|
|
|
|
| אסתר הרצוג יוצאת נגד רשויות הרווחה, שיצאו במתקפה חסרת רסן נגד שופטים ועיתונאים, שאינם אומרים אמן על כל בקשה להוצאת ילד ממשפחתו | |
| 19/2/2006 language=>changeClass(); | | |
|
|
|
|
|
|
 |
מערכת הרווחה בהיסטריה. בכותרת של קידוש לבנה הודיעה מערכת הרווחה, באמצעות מרב דוד (מעריב, 13.2), כי היא יוצאת בקמפיין נגד בתי המשפט ובפרט נגד שופטים, שאינם מקבלים את חוות הדעת של פקידות הסעד. באתר "מחלקה ראשונה" התפרסם מאמר של דובר משרד הרווחה, נחום עידו ("זה הזמן לאתיקה", 26.1), ובו התקפה שלוחת רסן נגד התקשורת, אמהות ופעילי ציבור, וכן דברי שקר ולשון הרע (הוגשו תלונה למשטרה ותביעת דיבה).
הרקע להתנהלות ההיסטרית של צמרת משרד הרווחה היא כתבת תחקיר של איריס מיזן, שהתפרסמה בתוכניתו של עמנואל רוזן "זה הזמן" בערוץ 10, לפני כשבועיים. בכתבה נחשפה התנהגותו של משרד הרווחה, ובאופן מיוחד התנהלותה של רונית צור, פקידת הסעד הארצית, בסוגיית "תיאוריית הניכור ההורי" של ריצ`רד גארדנר (תיאוריה שעל בסיסה, כך נטען
| < id=5 marginWidth=0 marginHeight=0 src="/cache/banners/newopenbanner.php?vnum=111&vpage=573&loc=5" frameBorder=0 width=0 scrolling=no height=0>> | בכתבתה של מיזן, מאיימות פקידות סעד להוציא ילדים מאמהות המבקשות להגן עליהם מפגיעה פיזית ומינית של אבותיהם, והן מואשמות ב"הסתה הורית").
במאמרו מאשים עידו את רוזן במניפולטיביות, בהיעדר "אתיקה והגינות ציבורית ואישית", ואפילו בפשע נגד "מקצוע העיתונות". עידו מאשים את רוזן ואת העיתונות בכלל ב"שפלות ונבזות".
|
 |
 |
 |
 | |
 |
 |
 |
 |
|
אסור לשופטים לשמוע מה רוצים ילדים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ההשתלחות של עידו בעיתונות די מובנת. לאורך 14 שנות מעורבותי בסוגיה של הוצאת ילדים מבתיהם, ראיתי פעם אחר פעם כיצד מצליחים הדובר והיועצים המשפטיים של משרד הרווחה לחסום כל פרסום, שעלול להתפרש כביקורת על מערכת הרווחה, והכל בשם "טובת הקטין".
מרב דוד פורשת בכתבתה את טענות אנשי הרווחה נגד שופטים "אשמים". תמונותיהם מוצגות, ללא שנזכר אף שם של הפוסלים אותם. אחת הפסולות היא השופטת ניצנה בן-דוד, שביקשה מילדה בת שבע להסביר לה "איפה היא רוצה לחיות - בפנימייה, או עם אמא שלה".
אסור לשופטים לשמוע מה רוצים ילדים. לעומת זאת, אברהם שיינפלד, נשיא בית המשפט לנוער לשעבר, עובד סוציאלי לשעבר, מקובל על ממסד הרווחה. ומה הפלא? הוא סיפק לפקידות הסעד אישור מיוחד להגיש את בקשותיהן לבית המשפט בתל-אביב, כדי לעקוף את השופטת שירלי נווה-דקל מבית המשפט לנוער בראשון-לציון.
היא נאשמת בכך ש"אינה מסוגלת להחליט בתיקים שבהם מדובר במקרה חירום". מדובר בהוצאת ילדים, ללא דיון משפטי וללא מתן הזדמנות להורים להתגונן ולהגן על ילדיהם מהחלטות שרירותיות של פקידות סעד.
אכן, כך ייעשה לפעילים חברתיים (כמו פרופ` סמדר לביא, שמעון תג`ורי וכמוני), לעיתונאים (כמו עמנואל רוזן), לשופטים (כמו נווה-דקל ובן-דוד), אשר מעזים לפעול ולהחליט בדרך שאינה לשביעות רצונה של | | |
בדוח של מכון ברוקדייל על מערכת הרווחה בישראל בלינק הבא, במצגת פאואר פוינט, עמוד מס' 5:
http://brookdale-en1.pionet.com/files/PPT/Community_2000_handout.pptהם כותבים:
67% of the funds for child welfare services are centrally allocated to out-of-home care
These out-of-home services are provided to 5% of the children “at risk”
שפירושו, 67% מתקציב הרווחה הולך לטיפול במסגרת חוץ משפחתית, והוא מושקע באותם 5% ילדים המוגדרים כילדים בסיכון.
