכמה עקרונות של האני מאמין הציוני שלי ומפאת קוצר הזמן אעשה זאת באופן טלגרפי. גם אם אלו יישמעו היום כאנכרוניסטיים בעיני אנשים שנמצאים היום בינינו, גם אולי כאן, אבל בעיניי העקרונות האלה הם חיים וקיימים שכן בתולדות ישראל משהו מעוגן או רק משהו מעוגן בהיסטוריה מתברר ברבות הימים גם כריאלייה. רק מה שהיסטורי, הוא גם ריאלי.  

      עיקרון ראשון. החלוקה הרווחת של הגלויות לגלויות מצוקה מכאן ולגלויות רווחה מכאן, בעיניי היא מעוותת. מבחינה ציונית החלוקה היא בין גלויות שכבר במצוקה לאלה שעדיין לא במצוקה.  

      עיקרון שני קשור בחזונו של הרצל ושהוא פותח במלים: "אם תרצו אין זו אגדה". את זה כולנו יודעים, אבל יש לו המשך שאומר: "ואם לא תרצו, כל מה שאמרתי לכם יהפוך לאגדה". כך אמר הרצל, בנשימה אחת. "אם תרצו אין זו אגדה, ואם לא תרצו, כל מה שאמרתי לכם יהפוך לאגדה". אנחנו את החלק השני הזה שוכחים ואולי גם משכיחים.  

      עיקרון נוסף. מבחינה ציונית ההתנחלויות היחידות הבלתי לגאליות של יהודים בעיניי היום הן התנחלויות אחינו היהודים בגלויות, גלות כמו ברוקלין, כמו בואנוס-איירס וכולי. זאת התנחלות בלתי לגאלית מבחינה ציונית. את המתנחלים האלה או ההתנחלויות האלה צריך לעקור ממקומן ולנטוע אותן על אדמת ארץ ישראל.  

      כמה מילות של ביקורת על הסטיות במדיניות הציונית של היום, של מדינה שרוצה להמשיך להיות ציונית ואני מדברת עכשיו על הממשלות ולא על הסוכנות. 

      בקונצנזוס הציוני שהיה בעבר נחלת הימין והשמאל בנושא קיבוץ הגלויות, חל היום כרסום מדאיג לטובת קונצנזוס אחר, חולני, אנטי-ציוני, של לגיטימציה מוסרית לדו-קיום ולדו-סטריות בין יהודי ישראל ליהודי הגולה, שאמרתי קודם שקוראים להם תפוצות. אם המצב הזה מדאיג, זה משום שבהמשך הזמן הוא עלול חלילה להפוך לדרך חד-סטרית לכיוון אחד, מישראל לגולה. חס ושלום.  

      שמחתי מאוד לשמוע היום כאן את ידידתי יושבת-ראש הכנסת שאמרה שהיא דיברה על כך שגם הכנסת וגם הממשלה עוסקות בנושא עלייה. אני מציעה לכם לפתוח את דברי הכנסת ולראות כמה פעמים עלה נושא העלייה, לא כאשר יש אירועים מיוחדים. נכון, יש ועדת עלייה והייתה קודם וכל אחד עשה ודאי כמיטב יכולתו, אבל אני לא יכולה לומר שהכנסת הזאת והממשלה הזאת עוסקות בנושא של עלייה כאשר יש בעיות דמוגרפיות איומות כאלה, כשיש התפוררות כזאת בעם היהודי וכרסום כזה. הכול תלוי לפי השעה, המקום והזמן, אבל שמחתי, ושמחתי על המחמאות שהיא נתנה לראש-הממשלה אהוד אולמרט בנושא הזה , ואני באמת אברר מה בדיוק עושים.  

      אני כל כך רגישה לנושא הזה אבל אני לא רואה אותו על סדר היום שלנו. יושבים כאן חברי כנסת, וכשהם נוסעים לחוץ לארץ, כמעט לא שמעתי אותם קוראים ליהודים לעלות והם לא עוסקים בנושא הזה של העלייה. אולי בסוף נאום הם מסיימים באיזושהי מליצה  ועל זה היה אומר יהודה הלוי כצפצוף הזרזיר.  

      אני רוצה לסיים בכמה הצעות למחר. דרושה - ואני אומרת את זה ליושב-ראש הוועדה דהיום - חקיקה שתשלים את חוק השבות שהוא חוק פסיבי, הוא חוק סביל שאומר שכל הבא, ברוך הבא. זה יופי, אין חוק יותר נפלא מזה, כל הבא ברוך הבא. צריך חוק שישלים אותו, חוק פעיל שיחייב את הממשלה ליצור מנגנונים, מדיניות ואפשרויות, שיחייב את הממשלה לא רק לפתוח את הדלת אלא להכניס דרכה. לפתוח את הדלת בפני היהודים בגולה כדי שהוא יעזוב אותה וייכנס לכאן. יש דרכים דמוקרטיות. אני לא אומרת שאפשר לחייב אדם לבוא אם הוא לא רוצה, אבל אני לא בטוחה שאנחנו כל כך רוצים לחייב אותו בעניין הזה. אני מקווה שתחשבו על איזשהו חוק בכיוון הזה.  

