בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

אתגר השילוב: חזון מול מציאות-תמונת מצב

 
   פורום דרושים עבודה    וועדת דורנר דו"ח סופי    מדברי החברים    סיבת הקמת האתר    קישור לתחרות האתרים    הסרט לשלב את סמואל
   סקרים    סטטיסטיקה גלישה באתר    עיתונות    התחום המחקרי    חדשות ועדכונים    שילוב בעבודה
   לימודים אקדמאים ותוכניות לימודים    ההצגה "עולמו של אלון
 
    מטרת האתר
    חוק חינוך מיוחד
    חוזרי מנכ"ל
    דו"ח מבקר המדינה
    פסק דין ית"ד
    פורום דרושים עבודה
    פסק דין מרציאנו
    פסק דין ית"ד השני
    ישיבות וועדת דורנר
    פורום התייעצות והחלפת מידע
    וועדת דורנר דו"ח סופי
    צור קשר
    מדברי החברים
    קישור לתחרות האתרים
    הסרט לשלב את סמואל
    סקרים
    סטטיסטיקה גלישה באתר
    עיתונות
    התחום המחקרי
    חדשות ועדכונים
    שילוב בעבודה
    לימודים אקדמאים ותוכניות לימודים
    ההצגה "עולמו של אלון
מי שמעוניין לקבל את האתר בקובץ של WORD, נא לפנות אל עורך האתר באמצעות המייל
דו"ח מבקר המדינה

מבקר המדינה בדק ביסודיות הראויה את סוגית שילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה בדו"ח 52 ב לשנת 2001 עמודים 224-243, וניתן בהחלט להסתמך עליו על מנת לעמוד על תמונת המצב העובדתית בהקשר זה. סגנונו המאופק והיבש של מבקר המדינה אינו מצליח להסתיר את חומרת החיזיון הנגלה לעינינו.

 

מדו"ח זה עולה, שישנם פערים אדירים בין ההשקעה בילדים בעלי צרכים מיוחדים, שלומדים במסגרות של החינוך המיוחד לבין אלה שמשולבים בחינוך הרגיל הן בהיבט התקציבי והן בהיבטים הנגזרים מכך, והכוונה היא לכמות הטיפולים שניתנים וכן לאיכותם.

 

נשאלת השאלה: כמה משאבים (כספים) מוקצים לילד בעל צרכים מיוחדים, כאשר הוא לומד במסגרת הפיזית של החינוך המיוחד, ולעומת זאת כמה מוקצים, כאשר הוא משולב? בשנת התש"ס (2000), למשל, קיבל כל ילד, שלמד במוסדות של החינוך המיוחד (סה"כ 36000 ילדים) תמיכה ממוצעת שנתית של 40000 ש"ח לילד. לעומת זאת באשר לילדים המשולבים, הרי שכ-40% מהם (50000 במספר) לא קיבלו כל תמיכה ממשלתית, ואילו 60% מהם (70000 במספר) קיבלו תמיכה שנתית ממוצעת מגוחכת המסתכמת בכ-4900 ש"ח בלבד. לסיכום נקודה זו שווה לצטט את מה שאמר מבקר במדינה בנושא זה: "כמות המשאבים המופנים לתלמיד בעל צרכים מיוחדים המשולב במערכת החינוך הרגילה קטנה כמה מונים מזו, שהיה זכאי לה, אילו למד במסגרת חינוך מיוחד".

שאלה נוספת: כמה כסף מהתקציב של אגף החינוך המיוחד הוקצב לשילוב? בשנת 2000 מתוך תקציב של מליארד שבע מאות שלושים מיליון ש"ח הוקצבו לתוכנית השילוב רק 294 מיליון (17%).

שאלה נוספת: כמה שעות שבועיות של שירותי חינוך מיוחד ניתנות לילדים, שנמצאים תחת קורת הגג של החינוך המיוחד לעומת אלה שמשולבים? בשנת 2000 ניתנו ל-36000 ילדים, שנמצאים במסגרות של החינוך המיוחד 336058 שעות שבועיות בחינוך מיוחד, ואילו ל-120000 ילדי השילוב הוקצו בסך הכל 83000 שעות (20% מסה"כ השעות).

