בניית אתרים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

הכי קול שיש

 
 
    דף הבית
    גוגו
    צור קשר
    הצביעו לנו
    מנועי חיפוש
    תמונות דרגון בול
    סאבלימינל
    מישחקי גמבוי להורדה
    מישחקי פוקימון מזויפים
    מישחקים להורדה
    סרטים
    100 בדיחות
    בחן את עצמך
    קודים לגוקו הקטן
    טפטים לפלפון
    כלום
    מתיחה
    מישפטי מורים
    צלם את הצמך
    מחשבון אהבה
    WWE
    האם אתה קוף
    מפות העולם
    מכוניות
    טרזן ואישתו
    איפו הכדור
    רוח רפאים
    תעתעוי רעיה
    בנות
    דמוית מבוב ספוג
    רקעים להורדה
    איך לצייר את...
    אנימציות בוב ספוג
    טרור בשטרות
    מטאור פוגע בכדור הארץ
    מישחקי ליטר פיטר להורדה
    מזה מעבד?
    קודים לGTA 5
    לבנות מישחק
    רדיו
    קיצורים למקלדת
    אורגמי
    1000 כניסתות
    מכבי חיפה
    פיפא להורדה
    מישחקי NBA להורדה
    GTA 1 2 להורדה
    מישחקי ספורט
    תחרות אתרים שלי
    איש שאני בניתי
    דמויות ליטר פיטר 2
    חיזר מחמד
    מדריך ליטר פיטר 2
    בובספוג הסרט
    הפיג'מות עונה 4
    מיתבקים במעצר
    צעצועי פוקימון
    טפטים ורקעים
    הפיג'מות דמויות
    סיפור סמילי
    מדריך ההישרדות של נד
    בדיחות
    סוגי כלבים
    כסף בובספוג
    טבלת צבעים
    הלעת קבצים
    לבוני אתרים
    גידול ביצים
    חיות
    כדורגל כוכבים
ראשית, מעבד DUAL CORE (כפול ליבה), הוא בעצם מעבד מרכזי המכיל בתוכו שתי יחידות עיבוד מרכזיות במקום רק אחת..(כמו במעבדים הישנים שלפני יציאת המעבד הזה). מעבד ה-DUAL CORE, בא לייעל את רמת העבודה והפרודקטיביות במערכות העדכניות של היום ע"י פיזור עומס העבודה של המערכת, ברמה סימטרית, על גבי שתי יחידות עיבוד במקום רק על אחת...(כמו שהיה עד עכשיו) לרוב קורה כי אנו מאוד מאמצים את מערכת המחשב (לדוגמא: הפעלת כל מיני תוכניות בבת אחת או אחת אחרי השנייה וכדומה.) הקיימת אצלנו ברמה כזאת שהמערכת הופכת פתאום להרבה פחות מגיבה ואנו נאלצים להמתין זמן לא מועט עד לביצוע הפעולה/פעולות שביקשנו...הסיטואציה הנ"ל מתרחשת עקב עומס על המעבד שנמצא באותו זמן בביצוע הוראות כלשהן ואינו יכול לעבור לביצוע ההוראות החדשות (שדרשנו) עד להשלמת הפעולות הנוכחיות... כעת, נסה לחשוב על הסיטואציה הפשוטה, אך הריאלית הבאה: אתה עובד על בסביבת הווינדוס ורוצה לסרוק את המחשב בתוכנת סריקה כלשהיא, לצרוב סרט ב-DVD, ולבצע עריכה של סרט כלשהוא..שים לב כי כל הפעולות הנ"ל דורשות תשומת לב רבה מהמעבד ועל כן נוצר מצב של עומס (מתורגם לזמן המתנה רב יותר מהצד שלנו) רב במצב של מעבד בעל ליבה אחת כאשר המעבד יחל בביצוע פעולה מסויימת, יאלץ להמתין לסיומה ורק אז להתחיל בפעולה הבאה.. עכשיו, תאר לעצמך את הסיטואציה הזאת עם מעבד בעל שתי יחידות עיבוד.. המעבד יחלק את עומס העבודה על גבי שתי יחידות העיבוד כלומר (נגיד) יחידת עיבוד אחת תטפל במלאכת הסריקה כאשר יחידת העיבוד השנייה תטפל בצריבה ופעולת העריכה..כלומר, כעת המערכת "נושמת" יותר מכיוון שהתבטל הצורך להמתין לביצוע הפעולות שדרשנו.. בנוסף, למעבדי ה-DUAL CORE ישנה היכולת להאיץ מאוד יישומים רבים המכילים תכונה מסויימת, ההופכת לסטנדרט תעשייתי. כל יישום במערכת מייצג כמות מסיבית של הוראות מיוחדות המיועדות לעיבוד ע"י המעבד המרכזי. כל ההוראות האלה מתחלקות לחלקים גדולים יותר, הנקראים סטים או רצפים, והם מייצגים את החלקים הממשיים של היישום הנשלחים לעיבוד ע"י המעבד. כעת, יש להבדיל בין שני סוגי יישומים: 1)כאלו המסוגלים להעביר אך ורק חלק אחד לביצוע כאשר החלק הבא ממתין למעבד עד שיסיים את החלק הקודם... 2)כאלו המסוגלים להעביר כמה חלקים, בו זמנית, לביצוע עבור המעבד... מעבדי ה-DUAL CORE, מסוגלים להאיץ את סוג מספר שתיים: * מעבד בעל יחידת עיבוד אחת מסוגל לקבל רק חלק אחד של היישום בכל פעם ורק לאחר שסיים את החלק הראשון הוא יעבור לחלק הבא וכן הלאה..(סוג מספר אחד) מכן ניתן להבין כי אינו מסוגל להאיץ את סוג מספר שתיים.. * מעבד כפול ליבה (DUAL CORE) מסוגל להאיץ את סוג מספר אחד ו...גם את סוג מספר שתיים! מדוע? המעבד מכיל שתי יחידות עיבוד שעובדות באופן בלתי תלוי אחת בשנייה כך שחלק אחד של התוכנה נשלח ליחידת העיבוד הראשונה וחלק נוסף נשלח ליחידת העיבוד השנייה...קצב עיבוד הנתונים עלה משמעותית! לסיכום, המטרה הכללית של מעבדי ה-DUAL CORE הוא לאפשר לנו לבצע יותר עבודה בפחות זמן...
 
