בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

אתגר השילוב: חזון מול מציאות-תמונת מצב

 
   פורום דרושים עבודה    וועדת דורנר דו"ח סופי    מדברי החברים    סיבת הקמת האתר    קישור לתחרות האתרים    הסרט לשלב את סמואל
   סקרים    סטטיסטיקה גלישה באתר    עיתונות    התחום המחקרי    חדשות ועדכונים    שילוב בעבודה
   לימודים אקדמאים ותוכניות לימודים    ההצגה "עולמו של אלון
 
    מטרת האתר
    חוק חינוך מיוחד
    חוזרי מנכ"ל
    דו"ח מבקר המדינה
    פסק דין ית"ד
    פורום דרושים עבודה
    פסק דין מרציאנו
    פסק דין ית"ד השני
    ישיבות וועדת דורנר
    פורום התייעצות והחלפת מידע
    וועדת דורנר דו"ח סופי
    צור קשר
    מדברי החברים
    קישור לתחרות האתרים
    הסרט לשלב את סמואל
    סקרים
    סטטיסטיקה גלישה באתר
    עיתונות
    התחום המחקרי
    חדשות ועדכונים
    שילוב בעבודה
    לימודים אקדמאים ותוכניות לימודים
    ההצגה "עולמו של אלון
 
הזמנה לכנס למען משפחות לילדים עם מוגבלויות ב-26/12/12 (הודעת קואלציית הארגונים וההורים למען משפחות לילדים עם מוגבלויות)
 
שלום לכולם,

 בשנה וחצי האחרונות אנו עדים לפעילות לגיבוש חוק המשפחות המיוחדות.

 החוק מתגבש על-ידי קואליציית הורים וארגונים למען משפחות לילדים עם מוגבלויות,

 כל סוגי המוגבלויות.

 בקואליציה חברים כ-50 ארגונים בתחום המגובלויות וזכויות אדם

 וכ-200 משפחות מיוחדות מכל קשת החברה.

 צוות הלובי שמגבש את חוק המשפחות המיוחדות מזמין את כולם להצטרף לקואליציה

הפועלת למען חוק  שיבטיח חיים טובים ונוחים יותר למשפחות המיוחדות.

 החוק מוצע מתוך הבנה שאין די בהבטחת זכויות לאדם עם המוגבלות, ויש לחזק את משפחתו,

 כמי שמהווה מקור התמך העיקרי והאחראית הראשונה והראשית לקידום רווחתו והכלתו המוצלחת בחברה,

 וזאת תוך שמירה על איכות חיים נאותה לבני המשפחה.

 ב-26/12/2012 תקיים הקואליציה כנס, ובמרכזו פאנל של מועמדי המפלגות לכנסת,

 שיעסוק בזכויות אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם ובחקיקה המוצעת

 וכן יתקיימו "שולחנות עגולים" בהם ניתן יהיה לשוחח באופן ישיר עם חברי הכנסת.

 זאת, לקראת קידום החקיקה מיד לאחר הבחירות.

 חשוב שתהיה נוכחות מרשימה של משפחות ואנשי מקצוע, מכל קשת החברה הישראלית.

 אנא הצטרפו ובואו לתמוך בחוק המשפחות המיוחדות.

 הכנס יתקיים במרכז "נא לגעת" בנמל יפו, ביום ד' 26/12/12, בין השעות 17:30-20:30

 להרשמה, אנא שלחו מייל לאפרת מזרחי contacts@mrkesher.org.il,

להצעת סיוע ולשאלות, אנא פנו לאפרת רותם, בדוא"ל- efrat.rotem6@gmail.com

או בטלפון  054-7719840.

 בברכה,

 
דו"ח מבקר המדינה באשר לאוטיסטים המשולבים בחינוך הרגיל

דו"ח מבקר המדינה, שפורסם אתמול (דו"ח 62 לשנת 2001) מקדיש פרק שלם לטיפול באוטיזם (עמודים 903-950). במסגרת פרק זה יש גם התייחסות קצרה לאוטיסטים המשולבים במערכת החינוך הרגילה (עמודים 937-938). להלן הקטע במלואו, העוסק במתן סל בריאות מקדם של 14 שעות שבועיות באמצעות משרד הבריאות. המשפטים הרלוונטיים לענייננו סומנו על ידי בצבע אדום:

(ג)   ילדים הלוקים באוטיזם שהושמו במסגרות רגילות: יש ילדים אוטיסטים שרמת תפקודם מאפשרת את השמתם במסגרות רגילות