      אני רוצה לומר דבר חמור - וסליחה שאני לא כל כך אוהבת אותו - אבל אני אומרת שממשלה שלא תעשה את זה, אפשר יהיה להגיש נגדה בג"ץ. היום הכול הולך דרך בג"צים. זאת אומרת, החוק הזה יחייב אותה כך שכאשר היא תזייף או תתעלם ממנו, גם הכנסת יכולה להגיש בג"ץ נגדה.  

      אמר פרופסור דה-פרגולה מהלשכה הסטטיסטית  שאפשר להתמודד עם הבעיה הדמוגרפית על ידי עידוד הבאת ילד רביעי למשפחה. הוא כתב את זה ואמר את זה. הוא פה ואפשר לדבר אתו. אני מציעה - חבל שראש-הממשלה איננו אבל זאב ביילסקי נמצא כאן ואני מקווה שאת ההצעה הזאת לפחות תשקלו - להקים קרן בעם היהודי, קרן מיוחדת לילד רביעי בישראל.  זה יכול ללכת רק דרך הסוכנות היהודית, כמו שבן-גוריון התחיל בזה בזמנו. אם כן, ילד רביעי, וכל משפחה תאמר שהיא אחראית לא לתיאטרון זה וזה, והיא אחראית לא להקמת אוניברסיטה זאת וזאת, אלא היא אחראית, יש לה ילד רביעי בארץ. צריך לחשוב על זה וצריך לעשות את זה.  

      הייתי רוצה לקרוא לראש-הממשלה. אני רוצה לראות ראש-ממשלה אחד בישראל שעם כל הבעיות הקשות שלנו בבית, בעיות שמקפיצות אותו מדי פעם לבית הלבן, שהוא ייקח את מקלו ואת תרמילו ויצא לרחובות הגולה לפגוש את העם שלנו, לפגוש את העמך. אם הוא יעשה זאת, הוא יראה מפה אחרת ממה שנותנים לו כל מיני שליחים או כל מיני עיתונאים או כל מיני ערוצי טלוויזיה כי הם מומחים לצלם את מה שהם רוצים. יש מיליון יהודים בברוקלין שאם אתה לוקח אותם, הם במצב נוראי, עניים, אם היית נותן להם פתרונות, לוקח את כל הקהילות האלה לכאן, על הרבנים שלהם - חרדים, לא חרדים, הדור השני שלהם כבר יהיה בצה"ל - היית עושה מעשה. אני אומרת שצריך לחשוב על דברים אחרים ממה שהיום אנחנו עושים. הייתי כמובן רוצה שבתרמיל שלו יהיו תוכניות קליטה ולא רק לומר להם שיעשו עלייה לישראל. על זה אני יכולה לומר לו יהי. לו יהי כבר מחר שכן תולדות עם ישראל כידוע לנו הן תולדות האיחור הגדול. תמיד אנחנו מאחרים ואנחנו כולנו יודעים מה פירושו של איחור. איחור, פירושו מחיר, לשלם מחיר. האמריקאים אומרים TIME IS MONEY. משלמים עבור איחור בזמן ואנחנו תמיד שילמנו. אני מקווה שלא נשלם עוד ובוודאי לא כל כך הרבה. תודה. 

גיורא פורדס: 

      תודה רבה לגאולה כהן. אנחנו נעשה אתנחתא קצרה עם מחרוזת שירים בעברית בביצוע האחיות רייפר.

(תוכנית אומנותית)

גיורא פורדס: 

      אני מתכבד להזמין את השר לקליטת העלייה לפיתוח הנגב והגליל, השר יעקב אדרי. 

השר יעקב אדרי: 

      שלום לכולם. אדוני יושב-ראש הנהלת הסוכנות היהודית, ידידי זאב ביילסקי. אני שמח שיצא לי לעבוד אתך ואני עוד יותר שמח שנוכל להמשיך לעבוד ביחד. יושב-ראש ועדת הקליטה והעלייה, פרופסור נודלמן, השרים בעבר נתן שרנסקי. מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה מר ארז חלפון, חברי הכנסת שנמצאים כאן, יושבי-ראש ועדת הקליטה לדורותיהם וכמובן בראשם הגברת חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן שתמיד נעים לשמוע אותה והדברים שיוצאים מהלב תמיד נכנסים ללב. שלום לכולם.  