 
הצצה אל 64 ביט<BR><span dir=ltr>Athlon 64 3200+</span> בביקורת
 

בעשור וחצי הראשונים של מחשוב נפוץ, מעבדי 16 ביט היו הלב של כל המחשבים, החל מהמחשב האישי של IBM בשנת 1979 ועד ההשקה של מעבד 32 ביט הראשון בשנת 1985. במשך התקופה הזו צרכנים עבדו על ממשק MS-DOS ונהנו ממשחקים פשוטים כמו Pong.

ההשקה של מעבדי 32 ביט הייתה נקודת דרך משמעותית בשינוי ארכיטקטורת מעבדים. הטכולוגיה החדשה הגדילה באופן משמעותי את כמות הזכרון אליו המעבד יכול לגשת וכמות המידע אותו הוא יכול לעבד בכל מחזור שעון. הדבר אפשר לשוק התוכנה להתפתח לכיוונים חדשים וליצור יישומים גם הרבה יותר מהירים וגם הרבה יותר מתקדמים, כדוגמת מערכת ההפעלה Windows 95/98, Windows NT ולבסוף Windows 2000. בכדי להכנס קצת לפרופורציות, ההשקה של מעבדי 32 ביט בשנת 1985 והמעבר אל 32 ביט לא היו קלים. למרות ההשקה המוצלחת והמעבר הכללי אל 32 ביט הרבה משתמשים המשיכו להריץ יישומי 16 ביט עוד כעשור עד לשנת 1995, השנה בה מערכת ההפעלה Windows 95 יצאה לאויר העולם וסיפקה תמיכה ממשית אך חלקית ב-32 ביט. מערכת ההפעלה הראשונה אשר הציגה תמיכה מלאה ב-32 ביט הוצגה 17 שנה אחרי יציאת מעבד 32 ביט הראשון (Windows XP). כפי שאנו רואים, חוסר התמיכה ב-32 ביט בשוק התוכנה הבייתית הוא זה שתרם להצלחה הפושרת ולהתאקלמות האיטית מאוד של 32 ביט בזמנו. אל לנו לשכוח שבשוק המקצועי המצב היה הרבה יותר טוב שכן Microsoft הציגו כבר בשנת 1993 את מערכת ההפעלה NT שכללה תמיכה מלאה ב-32 ביט אך היא לא הייתה מיועדת לשוק הבייתי ועקב כך לא ידידותית למשתמש.

מעבדי 64 ביט הם לא לגמרי חדשים ואינם מהווים פריצת דרך לתקופה זו. מעבדי 64 ביט קיימים כבר קצת יותר מעשור וראשית השימוש המאסיבי במעבדים אלו החל בתוך לב ליבן של מערכות מחשוב חזקות אשר הופעלו בעזרת מערכות ההפעלה UNIX. מספר חברות עוסקות היום בייצור ופיתוח מעבדי 64 ביט אך רובם ככולם מיועדים לשוק המחשוב המקצועי כגון חישובי מסד נתונים ענקיים, שרתי אינטרנט גדולים ותוכנות נוספות הדורשות כח עיבוד רב. למרות ששוק החומרה המקצועית מפותח מאוד כיום הן מבחינת חומרה והן מבחינת מערכות הפעלה תואמות (Unix/Linux) הדגש שניתן לשוק הבייתי הוא מזערי וכמעט לא קיים. 'כמעט' לא קיים כיוון שבעבר היו חברות שבכל זאת ניסו לפנות לשוק הבייתי והרחב עם 64 ביט והבולטת ביניהם הייתה אולי Nintendo עם קונסולת המשחקים Nintendo 64.
בתקופה האחרונה, עם יציאת מעבדי 64 ביט מבית AMD לשוק הבייתי, חל מהפך בשוק המחשבים וניתן דגש רב יותר על המחשבים האישיים ועל השוק הפרטי בכלליות.

אבל נתקדם צעד צעד, ראשית כל, מעבד 64 ביט הראשון יצא בשנת 1992 מבית Digital Equipment Corporation ושמו היה Alpha; במהרה החברות המתחרות, Hewlett-Packard, IBM ו-Sun Microsystems הציגו מעבדים מתחרים משלהם והעלו את  שוק המחשוב המקצועי ל-64 ביט.

למרות זאת, המהומה התקשורתית סביב מעבדים אלו החלה קצת אחרי כניסתם לשוק, בשלהי ההכרזה הראשונה של אינטל על שיתוף הפעולה עם Hewlett-Packard בשנת 1994. בזמנו, Hewlett-Packard ואינטל חברו יחדיו כדי לעבוד על טכנולוגיה חדשה ומרעננת בשוק המעבדים, ולמרות שההכרזה הרשמית יצאה רק בשנת 1994 הרעיון החל להתגבש הרבה לפני. הפרי של שיתוף הפעולה הזה יצא לאויר העולם רק בשנת 2000 בדמות מעבדי ה-Itanium, מעבדים אשר היו בעלי 325 מיליון טרנזיסטורים וטכנולוגית עיבוד של 64 ביט.
מעבדים אלו היו מיועדים לשוק המחשוב המקצועי והיוו צעד חשוב בהתפתחות ארכיטקטורות מעבדים שכן הם כללו בתוכם סט פקודות חדש לגמרי הנועד להחליף את ה-x86, פרי הפיתוח של שיתוף הפעולה אינטל-HP, בשם IA-64, עליו מתבססים כל מעבדי 64 ביט העתידיים של אינטל.

ראשית כל IA-64, x86, x86-64 וכו'... זהו בעצם ISA (Instruction Set Architecture) כלומר סט פקודות הנמצא בלב ליבו של המעבד אשר נועד להפעיל אותו. כפי שניחשתם כבר, סט הפקודות IA-64 נוצר לעיבוד 64 ביט בדיוק כמו שסט הפקודות IA-32 (x86) נוצר לעיבוד 32 ביט ומטה, והוא אינו המשך או תוצאה של הסט x86 הישן והטוב אשר גם הוא הומצא על ידי אינטל. באופן כללי סט הפקודות ש-AMD משתמשים בו הוא x86-64 והוא בעצם הרחבה לסט הפקודות הישן x86-32 שהוא הנפוץ ביותר כיום, אפשר להגיד אפילו שולט ללא עוררין. ההבדל בין סט הפקודות החדש, IA-64, לסט הישן-משודרג x86-64 הוא שכאשר רוצים להתאים תוכנה ל x86-64 צריך להשקיע מעט מאוד זמן, את רוב העבודה הקומפיילר יבצע ברגע שמקמפלים מחדש את קוד המקור שבנוי ב-x86 עבור x86-64.
לעומת זאת התאמת תוכנה קיימת על פלטפורמת x86 לפלטפורמת IA-64 דורשת את כל הכתיבה שלה מחדש.