לפי נתוני השירות שבמשרד הרווחה שהו ביוני 2011 24 פעוטות במעון רגיל וקבלו ממשרד הרווחה סייעת שתלווה אותם במעון. בבדיקה שנעשתה במחלקה במשרד הבריאות ביולי 2011 הועלה שרק שניים מהם קיבלו סל בריאות מקדם, ו-22 הנותרים לא קיבלו אותו. על פי נתוני משרד החינוך מיוני 2011, בשנת הלימודים התשע"א שולבו 132 תלמידים אוטיסטים בגנים רגילים; ילדים אלו אינם זוכים לסל בריאות מקדם אלא אם כן הם מקבלים אותו באמצעות המסגרות החוץ-גניות, אך כאמור פעלו ביולי 2011 רק שמונה מסגרות כאלו שנתנו שירות לכ-160 ילדים בלבד.

בתשובתו של משרד הבריאות נמסר למשרד מבקר המדינה שלא קיימת בעיה במתן סל בריאות מקדם כיוון שמשרדי החינוך והרווחה מעבירים נתונים לעמותות נותנות השירות.

לדעת משרד מבקר המדינה אין זה ראוי שבמתן סל הבריאות המקדם יסתמך משרד הבריאות רק על מספר הפניות לתשלום שהפנו אליו נותני השירות. עליו לייזום את האיסוף והריכוז של נתונים מלאים שישקפו את פוטנציאל הזכאים לסל בריאות מקדם, כדי שיוכל להיערך ולהבטיח את מתן הסל לכל הזכאים לו. כמו כן אין זה ראוי שהזכאות לקבלת הסל תותנה בתנאים מגבילים מעבר לאלו שנקבעו בחוק ובהסדרים שנלוו אליו. משרד הבריאות הוא זה שמאשר את פעולתן של מסגרות חוץ-גניות לאותם ילדים זכאים שלא קבלו את הסל במעונות יום שיקומיים או בגנים טיפוליים. לפיכך - מן הראוי שהוא ירכז נתונים, ימפה את הצרכים ויזום הקמת מסגרות חוץ-גניות בכמות ובפריסה ארצית בהתאם לכך.

יצוין שאף משרד החינוך מסר בתשובתו שהוא תומך בעמדה שעל משרד הבריאות לרכז את הנתונים האמורים, והוסיף שהוא יעשה הכול כדי להנפיק את הנתונים שברשותו שיידרשו להקמת מאגר נתונים משותף שיקיף את כל האוכלוסייה הזקוקה לשירותים בארץ.

משרד הבריאות מסר שהוא מחויב לתת סל בריאות מקדם לילדים במעונות יום שיקומיים, בגני תקשורת ובמסגרות חוץ-גניות המעסיקים כוח אדם מקצועי המאפשר לתת להם את כל סל הבריאות המקדם. כן הוסיף שהקריטריון שנקבע בנהליו שהסל יינתן רק במסגרות שיש בהן לפחות ארבעה ילדים הלוקים באוטיזם נדון בפורומים מקצועיים של המשרד ופורסם בחוזר מינהל רפואה שלו. לדבריו נועד קריטריון זה להבטיח את איכות הטיפול, משום שמסגרת שבה יש מספר קטן יותר של ילדים הלוקים באוטיזם אינה מאפשרת העסקת כוח אדם כנדרש ומתן טיפול על פי סטנדרטים מקצועיים. לדעתו אפשר למצוא פתרון לילדים השוהים במסגרת כזאת במסגרות הקרובות למסגרת שבה הם שוהים, במסגרות חוץ-גניות או לקבל טיפול על פי חוק דהיינו לאפשר להם לקבל את סל קופו"ח באמצעותן. משרד הבריאות הוסיף שבמקרים חריגים הוא מאשר את מתן הסל גם כשיש פחות מארבעה אוטיסטים. אשר לילדים הנמצאים במסגרות רגילות - הם זכאים לקבל סל קופו"ח באמצעות קופו"ח והטיפול בהם משלב גם תגבור מטעם משרד הרווחה.

