לשדרוג האתר למשך שבוע שלח את הכתוב באדום שדרג 33058 למספר 1315 עלות הודעה 10 ש"ח
    אתר המשחקים של טואול | הלבשת בובות | משחקי מרוצים | משחקי לחימה | לכל המשחקים | הוסף משחקים לאתרך
X
סגור
פורטל העסקים 2all בנה אתר חינם! אסטרולוגיה | העין השלישית צימרים מי החברים שלך? קיצור כתובות לוחות משחקים שלח דף זה לחבר צאט באתרך
לחץ כאן לפרסום אתרך בשורה זו :
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
| More
התנועה למען עתיד ילדינו
 
 

 
space

 
בזכות המשפחה האומנה - הכתבת יעל ברנובסקי  

פורסם ב6 באוקטובר 2007, 11:22

מספיק לקרוא את התגובות בכדי להבין מה זה אומנה ומה זה משרד הרווחה

 

 

תגובה ל 24 ו גם ל 25

המדינה משלמת החזרים בגין ההוצאות אולם ההחזר לעיתים קרובות משולם רק מספר חודשים לאחר שאתה משלם . כמו כן החזר ההוצאות אינו מכסה ריאלית את ההוצאות .
למרות כך נשים לוקחות ילדים לאומנה לפרנסה !! פקידות הסעד יודעות את זה אולם המדיניות היא שמצב זה עדיף על פני בית יתומים .

תנסה לדמיו לך ילד בבית כזה ממש כואב הלב .
אגב , אותה אישה שלוקחת ילד לאומנה אינה עוברת בדיקה והכשרה כלשהי .
פקידות הרווחה אמנם מפקחות על ילדי האומנה באמצעות פגישות עם הילדים וביקורים ,
אולם מיעוט כוח האדם והשחיקה של עובדות הרווחה גורמים למצבים לא נעימים לילדים .

מקרה הצחלה מידע אישי :
אח של אשתי שהוא נשוי מגדל ילד אומנה מגיל צעיר היום הילד בן 17 ואין ספק שפה הייתה הצלחה כבירה .

ישראל, חיפה

 

 

 

 

 

(29.09.07)

 

להמלצה על תגובה זו לחצו כאן

 

 

מסובך מאד - בכל המקרים שהכרתי

רצו ההורים המאמצים להחזיר את הילדים,זה היה קשה מידי עם מעט מאד הכוונה ותמיכה מהרשויות. תסכול גדול גם לילדים וגם למשפחות המאמצות. לכל הזוגות היו כוונות נפלאות ולב ענק לקלוט את הילדים,ציפו לקשיים אבל היה קשה מידי, חבל.

חברה טובה

 

 

 

 

 

(29.09.07)

 

להמלצה על תגובה זו לחצו כאן

 

שטויות - משרד הרווחה עושה את המוות למשפחות אומנה

צביעות

 

 

 

 

 

(29.09.07)

 

להמלצה על תגובה זו לחצו כאן

 

 

106 האומנה מנצלת את משפחות האומנה.

מתעללת ברגשותיהם .
לא מוכנה לכסות העלויות האמתיות של הידלים האלה.
רחמים על הילדים זה לא להיות אומנה .
זה להכריח את המדינה .
לטפל ביד קשה יותר בהורים המתעללים.
שיש להם זכויות יתר כהורים ביולוגיים.
למרות שהם ממשיכים להרוס בכול פגישה.
ולפעור חור בלב הילדים.
נמאס מהשקרים.
אתם לא צריכים משפחות אומנה .
אתם צריכים פריירים .
ושק חבטות. שיהיה לכם את מי להאשים.