התאימות של x86-64 ל-x86 הקיים היא היתרון הבולט ביותר במעבדי 64 ביט של AMD, למרות שאולי לטווח הרחוק יתברר שזה בעצם החיסרון הכי גדול שלהם כי זה מנע מ-AMD את הצורך לעבור לפלטפורמה חדשה ונקייה יותר אשר אינה סוחבת עקרונות תכנון לפני 25 שנה.
באופן כללי, כאשר משווים מעבד בודד, IA-64 הוא סט פקודות הרבה יותר חזק מאשר x86-64 ובאופן משמעותי; נקודת התורפה של ה IA-64 טמונה בכך שאינטל התעקשו להמשיך להשתמש בבאס העתיק שנמצא בשימוש מאז הפנטיום הראשון (AGTL).
לעומת זאת, AMD פנו לבאס חדש אבל עם סט פקודות משודרג ויחסית לא מהפכני, הבאס הוא שנותן להם את היתרון כאשר מרכיבים מערכות עם מספר מעבדים אבל הוא איננו יתרון משמעותי ל PC בשלב זה (עד שיתחילו לשלב מספר ליבות בתוך מעבד בודד).
 
 
 
 

על מנת באמת להבין מה ההבדל בין 32 ל-64 ביט עלינו קודם להבין מה שני המושגים האלה אומרים.
ראשית כל כאשר מדברים על 64 או 32 ביט מדברים אך ורק על מספרים שלמים, במספרים צפים משתמשים מזמן ב-80 ביט אך לא ניכנס לזה.
מעבד 64 ביט הוא מעבד בעל גודל מילה (יחידת מידע) של 64 ביטים כאשר ארכיטקטורה בעלת 64 ביטים מספקת ביצועים גבוהים יותר מזו של 32 ביט כיוון שהיא מסוגלת לטפל בכמות כפולה של ביטים כל מחזור שעון. בזמן שמגהרצים וג'יגהרצים מודדים כמה מחזורים המעבד יכול לבצע בשניה, ביט (8, 16, 32, 64 וכו'...) מציין איזה גודל פעולה ניתן לבצע כל מחזור.
לדוגמא, בשביל לבצע פעולות מתמטיות על מספרים של 64 ביט באמצעות מעבד 32 ביט צריך משהו בסביבות הארבעה מחזורים לכל פעולה, מעבד 64 ביט יעשה את כל הפעולה במחזור אחד.
מעבר למהירות הביצוע יש גם עוד כמה מאפיינים חשובים:
• ארכיטקטורת 64 ביט מסוגלת לטפל בהרבה יותר זכרון ומשתנים
• מעבד 64 ביט מסוגל להתמודד עם 64^2 = 18446744073709551616 יחידות בסיסיות ואילו מעבד 32 ביט מסוגל להתמודד רק עם 32^2=4294967296 יחידות בסיסיות
• 64 ביט מאפשר להכיל פיזית יותר מ-4GB זכרון, דבר אשר מוגבל אצל 32 ביט*

*יש מעבדי 32 ביט כמו ה-Xeon של אינטל שמסוגל להשתמש ביותר מ-4GB זיכרון. המגבלה היא לסיגמנטים של 4GB אבל זה הרבה פחות יעיל וגמיש ממעבד שמטפל בצורה טבעית בהרבה זיכרון. בשביל לגשת לזיכרון הגדול יותר מ-4GB ה-Xeon זקוק לשני מחזורי גישה לזיכרון (וכל מחזור גישה לזיכרון זה באיזור ה-20 מחזורי שעון של המעבד) כך שזה ממש לא יעיל.

כמו שכבר נאמר, מעבד ה-Itanium, בעל שם הקוד המקורי Merced, היה המעבד הראשון אשר עשה שימוש ב-IA-64 והיה מסוגל לעבד 64 ביט אך למרות כל ההבטחות הוא היה כשלון. במקום מעבד פשוט, זול, סופר מהיר ובעל טכנולוגיה חדשה אינטל קיבלו מעבד סופר יקר (עלות הפיתוח הסתכמה בכ-2 מילארד דולר) ומסובך המסוגל לעבד כמות גדולה של מידע לכל מחזור שעון אך לא במהירות לה הם ציפו, כאשר גם התאימות לאחור הייתה מפוקפקת ולוקה בהרבה מאוד חסר. מאז אינטל השתפרו מאוד עם מעבד ה-Itanium 2 אך כמו שאומרים הכל יחסי, ולאחרונה התהפכו היוצרות.

לעומת אינטל, AMD התאזרו בסבלנות ובשקט שקדו על פיתוח תשובה מצידם אשר יצאה לאויר העולם בתחילת שנת 2003 בדמות מעבד מהפכני בשם Opteron, בעל שם הקוד Sledgehammer. בדיוק כמו ה-Itanium מעבד ה-Opteron מיועד לשרתים ומכיל בתוכו, כפי שכבר נאמר, את סט הפקודות המשודרג x86-64 מה שאומר שהמעבד תואם לחלוטין ל-32 ביט בנוסף לתמיכה מלאה ב-64 ביט בניגוד ל-IA-64 "החדש" של אינטל. מעבד ה-Opteron שיצא הפר לחלוטין את מאזן הכוחות לטובת AMD וזעזע את אינטל.

בסוף שנת 2003 שיחררה AMD גרסא שונה "ומשודרגת" של מעבדי ה-Opteron אשר נועדו להביא את מהפכת ה-64 ביט אל השוק הבייתי והכללי. הגרסא החדשה של ה-Opteron באה בדמות מעבד Athlon FX, הגרסא החזקה, וה-Athlon 64, הגרסא החלשה והתקציבית יותר.
התגובות הראשונות למעבדים אלו היו פושרות אך לולא הדבר זעזע את השוק בכלליות ואת אינטל בפרט בהצלחתו לא הייתי כותב שורות אלו. המעבדים החדשים היוו מהפכה כללית בתחום המחשוב הבייתי ונתנו לו עוד כמה אופקים אליהם הוא יכול לשאוף, שכן המעבדים החדשים לא רק מציגים תמיכה מלאה ב-64 ביט אלא גם תאימות מדהימה לטכנולוגיה הקודמת (32, 16 ו-8 ביט), אותה מספק סט הפקודות המשודרג x86-64 בו AMD בחרו להשתמש. המצב אשר נוצר הוא שהמעבדים החדשים לא רק מראים ביצועים אשר עולים ברמתם על זו של המתחרים אלא גם מספקים תמיכה עתידית לטכנולוגיה מתפתחת וכמה טכנולוגיות מהפכניות משלהם, דבר אשר מבטיח ל-AMD שליטה בשוק לתקופת זמן לא קטנה הן מבחינת התמיכה והן מבחינת הקידמה.

