אני מעסיקה עובדת ממולדובה לאבי ואני גרה איתם בבית. העובדת הגיעה לארץ באפריל 2011 לעבודה עם אמי שהיתה חולה סופנית. אמי האהובה נפטרה ב 15.6 ואני העברתי את הרשיון מייד לאבי שגם סעודי. אנחנו גרים בגבעתיים ומחודש אוקטובר אבי מקבל את קצבת הסיעוד לחשבון הבנק שלו ולא דרך המשרד. רציתי לבדוק ממתי אני מחשבת לה שנת עבודה מיום שהתחילה עם אמי או מתי שאבי קיבל את הרשיון? מתי אני צריכה לשלם לה דמי הבראה וחופשה? העובדת טיפלה באמי במסירות רבה עד רגעיה האחרונים {אמי נפטרה בבית} . המטפלת הגיעה עם חוזה של 2900 שח לא כולל המאה שקלים של חופשת סוף השבוע והייתי אמורה לשלם לה 3300 נקי. בגלל שטיפלה באמי במסירות ואהבה גדולה העליתי לה את המשכורת ל 3800 נקי. היא לא משלמת כלום. היום היא עם אבי והעבודה איתו היא לא קשה כמו עם אמי ואני מרגישה שהיא קצת מזלזלת ומתפנקת. אני רוצה לדעת אם אני יכולה לשבת איתה ולהוריד לה את השכר ולהגיד לה שההוצאות הן גדולות עבור אבי שמקבל 16 שעות שבועיות ומורידים לו אחרי שאמי נפטרה 50% מהשעות בגלל מבחן ההכנסות? מקבל 1240 שח חצי ממה שהיה מקבל אם אמי היתה בחיים. האם זה לא יחשב כהלנת שכר? וגם הייתי רוצה לדעת כיוון שלא ידעתי קודם אחרי כמה חודשים אני צריכה להפריש לה פנסיה ואיפה אני מפקידה? לגבי ימי החג היא יוצאת לחופשה תמיד יום שישי בבוקר וחוזרת בשבת בשעה 17.00 והחג השנה יוצא ב 31.12 יום שבת והיא ביקשה לצאת לחופשה בצפון גם יום א אז איך אני מחשבת לה את הימים ? כי אם תצא יום שישי בבוקר תחזור יום שני בבוקר זה 3 ימים אז מה עלי להגיד לה? איך יחושב החג והחופשה?
מרגע שאמך נפטרה , למעשה נגמרו יחסי עובד ומעביד בינך לבין העובדת שטיפלה באמך ז"ל ,
ואז מרגע שסעדה את אביך , זה בעצם העסקה חדשה , והותק לכל התנאים
של הבראה חופשה ופנסיה מתחילים ברגע שטיפלה באביך .
גישה שנייה :
במידה והעובדת סעדה גם את אביך וגם את אמך ז"ל באותה העת , אזי הוותק שלה מתחיל מרגע שהגיע לישראל
ולמעשה טיפלה בשני אנשים ,
מבחינת החוק , כל עוד לא היה לאביך רישיון העסקת עובד זר , הוא אינו יכול להעסיק את העובדת .
אך למרות זאת במידה והעובדת סעדה גם את אביך וגם את אמך , ולא ביצעתם גמר חשבון
לאחר שאמך נפטרה , אז הוותק שלה ייחשב מרגע שהגיע אליכם לראשונה , במידה וביצעתם גמר חשבון
אז למעשה העובדת כאילו התחילה עבודה חדשה והוותק שלה מתחיל מרגע שאביך קיבל את הרישיון .
לגבי חופשה והבראה : התשלום יהיה לאחר סיום שנת עבודה .
לגבי המשכורת של העובדת , לפי הבנתי העובדת מקבלת כיום 3800 , וכעת את מעוניינת להפחית את שכרה ,
הדבר לא ייחשב כהלנת שכר ( הלנת שכר - כאשר לא משלמים בזמן) , אלא כהרעה בתנאים .
במצב של הרעה בתנאים העובדת רשאית להגיד שהיא לא מוכנה להפחתת השכר ולהתפטר בצדק , ומכיוון שהעובדת עובדת אצלך פחות משנה , היא אינה זכאית לפיצויים והבראה , אך במידה והעובדת תייהיה עם ותק של 10 חודשים ויותר , היא תוכל לדרוש פיצויים .
במידה והעובדת תסכים להפחתת המשכורת , יש להכין חוזה עבודה חדש ולציין את השכר העדכני .
לגבי הפנסיה : מכיוון שהעובדת הגיעה לישראל באפריל 2011 , ההפרשות לפנסיה אמרות להיות החל
מאוקטובר ( לאחר חצי שנת עבודה ) . לגבי עובדים זרים , יש לשלם פנסיה , אך אין עדיין חשבון בנק מיוחד
שאליו אמורים להפריש את הפנסיה ולכן כיום הפנסיה משולמת עם סיום יחסי עובד ומעביד , כלומר היו אמורים לפתוח חשבון מיוחד עבור העובדים הזרים בישראל ולאותו חשבון המיוחד אמורים להפריש את כספי הפנסיה ,
כך שאם לא הפרשת - זה כי אין לאן להפריש , אך רצוי לחסוך או לפתוח תכנית חיסכון , כי את הפנסיה צריך לשלם גם אם אין לאן להפריש , מה שקורה היום שהפנסיה היא מעין בונוס נוסף בגמר יחסי עבודה .
לגבי חגים וחופשה : העובדת זכאית 9 ימי חג , ו 12 ימי חופשה
מכיוון שהחג של העובדת נופל גם ביום המנוחה של העובדת היא לא תהיה זכאית ליום חג נוסף או יום מנוחה
נוסף , היא אמורה לחזור ביום ראשון בבוקר , אך אם היא מבקשת לחזור ביום שני , ואת בתור המעסיקה מסכימה לכך , אז ניתן להוריד יום אחד ממכסת ימי החופשה של העובדת . כמובן שיש ליידע את העובדת שזה על חשבון ימי חופשה . מומלץ וגם חובה לנהל יומן חופשה וחגים שבו העובדת חותמת שלקחה יום חופש או יום חג .