שלא תעיזו לנסות ,  

 

ירושלים

 

 

 

(29.09.07)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

93. ואני שמעתי מאיזה חברה סיפורים מזעזעים

כרגע בת 19,הספיקה לעבור בשתי משפחות אומנות, היא ואחותה.. עצוב לדעת שלוקחים ילדים רק בגלל הכסף שמקבלים.. היא סיפרה על זוג שלקח אותה ואת אחותה, ולא קנה להן שום דבר מהכסף הזה שהיה מגיע להן.. הן הסתכלו על כמה נייר הן לוקחות שהן מקנחות את האף והתקמצנו על הדברים הכי קטנים.. אחרי כמה שנים עברו למשפחה אחרת לאחר שהבן של אותו זוג נעצר בחשד לאונס. והם עברו משפחה.. כל מה שקנו להן בשנתיים היה טרנינג אחד, ואת הכסף שהן היו אמורות לקבל,ההורים האלה חסכו כדי לשלם לבת שלהם על אוטו ואוניברסיטה.. לעזאזל.. לפעמים עדיף שישארו במעונות ולא ילכו למשפחות

 

2. בחייכם. מי אלו העובדות הסוציאליות??

בחורות צעירות אחרי צבא וטיול בחו"ל שלא ידעו מה ללמוד והלכו ללמוד עבודה סוציאלית. מחפשות ג`וב בשירות המדינה ולגדל את הילדים של עצמן בשקט. מה אתם מצפים מהן? שיהיו מאורות הדור? יש בודדות שונות. אבל רובן מחפשות לכסות את האחוריים של עצמן בעבודה כדי לשמור על הקביעות. די לנאיביות ולציפיות.

לא משנה מי

 

 

 

 

 

(29.09.07)

 

להמלצה על תגובה זו לחצו כאן

 

 

87. כל כל נכון

אני אם חד הורית שמאוד פעילה בקהילה ואני אישה שעובדת למייחתי בכבוד 3 פעמים נרתמתי למקרים ממש לא צודקים בהוצאת ילדים בעיקר למשפחות חד הוריות ואם אני באופן אישי לא ממינתי עו"ד ומכשירי הקלטה מי יודע מה היה קורה לאותם ילדים למי שיש כסף להגיע לבתי משפט לשכת הרווחה ננזפת ולא מתייעפת כן זה לשכת הרווחה גוף רקוב מהיסוד קוראים אל תשארו אדישים תבקשו כמה שיותר תחקירים על הגוף שנקרא לשכת הרווחה וככה תצילו יותר משפחות ובטוח אם הזמן נשלם פחות מיסים בגלל הגוף הרקוב הזה

חיפאית

 

 

 

 

 

(29.09.07)

 

להמלצה על תגובה זו לחצו כאן

 

 

86. משמשת כאם לילדים שהוצאו מביתם

אני משמשת מזה מספר שנים כאם בית במסגרת של משפחתונים בהם מתגוררים ילדים שרשויות הרווחה הוציאו מביתם בין אם בהסכמת ההורים ובין אם באמצעות צו בית משפט.
א. יש ילדים שזהו הסיכוי היחיד שלהם לחיים נורמטיביים. הם מגיעים מבתים שבהם ההורים אינם מתפקדים מסיבה זו או אחרת (הורים נרקומנים, ניצול מיני ועוד ועוד).
ב. לעיתים רשויות הרווחה מוציאות אותם מהבתים כאשר זה כבר כמעט מאוחר מידי עבורם וברור לכל שאם הילד היה מוצא מהבית בגיל צעיר יותר, מצבו היה טוב יותר.
ג. במקרים רבים מסתירים העובדים הסוציאלים את המצב האמיתי של הילד והאמת מתגלה מאוחר יותר.
ד. יש משפחות שלוקחות ילדים מהמסגרת שלנו לסופי שבוע, חופשות וחגים ובשפתנו הן נקראות "משפחות מארחות".
ה. מנסיוני במסגרת הזו, קשה מאוד למצוא משפחת אומנה לילדים. יש ילדים שהוחלט כבר כי הם זקוקים למשפחת אומנה אבל לא נמצאו משפחות אומנות עבורם.
ו. עבורי זוהי עבודה ואני מקבלת עבורה תשלום. התשלום זעום ואני מתביישת לציין אותו כאן. זו עבודה שמי שעובד בה אינו עושה זאת בגלל התשלום שכן, כאמור - זהו תשלום זעום לעומת ההשקעה ושעות העבודה שהן בעצם מסביב לשעון (הילדים מתגוררים במסגרת זו ואנו ממלאים את תפקיד ההורה בכל דבר ועניין במהלך שהותם אצלנו).

