|
התקשרו אליי בטלפון מהמשטרה, והחוקר אמר לי לבוא לתחנה עם הילד.
מה עושים ? האם זה חוקי?בידך הנחיות המשטרה חוק המעצרים החדש ופסיקות בית המשפט .
קודם כל אין חובה חוקית להתייצב בתחנה אם זימנו אותך טלפונית.
אין חובה חוקית להתייצב בתחנה אפילו אם זימנו אותך במכתב.
בנוסף אפשר לשלוח את העורך דין שלך במקומך.
האם אי הופעה במשטרה - זה לא כמו לשמור על זכות השתיקה?
יש מכתבים מפרקליטות המדינה אשר טוענים בפירוש שאין על המשטרה להתערב בנדון ושזה בסמכות בתי הדין לענייני משפחה.
במקרים רבים נאמר לנו ע"י הרמח"ל שהמשטרה אינה מתערבת ובכך שמדובר במצב מורכב.
ולכן על ההורה לפנות בבקשה לבית המשפט לענייני משפחה.
בכל מקרה כאשר האשה מפרה הסדרי הראייה אין מוציאים ניידת וטוענים שהמשטרה אינה מתערבת ובטח שבטח שלא מזמנים אותה לתחנה עם הילד.
בנוסף צריך מעורבות של פקידת סעד תורנית בכדי להחזיר את הילדה במשטרה ובטח שאסור שרגל הילד תדרוך בתוך התחנה.
אסור לגרום לילדים טראומה!!! ולראות את אבא כמו פושע!!!
כמו כן יש למצוא סידור לילד בזמן שמזמנים אותך למשטרה.
החקירה
שאלה: קיבלתי זימון לחקירה במשטרה כיצד עלי לנהוג?
תשובה: לפני שניגש לעצם השאלה כדאי לשם לב אם אכן הגיע זימון. זימון ע"י שיחת טלפון אינו כלום, אינך יודע מי נמצא מעברו השני של הקו, יתכן שזה חבר המעוניין למתוח אותך או גורם המעוניין ברעתך, אינך יודע. לכן אם קיבלת שיחת טלפון מאדם המזדהה כשוטר, אמור לו כי אינך יודע מיהו ואם המשטרה מעוניינת היא בוודאי תשלח לך מכתב בדואר. כמובן שלא כדאי למסור את כתובתך לאיש זר.
ולעצם השאלה במידה ואכן הגיע לביתך מכתב (ולא הלך לאיבוד ע"י רשות הדואר) המזמין אותך לסור לתחנת משטרה לצורך חקירה, יש לדעת:
ï מצד אחד - אין חובה על פי חוק להגיע לחקירה, ומעולם לא הוגש כתב אישום על אי הגעה לחקירה.
ï מצד שני - אי הגעת אדם לחקירה שזומן אליה – יכולה לגרור הוצאת צו מעצר כנגדו.
ï מצד שלישי - פעמים רבות מגיע חשוד מרצונו לחקירה שזומן אליה, תוך כדי החקירה מחליטה המשטרה לעצור אותו לצורך המשך החקירה, והוא מוצא עצמו מאחורי סורג ובריח.
נו... אז מה עושים? בגלל מורכבות הנושא, והצורך לבדוק כל מקרה לגופו, מומלץ לפנות למוקד לייעוץ לפני המשך פעולתך. בכל מקרה, לא כדאי להגיע לחקירה לפני שעברת תדרוך יסודי.
שאלה : מה זה בירור?
תשובה: רשמית אין דבר כזה. כאשר מזמינים אותך ל"בירור" בד"כ מדובר בשיחה עם איש מודיעין/שב"כ. זוהי אינה הזמנה רשמית לחקירה, ולכן מומלץ לא להגיע ולשוחח עימם. במידה ונקלעת ל"בירור" שכזה - אל תדבר עימם כלל. הם יגידו לך שזה לא חקירה ורק רוצים קצת לדבר איתך, אולי יציעו לך לעבוד איתם ואולי אפילו יאיימו עליך. לכן העצה הטובה ביותר היא לא לשתף עימם פעולה כלל, ולספר למישהו בסוף השיחה על מה שהיה בה.
שאלה : מסדר זיהוי, להסכים?
תשובה: לא להסכים ללא נוכחות של עו"ד.
שאלה : הם רוצים טביעות אצבע(ט.א.) ותמונה.