      אני רוצה להודות לראש-הממשלה על שמצא זמן ביום לא פשוט - כפי שאתם יודעים הוא הולך לשיחות עם אבו-מאזן - להגיע לכאן. זה מראה על החשיבות שהוא מייחס לנושא הקליטה והעלייה. צריך לציין שוועדת השרים היחידה שהוא היושב-ראש שלה זאת ועדת השרים לענייני קליטה ועלייה ואין הזדמנות שהוא לא עוזר ותומך ודוחף בנושאים האלו.  

      אני גם רוצה לציין את עזרתה המיוחדת של יושבת-ראש הכנסת הגברת דליה איציק שמארחת אותנו וכמובן שליבה וגם המשכן הזה פתוח לכל הנושאים שקשורים לקליטת העלייה. 

      בימים אלו אני מתחיל את צעדיי כשר לקליטת העלייה וכשר לפיתוח הנגב והגליל וכבר אני מוצא עצמי שותף באירוע חשוב זה של ציון 30 שנה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. 

      כמי שעלה כילד ארצה, גדל באור-עקיבא וכיהן בה במשך שנים כראש מועצה ואחר כך כראש עיר, ראיתי בקליטת העולים אבן יסוד לפיתוחה ושגשוגה של מדינת ישראל. זה לא קל וכפי שאומרים קשים הם חבלי הקליטה ואכן במדינתנו היום גרים להם יחד בשכנות טובה עם כל הקשיים עולים וותיקים לצד עולים חדשים מרוסיה, מקווקז, מבוכרה, מאתיופיה ומארצות הרווחה. קליטה נכונה של העולים היא יסוד חשוב לחוסנה של מדינתנו. חשוב לזכור שנושא העלייה והקליטה היה תמיד בראש היעדים של התנועה הציונית וממשלות ישראל לדורותיהן וקיבוץ הגלויות היה המרכיב העיקרי בחלום הציוני. לא קלים היו חבלי העלייה והקליטה והם לוו במשברים חברתיים קשים, אולם תמיד ידענו להתעלות על בעיות קשות ולהתגבר עליהן.  

      ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אשר נוסדה במהלך הכנסת התשיעית בשנת 1977 עסקה ועוסקת במגוון רחב של נושאים החשובים לקיומו של העם היהודי ושמירתו. נושאים כדוגמת חינוך יהודי וציוני בגולה, נישואי תערובת, אנטישמיות, חינוך יהודי וציוני בגולה ועוד, הם מרכיבים חשובים של שמירה על הזהות היהודית בתפוצות וחובה עלינו להמשיך ולעסוק בשאלות קיומיות אלו.  

      כל כך הרבה נושאים חשובים נדונו בוועדה זו - העלייה מאתיופיה, העלייה מברית-המועצות, התפשטות האנטישמיות, חינוך יהודי בגולה ומצוקתן של משפחות עולים מדרום-אמריקה, המצב הדמוגרפי של יהדות העולם וזכויות הפנסיה לעולים. אלו רק מקצת מבין הנושאים הרבים שעלו על שולחן הוועדה ובעקבות נושאים אלו נחקקו חוקים חשובים ביותר לרווחת העולים ולקליטתם.  

      אני מקווה שיחד עם המשרד לקליטת עלייה והסוכנות היהודית בה אני רואה פרטנר חשוב להמשך העבודה של העלייה, תמשיך הוועדה לפעול רבות עבור נושא חשוב זה שכפי שכבר אמרתי הוא חשוב מאוד לשמירה על העם היהודי. זה הזמן גם לחשבון נפש, לבדוק האם קלטנו נכון, איפה טעינו בקליטת העלייה, ומותר לי לומר - כאחד שקלט יותר מ-50 אחוזים עולים חדשים בעירו - שעשינו גם טעויות. יש מקומות שלא עשינו מספיק, יש מקומות שהבאנו לשם יותר מדי עולים, ואני רוצה בהחלט גם להצטרף למה שאמרה חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן ולומר שהגיע הזמן שנבדוק יחד עם כל הגורמים את נושא חוק השבות, ואני כמובן לא רוצה להאריך בנושא, אבל כדאי שבינינו נחשוב ונראה מה עושים בעניין הזה.  

      אני מברך את הוועדה ביום חגה ומסיים את דבריי בברכת ושא נס וקבץ גלויותינו מארבע כנפות הארץ. אמן, כן יהי רצון. תודה לכולם. 

גיורא פורדס: 

      תודה לשר אדרי. אני מזמין את יושב-ראש הסוכנות היהודית, מר זאב ביילסקי. 

זאב ביילסקי: 

      אדוני יושב-ראש הוועדה, כבוד השר ידידי השר אדרי, ברכותיי. באמת זכינו שמאור עקיבא הגעת להיות השר לקליטת העלייה והנגב והגליל. אני אתך בקליטת העלייה, אני אתך בנגב ואני אתך בגליל.  