דפנה

 

 

 

 

 

(29.09.07)

 

להמלצה על תגובה זו לחצו כאן

 

0. רק לפני כמה שבועות קראתי על מקרה מזעזע... כדאי לכם לקרוא

אז כך, למיטב זכרוני: נהרגה בטעונה טראגית אמא גרושה לילדים קטנים (4 או 5 אם אני לא טועה).
האבא (שנשאר לאחר הגירושין בקשר עם ילדיו) רצה לקחת אותם אליו ולגדלם לבד. הגיוני, לא?
אז מסתבר שלא! באה מדינת ישראל הנאורה והחסודה, ובאמתלה מטופשת של מצבו הכלכלי של האב (שמן הסתם נאלץ קצת לשבת בבית ולשמור על חבורת ילדים קטנטנים שאיבדו את אמא שלהם, ואתם יכולים לדמיין לעצמכם באיזה מצב נפשי הם היו שרויים!), החליטה:
1.
להוציא את הילדים מחזקת האב
2.
להפרידם
3.
למסור אחד-אחד למוסדות/משפחות אומנות, וזה להזכירכם בעוד יש להם אבא חי ואוהב שמעוניין לטפל בהם!
אני לא יודעת איך המקרה הזה הסתיים בסוף, אבל נשאלות 3 שאלות פשוטות שאני אשמח עם מישהו יכול לענות עליהן:
1.
למה?
2.
למה????
3.
ועוד פעם, (לעזאזל!) למההההה?!
הרי לכל בר-דעת (שכנראה אין כאלה במשרד הרווחה) ברור שבמקום להשקיע זמן ואמצעים בלאמלל עוד יותר את הילדים המסכנים ולפזרם בין אנשים זרים, אפשר לתת את הכסף הזה לאב, ובכך לפתור לפחות חלקית את ה"בעיה" שבגללה הם מראש החליטו לקחת את הילדים?!
אני מניחה שלמשפחה הספציפת הזאת עוד היה מזל שסיפורם הגיע לתקשורת, אבל כמה משפחות אחרות עומדות חסרות אונים מול מפלצת חסרת לב ומרובת ראשים שקוראים לה שירותים סוציאליים?!
נכון, נכון שיש מקרים אמיתיים שהילדים נחשפים לסכנה ממשית בביתם של הורים אלימים שלא רוצים אותם, אבל אני מסכימה לחלוטין עם הטענה מ-25. הרבה יותר מידי פעמים קורה במדינה הזאת שכוונות "טובות" של אנשים טיפשים הורסות חיים. לפעמים הדרך הכי טובה לעזור למישהו, זה לעזוב אותו לנפשו.

אולגה

 

 

 

 

 

(29.09.07)

 

להמלצה על תגובה זו לחצו כאן

 

 

77. שירות למען הילד - גוף מושחת - סיפור אישי

לפני מספר שנים אימצנו ילד באמצעות שירות למען הילד, נאמר לנו במפורש שהילד לא חולה נפש. בדיעבד התברר ששיקרו לנו, ידעו שהילד עם פוטניצאל גבוה למחלת נפש. כעת הילד גדול - בגיל הנעורים, אנו בטיפולים וריצות של מטפלים ורופאים פסיכאטרים, ושום דבר לא מועיל. הנער מפגין אלימות פיזית בבית ומחוצה לו. לנער מספר תיקים במשטרה בנושא אלימות.
שירות למען הילד לא נקף אצבע ולא מוכן לסייע בדבר. השירות הפנה אותנו לאגף הרווחה של הרשות המקומית בה אנו מתגוררים. גם כאן מופגנת אוזלת יד ולא מוכנים לסייע בכלום. פניתי למספר עיתונאים , מבקר המדינה ושר העבודה והרווחה הקודם אורלב , אך אף אחד לא מוכן לטפל בפרה הקדושה ששמה שירות למען הילד.
בפנותי לפני מספר שנים לעובדת הסוצאלית משירות למען הילד אשר באמצעותה קיבלנו את הילד, צחקה לי בטלפון ואמרה שמבחינתה אגש לבית משפט ואבקש לא להיות הורה של הילד ולהעבירו לאחריות המדינה.