המצב הנוכחי בשוק הוא שלאינטל אין ממש תשובה ל-AMD ולא רק בגלל שהיא מתעקשת להשתמש בסט הפקודות החדש IA-64 אשר לוקה בחסר בתאימותו לאחור בטכנולוגיות ישנות יותר. מעבר לכך, המעבד היחיד של אינטל אשר תומך ב-64 ביט הוא מעבד ה-Itanium אשר בבירור לא נועד לשוק הבייתי וצריך להתמודד בזירת המחשוב המקצועי עם מתחרה קשוח לא פחות, ה-Opteron מבית AMD.
כל ההתפתחות המביכה של אינטל בשוק נובעת עקב העמדה אותה היא נקטה לפני זמן מה האומרת כי לשוק הבייתי אין כל דרישה ל-64 ביט ולכן לא שווה להשקיע בפיתוחה וייצורה של טכנולוגיה זו. עמדה זו התבררה כלא נכונה עם יציאתם של המעבדים החדשים של AMD מה שגרם לאינטל במהרה לשנות את עמדתה לפני זמן קצר ולצאת בהצהרה שבשלב כזה או אחר גם היא תציעה תמיכה של 64 ביט במעבדיה, מתי היא השאלה אשר מעסיקה אותנו כעת.

עם יציאת ליבת ה-Prescott למעבדי Pentium 4 החודש צצו להם שמועות רבות ברחבי העולם אשר גורסות כי אינטל שילבה במעבדים אלו את סט הפקודות x86-64 ואת התמיכה ב-64 ביט אך בצורה פאסיבית. כמו כן גם ישנן שמועות הגורסות שהליבה הבאה מבית אינטל, ה-Tejas, תשלב את התמיכה ב-64 ביט, אך דבר כזה נראה מועט מדי, מאוחר מדי. זאת לנוכח העובדה שהתאימות לאחור של סט הפקודות של אינטל לוקה בחסר, במידה והיא תשתמש ב-IA-64, או לא מוכחת, במידה והיא תשתמש בטכנולוגיה שונה או חדשה מזאת של AMD.
מעבר לכך הצלחתה של AMD לא רק ב-64 ביט הנוכחי אלא, בעיקר, בטכנולוגית הנלוות למעבדים החדשים שלה יכולה בהחלט להאפיל על כל התקדמות או טכנולוגיה חדשה מצד אינטל.

מצד שני טענותיה של אינטל יכולות להיות נכונות שכן מערכת הפעלה התומכת במלואה ב-64 ביט נראה רק, כנראה, ב-2006 עם שחרור היורש של Windows XP, ה-Longhorn. כרגע בשוק חלה התעוררות מסויימת לנושא, עם שחרור גרסאת הבטא של Windows XP לשוק הרחב המיועדת למעבדי 64 ביט של AMD והמשחק החדש של Crytek אשר נמצא בפיתוח ומכיל בתוכו תמיכה ב-64 ביט, Far Cry. אז אחרי הכל אולי מהפכת 64 ביט מתקרבת אלינו בצעדי ענק ומוקדם יותר ממה שציפינו, השאלה היא מי תהיה שם כדי להנות מפירותיה.

 
 