עם העובד הוא זר , (נוצרי , בודהיסט , וכו' ) יצא לחגים על פי דתו , במידה והעובד בוחר רוצה או מסכים , לצאת בחגים שלנו (יהודי) אין שום מניעה לכך , אך יש לזכור שעליו לבחור , כי אם בחר לצאת בחגים של יהודים ( בתור חג )
אין הוא יכול לצאת גם בחגים נוצרים , וגם בחגים יהודיים וגם בחגים בודהיסטים וגם בחגים מוסלמים וכו'
סה"כ 9 ימי חג בשנה לפי הדת שירצה ושייך . כך לדוגמא עובד שיוצא בחגים נוצרים , אזי א ' תשרי (ראש השנה )
נחשב עבורו כיום רגיל אך אילו כריסמס , נחשב כיום חג .
לפי חוק , המועד לתשלום הפיצויים הוא בגמר יחסי עובד מעביד או המועד שנקבע לפי חוזה או הסכם .
קיים חשש שהעובדת תתבע את היורשים בגין הלנת פיצויים ,
פיצויי פיטורים יראו כמולנים ,לאחר 15 ימים מהמועד לתשלום .
לאחר מכן יהיה הפרשי הצמדה ותוספת של אחוז מסוים .
יש לנסות לדבר ולהסביר לעובדת לגבי הזמן הדרוש לכם לגייס את הסכום במידה ולא מתאפשר ליורשים לשלם
עד אשר יוסדר עניין הירושה , והעובדת אכן תתבע את הפיצויים , והעניין יגיע לבית דין , אז ניתן לשטוח את הטענות , מדוע לא שולמו הפיצויים בזמן , ושלא הייתה ליורשים שליטה על כך ושהמצב הכלכלי לא אפשר , יש סיכוי להפחית את הלנת הפיצוי או אפילו לבטלו , ( לא ניתן לבטל את הפיצויים אך בהתאם לנסיבות ניתן להפחית את הקנסות )
לגבי עובדת שנכנסה להריון : לא ניתן לפטר אישה בהריון , שעובדת חצי שנה ומעלה .
הבעיה שמתעוררת היא כאשר העובדת מועסקת פחות מחצי שנה , אז המעסיק רשאי לפטרה כמו כל עובד רגיל , אך אסור בתכלית האיסור לפטרה בגלל שהיא בהריון , וכאן גם הבעיתיות כיוון שנטל ההוכחה היא על המעסיק , ( הרי יש סיכוי סביר שהעובדת תטען שסיבת הפיטורין היא עקב ההריון) . בנוסף איסור הפיטורים לא מסתיים בלידה, וגם לאחריה אסור לפטר במשך 60 ימים. לימים הללו יש להוסיף את תקופת ההודעה המוקדמת המגיעה לעובדת בהתאם לחוק - עד כאן בעניין הפיטורין .
לגבי חופשת לידה : עובדת שעבדה 12 חודשים לפחות אצל אותו מעביד , זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות, מתוכם 7 שבועות (או פחות מזה, כרצון העובדת) לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.
עובדת שעבדה פחות מ-12 חודשים אצל אותו מעביד או אותו מקום עבודה, זכאית לחופשת לידה של 14 שבועות בלבד, מתוכם 7 שבועות או פחות מזה, לפני יום הלידה והשאר אחרי יום הלידה.
לגבי תשלום : במהלך חופשת הלידה העובדת לא זכאית לתשלום שכר, אולם היא זכאית לתשלום
כאמור העובדת של אימי עוזבת ב-.13.8.11 לאחר שנה וחודשיים. היא הודיעה על עזיבה שבוע וחצי מראש.
היא דורשת מאיתנו לשלם לה עבור ימי חופשה . ??? אנא כיתבו לי מה הם זכויותיה מה עליי לשלם לה ? לפני כחודש שילמנו לה דמי הבראה כחוק .. האם עליי להחתים אותה על משהו . אנחנו והיא לא יודעים מתי היא חוזרת. וכדי לא לגרום לאימי לשינויים כל כך תכופים אנו רוצים מישהי קבועה ולאוו דווקה אותה חזרה . תודה מראש
ראשית , במידה ויש לכם שעות מביטוח לאומי ( חברת סיעוד שמשלמת עבור העובדת ) יש לפנות אליהם ולבדוק
כמה העובדת תקבל עבור הבראה , חופשה , פנסיה , ופיצויים
לאחר כל זאת עלייך לדעת שהעובדת זכאית לפנסיה עבור שנה וחודשיים , חופשה , והבראה
העובדת לא זכאית לפיצויים במידה והיא מתפטרת ללא סיבה המצדיקה בחוק לפיצויים ,
* הבראה - עבור השנה הראשונה 5 ימים , ועבור השנה השנייה 6 ימים , כיוון שציינת שהעובדת קיבלה לפני
כחודש הבראה אז מגיע לה רק את החלק היחסי בעבור השנה השנייה , הווה אומר מגיע לה עבור חודשיים של השנה השנייה , כלומר אם עבור שנה שלמה הייתה מקבלת שישה ימים אז עבור חודשים מגיע יום הבראה אחד בלבד . תעריף הבראה עומד על סך של 365 ש"ח ( לפי קו לעובד ) החל מ 01/07/2011
* חופשה - 14 ימי חופשה בכל שנה ושנה ב 4 השנים הראשונות ( במידה והעובדת פודה את ימי החופשה אזי יש לשלם עבור 12 ימים , כלומר עובד זכאי לקבל שבועיים חופש עבור כל שנה בשנה אך במידה והוא מפצל את החופשה או פודה אותה בתשלום יש להוריד את השבתות וכך יוצא שבשבועיים יש שני שבתות ולכן 12 ימים
מכיוון שהעובדת עבדה שנה וחודשים אז מגיע לה 14 ימים עבור השנה הראשונה ועוד יומים עבור השנה השנייה
( עבור השנה השנייה יום חופש עבור כל חודש ) סה"כ העובדת זכאית ל 16 ימים , במידה ושילמתם לה עבור החופשה עבור סיום השנה הראשונה אז נשאר לה 2 ימי חופשה .