ובמילים אחרות, 67% מתקציב הרווחה הולך למשפחות אומנה ומוסדות. 67% !!!
זה מספר בלתי מתקבל על הדעת.
מתוך אותם 33% תוריד את המשכורות של פקידי הסעד וכל העובדים האחרים ותקבל סכום מזערי ביותר שהולך לעזרה למשפחות נזקקות או עזרה כספית לילדים ולמשפחות במסגרת הקהילה.
בלינק הבא יש מאמר על מצב העוני בישראל מטעם חברת מקדולנדס שנרתמה למאבק בעוני בישראל.
http://www.israelnewsagency.com/israelchildrenpoverty10030.htmlבמאמר כתוב כך:
"Despite the astronomical amount of money spent on child welfare, the situation continues to grow worse."
ובתרגום לעברית:
למרות סכומי העתק (סכומים אסטרונומיים כדבריו) המוזרמים למערך הרווחה בישראל, מצב העוני גובר והולך. המספר 67% מסביר מדוע.
בלינק הבא יש גם התייחסות למקרה שלך:
http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=1190&MenuID=735&ThreadID=1014018למטה לינק לבלוג מפברואר השנה, על אב גרוש מרעננה שמתכוון לתבוע מהמדינה 10 מליון ש"ח בגין אפליה על רקע מיני. מתואר שם גם מקרה אחר של אמא שחטפה את הילד לאנגליה, האב נסע לאנגליה שם קיבל משמורת על הילד מבית משפט אנגלי, חזר איתו לארץ, אך בארץ בית המשפט הישראלי פסק שוב לטובת האם, והיא לקחה את הילד שוב לאנגליה.
יש לבלוג פתיח באנגלית שהוא ציטוט של הנשיא רונאלד רייגן:
" The nine most terrifying words in the English language are , 'I'm from the government and I 'm here to help'." Ronald Reagan.
ופירושו (עם התאמה לעברית):
"4 המילים המפחידות ביותר בשפה העברית הן: אני מהממשלה ובאתי לעזור..."
http://dad4justice.blogspot.com/2007/02/father-sues-government-for-10-million.html1. אתר אל"י בארה"ב
לאל"י יש אתר באנגלית, באתר זה מידע רב יותר על פעילות האגודה מאשר באתר בעברית וזאת מן הסתם למטרת גיוס כספים. האגודה מתמקדת בגיוס כספים בעיקר מן הלובי היהודי האמריקני, וצימרין כפי הנראה נמצאת על הקו ישראל-ניו יורק לעיתים תכופות (לא ברור מתי נשאר לה זמן להיות סבתא...)
http://www.eliusa.org/home.htmמן הכתוב באתר אכן עולה כי העמותה נמצאת בקשר הדוק עם שירותי הרווחה (שירותי הרווחה מפנים אליה קליינטים חדשים, יד שוטפת יד).
מן האתר עולה כי, האגודה מתפרנסת בין השאר ממתן שירותי תרפיה (טיפולים רגשיים) לאוכלוסיות חלשות אשר פונות אליה באופן עצמאי או מופנות אליה מטעם שירותי הרווחה (שוב יד שוטפת יד). מעולם לא הוכח מדעית כי הטיפולים הללו עוזרים למשהו, אך העמותה (עפ"י מידע ממקור אחר) גובה כ 250 ש"ח על כל שעת "טיפול" או יעוץ, תעריף הדומה לתעריף של רופא מומחה פרטי.
2. עלות העסקתה של צימרין
באתר באנגלית יש תיאור פעילותה של צימרין עצמה.
http://www.eliusa.org/staff.htmבין השאר כתוב כי:
בנוסף לתפקידה כראש האגודה, היא אף מרצה לעיתים קרובות באוניברסיטה העברית, משמשת כיועצת למוסדות פיננסיים בנושא של עסקים משפחתיים, משמשת כחברת דירקטוריון קופת חולים.
בחסות ובמימון של לא ידוע מי (אולי בכספי המדינה, אולי בכספי העמותה) הגברת השתתפה בועידות וסמינרים בינלאומיים שהיא עצמה ארגנה כדי לקדם את יחסי הציבור שלה ב:
הולנד, צרפת, גרמניה, נורווגיה, אזרבייג'אן, סין, תורכיה, קנדה, אירלנד, צ'כיה, קפריסין, שוויץ, שיקאגו, ניו יורק, וושינגטון, הוואי....