משה ,  

 

תל אביב

 

 

 

(29.09.07)

 

להמלצה על תגובה זו לחצו כאן

 

 

72. 59, 63, 67 אתם מתעלמים מנתון סטטיסטיט מובהק - ישראל מקום 1

זה זועק לשמים, משהו רקוב בממלכת דנמרק. דור שלם חי על עונש בפינה בכיתה ולא יצאו פסיכופטים.
תעשי לי טובה שושה, שמושה, קשושה, את חיה בבועה גדולה. תתחילי לראות מעבר לרדיוס מטר בו את חיה.

אני רואה מה קורה עם שירותי הרווחה, אני רואה איך אמהות כמוך "נשמות טובות" רצות לפקידת סעד (שמי יודע מה קורה אצלה בבית) ומתלוננות שהאמא "לא התייחסה לילדה בגינה כשהיא בכתה..."
את מטורפת ואנשים כמוך הורסים משפחות והורסים את המדינה.

מאחלת לך שפעם אחת, רק פעם אחת איזו "נשמה טובה" תתלונן עלייך כי הילד שלך הגיע מלוכלך לגן ואז תראי איזה מסכת יסורים תעברי, וזאת על חשבון משפחות מתעללות באמת, שמהן שירותי הרווחה פוחדים ולא עושים לגביהן דבר.

1 בעולם בהוצאת ילדים

 

 

 

 

 

(29.09.07)

 

להמלצה על תגובה זו לחצו כאן

 

 

63. 25: גם אתה מגמתי

כי להגיד "אין תחליף למשפחה ביולוגית" זו גם הגזמה וגורמת לנזק בלתי הפיך לחלק מהילדים שבמקרה שלהם המשפחה לא רק לא מתפקדת אלא פוגעת בהם קשות. אם יש מקרים לא מוצדקים יש להלחם בהם אבל לא עם הגזמות הפוכות. יש ועוד יש תחליף למשפחה הביולוגית כאשר זו לא לטובת הילד שלה.

אלי

 

 

 

 

 

(29.09.07)

 

להמלצה על תגובה זו לחצו כאן

 

62. כאחת שבאה מהמקום הזה אני רוצה שתדעו.....

שצריך לבדוק הייטב לאיזה מישפחה אומנת נילקח הילד! אני מגיל מאוד קטן נילקחת למישפחה אומנת שהיתעללה בי נפשית ופיזית! הם נתנו לי להבין שאני אפס ולא יוצלחית, יצאתי מביתם עם נזק נפשי בילתי הפיך! גם היום שהישתקמתי ואני בעצמי אמא, אני גוררת איתי צלקות שלא יגלידו עד יום מותי, לכן צריך לקחת בחשבון שלא כל מישפחה יכולה לשמש כמישפחה אומנת!

ילדת אומנה לשעבר. ,  

 

מזדהה עם תגובה 52

 

 

 

(29.09.07)

 

 

 

התקשורת מפרנסת את המנגנון

הה, עוד כתבה גדולה על התעללות.
נכון, יש הורים שפוגעים בילדיהם באופן קשה ביותר.
על זה שומעים בהרחבה, בחדשות, בעמודים ראשיים וכו`.
על מקרים של התעללות בפנימיות, על מקרים של ילדים שמתחננים לחזור הביתה, על פקידות סעד שמשקרות במצח נחושה, על חטיפת ילדים . על כל זה לא שומעים מילה

יעל ,  

 

תל אביב

 

 

 

(29.09.07)

 

להמלצה על תגובה זו לחצו כאן

 

 