* החובה של העובדת כלפיכם היא לתת לכם הודעה מראש של חודש ימים ( 30 ימים ) במידה והיא נתנה רק שבוע וחצי אז יש לכם את הזכות להוריד לה סכום שווה ערך של שבועיים וחצי ( החישוב יהיה כך : 4100 שזה שכר המינימום לחלק ל 25 , כפול שבועיים וחצי )
* פנסיה : מכיוון שהעובדת החלה לעבוד בשנת 2010 , אז יש לבדוק מה היה שכר המינימום בשנת 2010
ואז לעשות את החישוב הבא : 5 אחוז משכר המינימום דאז ( שנת 2010 ) כפול מספר החודשים שעבדה בשנת 2010
לאחר מכן עבור שנת 2011 , 6.66 אחוז משכר המינימום ב 2011 כפול מספר החודשים שעבדה ב שנת 2011
יש לשים לב ששכר המינימום ישתנה כמה וכמה פעמיים אז לכן יש לבדוק גם עבור כל חודש בחודשו מה היה השכר ( לדוגמא : עד פברואר 2011 שכר המינימום היה 3850 לאחר מכן הוא עלה ל 3890 וביולי 2011 הוא ישתנה ל 4100 ש"ח )
דבר נוסף : יש לכם אפשרות להגיד לעובד שמכיוון שיש לה חופשה אז אתם מעוניים שהיא תנצל את חופשתה ולא לשלם לה , כלומר אם היא עוזבת ב 13/08 ונשאר לדוגמא 12 ימי חופשה אז ניתן להגיד לה שאפשר להתקזז ימי חופשה כנגד אי מתן הודעה מוקדמת או אחרת להגיד לה שהיא תעזוב ב 13/8/ אבל אתם תשלמו לה עד ה 13/8 + ימי החופשה לדוגמא אם יש לה 12 ימי אז אתם תשלמו לה עבור חופשה בתשלום עד ה 25/08 ( 13+12 ) שווי יום
חופשה הוא 164 שקל ליום
לסיכום : הבראה + פנסיה + חופשה פחות מה שקיבלה מחברת הסיעוד( במידה ויש) פחות הפחתה של אי הודעה
כמובן שלכל חברה יש את הכללים והחוקים שלה ,תעריפים שונים לכל חברה , כאשר התעריפים לגבי תיווך והשמת עובד זר טווח המחירים הוא חינם ועד 2000 שקלים ( בד"כ חברות סיעוד בעלות תאגידי סיעוד
נותנות את השירות "חינם אין כסף " בתנאי שגמלת הסיעוד תעבור לאותה חברה ) כמו כן יש תשלום שנקרא
דמי תאגיד ( טיפול ורישום בתאגיד ) שטווח המחירים הוא חינם ועד 70 שקלים .
במידה ואין לכם גמלת סיעוד ( שעות מביטוח לאומי ) אז ברוב המקרים לא תקבלו את השירותים הללו בחינם
חשוב לדעת שאין מגבלה לעבור מחברה לחברה , והדבר החשוב הוא שתמצאו במהרה
אימי אישה סיעודית ויש לה מטפלת מסארי לנקה מיזה כשנה וחודשיים. היום היא הודיעה לנו כי היא חוזרת לארצה מכיוון שילדיה חולים. מה עלינו לעשות אימי לא מסוגלת להישאר לבד לדעתינו אין ברצונה לחזור לארץ.
1. איך אני מזמינה עובדת חדשה לאימי ולא מחליפה אלא מישהי שתשאר כקבועה
2. מה הדין עם המטפלת איך אני אמורה לשלם לה על חצי חודש ומהם הזכויות שלה למרות שהיא מתפטרת או עוזבת
כאשר עובד/ת רוצה לעזוב / להתפטר עליו לתת הודעה מוקדמת , הדבר נכון גם הפוך , כאשר מעסיק רוצה לפטר עובד , עליו לתת הודעה מוקדמת לעובד . עובד שיש לו ותק של שנה ומעלה עליו לתת הודעה מוקדמת של 30 ימים , ( וההפך אם מעסיק רוצה לפטר עובד בעל ותק של שנה ומעלה , יש לתת לעובד הודעה של חודש ימים ורצוי מאוד לעשות זאת בכתב בשפה שהעובד מבין ) . במידה ואחד הצדדים לא נתן הודעה מוקדמת , יש לאותו צד שנפגע מכך ( במקרה שלכם , הצד הנפגע הוא המעסיק , שלא קיבל הודעה מוקדמת ) זכות לקבל פיצוי בגובה משכורת אחת , ( משכורת אחת , הכוונה היא לפחות שכר המינימום , נכון ל 01/07/2011 שכר המינימום עומד על 4100 ש"ח ) , לעצם העניין , לא ניתן לכבול עובדת שרוצה לעזוב . יש לשלם לה את המשכורת שהיא עבדה , חופשה הבראה , ולקזז את הסכום של משכורת אחת בגין אי הודעה מוקדמת .
במידה והעובדת מבקשת ממכם אינטר ויזה ( אישור חזרה לישראל ) זה אומר שכן יש לה כוונה לחזור , במידה ולא ביקשה אינטר ויזה זה סימן שאין לה כוונה לחזור , עובד יכול תמיד לעזוב את ישראל , אבל כדי לחזור לישראל עליו לקבל
אישור חזרה ממשרד הפנים ( כדי לקבל אישור חזרה לישראל , על העובד לקבל הן מכתב מהלשכה שבה אתם רשומים והן מכתב מהמעסיק ) .
כדי להזמין עובדת חדשה מחול , העובדת שלך צריכה לעזוב את הארץ ללא אינטר ויזה או לחילופין להיקלט אצל מעסיק אחר , רק אז ניתן להזמין עובדת חדשה מחול ,
אם ברצונך לקבל עובדת , שכבר נמצאת בישראל , אז אין שום מגבלה , כלומר לא חשוב מה יעלה בגורל העובדת הנוכחית , אותה עובדת שנקלטת אצלכם יכולה ליהיות מחליפה זמנית או קבועה הכל תלוי במידת שביעות הרצון שלכם ושל העובדת החדשה שנקלטה .