      הסיפור שלי עם הוועדה אדוני היושב-ראש התחיל בשנת 1982. חזרתי משליחות מדרום-אפריקה לשם שלחה אותי הסוכנות היהודית. נאמר לי שאני נוסע לדרום-אפריקה שם היו 120 אלף יהודים והתבקשתי להביא את כולם לישראל. אמרתי, אין בעיה, אני בא, אומר להם תעלו לישראל וכולם באים לישראל. אמרתי להם, אתם צריכים לעלות, לא טוב בדרום-אפריקה, תבואו, והם קלטו את המסר אבל רובם נסעו לאוסטרליה והסוכנות מאוד לא הייתה מרוצה ממני, אבל ברוך השם הכרתי את אשתי קרן, התחתנו ובאתי לכאן עם עולה חדשה. הסוכנות עשתה וי על השליחות שלי ומאז נסללה דרכי לראשות הסוכנות היהודית.  

      בשנת 1982 הייתי בין מייסדי הפורום הישראלי. יושבים כאן מיכאל קליינר, דנה, השר לשעבר מילוא, אנשים נפלאים שהקימו גוף שיעשה משהו למען יהדות התפוצות. אז הזמינו אותנו לישיבת ועדת העלייה והקליטה של הכנסת. זאת הייתה פעם ראשונה שהופעתי בכנסת, התלבשתי טוב ודיברתי בוועדה. אני זוכר שאחר כך זה הופיע בפרוטוקול ואני הייתי בטוח שזה רק בשבילי היה, כי לא האמנתי שכל אחד שאומר משהו, רושמים את דבריו בפרוטוקול. עד היום אני שומר את הפרוטוקול ואתמול הסתכלתי, מצאתי את מה שאמרתי, ומה שאמרתי אז, אותו הדבר עכשיו. אנחנו נמשיך עוד הרבה לדבר ולעשות, אבל אנחנו נשתדל והיום אנחנו נמצאים במקום שאפשר לעשות.  

      אנחנו עשינו נפלאות בקליטת העלייה. אין ספק. אני רוצה לומר לכם שבאולם הזה יושבים עולים מאתיופיה. למעלה מ-100 אלף עולים שאנחנו הבאנו למדינת ישראל ולא הצלחנו לקלוט אותם. יושבים כאן צופי שבא שעוד מעט יופיעו בפניכם, מפעל נפלא של אורית מופז והצופים שלקחו את הקהילה האתיופית ובנו שבט בצופים שאנחנו כל כך גאים בו, אבל לא הצלחנו שם. לא הצלחנו בגלל שאין לנו כסף, לא בגלל שאין לנו יכולות אלא בגלל שלא השכלנו להבין שקליטת עלייה זה מקצוע כמו כל דבר, וכפי שאמרה גאולה כהן, ממשלת ישראל צריכה להיכנס הרבה יותר למעורבות בקליטת העלייה. יש דרכים לעשות את זה, יש רצון טוב בחברה  הישראלית, אבל צריך לממש את זה. מי שקרא את הכתבה ב"ידיעות אחרונות" ביום ששי על כך שרוב החבר'ה הצעירים שיושבים היום בבתי הסוהר הם  עולים שהגיעו מברית-המועצות לשעבר, זה לא בגלל שהם נולדו פושעים, זה לא בגלל שהם היו צריכים להגיע לבתי סוהר, אלא בגלל שהתסכול שלהם מביא לכך שזה בסופו של דבר מקום שמשם הדרך חזרה הרבה יותר קשה ובמאמץ קל מאוד אפשר לעשות זאת לפני כן.  

      לכן אדוני היושב-ראש, אדוני השר לקליטת העלייה, המנכ"ל הנמרץ והדינאמי של המשרד לקליטת העלייה, חברים יקרים, אפשר לעשות את זה. הסוכנות היהודית תתגייס במלוא כוחותיה יחד אתך אדוני השר ויחד אתך אדוני היושב-ראש, כדי לשנס מותניים וכדי שלא נגיד בעוד 5-10 שנים שגאולה צדקה וכי TIME IS MONEY. בואו נעשה את הדברים שאפשר לעשות אותם עכשיו. תודה רבה על הכבוד שהענקתם לנו, תודה רבה לכולם. 

גיורא פורדס: 

      הזמר ולדימיר פרידמן ישיר לנו מחרוזת שירים רוסיים שעשו עלייה. קורה, גם השירים עושים עלייה. לאחר מכן להקת צופי שבא-נע תנעים לנו בשיר ארץ זבת חלב ודבש.

(תוכנית אומנותית)

גיורא פורדס: 

      תודה. אני מתכבד להזמין את השר לשעבר נתן שרנסקי לברך את הקהל. 