 

משרד מבקר המדינה מעיר שאף כי הקריטריון האמור נדון בפורומים מקצועיים של משרד הבריאות ופורסם בחוזר מינהל רפואה של המשרד, אין זכר להתניה כזאת בנוגע לזכותם של האוטיסטים בחוק מעונות יום שיקומיים. על פניו אין ההתניה האמורה מתיישבת עם קביעת החוק המקנה לכל אוטיסט שהושם במעון יום שיקומי זכות לא מותנית לסל בריאות מקדם. התניה זו אף אינה כלולה בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ובהודעה המוסכמת המסדירות את מתן הסל בגנים טיפוליים. עדות לקשיים שההתניה האמורה גורמת עולה ממכתבי משרד הרווחה שהופנו למשרד הבריאות שהוזכרו לעיל. עוד יוער שהפתרון שהוזכר בתשובתו של משרד הבריאות שילד שאינו מקבל סל בריאות מקדם זכאי לקבל סל קופ"ח, אינו פתרון מספק כלל ועיקר, שכן סל קופ"ח כולל רק שלוש ש"ש, ואילו סל הבריאות המקדם שהילד זכאי לו כולל 14 ש"ש. גם התגבור הניתן בידי משרד הרווחה לילדים הנמצאים במסגרות רגילות אינו שווה ערך לשעות הטיפול שבמסגרת סל בריאות מקדם שנמנע מהם.

לדעת משרד מבקר המדינה - אם סבור משרד הבריאות שההתניה נחוצה והיא מחויבת המציאות, עליו לפעול לאימוצה באמצעות שינוי ההסדרים הקבועים בהוראות החוק הרלוונטיות, אך עד אז עליו לפעול בהתאם להוראות הקיימות.

 

מקטע זה אנו למדים, שילדים אוטיסטים במערכת החינוך הרגילה מופלים לרעה בהשוואה לאלה, שנמצאים במסגרות של החינוך המיוחד גם בקבלת שירותי בריאות הכרחיים, והדבר מומחש באמצעות הנתונים העובדתיים הבאים:

1)     בשעה שכל הילדים האוטיסטיים, שנמצאים במעונות היום השיקומיים של החינוך המיוחד מקבלים סל בריאות מקדם של 14 שעות שבועיות, הרי שבמעונות רגילים רק 2 מתוך 24 פעוטות זכו לקבל שירות מעין זה.

2)     באשר לגנים של משרד החינוך 132 ילדים אוטיסטים שולבו בגנים רגילים. הם אינם זכאים לקבל סל בריאות מקדם, אלא במסגרות מחוץ לגן, שבו הם שוהים, אך מכיוון שיש רק 8 מסגרות כאלה בכל הארץ, אז רובם לא זכו לקבל סל מעין זה.

בתשובת משרד הבריאות נכתב שילדים אוטיסטים, שמשולבים בחינוך הרגיל זכאים לקבל הן תגבור ממשרד הרווחה (באמצעות סייעת) והן סל של קופת חולים. לדברי מבקר המדינה תשובה זו של משרד הבריאות איננה מספקת, שכן סל קופת החולים כולל 3 שעות שבועיות בלבד, וגם התגבור הניתן באמצעות משרד הרווחה לילדים, הנמצאים במסגרות רגילות אינו שווה ערך לשעות הטפול, שבמסגרת סל הבריאות המקדם, שנמנע מהם.

 

 

 
 
ב-25/1/12 תיערך במשרד החינוך בירושלים ישיבה בנוכחות נציגי הורים ועמותות שתעסוק ביישום המלצות וועדת דורנר.
 
ברגע שאקבל מידע על מה שהתרחש בישיבה הנ"ל אפרסמו באתר באופן מיידי.
 
עורך האתר
 

משרד החינוך

המנהל לבחינת יישום המלצות וועדת דורנר

מפגש עדכון ארגונים ועמותות

 

א' בשבט התשע"ב, 25.1.12

 

מטרת המפגש

עדכון הארגונים והעמותות בסטאטוס יישום דו"ח וועדת דונר.

 

תוכנית המפגש

- עקרונות דו"ח דורנר.

- צוותי עבודה.

- חידושים ושינויים ביישום.

- יישום פיילוט חולון.

- הערכה ובקרה.

- הרחבת יישום הדו"ח.

- שאלות ותשובות.

קביעת מועד לפגישה הבאה.

 

 

העקרונות הבסיסיים של וועדת דורנר.

- ההורים יבחרו את המסגרת החינוכית, שבה ילמד הילד.

- התלמיד הזכאי יתוקצב ע"פ מודל תקצוב, המבוסס על רמת תפקודו והלקות שלו.

- התקציב "הולך אחרי הילד".

- יישום עקרונות אלה יהיה במסגרת התקציב הקיים (הנחיית האוצר).