51. את צודקת

אני אם חמממ הורית, בריאה בנפשי, לא מתעסקת בזנות, לא נרקומנית. עובדת, מפרנסת, אוהבת, מטפלת, דואגת לשני ילדיי. ילדי גירושים עם אבא אלים שנאלצתי להסכים שיראו אותו פעם בשבועיים אצלו בבית. הם כל פעם חוזרים משם לא רגועים. 8 חודשים האחרונים מעורבת פקידת סע"ד. היא אף פעם לא ראתה את הילדים, גם פסיכולגית בית ספרם אף פעם לא ישבה לשוחח איתם. יעוצת בית ספרם נתנה דו"ח שקרי על ילדיי. הייתי ב 4 ועידות הסמה. ברביעית משפחתי מימנה עו"ד פרטית. כרגע מדברים בשפה אחרת איתי. פקידת סעד הספציפית הוציאה השנה 5 ילדים ישר אל פנימיות טיפוליות. אחד ילד כיתה א` מאותו בית ספר שהילדים שלי לומדים בו. היא עושה מה שהיא רוצה כי אין אפשרות להעניש אותה על טעויותיה.
ילדים שלי נורמתיבים, עברו כמה דברים קשים בחיים - גירושים, פרדות, אלימות מאביהם שאנחנו גרים רחוק ממנו. מחנכת כיתתו של הגדול עוד רצתה לשכנע אותי בפגישה איתי כמה טוב לילד יהיה להיות בפנימיה טיפולית. ראיתם את הכתבה על הפנימיה בנס ציונה כמה היא "טובה". הילדים שלי סומנו כקרוב ל"פסיכופטים" ע"י אותה פקידת סע"ד ואותי כמקרה פסיכיאטרי כבד, יש לקחת בחשבון שהיא לא פסיכולוגית קלינית וגם לא פסיכיאטרית, עושה את עבודתה כמו במפעל - קו יצור- היא לא חושבת שהוצאת 5 ילדים לפנימיות טיפוליות בפחות משנה מאותו אזור, זה משהו חריג.
אני הייתי רוצה שכן יורידו את חסינות הפקידות/ פקידים סע"ד, ככה לפחות יחשבו פעמיים לפני שמחליטים הוצאה ילדים מבתיהם בצורה כה פזיזה.
עו"ס מפברקים הרבה פעמים את תוכן התיק ששולחים לבית משפט, כדי שהחלטה תצא לדרך לצדם כדי להוציא ילדים ישר אל פנימיות.בקשר למשפחות אומנה - הן מקבלות סכומים גדולים מהמדינה. חבל באמת שהסכומים האלו לא משומשים לטובת הציבור.
שמציינים שילד בן החמש אומר שהוא לא רוצה שיחזורו אותו הבייתה אל ההורים זה ממש ציני. ילד בגיל כזה לא מספיק גדול להביא את דעותיו ועו"ס יודעות את זה.

רחל ,  

 

מרכז

 

 

 

(29.09.07)

 

להמלצה על תגובה זו לחצו כאן

 



הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה | שלח לחבר | הדפסת רשומה | אין הפניות


רווחה שכולה היסטריה - כתבה  

פורסם ב6 באוקטובר 2007, 10:35

רווחה שכולה היסטריה
אסתר הרצוג יוצאת נגד רשויות הרווחה, שיצאו במתקפה חסרת רסן נגד שופטים ועיתונאים, שאינם אומרים אמן על כל בקשה להוצאת ילד ממשפחתו
19/2/2006 language=>changeClass();
מערכת הרווחה בהיסטריה. בכותרת של קידוש לבנה הודיעה מערכת הרווחה, באמצעות מרב דוד (מעריב, 13.2), כי היא יוצאת בקמפיין נגד בתי המשפט ובפרט נגד שופטים, שאינם מקבלים את חוות הדעת של פקידות הסעד. באתר "מחלקה ראשונה" התפרסם מאמר של דובר משרד הרווחה, נחום עידו ("זה הזמן לאתיקה", 26.1), ובו התקפה שלוחת רסן נגד התקשורת, אמהות ופעילי ציבור, וכן דברי שקר ולשון הרע (הוגשו תלונה למשטרה ותביעת דיבה).

הרקע להתנהלות ההיסטרית של צמרת משרד הרווחה היא כתבת תחקיר של איריס מיזן, שהתפרסמה בתוכניתו של עמנואל רוזן "זה הזמן" בערוץ 10, לפני כשבועיים. בכתבה נחשפה התנהגותו של משרד הרווחה, ובאופן מיוחד התנהלותה של רונית צור, פקידת הסעד הארצית, בסוגיית "תיאוריית הניכור ההורי" של ריצ`רד גארדנר (תיאוריה שעל בסיסה, כך נטען
< id=5 marginWidth=0 marginHeight=0 src="/cache/banners/newopenbanner.php?vnum=111&vpage=573&loc=5" frameBorder=0 width=0 scrolling=no height=0>
בכתבתה של מיזן, מאיימות פקידות סעד להוציא ילדים מאמהות המבקשות להגן עליהם מפגיעה פיזית ומינית של אבותיהם, והן מואשמות ב"הסתה הורית").