יש לפנות ללשכה שבא אתם רשומים ולנסות לאתר עבורכם עובדת שתענה לקריטריונים של אמך
גובה הפיצויים הוא משכורת אחת על כל שנת עבודה ( אך לא פחות משכר המינימום העדכני )
הבראה : בשנה הראשונה זכאות ל 5 ימים , שנה שנייה ושלישית 6 ימים ו4 עד 10 שנים זה 7 ימים .
חופשה : בשנה הראשונה עד הרביעית 12 ימים נטו ( לא כולל השבתות - שזה אומר שאם העובד לוקח חופשה ברצף זה 14 ימים ) בשנה החמישית ( כלומר לאחר ה 4 שנים ) זה 14 נטו
6 . פנסיה : החל משנת 2008 יש הפרשות לפנסיה , החלק של המעסיק עבור שנת 2008 הוא
0.833 אחוז משכר המינימום דאז , בשנת 2009 זה 1.666 אחוז משכר המינימום דאז
בשנת 2010 זה 2.5 אחוז משכר המינימום דאז , בשנת 2011 זה 3.3 אחוז משכר המינימום ( יש לשים לב ששכר המינמום עבר טלטלות רבות במהלך כל השנים ולראות כמה שכר המינימום ( לדוגמא ב 2011 היה 3850 ש"ח ואח"כ הגיע ל 3890 ש"ח , וביולי הוא יהיה 4100 ש"ח )
במידה ואין זכאות לפיצויים יש להפריש לעובד גם הפרשות לפיצויים כלומר ב 2008 0.833 אחוז, ל שנת 2009 יש להפריש 1.66 אחוז , לשנת 2010 יש להפריש 2.5 אחוז ולשנת 2011 יש להפריש 3.3 אחוז , כלומר החלק של המעסיק הוא עבור פנסיה ועבור הפיצויים , במידה ושולמו פיצויים מלאים אין צורך להפריש לפיצויים , ההפרשה לפיצויים ולפנסיה הייתה אמורה ליהיות מופרשת לחשבון בנק מיוחד עבור העובדים
, אך נכון לכתיבת שורות אלה , עדיין לא נפתח חשבון בנק מיוחד ולכן יש לשלם את תשלומי הפנסיה וההפרשה לפיצויים בגמר / סיום עבודה .
ברצוני לציין שגם מעסיק שנפטר נחשב הדבר לזכאות לפיצויים מלאים וכן תשלום משכורת נוספת בגין הודעה מראש של 30 ימים ( במידה והעובד עבד שנה ואילך ) .
במידה ותרצי התיחסות יותר ספציפית ומפורטת , אנא תשאלי ואשמח לענות
שאלתי היא הפנסיה שאני צריכה לשלם לעובדת הזרה היא דוגמא 1600 שח זה הסכום שאני נותנת לה כולל ה100 כל שבוע ומתוך זה 1.66% ? וכמה העובדת זרה מפרישה ומאיזה סכום?
לגבי פנסיה , נכון לשנת 2011 יש להפריש 3.33 אחוז (הפרשות מעביד) ו3.33 אחוז (הפרשות עובד) ו 3.34 אחוז ( הפרשות המעביד לפיצויים) הסכום שממנו יש לחשב הוא שכר המינימום ( נכון ל 01/07/2011 שכר המינמום שנקבע הוא 4100 ש"ח ) לכן ההפרשה עבור הפנסיה (עבור החלק של המעביד) היא 3.33 אחוז מ ה 4100 ש"ח
וכנ"ל עבור הפיצויים 3.34 אחוז מ ה 4100 ש"ח , זה הסכום שהעובדת צריכה לקבל מהמעביד , כמובן שאם יש לך עזרה מחברת הסיעוד ( יש לבדוק את חלקה של חברת הסיעוד בהשתתפות הפנסיה , הפיצויים וכו' ) אז נטל התשלום יקטן , לגבי החלק של העובדת : היו אמורים להפריש לה 3.33 אחוז מה 4100 ש"ח ולהפקיד את זה לקרן מיוחדת על שמה , אך כיוון שעד היום לא נפתחה קרן מיוחדת ( נאמר למעסיקים שבבוא היום יפתח חשבון בנק מיוחד עבור העובדים הזרים ) אז העובדת לא מפרישה וגם המעביד לא מחויב להפריש , אך במקרה של סיום עבודה , המעביד מחויב לשלם את אותם כספים הללו . ההמלצה למעסיקים היא לבצע קרן חיסכון שבבוא היום יצטרכו להפריש כספים
ברצוני לציןין שסכום של 3.33 אחוז הם נכון לשנת 2011 ולצורך חישובים , יש לבדוק מהו שכר המינימום עבור כל שנה ( החל משנת 2008 ) ומה נקבע בחוק לגבי סכום ההפרשה עבור פנסיה ועבור פיצויים
הרעיון הוא נכון , אך אם מדובר בפטירת מעסיק , אזי יש כאן סיום יחסי עובד ומעביד ואז יש לשלם על פידיון חופשה
כלומר לשלם על יתרת ימי החופשה שלא נוצלו . במידה והיו פיטורין מתוכננים , אז היית יכולה ליישם את מה שציינת .
לגבי הפנסיה , זה נושא מורכב , כיוון
שמצד אחד היית אמורה להפריש כספים וגם העובדת הייתה אמורה להפריש כספים ,
אך מצד שני אין לאן להפריש את הכספים . כשחוקקו את חוק הפנסיה , נאמר שיפתחו חשבון מיוחד לעובדים
זרים שלשם יופרשו כספי הפנסיה , ועד היום לא נפתח חשבון מיוחד ... לכן נאמר למעסיקים לחסוך את הכסף
( באמצעות קרן חיסכון , פק"מ , או כל דבר אחר ) ובבוא היום כשיהיה הוראה - להפריש את הכספים .