צוותים ליישום דו"ח וועדת דורנר

1) צוות פיתוח כלי להערכת תפקוד לצורך תקצוב באחריות ראמ"ה.

 

סטאטוס: פותח שאלון להערכת תפקוד של תלמיד, בדרגות כיתה א'-ו', שימולא ע"י המחנכת..

 

2) צוות קביעת תהליך- גובש תהליך קבלת זכאות למשאבי חינוך מיוחד ולשיבוץ התלמיד במסגרת, שנבחרה ע"י הוריו.

 

סטאטוס: מאושר.

 

3) צוות הדרכת הורים- ליווי הורים בתהליך בחירת המסגרת, שבה יתחנך ילדם.

 

סטאטוס: חוברת מידע תימסר להורים הרלוונטיים. ליווי של ההורים יינתן, ע"פ בקשתם, ע"י גורם בית ספרי מתאים.

 

4) צוות פיתוח מקצועי- בניית מערך השתלמויות לצוותי חינוך ובעלי תפקידים בפועל והכשרת עובדי הוראה לעבודה עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.

 

סטאטוס: נערכו מפגשים עם צוותים מובילים ברשות (נציגי רשות, מפקחים, מנהלים, שפ"ח, יועצות ומורות מובילות במתי"א), ויתבצע תהליך הנחייה למנהלים, שיימשך לאורך כל הפיילוט. בחופשת הקיץ התשע"ב תתקיימנה השתלמויות לכל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, אשר יימשכו לאורך שנה"ל התשע"ג.

 

5) צוות תקצוב- פותח מודל תקציב אישי לתלמיד.

 

 

 

חידושים ושינויים ביחס למצב הקיים

תהליך מיצוי אפשרויות.

ישן

1)                 תהליך בדיקת "מיצוי האפשרויות"בוצע ע"פ תפיסת בית הספר.

2)                 בקרת "מיצוי האפשרויות" של תלמיד המועמד להשמה ע"י המפקח הייתה אופצייה ולא חובה.

 

חדש

1)                       תהליך "מיצוי האפשרויות" מבוצע ע"פ קריטריונים ברורים ומחייבים את כלל המערכת.

2)                       תיערך בדיקה מחייבת של "מיצוי האפשרויות" ע"י המפקח במסגרת בית הספר.

 

 

קבלת זכאות לתקציב אישי

ישן

1) קבלת אישור זכאות למסגרת חינוך מיוחד נעשתה בוועדת ההשמה ברשות המוניציפאלית ע"פ שאלון חינוכי ומסמכים קבילים.

2) קבלת זכאות לשילוב דיפרנציאלי נעשתה בוועדת שילוב במוסד החינוכי ע"פ שאלון חינוכי ומסמכים קבילים בלבד.

 

חדש

קבלת זכאות לתקציב אישי:

א)     תינתן רק בוועדת זכאות לתקציב אישי.

ב)     הוועדה מתקיימת ברשות המקומית.

ג)       מותנה בהגשת מסמכים קבילים, שאלון חינוכי, וסיכום "מיצוי אפשרויות" (כולל תמיכה מתוכנית השילוב).

שאלון רמת תפקוד

ישן

משאבי הוראה וטיפול ניתנו ללא התייחסות לרמת תפקוד.

 

חדש

נועד לשמש כלי תומך החלטה לצורך תקצוב בלבד.

השאלון מאפיין את רמת התפקוד של התלמיד בתחומים הרלוונטיים לחינוך וללמידה במסגרת בית הספר.

 

תקציב

ישן

במסגרות החינוך המיוחד התקציב הוא למסגרת ולא לתלמיד.

התקציב לתלמיד משולב דיפרנציאלי היה אישי.

התקציב נקבע ע"פ המסגרת והלקות ללא התייחסות לרמת תפקוד.

 

חדש

התקציב אישי.

התקציב נקבע ע"פ התפקוד והלקות של התלמיד (4 רמות תפקוד), ולכן ייתכנו שינויים ברמת התקציב לעומת מה שמקבלים היום.

התקציב הולך אחרי התלמיד ולא מוגבל למסגרת זו או אחרת.

ההורה והמסגרת יודעים לכמה יחידות תקציב זכאי התלמיד.

התקציב כולל מימון המחנכת, המנהל, הסייעת והטיפולים למיניהם.

 

בחירת הורים

ישן

1) וועדת השמה קבעה את סוג המסגרת ויידעה את ההורים.

