בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

אתגר השילוב: חזון מול מציאות-תמונת מצב

 
   פורום דרושים עבודה    וועדת דורנר דו"ח סופי    מדברי החברים    סיבת הקמת האתר    קישור לתחרות האתרים    הסרט לשלב את סמואל
   סקרים    סטטיסטיקה גלישה באתר    עיתונות    התחום המחקרי    חדשות ועדכונים    שילוב בעבודה
   לימודים אקדמאים ותוכניות לימודים    ההצגה "עולמו של אלון
 
    מטרת האתר
    חוק חינוך מיוחד
    חוזרי מנכ"ל
    דו"ח מבקר המדינה
    פסק דין ית"ד
    פורום דרושים עבודה
    פסק דין מרציאנו
    פסק דין ית"ד השני
    ישיבות וועדת דורנר
    פורום התייעצות והחלפת מידע
    וועדת דורנר דו"ח סופי
    צור קשר
    מדברי החברים
    קישור לתחרות האתרים
    הסרט לשלב את סמואל
    סקרים
    סטטיסטיקה גלישה באתר
    עיתונות
    התחום המחקרי
    חדשות ועדכונים
    שילוב בעבודה
    לימודים אקדמאים ותוכניות לימודים
    ההצגה "עולמו של אלון
מי שמעוניין לקבל את האתר בקובץ של WORD, נא לפנות אל עורך האתר באמצעות המייל
חוק חינוך מיוחד

הבה נסקור עתה את הסעיפים הרלוונטיים לשילוב בחוק החינוך המיוחד משנת 1988:

 

1) סעיף 2 לחוק החינוך המיוחד מדבר על מטרות החינוך המיוחד: "מטרת החינוך המיוחד היא לקדם ולפתח את כישוריו ויכולתו של הילד בעל הצרכים המיוחדים, לתקן ולשפר את תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי וההתנהגותי, להקנות לו ידע, מיומנות והרגלים ולסגל לו התנהגות מקובלת בחברה במטרה להקל על שילובו בה ובמעגל העבודה". מקריאת הסעיף הזה עולות שתי נקודות רלוונטיות לענייננו:

א) שירותי החינוך המיוחד מיועדים וצריכים להינתן לכלל הילדים בעלי הצרכים המיוחדים וזאת ללא כל קשר למסגרת החינוכית, שבה הם נמצאים (מוסד של חינוך רגיל או מיוחד).

 

ב) סעיף זה יוצר הבחנה ברורה בין מטרות טקטיות לטווח הקצר לבין החזון לטווח היותר רחוק (מטרת העל), שאליו החינוך המיוחד צריך לשאוף ולכוון בסופו של דבר. המטרות הטקטיות הן לפעול על מנת לתקן ולשפר את תפקודו של הילד במגוון רחב של תחומים אפשריים. לעומת זאת מטרת העל היא להקל על שילובו של הילד בעל הצרכים המיוחדים בחברה ובמעגל העבודה. במילים אחרות אין להסתפק רק בטיפולים במסגרת סגורה של החינוך המיוחד אלא גם לנסות במקביל ובהדרגה לחשוף את הילד (כל ילד בהתאם לקצב שלו) לעולם החיצוני וזאת על מנת שיוכל להכירו ולהסתגל אליו כבר מגיל מוקדם (על חשיבות החשיפה המוקדמת עמדתי לפני כן).

2) סעיף 4 (א) לחוק החינוך המיוחד אומר שהמדינה אחראית לתת שירותי חינוך מיוחד חינם לפי חוק זה. גם סעיף זה מחזק את מה שניתן להסיק מסעיף 2, קרי, ששירותי החינוך המיוחד בחינם ניתנים לילדים בעלי צרכים מיוחדים וזאת ללא קשר לסוגית המסגרת החינוכית, שבה הם שוהים.