נתן שרנסקי: 

      אחרי כל השירים והריקודים, מה  אני יכול לעשות? איך אני יכול להשיג משהו? 

      אדוני יושב-ראש הוועדה, תודה על ההזמנה ועל האירוח. גאולה כהן, הגיבורה המיתולוגית של קליטת העולים, חברה שלי לדרך, מרינה סולודקין, יושב-ראש הסוכנות זאב ביילסקי, חברי הכנסת הנכבדים, חברים.  

      כאשר גאולה דיברה על ברוקלין, חשבתי שהיא עוד פעם מדברת דברים מאוד נאיביים, אבל מצד שני אני זוכר איך בתחילת שנות ה-70 גאולה כהן בכוח הוציאה נושא של יהדות ברית-המועצות מהמחתרת, מהמרתפים של המוסד שלנו, והביאה לאור ואמרה שחשוב לדבר, חשוב לצעוק, ואם נצעק כמו שצריך, יבואו יהודים. אז כמעט כולם בישראל חשבו שהיא חולמת ואנחנו בברית-המועצות מאוד שמחנו על כך. שמחנו מאוד כי הרגשנו שבכל-זאת יש כתובת, לא רק כתובת של יד חשאית, של אנשים ציוניים חשובים בישראל שיודעים טוב מאוד כל מה שצריך לעשות ויעשו, ואנחנו צריכים רק לשתוק ולחכות, אלא גם יש אנשים שמוכנים לצעוק, להוציא את המאבק לפומביות ולהיאבק ביחד אתנו.  

      לא דיברו כאן על תפקיד מאוד חשוב של ועדת העלייה והקליטה שהיה למעשה תפקיד של קבוצת פעילים בכנסת ואחר כך הפך לתפקיד מאוד חשוב של ועדת העלייה והקליטה בימים הראשונים שלה והוא לתת אזרחות לפעילי העלייה, לאסירי ציון, לסירובניקים שהיו לוחמים בברית-המועצות על הזכות שלהם לעלות וכמובן לא יכלו לעשות זאת, אבל כאן יכלו לקבל אזרחות - לא אזרחות של כבוד, אלא אזרחות ממש - של ישראל הרבה שנים עוד לפני שעלינו ארצה. זה היה גם נימוק בכל הוויכוח ש לנו עם השלטון, אבל זה היה גם מקור של גאווה וכוח. כאשר שמענו שעוד מישהו קיבל מהוועדה של גאולה כהן אזרחות, היינו מקבלים עוד חיזוק.  

      אני יודע פחות כמובן כי הייתי בבית סוהר, אבל שמעתי מהרבה חברים וידידים, וממשפחתי, שכאשר היה צורך בכל-זאת להביע אי-הסכמה, גם אז לא היינו מסכימים לכל מה שעשה הממסד בקשר למאבק שלנו בברית-המועצות, כאשר היינו צריכים להביע עמדה אחרת, שאולי מדינת ישראל לא יודעת הכול על המאבק ואולי צריך גם לבדוק דרכים אחרות, בכל המוסדות של מדינת ישראל הייתה כתובת אחת: ועדת העלייה והקליטה.  

      על כן יש לי מקום מאוד מיוחד לוועדה הזאת, ודרך אגב, אף פעם לא הייתי יושב-ראש שלה וגם לא הייתי שר הקליטה. בשנת 1996 עשינו שינוי גדול ופעם ראשונה עולים עצמם נכנסו לכנסת ואחד מהם הוא היום יושב-ראש הוועדה ויושבת כאן גם מרינה סולודקין, וכמובן ניהלנו משא ומתן על הרכב הממשלה. מאז היו לי כמה משאים ומתנים, הייתי שר התעשייה, הייתי שר השיכון, הייתי שר הפנים, אבל כל פעם היו ויכוחים מאוד קשים, משא ומתן עם ראש-הממשלה, אבל אחר כך בחבילה קיבלתי גם תוספת, יושב-ראש ועדת שרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות. הייתי בארבע ממשלות יושב-ראש ועדת שרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות. אני חייב לומר שזה מרכז הציונות וכאשר אתה צריך כלי בכנסת, יש את ועדת העלייה והקליטה. כמובן היחס לוועדת העלייה והקליטה הוא בערך אותו היחס כמו לוועדת השרים כי אין לה תקציבים, אין לה מינויים ואין לה כוח אבל כאשר מדברים על דברים הכי גורליים של מערכת יחסים של עם יהודי, אלה שיושבים בתפוצות ואלה שלא יושבים בתפוצות, כאשר מדברים על כך שמדינת ישראל שייכת לכל יהודי בעולם, ועל זה יש ויכוח אולי אפילו עם גאולה כהן לגבי המשמעות של שייכות, קשר בין יהדות העולם ומדינת ישראל, אבל הנושא עצמו הוא כל כך חשוב, כאשר צריך לפתור בעיה מה לעשות עם המחנה באדיס, כאשר החלטנו להעלות 5,000 אנשים איש משם בשנת 1997 ואנשים היו כבר באוויר ועוד לא היו תקציבים. איזה כלי היה לנו שנוכל להשתמש בו? עם כל זה שהיינו מיוצגים בממשלה  והממשלה לא יכלה להתקיים בלעדינו. אתה בא לוועדת העלייה והקליטה ושם אתה מתחיל מאבק על חשיבות העלייה, הקליטה וקשר עם התפוצות.  