בשנת 1996 נבחרה לכהן כ"אחראית מקצועית" של משלחת ישראל לאו"ם. בשנת 1997 פעלה כ"יועצת" במסגרת שיחות השלום הרב צדדיות במזרח התיכון.
פרסמה 4 ספרים ומספר לא מבוטל של מאמרים בכתבי עת מקצועיים.
עמותת אלי הוקמה בשנת 1979. כאמור לעיל, במהלך הזמן הזה צימרין עסקה במקביל בפעילויות אחרות שאינן קשורות ישירות לעמותה והמצריכות השקעת זמן לא קטנה. האם עלות שכר של 45,000 ש"ח בחדש היא למעשה עבור משרה חלקית?
3. רשימת תורמים ותומכים
רשימת תורמים מצויינת כאן, בתחתית הדף:
http://www.eliusa.org/news.htmhttp://www.eliusa.org/help.htmhttp://www.eliusa.org/ethiopia.htmhttp://www.eliusa.org/human_trafficing.htmתורמים נוספים:
The Bonim Atid Group of the New York UJA Federation, and The Jewish Federation of Greater Philadelphia.
The Jewish Federation of Greater Washington, The United Jewish Endowment Fund, and The United Jewish Federation of Greater Pittsburgh
רשימת תומכים בישראל מצויינת כאן,
http://www.eliusa.org/whatotherssay.htmביניהם:
מוטי ויטנר ממשרד הרווחה, השופט אהרון מלמד (בשנים 1956-1955 עבד במשרד הסעד), ויקטוריה לוי ראש עמותת ש"י יעוץ לילד ולמשפחה, יעל שלגי מהישוב מתן, ברכה ברגר מפנימית בית הילד.
4. מרכז החירום ופרויקט ה"בית הבטוח"
עפ"י הרשום באתר, ילד שוהה בממוצע מספר חדשים במרכז החירום ובמקרים קיצוניים כשאין מי שיקלוט אותו, גם שנה.מאחר ומרכז החירום אינו מיועד למגורים ארוכי טווח, לכן העמותה מתכננת להקים בעתיד הקרוב (אולי כבר הקימה), בסמוך למרכז החירום בת"א, מקום חדש אליו יישלחו הילדים ממרכז החירום. מקום זה המכונה "בית בטוח" ימוקם פיזית סמוך למרכז החירום.
ראה The Safe House
בלינק
http://www.eliusa.org/overview.htmמקום זה ייועד לילדים אשר הוחלט לגביהם כי אינם יכולים יותר להתגורר עם הוריהם משום שהוריהם "מסכנים" אותם. הילדים יתגוררו במקום זה לצמיתות. ההורים יוכלו לבוא לבקר את הילדים וישהו עימם במקום תחת פיקוח. המקום נקרא "בית בטוח" שזה בעצם שם מעודן למוסד לילדים. קרן משפחת ויטרבי (Viterbi Family Foundation ) היא חלוצת המימון של פרויקט זה, תרמה $50,000 .
5. המקרה של שושנה (Shoshana Dances it!)
בלינק הבא שלהם מתואר מקרה של ילדה המכונה שושנה שהתייתמה מהוריה בגיל 4.
http://www.eliusa.org/ethiopia.htmלדבריהם, הילדה התגלגלה ממשפחה אומנת אחת לשניה, עברה התעללויות ע"י המשפחות ולבסוף הגיעה למרכז החירום, שם התנהגה באופן בעייתי, הכתה ילדים, סירבה להיות ממושמעת וכו'. במרכז החירום נתנו לה תרופות כדי שהיא תירגע.
תרופות הרגעה הם נותנים לילדה קטנה עפ"י מרשם של הפסיכיאטר שלהם, כדי שיוכלו להשתלט עליה ולהגיד אחר כך שאצלם היא רגועה. תרופות הרגעה לילדים זו דרך אחרת לאמר "לא יודע איך להתמודד עם ילד מאתגר, אז נמצא פתרון קל, נאלף אותו בעזרת סמים". סמי הרגעה זה מרשם בדוק להרס בריאותו של הילד. מרבית תרופות ההרגעה פוגעות בלב ובכבד.
כמו כן, ביום ששי הזה במוסף ידיעות אחרונות התפרסמה כתבה על אשפוז כפוי מטעם משרד הרווחה של אנשים בעלי מוגבלויות במוסדות לכל ימי חייהם. חלק מן האנשים הללו רוצים להיות עצמאים ולגור בבית משלהם (במסגרת דיור מוגן למשל), אך עובדי הרווחה אינם מאפשרים זאת והאנשים הללו כלואים במוסד לכל ימי חייהם רק בשל מוגבלות כזו או אחרת.
http://www.shizav.com/page2.html