מלבד התמיכה ב-64 ביט AMD מציעים עוד מספר טכנולוגיות במעבדים החדשים אשר נועדו לשפר את הביצועים. הטכנולוגיה הכי מהפכנית היא ה-HyperTransport, טכנולוגיה אשר מאפשרת תקשורת מהירה בין כל השבבים במערכת.
במקור הטכנולוגיה פותחה על ידי AMD, תחת השם Lightning Data Transport (LDT), כמערכת קלט-פלט (input-output I/O) חדשה ומשופרת אשר יועדה למערכות מרובות מעבדים. טכנולוגית ה-HyperTransport אמורה הייתה להחליף את באס ה-PCI הקיים ואמורה הייתה להיות מהירה פי 24 ממנו. אך בשלב כזה או אחר AMD זנחו את הרעיון וייעדו את הטכנולוגיה למשהו טיפה שונה.
היום הטכנולוגיה מספקת חיבור זול לכל הרכיבים בלוח עקב העובדה שהיא משתמשת בפחות פינים ביחס לטכנולוגיות דומות, מה שמוזיל את עלות הייצור של הלוח. כמו כן הטכנולגיה מספקת רוחב פס גבוה וחיבור הרבה יותר מהיר בין כל רכיבי המערכת עקב זמן האחזור (Latency) הנמוך שלה מה שכמובן משפר את הביצועים ואת התקשורת בין כל הרכיבים בלוח.
הטכנולוגיה היא בעלת תאימות מלאה לכל תוכנה ומערכת הפעלה נוכחית בלי שום צורך בשדרוג כזה או אחר – Plug & Play במיטבו.
הטכנולוגיה מיושמת בכל לוח המיועד למעבדי ה-Hammer החדשים, הן בלוחות לתחום המקצועי והן בלוחות לתחום הבייתי.
טכנולוגיה נוספת ומשמעותית אשר מיושמת במעבדי ה-Hammer החדשים היא בקר זכרון מובנה אשר מקפיץ את ביצועי הזכרון בעשרות אחוזים. הבקר תוכנן כך שיקטין את צוואר הבקבוק הקיים במערכות המחשבים של היום בין המעבד לזכרון. הבקר והזכרון המטמון בעצם ממוקמים קרוב מאוד אל ליבת המעבד מה שמקטין משמעותית את הזמן שלוקח למידע להגיע מהזיכרון אל המעבד ובכך מקטין את הפגיעה של החטאת זכרון מטמון (cache miss).
החטאת זכרון מטמון זהו בעצם מצב בו המעבד מבקש מידע מהזכרון המטמון והמידע אותו הוא ביקש לא נמצא בו באותו הזמן, המעבד צריך להמתין לזכרון המטמון שיאתר את המידע המבוקש מהזיכרון הראשי - פעולה אשר לוקחת יחסית המון זמן.
חשוב לציין את כל עניין הזכרון הדו-ערוצי אשר מיושם גם במעבדים החדשים, למרות שלא בכולם. גם במעבדים אלו, בדיוק כמו בדור הקודם, ה-AMD, AthlonXP יישמו את טכנולוגיית הזכרון הדו-ערוצי אשר מספקת רוחב פס של 128 ביט ומקפצה נאה לביצועים. הטכנולוגיה ייושמה במעבדי ה-Opteron וה-Athlon FX אך לא ב-Athlon 64, כנראה בכדי לתת לשוק הגבוה תוספת ביצועים וייחוד שכן זהו ההבדל היחיד בטכנולוגיות בין הסדרות, מלבד התמיכה בזכרונות ECC ו-Registered.
זכרון דו-ערוצי מספק, כפי שכבר נאמר, רוחב פס של 144 ביט (128 + 16 לזכרונות ECC) לסדרה של ה-Opteron/FX מה שמסתכם ברוחב פס של 6.4GB לשניה, ורוחב פס של 64 ביט לסדרת ה-Athlon 64 מה שמסתכם ברוחב פס של 3.2GB לשניה. הנקודה המענינת פה שהזכרון הדו-ערוצי כמעט ולא הועיל לסדרת המעבדים הקודמת של AMD, ה-Athlon XP, עקב העובדה שרוב המעבדים עשו שימוש בבאס נמוך, ואילו במעבדים החדשים השיפור עם הזכרון הדו-ערוצי הוא הרבה יותר משמעותי ומורגש.
במערכות מרובות מעבדים (מעבדי Opteron) רוחב הפס אשר ניתן לזכרון הוא כפול או מרובע (במערכת של 2 מעבדים הוא כפול ובמערכת של 4 מעבדים הוא מרובע, וכן הלאה) בגלל שלכל מעבד יש בקר זכרון משלו מה שמגדיל את רוחב הפס הניתן לזכרון. במעבדי אינטל הבקר הוא משותף לכל המעבדים והוא נמצא בתוך ערכת השבבים מה שאומר, לדוגמא, ששני מעבדי Xeon יספקו ביצועים של כ-150 אחוז בעוד שני מעבדי אופטרון יספקו ביצועים של כ-195 אחוז בהשוואה למערכת בעלת מעבד אחד. פער הביצועים בין מערכות אינטל ו-AMD גודל ככל שיש יותר מעבדים, כי אחרי הכל יותר מעבדים = יותר בקרי זכרון בעוד במערכות אינטל הבקר משותף לכל המעבדים.
עוד נקודה חשובה היא שבמעבדי Opteron זמן האחזור (Latency) לזכרון הראשי הוא נמוך משמעותית מה שנותן תוספת נכבדה לביצועי הזכרון.
עוד טכנולוגיה מענינת במעבדים החדשים של AMD (זה פשוט לא נגמר!), אשר לאו דווקא קורצת לשוק הבייתי אלא יותר לשוק הניידים, טכנולוגיה בשם Cool & Quiet, ובתרגום חופשי - קר ושקט. מה ש-AMD בעצם אפשרו למעבד שלהם הוא להוריד את המהירות כאשר היא אינה מתבקשת. כאשר כוחו של המעבד אינו מנוצל הוא פשוט מוריד את מהירותו בהתאם לחוסר השימוש בו על מנת לחסוך בצריכת החשמל ובפליטת החום.
החשיבה של AMD היא נכונה ופרקטית, הרי רוב הזמן מרבית מכוח העיבוד של המעבד אינו מנוצל ואפילו יתרה על כך, אחוזים בודדים מכוח העיבוד של המעבד מנוצל רוב הזמן שכן מרבית העבודה של המשתמשים הבייתים נעשית במערכת ההפעלה וכמעט אינה דורשת כוח עיבוד. דבר זה חוסך בצריכת החשמל של המעבד ומאפשר למשתמשים להתקין קירור יותר שקט ואפילו במצבים מסויימים יותר פאסיבי על המעבד.
לצערנו ולצער AMD טכנולוגיה זו מקבלת התייחסות פושרת מאוד מצד ייצרני לוחות האם וכרגע אינה נתמכת ברוב לוחות האם וגם בלוח שבו נבדק המעבד בביקורת זו (Gigabyte K8VT800Pro). מה שיכול לשפוך אור על כל העניין הוא שעדכון BIOS פשוט יתן ללוח האם תמיכה בטכנולוגיה זו, כך שאם קניתם לוח ואין לכם את התמיכה ב-Cool & Quiet אז לא הכל אבוד!
המעבד הראשון בסדרת ה-Athlon 64 הוא 3000+ והוא פועל במהירות 2GHz, בעל באס של 200MHz, מכפלה של x10 ו-512KB זכרון מטמון מרמה שניה. המעבד השני בסדרת ה-64 של AMD הוא סיפור די זהה אך עדיין שונה במקצת. המעבד השני בסדרה גם הוא בעל מאפיינים זהים לאלו של ה-3000+ אך ההבדל הוא בזכרון המטמון אשר הוגדל ל-1MB וסווג כ-3200+ למרות שהוא יצא ראשון לשוק. כפי ששמתם לב ההבדל ביניהם הוא בתוספת של 512KB לזכרון המטמון בלבד מה שנותן לו תוספת נכבדה למדי של ביצועים, וזאת על פי AMD.
לא מכבר AMD שיחררה עוד מעבד לסדרת ה-64 במהירות +3400, והשונה בו מהמעבד האחרון בסדרה הוא הגדלת המכפלה ל-x11, מה שנותן לו 2.2GHz.
בביקורת זו נבקר את מעבד ה-Athlon 64, במהירות +3200, ובחרנו דווקא את מעבדי ה-Athlon 64 כיוון שמעבדים אלו כמעט וזהים לאחיהם הגדולים, ה-Opteron וה-Athlon FX, גם פיזית וגם טכנולוגית. ההבדל היחיד בטכנולוגיה הוא זה שפורט לעיל, התמיכה בזכרון דו-ערוצי, ופיזית מספר הפינים, 754 ב-64 לעומת 940 ב-Opteron/FX.
כמו כן, מעבדים אלו קורצים הרבה יותר אל השוק הבינוני מאשר מעבדי ה-Atlhon FX אשר יקרים בצורה מוגזמת ועכב כך אינם כה נפוצים. עוד נקודה היא שמבחר הלוחות למעבדי Athlon 64 הוא הרבה יותר אקזוטי ורחב.
להלן טבלה המתארת את ההבדלים בין המעבדים: 

הטבלה לקוחה מהאתר AMDMB
 

המעבד אשר קיבלנו לביקורת, כפי שכבר נאמר, הוא ה-Athlon 64 3200 - הראשון למשפחת מעבדי 64 הביתיים של AMD, המחליפה את דור AthlonXP שליווה אותנו בשנים האחרונות וכעת יוצא לפנסיה.