      הוספנו לעלייה והקליטה את התפוצות. דווקא העולים היו צריכים לבוא לפוליטיקה, אותם אנשים שמרגישים את עצמם כחלק מהתפוצות - או כמו שאומרת גאולה, גלות - בדיוק כמו שמרגיש חלק העם שיושב בתפוצות. אמרנו שזה צריך ללכת ביחד כי כל המאבק היום של אנטישמיות חדשה, הוא חלק של אותו מאבק נגד העם היהודי ונגד הזכות שלו לחיות בציון ונגד הזכות שלו להישאר יהודי. אני שמח מאוד שדווקא כאן עומדת זכותה של קולט אביטל שבוועדת העלייה והקליטה בשנים האחרונות מובילה נושא של קשר עם יהדות התפוצות ומאבק בעד יהדות התפוצות שגם הוא חלק אינטגרלי של ועדת העלייה והקליטה.  

      לא אוסיף עוד. גם לא הבאתי המלצות כל כך מסודרות כמו שהביאה גאולה כהן, אבל היו לה יותר שנים לחשוב עליהן, אבל אני חייב לומר שאם נסתכל על חשיבות הנושאים לגורל ועתיד העם היהודי כולו, נושאים שמועלים בוועדת העלייה והקליטה, אין ספק שזאת ועדה מרכזית בחיים של העם היהודי והגיע הזמן לתת לוועדה הזאת שיניים אמיתיות, לתת לה אפשרות ברגעים קריטיים לפחות, כאשר ראש הסוכנות ושר הקליטה צועקים ואומרים שצריך באופן דחוף לטפל בנושא כזה או אחר, כך שתהיה לה אפשרות כן לחלק תקציבים וכן להיות אחראית על מינויים, למרות שאני בטוח שיש מספיק אנשים שמוכנים, כמוני, כמו מיכאל, כמו מרינה, כמו גאולה, לעבוד בוועדת העלייה והקליטה גם בלי תקציבים ובלי מינויים.  

גיורא פורדס: 

      אני מזמין את יושבת-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לשעבר, חברת הכנסת קולט אביטל. 

קולט אביטל: 

      אדוני היושב-ראש של ועדת העלייה והקליטה, יושב-ראש הסוכנות, השר לשעבר שרנסקי, חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן, עולים, נציגי עולים, כל אלה שנשארו כאן.  

      אני רוצה לפתוח בסיפור אישי שקושר אותי לתחילת דרכה של הוועדה הזאת, לתחילת שנות ה-80 עת כיהנתי כציר בשגרירות שלנו בפאריס. הגיעה אלינו לפאריס משלחת של ועדת העלייה והקליטה, חבריה היו אז חברת הכנסת דאז גאולה כהן, חבר הכנסת דאז עוזי ברעם, ובעצם בחדר הישיבות באמצע מלחמת לבנון ביום סגרירי שאלו חברי המשלחת האם יש עכשיו אפשרות להעלות את יהודי צרפת לישראל. חשבתי אז וגם השבתי שלמרות המלחמה, אני חוששת שאי אפשר להעלות את יהודי צרפת לישראל. אלה היו ימים כאלה, אבל שאלתם ומשאלתם של חברי הכנסת באותם הימים התמלאה, לא אז כי אם בימים מאוחרים יותר, ואולי כאן הזמן והמקום להעלות על נס לא רק את המאמצים שנעשו אז, לא רק הזרעים שזרעו חברי אותה משלחת אז, אלא גם את העובדה שאנחנו התברכנו בימים אלה בעלייה טובה, מצוינת וראויה מצרפת שמוסיפה הרבה גם לחברה הישראלית וגם לירושלים בפרט.  

      באותם הימים, עוד לא הייתי בכנסת, מה שהפתיע אותי, מה שהביא להערכה מצדי הייתה העבודה שחברי הכנסת מימין ומשמאל, ללא כל הבדל, דיברו באותו קול, הביעו את אותה משאלה, העלו את אותן המחשבות ובעצם מאותו היום ועד היום הזה אני חושבת שזה מה שמאפיין ואפיין את ועדות העלייה לדורותיהן, העובדה שכולנו ללא הבדל בדעות פוליטיות עבדנו תמיד למען אותה המטרה, בהרבה חברות, בהרבה סולידריות ובעצם כולנו ידענו שבעניין הזה זה לא רק קונצנזוס לאומי אלא זאת בעצם הרזון דאטרה, הסיבה שלמענה קיימת מדינת ישראל.  