במאמרו מאשים עידו את רוזן במניפולטיביות, בהיעדר "אתיקה והגינות ציבורית ואישית", ואפילו בפשע נגד "מקצוע העיתונות". עידו מאשים את רוזן ואת העיתונות בכלל ב"שפלות ונבזות".
אסור לשופטים לשמוע מה רוצים ילדים
ההשתלחות של עידו בעיתונות די מובנת. לאורך 14 שנות מעורבותי בסוגיה של הוצאת ילדים מבתיהם, ראיתי פעם אחר פעם כיצד מצליחים הדובר והיועצים המשפטיים של משרד הרווחה לחסום כל פרסום, שעלול להתפרש כביקורת על מערכת הרווחה, והכל בשם "טובת הקטין".

מרב דוד פורשת בכתבתה את טענות אנשי הרווחה נגד שופטים "אשמים". תמונותיהם מוצגות, ללא שנזכר אף שם של הפוסלים אותם. אחת הפסולות היא השופטת ניצנה בן-דוד, שביקשה מילדה בת שבע להסביר לה "איפה היא רוצה לחיות - בפנימייה, או עם אמא שלה".

אסור לשופטים לשמוע מה רוצים ילדים. לעומת זאת, אברהם שיינפלד, נשיא בית המשפט לנוער לשעבר, עובד סוציאלי לשעבר, מקובל על ממסד הרווחה. ומה הפלא? הוא סיפק לפקידות הסעד אישור מיוחד להגיש את בקשותיהן לבית המשפט בתל-אביב, כדי לעקוף את השופטת שירלי נווה-דקל מבית המשפט לנוער בראשון-לציון.

היא נאשמת בכך ש"אינה מסוגלת להחליט בתיקים שבהם מדובר במקרה חירום". מדובר בהוצאת ילדים, ללא דיון משפטי וללא מתן הזדמנות להורים להתגונן ולהגן על ילדיהם מהחלטות שרירותיות של פקידות סעד.

אכן, כך ייעשה לפעילים חברתיים (כמו פרופ` סמדר לביא, שמעון תג`ורי וכמוני), לעיתונאים (כמו עמנואל רוזן), לשופטים (כמו נווה-דקל ובן-דוד), אשר מעזים לפעול ולהחליט בדרך שאינה לשביעות רצונה של
בדוח של מכון ברוקדייל על מערכת הרווחה בישראל בלינק הבא, במצגת פאואר פוינט, עמוד מס' 5:
http://brookdale-en1.pionet.com/files/PPT/Community_2000_handout.ppt

הם כותבים:

67% of the funds for child welfare services are centrally allocated to out-of-home care
These out-of-home services are provided to 5% of the children “at risk”

שפירושו, 67% מתקציב הרווחה הולך לטיפול במסגרת חוץ משפחתית, והוא מושקע באותם 5% ילדים המוגדרים כילדים בסיכון.
ובמילים אחרות, 67% מתקציב הרווחה הולך למשפחות אומנה ומוסדות. 67% !!!
זה מספר בלתי מתקבל על הדעת.
מתוך אותם 33% תוריד את המשכורות של פקידי הסעד וכל העובדים האחרים ותקבל סכום מזערי ביותר שהולך לעזרה למשפחות נזקקות או עזרה כספית לילדים ולמשפחות במסגרת הקהילה.

בלינק הבא יש מאמר על מצב העוני בישראל מטעם חברת מקדולנדס שנרתמה למאבק בעוני בישראל.
http://www.israelnewsagency.com/israelchildrenpoverty10030.html

במאמר כתוב כך:
"Despite the astronomical amount of money spent on child welfare, the situation continues to grow worse."

ובתרגום לעברית:
למרות סכומי העתק (סכומים אסטרונומיים כדבריו) המוזרמים למערך הרווחה בישראל, מצב העוני גובר והולך. המספר 67% מסביר מדוע.