כפי שאנו רואים מהתמונות, AMD התקינו על המעבד מעין היטסינק פאסיבי הנקרא Heat Spreader אשר מגן על המעבד ותורם לפיזור החום ולהולכה טרמית טובה יותר, דבר שאינטל עושים עם מעבדי הפנטיום כבר זמן רב.
את מה שמסתתר מתחת לסינק זה אנו נוכל לראות (מבלי לפרק את המעבד שלנו) במעבד Athlon64 המיועד לשוק הניידים, כיוון שהוא מגיע ללא סינק זה.

שימו לב לכך שהתמונה הראשונה, הלקוחה מהאתר THG, היא של מעבד 3000+ בעל זכרון מטמון של 1MB, גרסא מיוחדת הנועדה כנראה למחשבים ניידים בלבד.

754 הפינים של המעבד

המעבד אותו בחנו בא עם הסטפינג CAAMC 0339WPM, ולמרות שכרגע אין מידע מפורט אודות גרסאות הייצור השונות בכל זאת נוכל ללמוד כמה דברים ממה שכתוב עליו.
שלוש האותיות הראשונות מסמלות את סוג המעבד (האות A מסמלת Athlon64 והאותיות DA מסמלות Desktop, כלומר מעבד למחשבים אישיים) והמספר שלאחריהן מסמל את הדגם. גם לאותיות שלאחר מכן ישנה משמעות מיוחדת: האות A מסמלת את תצורת המעבד (754 פינים), האות E את מתח ההפעלה שלו (1.5V), האות P את טמפרטורת הסביבה [המארז] המקסימלית המומלצת לעבודה עם המעבד (70 מעלות), המספר 5 מסמל את גודל זכרון המטמון של המעבד (1Mb) והאותיות AP הן הקוד שמתאר את המוצר לצרכי זיהוי של משווקים. את כל הנתונים הללו תוכלו למצוא במסמך שפרסמה AMD אודות המעבדים החדשים שלה.
אין לנו מידע רב לגבי השורה הבאה המכילה את הסטפינג של המעבד (CAAMC) אך בכל זאת נוכל ללמוד ממנה כי המעבד יוצר בשלהי שנת 2003, ליתר דיוק בשבוע ה-39 של שנה זו (0339).

קצת על האריזה

המעבד בא באריזת פלסטיק סטנדרטית ואופיינית למעבדי AMD, אריזת Retail לכל דבר עשויה מפלסטיק המגינה על המעבד מפני פגיעה.

ביחד עם המעבד אנו מקבלים בתוך החבילה גוף קירור סטנדרטי ודיי מאסיבי אשר במשך כל זמן השימוש החזיק את המעבד בסביבות ה-40 מעלות צלזיוס – טמפרטורה נמוכה, וזאת בהתחשב גם באזור החם בו המערכת שהתה וגם בכך שלא נעשה שימוש במשחה טרמית אלא אך ורק בפד התרמי אשר מוצמד אל ההיטסינק.
כמו כן, ברצוננו לציין לטובה את המאורר המגיע עם גוף הקירור שכן למרות יעילותו הוא פועל בצורה שקטה לחלוטין וכלל לא נשמע במהלך כל הבדיקות.

מערכת הבדיקה

זכרון:

Corsair 3200 ValueSelect

כרטיס מסך:

BFG Tech Asylum GeForce FX 5700Ultra 128MB

ספק כוח:

Enermax EG301P-VE 300W

מערכת Athlon 64

מעבד:

Athlon 64 3200+

לוח אם:

Gigabye GA-K8VT800Pro

כונן קשיח:

Maxtor 60GB 7200RPM D740X-6L

מערכת Athlon XP

מעבד:

Athlon XP 2500+

לוח אם:

Abit NF7 Rev. 2.0

כונן קשיח:

Western Digital 80GB 7200RPM 8MB Buffer WD800JB

כדי לבחון את ביצועי המעבד עשינו שימוש במגוון רחב של תוכנות על מנת לקבל תמונה מקיפה עד כמה שניתן על ביצועי המעבד בתנאים שונים:

- 3DMark 2001SE
- 3DMark03
- AquaMark 3
- PCMark 2002
- PCMark04
- SiSoft Sandra 2004
- Commanche 4
- Unreal Tournament 2003
- GunMetal 2
- SPEC Viewperf 7.1

לצורך הבדיקה עמדו לרשותנו שני מעבדים - AthlonXP 2500 ו-Athlon 64 3200 ולצערנו לא עמד לרשותנו מעבד Pentium 4 מתאים לצורך ההשוואה, אך אנו מבטיחים כי כבר בזמן הקרוב נעדכן את הביקורת עם תוצאות של מעבד שכזה וכמובן שנדאג ליידע אתכם על כך.
שני המעבדים שנבדקו עברו גם המהרה: AthlonXP 2500 הוסב ל-AthlonXP 3200 על ידי העלאת הבאס מ-166MHz ל-200MHz, הבאס בו פועל מעבד ה-AthlonXP 3200, ואפילו אפשר להגיד שה-2500 הוא בעצם 3200 מוחלש. ה-Athlon64 3200 הוסב ל-Athlon64 3400 וזאת על ידי העלאת הבאס ל-220MHz - מה שאינו משתווה בדיוק למעבד Atholn64 3400 שכן במעבד זה היוצא ממפעל AMD הבאס נשאר על 200MHz ואילו המכפלה הועלתה ב-1, ל-11. כל זאת על מנת לבדוק הן את השפעת ההמהרה על ביצועי המעבדים והן כדי להציג את הביצועים של דגמים אחרים הקיימים בשוק.