ומה עם השירותים של החינוך המיוחד? ילדים, שנמצאים במסגרות של החינוך המיוחד מקבלים ע"פ חוק את כל סל השירותים של החינוך המיוחד בחינם וללא יוצא מן הכלל. לעומת זאת ילדים המשולבים בחינוך הרגיל , ע"פ פרשנותו של משרד את חוק החינוך המיוחד, אינם זכאים לקבל את כל סל השירותים של החינוך המיוחד, אלא אך ורק את מה שסל השילוב מאפשר להם לקבל במגבלות התקציביות ובכפוף לתכתיבים ולצרכים של בתי הספר המשלבים. כפועל יוצא מכך ילד, שנמצא במסגרת הפיזית של החינוך המיוחד מקבל תקציבים ע"פ השירותים, שהוא זכאי להם ע"פ חוק ובאופן התואם את צרכיו, ואילו ילד משולב יקבל שיעורים של הוראה מתקנת, טיפולים פארא-רפואיים וטיפולים ביצירה ובהבעה לפנים משורת הדין (שכן החוק לפרשנות משרד החינוך לא מחייב זאת). שירותים אלה לילדים המשולבים ניתנים כסל שילוב לכל בית ספר, והוא מחלק את השעות ע"פ צרכיו (ולא לפי צרכי הילדים), כך שיש מקרים, שבהם השעות, שניתנות בסל השילוב או שלא מספקות שירותי חינוך מיוחד לתלמידים המשולבים בכלל או מספקות זאת באופן זעום וזניח ביותר. מבקר המדינה בדק נושא זה ומצא, כי זמן הטיפול הממוצע בתלמיד משולב בארץ נע בין 45 דקות ל-86 דקות לשבוע (מספר שעות מגוחך ואבסורדי לעומת מה שמושקע במסגרות של החינוך המיוחד).

בנוסף לכך ניתן להצביע בדו"ח מבקר המדינה על הנקודות הבאות:

 

א) יש מחסור עצום בכוח אדם מיומן, שיכול לתת שירותי חינוך מיוחד לתלמידים המשולבים (זה מה שקורה כאשר כל הביצים מוחזקות בסל אחד).

ב) הצוותים החינוכיים בבית הספר לא עברו הכשרה והדרכה נאותה בנושא השילוב, דבר שמקשה על מימושו.

ג) הורים רבים נרתעים מלשלב את ילדיהם במסגרת החינוך הרגיל, וזאת מכיוון שהם לא יכולים לעמוד העלות הכספית הגבוהה של הטיפולים, שהם צריכים לממן מכיסם, וזאת בשעה שבחינוך המיוחד הם ניתנים בחינם אין כסף.

להלן ציטוטים נוספים מדו"ח מבקר המדינה המעידים על חומרת המצב:

 

1) " מהטבלאות ומנתוני משרד החינוך עולה, כי למעשה רובו המכריע של תקציב האגף לחינוך מיוחד מופנה למסגרות החינוך המיוחד, ורק חלק קטן ממנו מופנה לשילוב".

2) " הצוותים החינוכיים מסרו, כי מספר שעות השילוב הניתנות לבית הספר נמוך מאוד, ואינו מאפשר לתמוך תמיכה ממשית בילדים בעלי לקויות קשות, והם אינם מקבלים במהלך שילובם אף שמץ ממה שהיו יכולים לקבל במסגרת החינוך המיוחד. יתר על כן תלמידים הסובלים מלקויות קלות שע"פ מדיניות המשרד אמורים להיכלל בעדיפות ב- גם הם אינם מקבלים טיפול הולם, ופעמים רבות אינם מקבלים טיפול כלל".

3) "הביקורת העלתה, כי המשרד לא פעל להכשיר את ציבור המורים והמנהלים בחינוך הרגיל לקלוט תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. מורים ומנהלים מסרו...., כי הם מתקשים לספק את הצרכים הלימודיים והרגשיים של תלמידים אלה. עוד הועלה, כי בבתי הספר יש מחסור בפסיכולוגים וביועצים חינוכיים, שאמורים לתמוך בתלמיד, בצוות ההוראה וההורים". (היעדר שירותי חינוך מיוחד בשילוב- דבר שלא קיים במסגרות הפיזיות של החינוך המיוחד).

4) " מן האמור בפרק זה עולה, כי כמות המשאבים, שמפנה המשרד לתלמיד בעל צרכים מיוחדים תלויה במסגרת החינוכית, שהוא לומד בה- חינוך מיוחד או רגיל ; ככל שעולה דרגת השילוב בחינוך הפורמלי של התלמיד, כך פוחתת התמיכה בו ללא קשר ישיר (ההדגשה שלי) למגבלותיו, לצרכיו הייחודיים ולמידת ההצלחה של שילובו".

5) "בנסיבות אלה הנטל הנפשי והכלכלי של השילוב נופל על כתפיהן של משפחות התלמידים, שנאלצות לממן מכספן את השירותים החסרים. מאחר שבשל מצבן הכלכלי רבות מהמשפחות אינן מסוגלות לעשות זאת נפגעת (ההדגשה שלי) אפשרות השילוב במערכת החינוך הרגילה בעיקר של תלמידים מהאוכלוסיה החלשה".

6) "... יש הבדלים בין בתי ספר וישובים לא רק במשאבים, שעומדים לרשותם אלא גם בהיקף היוזמות, שהם נוקטים ובמידת הפתיחות שלהם לנושא השילוב, והדבר בא לידי ביטוי בשרות הניתן לתלמידים המשולבים בחינוך הרגיל בכל אחד המקומות האלה. בנסיבות אלה יש שמשפחות מחליפות את מקום מגוריהן כדי לאפשר לילדים ללמוד בבית ספר, שיוכל לספק לו תנאים טובים יותר. מציאות זו מראה, שהחינוך הניתן בישראל לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל אינו שיוויוני, והדבר פוגע במיוחד באוכלוסיות החלשות" (חינוך לעשירים).