הרעיון הוא שברגע שהעובד יעזוב את הארץ ( לצמיתות ) , הוא יוכל לקבל את הכספים הללו , ( בד"כ עובד זר לא מגיע לגיל הפנסיה , אלא עובד תקופות קצרות) , האבסורד שנוצר הוא שעובד זר שמסיים לעבוד אצל מעסיק מקבל מעין בונוס נוסף , ( העובד לא הפריש כלום , והמעסיק משלם כסף נזיל מזומן ) . כל עוד לא יפתחו חשבון מיוחד לעובדים זרים , המעסיקים ימשיכו לשלם את " כספי הפנסיה " במזומן ומיד
לגבי החלק של חברת הסיעוד , זה תלוי בהסכם שלכם מול חברת הסיעוד
כלומר בפעם הראשונה שרשמתם את העובדת בחברת הסיעוד ,
ישנם חברות שמשתתפות בפנסיה , פיצויים הבראה וחופשה , ( בד"כ אותן החברות גם נותנות תעריף נמוך יותר לשעת עבודה , תמורת ההשתתפות ) וישנם חברות שלא משתתפות בכלל ( בד"כ נותנות תעריף גבוהה לשעת עבודה ) כלומר רצוי לשאול את חברת הסיעוד מה החלק שלהם בתשלומים לעובדת . עם בעבר חברת הסיעוד השתתפה בתשלום החופשה וההבראה , סביר להניח שהם ישתתפו איתכם גם בפיצויים , הבראה חופשה ופנסיה
לגבי כמה הם משלמים ואייך משלמים זה כמובן תלוי בהסכם שלכם מול חברת הסיעוד ,
בד"כ חברות הסיעוד לא משתתפות בהודעה המוקדמת , מכיוון שברגע שהמעסיק נפטר , אין להם תשלום מביטוח לאומי
ככלל , לא ניתן לקבל היתר להעסקת עובד זר לאדם שנמצא במוסד שיקומי , או אדם המתגורר בבית אבות המוגדר כסיעודי , אך אם הכוונה היא לקבל עובד זר כדי להשתחרר מאותו מוסד שיקומי , אזי יש להגיש בקשה להיתר העסקת עובד זר
ולציין שבמידה ואקבל היתר , אני מתחייב שלא העסיק עובד זר באותו מוסד שיקומי , יש להגיש את הבקשה לועדת חריגים ( יש לשלוח לירושלים )
כלומר הפעולות שיש לבצע : יש לשלוח טופס בקשה להעסקת עובד זר , בנוסף יש לצרף אישור על תאריך שחרור משוער מהמוסד הסיעודי ולשלוח לועדת חריגים בירושלים .
במידה והכוונה להעסיק עובד זר רק להשגחה במוסד הסיעודי או רק בבית החולים , לפי ניסיוני לא ניתן לקבל היתר לכך , כלומר לקבל היתר רק לצורך השגחה ללא תאריך שחרור משוער ורק למטרת ההשגחה בבית חולים - לא ניתן , אך אם הכוונה היא לצורך המשך רצף טיפול לאחר השחרור - ניתן בהחלט
שאלה לי לעניין עובד שהגיע לארץ בתור מטפל סיעודי , כלומר עובד סיעודי לאחר 4 שנים ו 3 חודשים לא יכול לעבור ממעסיק אחד למעסיק שני למעט חריגים- מה הכוונה לחריגים ?
לאחר שהעובד הזר (בתחום הסיעוד) נמצא אצל אותו קשיש/מעסיק 4 שנים ו 3 חודשים הוא לא יכול לעבור לקשיש / מעסיק אחר , הוא יכול להשאר אצל אותו מעסיק ללא הגבלת זמן כל עוד המעסיק חי וקיים וכל עוד המעסיק מעוניין בשירותיו ,
מה לגבי וכיצד מחושב הליך זה אם עבד בשני מקומות שונים במהלך שנים אלו
עובד זר סיעודי שהוא כבר 4 שנים ו 2 חודשים בארץ יכול להקלט ולהתחיל מחדש בתור מטפל אצל מעסיק שלישי? מתי נגמרת לעובד שכזה האפשרות להתחלה חדשה אצל מעסיק אחר?
לאחר 4 שנים ו 3 חודשים בישראל ( ללא תלות כמה זמן אצל כל מעסיק ומעסיק ) כלומר מרגע שעובד נכנס לישראל
לראשונה ועד אשר הוא 4 שנים ו 3 חודשים זה בדיוק הסף .
כלומר בנקודת הסף לא ניתן לעבור למעסיק אחר כלומר עם מפטרים את העובד מנקודת הסף ואילך , אזי המטפל צריך לעזוב את ישראל , אותו מטפל לא יכול לקבל עבודה בישראל , לעומת זאת מטפל שהתחיל בעבודה חדשה לפני נקודת הסף יכול להמשיך לעבוד אצל אותו מעסיק גם אחרי נקודת הסף עד אשר המעסיק נפטר ( עד 120...)
לכן לשאלתך : עובד שנמצא בישראל 4 שנים ו 2 חודשים , יכול להקלט אצל מעסיק אחר ,
רק שחייבים להצהיר על אותו עובד שהוא נקלט אצל מעסיק אחר , כלומר לבצע דיווח למת"ש ( מדור תשלומים ) שזה יחידה שקולטת עובדים ומעסיקים , ללא ביצוע מת"ש , לא ייחשב מעבר למעסיק , יש להקפיד מאוד שהעובד ייקלט במת"ש לפני נקודת הסף , אחרת המת"ש יסרב לקלוט את אותו עובד ויהיה עליו לעזוב את ישראל .