      באותו יום סגרירי בפאריס לא יכולתי לדעת שביום מן הימים תיפול גם בחלקי הזכות לא רק להיכנס לכנסת אלא לכהן כיושבת-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני אומרת שזאת זכות לא רק משום שהעלייה הייתה ונשארה ועודנה נשמת אפה של המדינה ולא רק בזכות זאת שבעצם ציבור העולים האלה הוא ציבור בלתי רגיל שלמדתי להכיר אותו, ומדובר באיכות אנושית בלתי רגילה, ולא רק בגלל שמשימתה של הוועדה היא להפוך את העולים לישראלים, לגרום לאינטגרציה, לדאוג לפרנסתם, אלא אני אומרת את זה בגלל העבודה הנמשכת והמתמשכת של הוועדה הזאת.  

      כיוון שכולם העלו כבר על נס את תרומתם של העולים בדור האחרון, ודאי בעשור האחרון, אני רוצה לומר כמה מלים מאוד קצרות על הוועדה עצמה. הוועדה, למי שלא יודע, היא מיקרוקסמוס של כל הבעיות שמעסיקות את החברה הישראלית מתעסוקה ועד דיור, מחינוך ועד אלימות במשפחה, אבל ביתר שאת, ביתר חריפות וביתר אינטנסיביות. בעיותיהן של עולים, כאשר הם מגיעים חשופים לארץ, כאשר אין להם את רשת הביטחון, את הקשרים, את ההיכרות עם החברה הישראלית, הבעיות האלה אינטנסיביות וקשות הרבה יותר לפתרון.  

      כמה מלים על כמה דברים שמאוד מיוחדים ומאוד מייחדים את הוועדה הזאת ונובעים מאופי העלייה. קודם כל, הנושא ונושאים שלא הגיעו לפתרונם כמו הנושא של הגיור שצריך להמשיך להעסיק אותנו. נושא מתן פתרון לזוגות שרוצים להינשא בארץ ולמרבה הצער, כן, וצריך להעלות את זה כאן היום, גם נושא של חוסר סובלנות ולפעמים של דעות קדומות בתוך החברה הישראלית שמונעים מהעולים להיקלט כמו שצריך בחברה הישראלית. לכן גם אם אני צריכה קצת לקלקל את השמחה שאנחנו באים לציין כאן את יום הולדתה ה-30 של הוועדה הזאת, אני רוצה לומר ולהזהיר את כולנו. זאב ביילסקי אמר מה לא השקענו, מה לא הבאנו, אבל לא השכלנו לקלוט טוב את העולים. אני באה ואומרת בנוסף לכך שאם אנחנו לא נדע למצוא פתרונות גם לבעיות הגיור של 400 אלף אנשים שיושבים ומחכים כאן, גם לבעיות הנישואין של אותן זוגות, אם לא נדע לפתור את הבעיות האלה ואת הבעיות של הסובלנות ושל היעדר או להיאבק נגד דעות קדומות בחברה הישראלית, אנחנו נימצא בפני בעיות הרבה יותר חמורות.  

      אני חושבת - גאולה, דיברנו על זה ואולי את המשכת לדבר מצדך גום אני - משימתה העיקרית של הוועדה הזאת היום, אחת מהמשימות ואחד מהאתגרים הגדולים - וחבל ששר הקליטה החדש לא נמצא כאן כי הייתי יוצאת אליו בקריאה - לטפל בציבור הישראלים שנמצא בחוץ לארץ. זה הפוטנציאל הגדול ביותר. להחזיר את האנשים הביתה. יש פה מאות אלפי ישראלים ואנחנו לא השכלנו. יש פקידה אחת שמגיע לה ציון לשבח, פקידה אחת בלבד במשרד הקליטה. כמעט אין לכך שום תקציבים. זה ציבור שדורש פתרון, זה ציבור שבו יש פוטנציאל ואני חושבת שבחודשים או בשבועות הקרובים אנחנו צריכים לעשות הכול, גם אם נצטרך לחוקק חוק, להקים רשות להחזרת הישראלים בחוץ לארץ. אני חושבת שזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות היום.  