בלינק הבא יש גם התייחסות למקרה שלך:
http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=1190&MenuID=735&ThreadID=1014018

למטה לינק לבלוג מפברואר השנה, על אב גרוש מרעננה שמתכוון לתבוע מהמדינה 10 מליון ש"ח בגין אפליה על רקע מיני. מתואר שם גם מקרה אחר של אמא שחטפה את הילד לאנגליה, האב נסע לאנגליה שם קיבל משמורת על הילד מבית משפט אנגלי, חזר איתו לארץ, אך בארץ בית המשפט הישראלי פסק שוב לטובת האם, והיא לקחה את הילד שוב לאנגליה.
יש לבלוג פתיח באנגלית שהוא ציטוט של הנשיא רונאלד רייגן:
" The nine most terrifying words in the English language are , 'I'm from the government and I 'm here to help'." Ronald Reagan.
ופירושו (עם התאמה לעברית):
"4 המילים המפחידות ביותר בשפה העברית הן: אני מהממשלה ובאתי לעזור..."
http://dad4justice.blogspot.com/2007/02/father-sues-government-for-10-million.html
1. אתר אל"י בארה"ב

לאל"י יש אתר באנגלית, באתר זה מידע רב יותר על פעילות האגודה מאשר באתר בעברית וזאת מן הסתם למטרת גיוס כספים. האגודה מתמקדת בגיוס כספים בעיקר מן הלובי היהודי האמריקני, וצימרין כפי הנראה נמצאת על הקו ישראל-ניו יורק לעיתים תכופות (לא ברור מתי נשאר לה זמן להיות סבתא...)
http://www.eliusa.org/home.htm

מן הכתוב באתר אכן עולה כי העמותה נמצאת בקשר הדוק עם שירותי הרווחה (שירותי הרווחה מפנים אליה קליינטים חדשים, יד שוטפת יד).
מן האתר עולה כי, האגודה מתפרנסת בין השאר ממתן שירותי תרפיה (טיפולים רגשיים) לאוכלוסיות חלשות אשר פונות אליה באופן עצמאי או מופנות אליה מטעם שירותי הרווחה (שוב יד שוטפת יד). מעולם לא הוכח מדעית כי הטיפולים הללו עוזרים למשהו, אך העמותה (עפ"י מידע ממקור אחר) גובה כ 250 ש"ח על כל שעת "טיפול" או יעוץ, תעריף הדומה לתעריף של רופא מומחה פרטי.

2. עלות העסקתה של צימרין

באתר באנגלית יש תיאור פעילותה של צימרין עצמה.
http://www.eliusa.org/staff.htm
בין השאר כתוב כי:
בנוסף לתפקידה כראש האגודה, היא אף מרצה לעיתים קרובות באוניברסיטה העברית, משמשת כיועצת למוסדות פיננסיים בנושא של עסקים משפחתיים, משמשת כחברת דירקטוריון קופת חולים.

בחסות ובמימון של לא ידוע מי (אולי בכספי המדינה, אולי בכספי העמותה) הגברת השתתפה בועידות וסמינרים בינלאומיים שהיא עצמה ארגנה כדי לקדם את יחסי הציבור שלה ב:
הולנד, צרפת, גרמניה, נורווגיה, אזרבייג'אן, סין, תורכיה, קנדה, אירלנד, צ'כיה, קפריסין, שוויץ, שיקאגו, ניו יורק, וושינגטון, הוואי....

בשנת 1996 נבחרה לכהן כ"אחראית מקצועית" של משלחת ישראל לאו"ם. בשנת 1997 פעלה כ"יועצת" במסגרת שיחות השלום הרב צדדיות במזרח התיכון.

פרסמה 4 ספרים ומספר לא מבוטל של מאמרים בכתבי עת מקצועיים.

עמותת אלי הוקמה בשנת 1979. כאמור לעיל, במהלך הזמן הזה צימרין עסקה במקביל בפעילויות אחרות שאינן קשורות ישירות לעמותה והמצריכות השקעת זמן לא קטנה. האם עלות שכר של 45,000 ש"ח בחדש היא למעשה עבור משרה חלקית?