שלום, לאימי יש עובדת זרה,אימי הייתה מאושפזת בבית החולים איך היה עלי לנהוג עם עובדת זרה של אימי מבחינת השגחה על אימא ושעות עבודה. מה השכר שצריך למטפלת באופן כללי. מה מחיר ליום חופש שנתי עלי לשלם. מה מחיר ליום הבראה לשלם. דמי כיס מה חובתי בתשלום שבועי? ימי חג אני חייבת לשלם? או לתת לה אפשרות לצאת? ניתנה אפשרות והיא לא יצאה מרצונה מה ההשלכות לזה? תודה רבה ושבת שלום
1 . לגבי השגחה בבית חולים : ראשית יש לדעת שסביבת העבודה של העובד וגם ביתו של העובד הוא בבית של המטופל , ולכן ברגע שסביבת העבודה משתנה כמו במקרה של בית חולים , אזי העובד יעבוד 8 שעות ולאחר מכן יקבל שעות נוספות - עבור השעתיים הראשונות 25 אחוזים ולאחר מכן כל שעה נוספת 50 אחוזים . [שכר המינימום למשרה מלאה (186 שעות בחודש , ) 3,850 ₪, לשעה: 20.70 .₪ ]
( כאשר המטופל והמטפל נמצאים בבית , בד"כ אין שעות נוספות , אלא אם כן העובד מוכיח שאכן הוא עבד יותר מ - 8 שעות ויש לו דוח של זמני עבודה מפורט - בעצם זה נחשב כמשרת אמון , שבה העובד לא עובד 24 שעות ביממה , אלא משגיח ומטפל במטופל במשך היממה וזוכה לתנאים של בית )
ולכן כאשר העובד מועסק בבית חולים - ניתן לאמוד את השעות , יש לסכם עם העובד האם הוא עובד ברצף 8 שעות או שהוא יעשה הפסקה עבור אוכל , או יציאה להתאוורר / לטייל ( תלוי עם הוא עובד ביום או בלילה ) לדוגמא : לסכם עם העובד שהוא יעבוד מ 8 בבוקר ועד שעה 17 כאשר בשעת הצהריים יעשה הפסקה לצורך אוכל .
כמו כן יש לספק לעובד אמצעי תשלום עבור התחבורה וכן עבור אוכל .
2. שכר באופן כללי של עובד זר כיום במשק הוא נע בין 2900 שקלים ל - 3200 שקלים ( נטו ) , וכן דמי כיס של 100 שקלים
אין כאן שכר אחיד לכל העובדים הזרים , יש לערוך חוזה אישי בין המעסיק והמטופל שבו נאמר במפורש מהוא השכר החודשי , והאם העובד מקבל כל שבוע מפרעה על חשבון השכר החודשי ( מה שנקרא דמי כיס) , מהוא יום המנוחה שלו ( שישי שבת ראשון)
3 . עבודה ביום המנוחה או ביום חג דתי / לאומי
כל עובד זכאי ליום מנוחה , עם פניתי לעובד וביקשתי ממנו לעבוד ביום המנוחה והעובד הסכים לכך , יש לשלם לו 150 אחוזים משכר יום עבודה ( יום עבודה שווה 154 ש"ח ) ולכן הסכום הוא 231 ש"ח
כך גם לגבי חג דתי של העובד : במידה ועבד ביום חגו , יש לשלם 231 שקלים , ( עובד זכאי ל 9 ימי חג בשנה )
מומלץ לסכם ביחד עם העובד מהם התאריכים שבו הוא מעוניין לצאת , וזאת כדי שהמשפחה תדע לתכנן ולערוך את הזמן . הערה : ישנם עובדים שאומרים למעסיקים שהם לא רוצים לצאת לחופש או שאין להם לאן לצאת - ואז הם דורשים ואף מאלצים את המעסיק לשלם עבור החג או השבת , ולכן יש להבהיר לעובד , שמבחינתכם הוא חופשי באותו יום חג או יום מנוחה והוא רשאי לצאת וללכת לאן שירצה , כמובן שאין לכם שום התנגדות שהוא יישאר בבית ( בבית המטופל - שזה גם הבית שלו ) , אך כמובן להבהיר שלא תשלמו לו במידה ויבחר להשאר .
4 . הבראה : עבור שנה ראשונה - 5 ימים , שנה שנייה ושלישית - 6 ימים , שנה רביעית עד עשירית - 7 ימים
יום הבראה שווה ל 351 שקל ליום , כאשר הזכאות להבראה היא השלמת שנת עבודה .
5 . חופשה שנתית : עבור 4 השנים הראשונות יש לשלם לעובד 12 ימים נטו ( לא כולל יום המנוחה ) לפי 154 שקל ליום
במידה והמעסיק לא מעוניין לשלם עבור חופשה השנתית , יש ליידע את העובד על כך ואז או שהעובד ייבחר בשיתוף עם המעסיק מתי הוא ייקח את החופשה , אחרת המעסיק ייעשה זאת באופן יזום , כלומר אם לא מעוניינים לשלם על חופשה , אין העובד יכול לאלץ את המעסיק ע"י כך שיגיד שהוא לא יוצא
במידה והעובד ייקח את כל ימי החופשה ברצף אז יהיה זכאי ל 14 ימי חופשה ( שבועיים ) במידה ולאחר שנה העובד לא לקח חופשה והמעסיק לא הוציא את העובד לחופשה , אזי יש לשלם על 12 ימים נטו ( לא כולל יום המנוחה )
הערה חשובה ביותר : כל הסכומים שננקבו הם בהתאם לשכר המינימום שהוא עומד כיום על 3850 שקל , במידה ושכר המינימום ישתנה , אזי גם הסכומים של החופשה , הבראה , ועבודה ביום חג או מנוחה ישתנו בהתאם .
חוק שעות המנוחה הוא 36 שעות רצופות הכוללות את יום המנוחה של העובד
ולכן יש לאפשר לעובד לצאת ליום מנוחה בהתאם לחוק .
רוב העובדים הזרים מקבלים רק 26 שעות , כלומר כל שבוע קיצצו להם 10 שעות , ולכן העובד מקבל שעתיים חופש של יציאה / טיול מחוץ לבית כדי להשלים את ה 36 שעות , אך יש לציין שזה רק במידה והעובד הסכים לאופציה זאת , אחרת יש לאפשר לעובד 36 שעות . יש לציין שהחוק לא מציין שיש לצאת מהבית ל שעתיים , אלא מנוחה של שעתיים ולא דווקא מחוץ לבית .
לגבי יום חג , אין הגדרה מפורשת של מספר השעות , ולכן הגדרה של יום הוא 24 שעות .