2) ליווי ההורים, יידוע והכנה לקראת המסגרת.

 

חדש

1) ההורה בוחר את סוג המסגרת החינוכית.

2)  ליווי ההורים יהיה לאורך כל התהליך כדי לסייע להם בבחירת סוג המסגרת הלימודית.

 

 

 

שיבוץ התלמיד

ישן

הרשות אחראית על שיבוץ התלמיד בבית הספר.

חדש

לא השתנה.

יישום פיילוט חולון

המלצות דו"ח דורנר ייושמו בפיילוט בעיר חולון על כל התלמידים בשכבות כיתה ג', העולים לכיתה ד' בשנת הלימודים התשע"ג.

 

הערכה ובקרה

פיילוט חולון מלווה בהערכה ובקרה לצורך הסקת מסקנות והפקת לקחים לקראת הרחבת הפיילוט ע"י חברה חיצונית (מ.א.ן- בניהולו של פרופסור אברהם אופק).

 

כלי להערכת תקצוב תלמיד

שאלון ההערכה פותח ע"י הרשות הארצית להערכה ומדידה , ראהמ"ה (בראשות פרופסור בלר), בו ניתנת הערכה תפקודית על התלמיד בשישה תחומים: קוגנטיבי, לימודי, תקשורת, רגשי, שפה, חברתי ועצמאות תפקודית והתארגנות.

הציון בשאלון מחולק ל-4 רמות תפקוד: נמוכה, בינונית, בנונית- גבוהה וגבוהה.

 

העקרונות בתקצוב תלמיד.

האוכלוסיה עבורה נבנה המודל

תלמידים משולבים (תקציב דיפרנציאלי).

תלמידים בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים.

תלמידים בבתי ספר מיוחדים.

 

הפרמטרים לפיהם נקבע התקציב האישי

תפקוד התלמיד ע"פ הציון הכולל בשאלון הערכת רמת תפקוד.

סוג הלקות.

חומרת הלקות (בלקויות מוטוריות, לקות שמיעה ולקות ראייה).

 

 

לקוית לצורך תקצוב

לקות ראייה.

לקות שמיעה.

פיגור קל.

פיגור בינוני וחשד לפיגור בינוני.

פיגור קשה, חשד לפיגור קשה ופיגור בינוני מורכב.

אוטיזם.

הפרעות רגשיות.

הפרעות נפשיות.

הפרעות מוטוריות.

לקויות למידה, משכל גבולי, עיכוב שפתי, עיכוב התפתחותי וחשד לפיגור קל.

סוגי התמיכות להן הוקצו שעות במודל (התשע"ב)

הוראה.

טיפולים פארא-רפואיים.

סייעת.

אורך יום הלימודים (בכיתות חינוך מיוחד ובבתי ספר לחינוך מיוחד).

 

סוגי התמיכות שיתוקצבו בפיילוט, כפי שהן מתוקצבות כיום

תקציב לחופשות

עלות אחיות, רופאים ועובדות סוציאליות.

הסעות

תזונה.

ניהול וריכוז מתי"א.

פרויקטים מיוחדים.

התקצוב

ככל שרמת התפקוד נמוכה יותר, ההקצאה גבוהה יותר.

התקציב של התלמיד "הולך אחר הילד" לכל סוג מסגרת שתיבחר.

תוכנית התמיכה תיבנה ע"י הצוות המקצועי של בית הספר.

כיתת חינוך מיוחד בבי"ס רגיל או בבית ספר לחינוך מיוחד ממומנת מסך הכול התקציבים האישיים של תלמידיה.

תלמיד חינוך מיוחד המשולב בכיתה רגילה- מתקציבו האישי תופחת עלות תלמיד בחינוך רגיל.

 

דרכי ההפעלה של התקציב האישי במסגרות השונות.

הטיפולים ניתנים באופן פרטני וקבוצתי, ובלבד שסך הכול ההשקעות בתלמיד לא יפחתו מהתקציב האישי שהוקצה לו.

כשהטיפול ניתן באופן קבוצתי, מאוגמים המשאבים האישיים של התלמידים המשתתפים, אך אין להפנות חלק מהתקציבים האישיים למטרות אחרות או לתלמידים אחרים.

משאבי התלמיד כוללים את עלות משרת המחנכת והמנהל.
 
 

 

אתגר השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה- תמונת מצב

 אתגר השילוב חזון מול מציאות: תמונת מצב.