      כמה מילות תודה, כי בלי זה אי אפשר. קודם כל, לכל ראשי הוועדות ולחברי הוועדה לדורותיהם. תודה, תודה  לציבור העולים שתולה בנו תקוות ונותן בנו אמון. תודה לארגונים הרבים שעובדים בהתנדבות ובנדיבות רבה מאוד, נותנים מזמנם, נותנים ממרצם כדי לקלוט את העולים, ותודה לאותם הפקידים שאנחנו יושבים להם על הזנב ולא תמיד נחמדים אתם אבל זה הזמן לומר להם תודה על מה שהם עושים. לא פחות, אני רוצה להודות למנהלות הוועדה ולעובדות הוועדה לדורותיהן שעוזרות לנו והן אלה שמבצעות את המשימות עבורנו. אני מאחלת לכולנו שהוועדה הזאת תמשיך לעבוד במרץ ושתדע להביא עולים, לקלוט אותם וגם להחזיר ישראלים. תודה רבה.  

גיורא פורדס: 

      תודה לחברת הכנסת אביטל.  

      האחיות רייפר תשרנה לנו מחרוזת שירים קצרה באידיש.

(תוכנית אומנותית)

גיורא פורדס: 

      תודה. אנחנו ננעל את האירוע בשירת התקווה בביצוע כולנו ובהובלת להקת שבא-נע.

      הישיבה ננעלה בשעה 12:30

הודעה לעיתונות מטעם ועדת העליה והקליטה בעקבות דיון   ב-4.12.07 
 
 חה”כ מיכאל נודלמן: ”קיצוץ דרסטי של שרת החינוך בתקציב להוראת השפה העברית לעולים חדשים באולפנים זו אמירה לעולים: אל תעלו לישראל”


ח”כ אלקין: ”מדהים ששרת החינוך, שהייתה קודם לכן שרת הקליטה, מממנת את הרפורמה בחינוך על חשבון עולים חדשים”

350 מתוך 778 המורים המלמדים באולפנים יפוטרו כתוצאה מהחלטת שרת החינוך לממן את הרפורמה בחינוך מתוך תקציב אגף חינוך מבוגרים

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות חה”כ פרופ` מיכאל נודלמן קיימה היום דיון דחוף בנושא: קיצוץ דרסטי בתקציב משרד החינוך עלול להביא לפיטורי 350 מורים באולפנים לעולים מבוגרים ולפגיעה קשה בקליטת העולים החדשים.

חה”כ מיכאל נודלמן, יו”ר הוועדה: ”קיצוץ דרסטי של שרת החינוך בתקציב להוראת השפה העברית לעולים חדשים באולפנים זו אמירה לעולים: אל תעלו לישראל. ללא שפה לא ניתן לחיות במדינה ולהיקלט בה. על המדינה לתת כלי זה לכל עולה חדש. אולי הגיע הזמן בתקציב הקיים להפריט את הוראת השפה העברית במטרה לייעל ולהוזיל”.
חה”כ זאב אלקין: ”שורש הרע היא ההחלטה המוטית של השרה לממן חלק גדול מהרפורמה מן התקציב הגמיש וכך לפגוע במרכיבים חברתיים. קיצוץ דרמטי בחינוך מבוגרים של הפחתה בחצי תקציב האולפנים זה לא קיצוץ פלט - זה מכוון. זה מרתק ששרת הקליטה לשעבר מקבלת החלטה כזו. השרה החליטה כי מעל 20% מהשתתפות משרד החינוך ברפורמה, תילקח מסעיף זה של אולפנים לעברית לעולים”.
חה”כ אברהם מיכאלי: ”זוהי חשיבה מוטית ומכוונת לקיצוץ בתחום הוראת העברית לעולים. נפנה לוועדת הכספים בקריאה שלא לאשר את תקציב משרד החינוך בשל החלטה אומללה זו”.
מנחם כהן, סמנכ”ל כח-אדם, תאום ובקרה: ”השרה החליטה שלשם מימון הרפורמה לא תהיה פגיעה בשעות לימוד. אני חייב לבצע את מדיניות השרה. ישנן כ-303 כיתות אולפן כמחציתן ייסגרו. נאלץ לצופף כיתות אולפן ולדרוש מעולים להגיע לאולפנים רחוקים יותר”.

להלן החלטות הוועדה:
1. הוועדה רואה בחומרה רבה פגיעה מכוונת של שרת החינוך בהוראת השפה העברית לעולים חדשים מעצם הקיצוץ של 33 מיליון ₪ בתקציב האולפנים באגף לחינוך מבוגרים.
2. הוועדה פונה לראש הממשלה כיו”ר ועדת השרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות, לקיים דיון דחוף בוועדת השרים בנושא הפגיעה המכוונת בהוראת השפה העברית לעולים – עד כדי פיטורי 50% מן המורים באולפנים.
3. הוועדה פונה אל יו”ר ועדת הכספים חה”כ סטס מסז`ניקוב, לתת דעתה של ועדת הכספים לפגיעה החריפה בהוראת השפה העברית לעולים חדשים – בבואה לאשר את תקציב משרד החינוך, במיוחד בסעיף 24.16 – של חינוך מבוגרים.