3) סעיף 7 (ב) לחוק החינוך המיוחד אומר במפורש, שיש לתת עדיפות לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה על פני השמתם במוסד לחינוך מיוחד. במילים אחרות וועדת ההשמה ע"פ האמור בסעיף זה בחוק אמורה לשים ילד בעל צרכים מיוחדים במוסד של החינוך המיוחד ,רק אם היא משוכנעת לחלוטין ומעל כל צל של ספק, שהוא לא יהיה מסוגל לתפקד אפילו ברמה המינימאלית או הבסיסית ביותר בחינוך הרגיל, ובשאר המקרים יש להעדיף את השילוב (לצערנו הרב וועדות ההשמה מעדיפות כיום לנהוג כיום בדרך שונה ממה שנכתב בסעיף זה בחוק, קרי, הן מעדיפות בד"כ כברירת מחדל לשים ילד בעל צרכים מיוחדים במוסד של החינוך המיוחד, אלא אם ההורים לוחצים לשלבו או שהן משוכנעות מעל כל ספק והתלבטות, שהילד מתאים ביותר לשילוב, כלומר גם במקרים של ספק והתלבטות הן תעדפנה את החינוך המיוחד על פני השילוב).

4) סעיף 20ב. לחוק החינוך המיוחד: "תלמיד משולב זכאי במסגרת לימודיו במוסד חינוך רגיל לתוספת הוראה ולימוד וכן לשירותים מיוחדים לפי הוראות פרק זה". על מנת לחזק את שנכתב לפני כן ולהבהירו בא סעיף זה ואומר באופן הברור ביותר שילד משולב זכאי לקבל שירותים של החינוך המיוחד כמו ילד שנמצא במוסד של החינוך המיוחד (אם כי לא בהכרח באותו היקף בדיוק).

5) סעיף 20ג. לחוק החינוך המיוחד נותן לשר סמכות לקבוע את אופן הקצאת המשאבים למוסדות החינוך הרגילים, שמשלבים ילדים בעלי צרכים מיוחדים. סעיף זה בחוק מאפשר למעשה למדינה לתת פחות שירותי חינוך מיוחד לילדים המשולבים מאשר לילדים, שנמצאים במוסדות של החינוך המיוחד. ברם בהקשר לאמור בסעיף זה מתבקשת השאלה הבאה: האם סעיף זה מאפשר לשר לקבוע באופן שרירותי הקצאת כספים זעומה ביותר לילדי השילוב בהשוואה לילדים, שלומדים במוסדות של החינוך המיוחד. מבקר המדינה נתן את דעתו לסוגיה זו, ואנו נתייחס לכך בהמשך.

6) סעיף 20 ו. לחוק החינוך המיוחד:"ההוראה, הלימוד והשירותים המיוחדים ע"פ סעיף 20ב. ייתנו לתלמיד משולב במסגרת לימודיו במוסד חינוך רגיל ע"י מורים כאמור בסעיף 16 וע"י מטפלים, שאינם מורים כאמור בסעיף 18". ע"פ האמור בסעיף זה שירותי החינוך המיוחד צריכים להגיע אל המוסד החינוכי, שבו לומד הילד ולהינתן שם (ולא שהילד יילך למקום אחר, שבו יינתנו לו השירותים הללו). כמו כן השירותים הללו צריכים להינתן ע"י מורים של החינוך המיוחד, שהם בעלי הכשרה לחינוך מיוחד. לסיכום נקודה זו: ע"פ האמור בחוק מורה של החינוך המיוחד צריך להגיע למוסד, שבו לומד הילד ולתת לו שם את השירותים, שנדרשים לו ע"פ צרכיו. האם סעיף זה בחוק מתקיים בפועל? כמובן שלא!!! הילד מקבל את שירותי החינוך המיוחד מחוץ למסגרת החינוכית, שבה הוא לומד, והגורם, שמגיע ללוות את הילד במוסד החינוכי, שבה הוא נמצא הוא הסייעת, שעובדת בשכר מינמום מטעם העיריה, ובוודאי שאינה מוגדרת כמורה מוסמכת בעלת הכשרה לחינוך מיוחד.

נעבור עתה לדון בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך בנושא השילוב, שמסבירים את החוק, מפרשים אותו , ומרחיבים את היריעה.

 

אתגר השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה- תמונת מצב

 אתגר השילוב חזון מול מציאות: תמונת מצב.