לגבי עבודה ביום או בלילה כאשר מדובר בבית חולים , אז כמובן שאת בתור המעסיקה מחליטה אם זה יום או לילה , אך יש לזכור שמעל 8 שעות עבודה , יש לשלם שעות נוספות .
לגבי רצונך להחליף את העובדת , מכיוון משהיא מעל 4 שנים ו 3 חודשים , למעשה העובדת לא תוכל למצוא מעסיק אחר ויהיה עליה לחזור לארץ מולדתה , כמובן שיש לתת לעובדת הודעה בכתב על רצונך לפטרה ( 30 ימים ) וכן יש לשלם לה פיצויים
לגבי חובתך ל36 שעות ,החוק לצד העובדת ובמידה והיא לא תסכים ל 26 + 2 , זה אומר שהיא יכולה להתפטר מרצונה ולזכות בפיצויים באם לא תקיימי את החוק .
לפי דעתי יש אפשרות שהעובדת כבר מאסה בעבודתה והיא פשוט מאלצת אותך לשלם לה פיצויים
לגבי עבודה בבית חולים : יש משהו מאוד עקרוני במסגרת העבודה של עובדים זרים
עובד זר נמצא במשרת אמון , שבה אין שעות נוספות , הוא יכול לעבוד בחלק מהיום ובחלק מהלילה , או לעבוד רק כמה שעות נטו , ועדיין הוא יקבל כסף עבור משרה מלאה . עובד זר : מקום העבודה שלו , הוא גם הבית שלו וזה סיבה נוספת מדוע אין שעות נוספות , קשה מאוד לספור / לאמוד את השעות שבהם הוא עבד ובשעות שהוא כביכול נמצא במנוחה בבית , רק במקרים שהעובד ינהל רישום מסודר ויוכיח שאכן הוא עובד בתוך הבית מסביב לשעון ונאלץ לעבוד יותר מ 8 שעות נטו , ושאכן זה נעשה בצורה שגרתית ולא חד פעמית , רק אז הוא יוכל לתבוע שעות נוספות .
סביבת עבודתו של העובד היא בבית המטופל וכך גם תנאיו הם תנאים של בית : כגון מקלחת ארוחות מסודרות , מיטה וכו' . כאשר העובד לא נמצא בבית המטופל , ומקום העבודה הוא לא הבית שלו , כגון בית חולים , אז העובד יוכל בקלות לטעון שעבד שעות נוספות . ולא היה בבית . ולכן הוא משתווה לעבודה של ישראלי , עובד כ 8 שעות , לאחר 8 שעות יש שעות נוספות , מסיים לעבוד ביום שישי בצהריים וחוזר ביום ראשון בבוקר . העבודה בבית חולים היא כאילו העובד מחתים כרטיס בתחילת עבודה ומחתים כרטיס בסיום עבודה .
ולכן כאשר העבודה היא לא בבית ( בבית חולים ) יש להתוות לעובד יום עבודה
לדוגמא : מגיעים בשעה 8 ולאחר מכן עושים הפסקה לדוגמא בשעה 12 לארוחת צהריים עד שעה 13 ולאחר מכן עובדים עד 17 , והרי לך 9 שעות ברוטו שהם 8 שעות ( הורדת שעת הצהריים )
לשאלתך האם קיים מסמך , לא קיים מסמך ספציפי , אלא מאמרים לגבי משרת עובד והגדרת המשרה
את יכולה לעיין באתר בקטגוריה שעות נוספות , יש מאמר של עורך הדין אורן יוגב , שהוא גם מסביר לגבי שעות נוספות
המטפלת של אימי נסעה לחופשה מאושרת לארץ מולדתה, לתקופה של 3 חודשים (בדיוק-כרטיס הטיסה חזרה הוזמן בהתאם)
לאחר שנסעה התבררו לנו דברים שבגינם אנו לא מעונינים שתחזור.
שאלתי היא: מאחר והבהרנו לה זאת שאנו לא מעונינים יותר בשרותיה , ושלא כדאי לה לחזור,כי שהתה בארץ למעלה מ- 5 שנים, האם במידה ויעברו 3 החודשים מיום תחילת חופשתה והיא אכן לא תחזור ארצה האם הויזה של אמי תהיי פנויה להעסקת עובדת אחרת במקומה? ואיזו פרוצדורה יש לבצע?
ראשית , זה שהבהרתם לעובדת שאתם לא מעוניינים בשירותה ולא כדאי לה לחזור , כי עברו 5 שנים , המשמעות היא שבמידה והיא חוזרת לישראל ( יש לה את הזכות המלאה לחזור לישראל בהתאם לאישור האינטר ויזה ) לא יהיה לה עבודה , כי לא ניתן אחרי 4 שנים ו 3 חודשים לעבור למעסיק אחר , ולכן העובדת צריכה לעשות את השיקולים שלה האם כדאי לה לחזור ? וכאן נשאלת השאלה כמה זמן היא עבדה אצלכם , האם מגיע לה הבראה חופשה פיצויים ופנסיה ( מבחינת וותק : יש להוסיף את 3 החודשים שהיא בחו"ל כיוון שהיא יצאה באישור המעסיק) בנוסף הכרטיס חזרה לישראל מן הסתם כבר שולם מראש ולא סביר שיוחזר לה כספה על ביטול החזרה
כלומר אם עבדה לפחות שנת עבודה והיא מודעת לזכויותיה אזי היא זכאית לסכום כסף לא מבוטל , וכמו שציינתי היא תעשה את השיקולים שלה לעצמה .
ולעצם שאלתך : במידה והעובדת לא תחזור לאחר 3 החודשים שניתנו לה באינטר ויזה , זה אומר שהיא לא תוכל לחזור לישראל וזה אומר שהאשרה (ויזה) שלכם תיהייה פנוייה להזמנת עובדת חדשה מחו"ל , במידה והעובדת תחזור זה אומר שלא תוכלו להזמין עובדת חדשה מחו"ל עד אשר העובדת תעזוב את מדינת ישראל
( כדאי לברר האם היא יצאה מישראל , יש לפנות למשרד הפנים ) בכל מקרה תמיד האשרה תיהיה פנויה להעסקת עובדות שכבר נמצאות בישראל ( בתנאי שהם פחות מ 4 שנים ו - 3 חודשים ) ללא קשר האם העובדת שלכם נמצאת בישראל או שהיא כבר עזבה את ישראל . הפרוצדורה בכל המקרים היא ליהיות קשורים לתאגיד סיעוד שיבצע עבורכם השמת עובדת זרה מהמאגר , או יזמין בעבורכם עובדת חדשה מחו"ל .