3. רשימת תורמים ותומכים

רשימת תורמים מצויינת כאן, בתחתית הדף:
http://www.eliusa.org/news.htm
http://www.eliusa.org/help.htm
http://www.eliusa.org/ethiopia.htm
http://www.eliusa.org/human_trafficing.htm

תורמים נוספים:
The Bonim Atid Group of the New York UJA Federation, and The Jewish Federation of Greater Philadelphia.
The Jewish Federation of Greater Washington, The United Jewish Endowment Fund, and The United Jewish Federation of Greater Pittsburgh

רשימת תומכים בישראל מצויינת כאן,
http://www.eliusa.org/whatotherssay.htm
ביניהם:
מוטי ויטנר ממשרד הרווחה, השופט אהרון מלמד (בשנים 1956-1955 עבד במשרד הסעד), ויקטוריה לוי ראש עמותת ש"י יעוץ לילד ולמשפחה, יעל שלגי מהישוב מתן, ברכה ברגר מפנימית בית הילד.

4. מרכז החירום ופרויקט ה"בית הבטוח"

עפ"י הרשום באתר, ילד שוהה בממוצע מספר חדשים במרכז החירום ובמקרים קיצוניים כשאין מי שיקלוט אותו, גם שנה.מאחר ומרכז החירום אינו מיועד למגורים ארוכי טווח, לכן העמותה מתכננת להקים בעתיד הקרוב (אולי כבר הקימה), בסמוך למרכז החירום בת"א, מקום חדש אליו יישלחו הילדים ממרכז החירום. מקום זה המכונה "בית בטוח" ימוקם פיזית סמוך למרכז החירום.
ראה The Safe House
בלינק
http://www.eliusa.org/overview.htm
מקום זה ייועד לילדים אשר הוחלט לגביהם כי אינם יכולים יותר להתגורר עם הוריהם משום שהוריהם "מסכנים" אותם. הילדים יתגוררו במקום זה לצמיתות. ההורים יוכלו לבוא לבקר את הילדים וישהו עימם במקום תחת פיקוח. המקום נקרא "בית בטוח" שזה בעצם שם מעודן למוסד לילדים. קרן משפחת ויטרבי (Viterbi Family Foundation ) היא חלוצת המימון של פרויקט זה, תרמה $50,000 .

5. המקרה של שושנה (Shoshana Dances it!)

בלינק הבא שלהם מתואר מקרה של ילדה המכונה שושנה שהתייתמה מהוריה בגיל 4.
http://www.eliusa.org/ethiopia.htm
לדבריהם, הילדה התגלגלה ממשפחה אומנת אחת לשניה, עברה התעללויות ע"י המשפחות ולבסוף הגיעה למרכז החירום, שם התנהגה באופן בעייתי, הכתה ילדים, סירבה להיות ממושמעת וכו'. במרכז החירום נתנו לה תרופות כדי שהיא תירגע.

תרופות הרגעה הם נותנים לילדה קטנה עפ"י מרשם של הפסיכיאטר שלהם, כדי שיוכלו להשתלט עליה ולהגיד אחר כך שאצלם היא רגועה. תרופות הרגעה לילדים זו דרך אחרת לאמר "לא יודע איך להתמודד עם ילד מאתגר, אז נמצא פתרון קל, נאלף אותו בעזרת סמים". סמי הרגעה זה מרשם בדוק להרס בריאותו של הילד. מרבית תרופות ההרגעה פוגעות בלב ובכבד.

כמו כן, ביום ששי הזה במוסף ידיעות אחרונות התפרסמה כתבה על אשפוז כפוי מטעם משרד הרווחה של אנשים בעלי מוגבלויות במוסדות לכל ימי חייהם. חלק מן האנשים הללו רוצים להיות עצמאים ולגור בבית משלהם (במסגרת דיור מוגן למשל), אך עובדי הרווחה אינם מאפשרים זאת והאנשים הללו כלואים במוסד לכל ימי חייהם רק בשל מוגבלות כזו או אחרת.
http://www.shizav.com/page2.html

  כל הזכויות שמורות לבעלי האתר   
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים - www.2all.co.il