תשובה: בנושא זה יש פסיקות שונות - מצד אחד מותר למשטרה לקחת ממך בכח, ומצד שני, אי נתינת ט.א. לצורך זיהוי במצב בו הינך מזוהה, אינה עילה למעצר. לכן מומלץ לנסות ולא לתת ט.א. ותמונה בטענה שאינך רוצה להיכנס למאגר המשטרתי וכו'. יתכן והמשטרה תעמוד על כך בתוקף ואז עליך להחליט אם רצונך לתת, או שאתה מעדיף לגשת לביהמ"ש ולנסות לשכנע את השופט בד"כ בעזרת עו"ד מטעמנו, שיפטור אותך מהליך זה. כמובן ששונה עבירה הקשורה לט.א. כגון פריצה וכד' או תיק הכרוך בתמונה לצורך זיהוי, מסוג תיק אשר כלל אין בו צורך בכך.
מיני-רציו:
דיון פלילי - מעצר - עילות מעצר
דיון פלילי - מעצר – סמכות
דיון פלילי - מעצר - שחרור בערובה
דיון פלילי - שחרור בערובה - תנאי שחרור
ראיות - זיהוי - טביעת אצבעות
ראיות - טבילת אצבעות - חובתו של נעצר לעמוד בבדיקה
ראיות - קבילות - ראיה שהושגה באמצעים פסולים
בקשה לבטל את החלטת ביהמ'ש השלום המורה על שחרורה של העוררת אך מעכבת את שחרורה כל עוד לא תאפשר נטילת טביעות אצבעותיה וצילומה. העוררת קיימה את הצו. כעת מתבקש ביהמ'ש להורות על השמדת טביעות באצבעות והצילומים של העוררות שהושגו שלא כדין מתוך חשש למעצרה של העוררת.
ביהמ'ש דחה את הבקשה, וקבע:
באשר לסירוב לשתף פעולה בהטבעה וצילום, הסתפק המחוקק בהטלת סנקציה פלילית, אם כתוצאה מאי שיתוף פעולה מצד החשוד נמנע מהמשטרה לקחת טביעות אצבע או לצלם את החשוד. המחוקק לא בחר בסנקציה של מעצר החשוד עקב אי שותוף פעולה מצדו.
אין עוצרים אדם רק משום שסירב לשתף פעולה בחקירה והמשטרה לא יכלה תוך שימוש בכוח סביר, לכפות עליו את ההטבעה והצילום. סעיף 42(ב) לחוק המעצרים קובע תנאים ממצים לשחרורו של החשוד על ידי קצין משטרה. לקצין המשטרה אין סמכות להתנות את הסמכות להשתחרר בערבות בתנאי שהחשוד ייתן את טביעות אצבע או יצטלם. גם לא ניתן לעצור בגין אי שיתוף פעולה זה מי שעוכב על ידי המשטרה.
סעיף 13(א) לחוק המעצרים קובע עילות המעצר. סרוב של חשוד להצטלם או למסור טביעות אצבע אינה עילת למעצר לפי סעיף זה. בנוסף, אין לראות בסירוב זה משום שיבוש הליכי החקירה.
תנאי השחרור בערובה בסעיף 48 לחוק זה, אינם תנאים ממצים, אולם התנאים לשחרור צריכים להיבחור באספקלריה של פגיעה בזכות החוקתית לחירות, ומטרתן צאיענ להיות הבטחת התייצבות החשוד למשפט. לאור זאת, בענייננו, לא היה מקום להתנות את שחרור העוררת בתנאי הנזכר שלא היה בו כדי להבטיח את התייצבותה למשפט.
הטענה שהחיוב בהטבעה וצילום פוגע בזכות החוקתית לכבוד היא אכן טענה נכונה, אלא שמדובר בפגיעה מידתית, כאמור בסעיף 8 לחוק יסוד: חוק האדם וחירותו. יתרה מזאת, לקיחת טביעת אצבע מאדם אינה פוגעת בזכות לאי הפללה עצמית.
ההוראה לשחרר את העוררת בתנאי שתתן טביעות אצבעות וצילום לא בוטלה. גם אם החלטה זו ניתנה שלא כדין, עדיין אין סמכות להשמיד ראיה שהושגה שלא כדין. במשפט הישראלי אין נוהגים, בכפוף לחריגים ספציפיים ומצומצמים, לפסול ראיה שהושגה בדרך פסולה ('פירות העץ המורעל'). כשרות הראיה נבדקת מבלי להתייחס לדרך שבה הושגה.
שאלה : פוליגרף, D.N.A, לתת?
תשובה: אם מבקשים ממך להיבדק בפוליגרף(מכונת אמת) או לתת דגימת D.N.A אל תסכים ללא התייעצות מוקדמת עם עו"ד.
|
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