כפי שאנו יודעים, 3DMark01 נשען לא רק על כרטיס המסך אלא בעיקר על המעבד ורוחב הפס לזכרון וכידוע יש ל-Athlon64 הרבה רוחב פס, דבר שאכן בא לידי ביטוי בתוצאות שאנו רואים.
Athlon64 מקבל ציונים הגבוהים בכמה אלפים מאלו המקבל AthlonXP, וגם כאשר בוצעה המהרה למהירות שעון הגבוהה ב-200MHz מזו של ה-Athlon64, עדיין ההפרש מסתכם בכאלפיים נקודות והוא רק הולך וגדל ככל שאנו מעלים את מהירות השעון של המעבד.

הבנצ'מרק של המשחק Commanche 4 בנוי אמנם ברובו על DirectX 8 ודורש כרטיס מסך חזק על מנת לרוץ בקצב סביר, אך מי שעושה חלק ניכר מהעבודה במשחק זה הוא המעבד, כפי שמראה הגרף שלפנינו. Athlon64 מצליח להציג פערים גדולים בינו לבין הדור הקודם ובבנצ'מרק הספציפי הזה פערים שכאלו (20 פריימים לשניה) קשים מאוד להשגה ומעידים על העליונות של דור המעבדים החדש של AMD.

Unreal Tournament 2003 הוא אחד הבנצ'מרקים הפופולריים ביותר לבדיקת ביצועי המחשב, כאשר מצד אחד הוא מציג גרפיקה ברמה גבוהה ומצד שני הוא מאפשר לנו לבחון הן את ביצועי כרטיס המסך והן את ביצועי המעבד, בשני מצבי בדיקה שהבנצ'מרק מציע.
הגרף הראשון מתייחס למצב Fly-By בו המצלמה משייטת על פני המפה של אחד השלבים ומכיוון שהתערבות המעבד בנעשה היא נמוכה מאוד עקב חוסר הצורך לבצע חישובי AI וחישובים פיזיקליים אחרים, התוצאות בבנצ'מרק זה הן בדרך כלל צמודות, כל עוד משתמשים במעבד מהיר מספיק.
את ההשפעה האמיתית של עצמת המעבד על הביצועים ניתן לראות רק ברזולוציות הנמוכות כגון 640x480, אך אנו בכל זאת הופתענו מפער הביצועים העצום ש-Athlon64 פותח על פני ה-Athlon XP 2500 (מדובר על פער של כמעט 100 פריימים לשניה!) ולאחר ההמהרה התוצאה אף עוברת את גבול 300fps.
במבחן Bot Match התוצאות הן כמובן הרבה יותר נמוכות עקב החישובים הרבים שהמעבד נאלץ לבצע, אך גם כאן הפערים גדולים מאוד ואפילו ברזולוציה של 1024x768, בה רוב העומס נופל על כרטיס המסך, המעבד החדש מציג ביצועים הרבה יותר גבוהים מאשר Athlon XP 2500.

בניגוד לגרסת 2001 שכאמור הושפעה רבות על ידי המעבד והזכרון, גרסה 2003 של תוכנת 3DMark היא הרבה יותר ממוקדת והתוצאה הסופית מושפעת הרבה פחות מגורמים אלו ומתבססת בעיקר על כרטיס המסך והתוצאות שקיבלנו אכן משקפות זאת במידה רבה.
למרות שקיים פער בין המעבדים, הוא קטן וזניח למדי ומסתכם במאות נקודות בודדות בלבד. יתרה מזאת, השיפור המושג מהעלאת מהירות המעבד הוא זעום לעומת מבחנים אחרים.

יחד עם זאת, מלבד התוצאה הכללית, 3DMark03 מספקת גם תוצאות נפרדות לכרטיס המסך ולמעבד וזה מה שמעניין אותנו.

התוצאות שוב מדברות בעד עצמן - Athlon64 מציג שיפור של כ-50% בביצועים לעומת AthlonXP 2500 וכ-25% לעומת AthlonXP 3200, ומספרים אלו עולים עוד ועוד ככל שמהירות המעבד הולכת ועולה.

AquaMark 3 הוא בנצ'מרק חדש יחסית העושה שימוש באפקטים המבוססים על DirectX 9 וככזה התוצאה הסופית שלו מושפעת בעיקר מכרטיס המסך ובכל הבדיקות תוצאה זו הייתה כמעט זהה. אך הציון שניתן למעבד, שהוא חלק מהשקלול הכולל של הציון, שב ומדגיש את הפער בין שני המעבדים ששוב עומד על כ-50% ואף מגיע ל-65% כאשר מהירות המעבד עולה ל-2.2GHz.

GunMetal 2 הוא משחק המבוסס בעיקר על DirectX 9 ומכיל מגוון אפקטים הגורמים לחזקים שבכרטיסי המסך לכרוע תחת העומס והבנצ'מרקים המבוססים על מנוע המשחק אף עושים שימוש ב-AntiAliasing X4 מה שמעביר את כל העומס אל כרטיס המסך והמעבד משחק תפקיד משני, כפי שניתן לראות בשני הגרפים שלעיל. הפרשי הביצועים כמעט ולא קיימים ומסתכמים בעשיריות פריימים, כיוון שצוואר הבקבוק בבנצ'מרק הספציפי הזה הוא כרטיס המסך ולא הזכרון או המעבד.

תוכנת Viewperf מבית SPEC בוחנת את ביצועי המערכת ב-OpenGL ע"י רינדור אובייקטים תלת ממדיים מסובכים המורכבים ממיליוני פוליגונים, במספר רב של מבחנים, על מנת לראות כיצד המערכת תתפקד בכל אחד מעשרות המצבים בהם היא נבדקת.
ששת הגרפים מייצגים ששה מבחנים שונים המורצים ברצף, כאשר במסגרת כל מבחן מורצים מספר מבחנים ולכל אחד מהם משקל שונה בקביעת התוצאה הסופית.
ברובם המכריע של הגרפים מעבד Athlon 64 מציג ביצועים עדיפים על פני אלו של Athlon XP, גם כאשר מהירות השעון שלו נמוכה יותר (וניתן בהחלט לראות כי חלק מהמבחנים לא מושפעים כלל ממהירות המעבד).