7) " לפי נתוני המשרד 83% משעות השילוב המוקצות לבתי הספר מנוצלות להוראה מתקנת בתחומי שפה, חשבון, ואסטרטגית למידה ו 17% מהן מנוצלות לטיפולים מיוחדים". (בתי הספר משתמשים בשעות השילוב בעיקר לצורכי בית הספר ולא לצורכיהם הפרטניים של  הילדים המשולבים ).

8) " המשרד לא הכשיר את ציבור המורים והמנהלים בבתי הספר הרגילים להתמודד עם בעיותיהם של תלמידים אלה. כידוע חינוך מיוחד הוא תחום התמחות, שדורש הכשרה מתאימה, ואין לצפות ממורה בחינוך רגיל, שלא הוכשר לכך אף באופן חלקי להתמודד בהצלחה עם אתגר ייחודי זה. על חוסר היערכותה של מערכת החינוך...... נוספו לה כמכשול המצוקות הנובעות ממחסור ביועצים חינוכיים ובפסיכולוגים, ומכך שהמשרד הקצה לה מספר מצומצם של שעות לשילוב".

9) " אין זה ראוי שהמשרד יטיל את האחריות לביצוע השילוב על בתי הספר הרגילים בלי לכלול במסגרת תוכנית השילוב הכשרה מתאימה לצוותי בתי הספר......, וכן יתגבר את בתי הספר באנשי מקצוע כגון פסיכולוגים ויועצים חינוכיים".

10) " בנסיבות האמורות רק תלמידים, שנשארו במסגרות החינוך המיוחד- קבוצה קטנה, שהלכה והצטמצמה- נהנו משיפור השירותים, שניתנו להם ; לעומת זאת לתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים, המשולבים בחינוך הרגיל- קבוצה שהלכה והתרחבה במהלך השנים- הופחתו השירותים עד שכמעט התפוגגו".

 

דו"ח מבקר המדינה בסוגיית שילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה נכתב בשנת 2001 וזאת בהתייחס לשנת 2000 ולשנים שלפני כן. מכאן מתבקשת השאלה הבאה: האם מאז ועד היום (שנת 2008) חל שיפור במצב? התשובה לכך היא, שיש לשער שחל שיפור קוסמטי מסוים במצב במהלך השנים הבאות, אך כמעט ולא חל  שינוי במהות, וכמובן, לא בצורה משמעותית ומשביעת רצון.

 

דו"ח מבקר המדינה מפנה אותנו גם לעתירת עמותת י.ת.ד כנגד משרד החינוך, שבה נעסוק בפרק הבא של דברינו. בעתירה זו, שהוגשה לבג"ץ מטעם עמותה, שמייצגת הורים לילדים הלוקים בתסמונת דאון, נטען, כי אחוז הילדים המשולבים מקרבם עומד על 8% בלבד. לטענת העותרים הסיבה לאחוז הנמוך של ילדים הלוקים בתסמונת דאון המשולבים בחינוך הרגיל נובעת מכך, שהורים רבים אינם מסוגלים לעמוד בנטל הכספי של השילוב, ולכן בלית ברירה הם משאירים את הילד בחינוך המיוחד, שם הוא מקבל אוטמטית את מה שמגיע לו ע"פ חוק החינוך המיוחד ובחינם. העותרים ביקשו לקבל את מלוא השירותים של החינוך המיוחד גם המסגרת השילוב. להלן הציטוט מדו"ח מבקר המדינה: "..... ומדוע עלות החינוך המיוחד להורי הילדים בעלי תסמונת דאון הלומדים במסגרות החינוך הרגילות לא תושווה לעלותו להורים לילדים כמותם הלומדים במסגרות החינוך הרגילות?".

בתשובתו לעתירה טען משרד החינוך, כי ע"פ פרשנותו את חוק החינוך המיוחד אין זכאות אוטומטית לקבלת שירותי חינוך מיוחד במסגרות לחינוך רגיל (הבנתם? מצד אחד משרד החינוך מעודד את שילובם של הילדים בעלי הצרכים המיוחדים במסגרת החינוך הרגילה, אך מצד שני הוא לא מוכן לממן אותו, וכמו כן הוא עושה לנו טובה גדולה מאוד, אם הוא זורק לנו מספר פירורים מהארוחה, שכן לא מגיע לנו ע"פ החוק דבר-ומי שלא מבין אני פה ציני להחריד!!!).

בפרק הבא של דברינו נסביר מדוע פרשנותו של משרד החינוך לחוק החינוך המיוחד היא אבסורדית ותמוהה, וכן נביא מתשובתו ההולמת של בג"ץ בהקשר זה.

 

אתגר השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה- תמונת מצב

 אתגר השילוב חזון מול מציאות: תמונת מצב.