 

מבחני הביצועים הסינטטיים של Sandra מציגים תמונה פחות חד-משמעית מהמבחנים הקודמים, כאשר בחישובי מספרים שלמים במבחן Arithmetic ה-Athlon64 מציג ביצועים כמעט זהים לאלו של AthlonXP 3200 ורק לאחר העלאת מהירות השעון שלו ב-200MHz הוא מצליח לפתוח פער משמעותי.
במבחני המולטימדיה במספרים שלמים המצב שונה ומעבד ה-Athlon XP מצליח לפתוח פער גדול על פני ה-Athlon64 (כנראה שעדיין יש לו מה לומר לזכותו), אך במבחני הנקודה הצפה, הן בחישובים אריתמטיים והן בחישובי מולטימדיה, המצב שוב מאיר פנים ל-Athlon64 והוא עולה על ה-Athlon XP בעשרות אחוזים.

בנצ'מרק זה, הבודק את רוחב הפס בין המעבד לזכרון, ממחיש בצורה ברורה את החשיבות של באס גבוה ואת היתרון בבקר זכרון מובנה על המעבד, המעניק תוספת משמעותית לביצועי הזכרון.
גם כאן אנו מבחינים במגמה של ביצועים ירודים יחסית כאשר מדובר במספרים שלמים, אך לשמחתנו אין לדבר השפעה כלשהי נראית לעין על ביצועי המעבד במשחקים ובנצ'מרקים הבוחנים אותו בתנאי אמת.

תוכנת PCMark בודקת את ביצועי המעבד והזכרון באמצעות מגוון רחב של מבחנים שונים ולמרות שמתודולוגית הבדיקה של שתי הגרסאות שונה, הגרפים שמציגות שתי הגרסאות דומים מאוד זה לזה.
בשני המקרים ישנו שיפור ניכר בביצועי המעבד אם כי ביצועי Athlon64 3200 וביצועי AthlonXP 3200 צמודים למדי, עם הפרשים קטנים הנעים לפה ולשם, אך ל-AthlonXP 3200 ישנו יתרון של 200MHz על פני הדגם המקביל לו מסדרת Athlon64.
השיפור בביצועי הזכרון הוא הרבה יותר משמעותי ונע בין 30%-40% למעבדים הפועלים באותו באס (Athlon64 3200/AthlonXP 3200) - יתרון מובהק של בקר הזכרון המובנה על המעבד.

השיקול המרכזי בקניית רכיב חומרה כלשהו הוא בדרך כלל כדאיות הרכישה. הכדאיות נקבעת על פי מחיר הרכיב, הביצועים שהוא מספק וחשוב מכל - היחס בין שני גורמים אלו. רכישה חכמה היא של רכיב אשר יספק ביצועים גבוהים ככל הניתן במחיר סביר ובחלק זה של הביקורת נבדוק אם ביצועיו הגבוהים של המעבד מחפים על מחירו הגבוה (1,700-1,800 ש"ח זה לא מעט כסף אחרי הכל).
כדי לבדוק זאת עשינו ממוצע בין התוצאות שהתקבלו בבנצ'מרקים שערכנו, חילקנו אותן במחיר כל מעבד וכפלנו ב-100. המחירים להלן הם ממוצע המחירים שנלקחו ממספר חנויות בארץ:

Athlon XP 2500+ $131
Athlon XP 3200+ $386
Athlon 64 3200+ $396
Athlon 64 3400+ $596

שימו לב כי ההתייחסות למעבד Athlon 64 3200 שהומהר למהירות 2.2GHz היא כלמעבד Athlon 64 3400.

למרות הביצועים המעולים של מעבדי Athlon 64 בבנצ'מרקים, הגרפים הללו לא מראים שום נתונים מפתיעים שכן מחירם עדיין גבוה למדי בשביל הצרכן הממוצע ונע בין 1,700-1,800 ש"ח עבור דגם 3200, זאת לעומת Athlon XP 2500 אותו עדיין ניתן להשיג ברוב החנויות במחיר שאינו עולה על 600 ש"ח ולכן אף על פי שביצועיו נחותים מאלו של ה-Athlon 64, הוא עדיין נחשב למעבד שנותן את היחס ביצועים/מחיר הטוב ביותר כיום.
יחד עם זאת, נתון מעניין שגילינו הוא שמחירו של מעבד Athlon XP 3200 הוא במקרים רבים גבוה מזה של Athlon 64 3200, עדות לנסיון של AMD למשוך יותר ויותר צרכנים לסדרת המעבדים החדשה שלה ולאט לאט לקבור את הסדרה הקודמת.
אם בכל זאת אתם רוצים מעבד מסדרת ה-Athlon 64, אנו ממליצים לכם ללכת על דגם 3000 המספק ביצועים קרובים מאוד לאלו של 3200 אך במחיר הרבה יותר זול.

זה מסתמן ודי ברור שדור המעבדים הבא מבית AMD, ה-Athlon 64, זה הנועד להחליף את מעבדי ה-XP המזדקנים, בהחלט מצליח לעשות את זה ובהצלחה מרובה. משפחת המעבדים החדשה מתבלטת במיוחד בביצועיה במשחקים, שוק אליו רוב המשתמשים פונים היום אך המצב בתוכנות נראה קצת אחרת - במקומות בהם דרוש כח עיבוד נטו, מבלי להסתמך על הזכרון, המעבד מראה את נקודות התורפה שלו למרות שעדיין הביצועים מרשימים, ויש לזכור שמדובר בדגמים הראשונים של הסדרה החדשה והמעבדים שיבואו בעקבותם יראו, ככל הנראה, ביצועים טובים עוד יותר.
אנו, באופן כללי, התרשמנו עמוקות מהמעבד וזאת עקב כך שהוא מצליח להביס כמעט ללא בעיה מתחרה מהדור הקודם בעל מאפיינים כמעט זהים, מה שמצביע על הצלחתה של AMD בתכנונה ובבניתה של ליבה חדשה ומשופרת.
אל לנו לשכוח שבנוסף לביצועים המרשימים של המעבד טמונה בו גם טכנולוגיה חדשה אשר עדיין לא מנוצלת ואשר יכולה להביא לעוד תוספת ביצועים ותמיכה עתידית, דבר הפועל אך ורק לטובתנו ולטובת שוק המחשבים של היום.
אם הנכם מתלבטים כיום באיזה מעבד לבחור, אנו היינו ממליצים לכם בחום לבחור ב-Athlon 64 מדגם 3000+ אשר זהה כמעט לחלוטין, גם מהבחינה הפיזית וגם מבחינת הביצועים, למעבד שביקרנו כאן, אך זול ממנו במאות שקלים.

 

   
האתר נבנה במערכת 2all   בניית אתרים