ניתן לברר האם העובדת חזרה או שלא , במשרד הפנים או לבקש מתאגיד הסיעוד שאתם שייכים אליו , שהם יבררו עבורכם , מכיוון שיש להם אפשרות לשלוח מייל או להתקשר למדור מת"ש (מדור תשלומים)שהם יחידה נוספת של משרד הפנים שניתן להשיג מידע מתי העובדת נכנסה לישראל , הדבר היחיד שצריך הוא את מספר הדרכון של העובדת , במידה ואתם לא יודעים או זוכרים , ניתן להשיג את הדרכון של העובדת ע"י מסירת ת.ז של המטופלת ( של אמא) ואז רואים את פרטי העובדת . דבר נוסף המערכת לא מתעדכנת במיידי , כלומר אם העובדת נכנסה היום לישראל , לא בהכרח יופיע המידע באותו יום , אלא אחרי יומיים שלושה ( המערכת של משרד הפנים , נקראת " מערכת אביב" ) כלומר , אם ברצונך להפגין בקיאות מול תאגיד הסיעוד , תבקשו שיבדקו במערכת אביב , האם העובדת חזרה
במידה והעובדת אכן לא חזרה, כפי שכרגע זה נראה (פעלתי לפי המלצתך , בירור באמצעות תאגיד הסיעוד) מה הפרוצדורה להזמנת עובד זר באופן מיוחד , וכיצד ניתן לדעת שהוא אכן מומלץ?
במידה והחלטתם להזמין עובד חדש , כמובן שעליך לפנות לתאגיד הסיעוד לצורך הזמנתו והם יעשו עבורכם את הפרוצדורה , כל שעליכם לעשות הוא שבן משפחה מדרגה ראשונה יגיע למשרד הפנים עם נציג הלשכה /תאגיד
יש להבהיר לתאגיד את הדרישות ( דוברת אנגלית , רוסית , רומנית ערבית וכו' ) שהעובדת המיועדת תדע בדיוק לאיזה סיטואציה היא מגיעה , (מי גר בבית , מה המשכורת ההתחלתית , מה היום החופשי או שאין חופש , יש טיטולים , אם צריך לעזור לקום , אז שלא תיהיה קטנה או נמוכה ) חשוב שגם אתם תדברו עם העובדת בחו"ל , או לדבר באמצעות הסקייפ , לשאול אותה עם יש לה מכרים בישראל , בגדול עובדת חדשה , מתאימה בד"כ למקרים שבו לא מצליחים לבצע השמה מהמאגר בארץ , תחילה יש לנסות או למצות את המאגר מהארץ , כל עוד העובדת נמצאת עדיין באפשרות לחזור לישראל , דווקא זה זמן טוב לנסות למצוא עובדת מהמאגר בישראל , כי יש גם עובדים חדשים במאגר
דבר חשוב : יש לשאול את התאגיד האם יש להם אפשרות להזמין עובד מחו"ל , כי לכל תאגיד יש מכסה מסוימת
וברגע שתאגיד מסיים את המכסה , אז הוא לא יכול להזמין עבורכם עובד חדש מחו"ל
שמעתי שיש חוק שעובד זר לא יכול לקבל אישור העסקה בארץ מעבר ל-5 שנים ושלושה חודשים.
זאת אומרת שניתן להאריך את הויזה לעובד זר עד 5.3 שנים ומעבר לזה הוא יכול להישאר בארץ רק אם הוא עובד אצל קשיש בן 90 ומעלה.מתחת לגיל זה לא ניתן להאריך את השהות של העובד בארץ.
האם אכן זה החוק.
בימים אלה אני מחפשת עבור אימי. יש לי מועמדת שנמצאת בארץ כבר 4 שנים ואני לא יודעת אם כדאי לי להעסיק אותה אם אכן יש מגבלה כנ"ל.
יכול להשאר בארץ לתקופה של 63 חודשים ( 5 שנים ו 3 חודשים)
לגבי עובד שהוא הגיע לארץ בתור מטפל סיעודי , יש נקודת סף , שהיא לאחר 51 חודשים ( 4 שנים ו3 חודשים)
כלומר עובד סיעודי לאחר 4 שנים ו 3 חודשים לא יכול לעבור ממעסיק אחד למעסיק שני ( למעט חריגים)
לאחר שהעובד הזר (בתחום הסיעוד) נמצא אצל אותו קשיש/מעסיק 4 שנים ו 3 חודשים הוא לא יכול לעבור לקשיש / מעסיק אחר , הוא יכול להשאר אצל אותו מעסיק ללא הגבלת זמן כל עוד המעסיק חי וקיים וכל עוד המעסיק מעוניין בשירותיו ,
ולכן לשאלתך , עובד זר סיעודי שהוא עד 4 שנים ו 3 חודשים יכול להקלט בתור מטפל , במידה ובזמן שהוא מטפל אצליכם , ועברו 4 שנים ו 3 חודשים , אתם הופכים ליהיות המעסיקים האחרונים של אותו מטפל
והוא לא יוכל לעבור למעסיק או קשיש אחר לאחר תקופה זו ( למעט חריגים) , כלומר במידה ואתם לא מעונינים בשירותיו , או הקשיש נפטר או נשללה ממכם הזכות להעסיק עובד זר , או המעסיק עובר למוסד סיעודי /שיקומי (למעט דיור מוגן)או שהעובד אינו מעוניין להמשיך לעבוד יותר ,
אימי חולת אלצהיימר קיבלה 9.75 שעות מבטוח לאומי, למרות מחלתה. בשבוע שעבר התאלמנה. היא לא מסוגלת לנהל כלכלית ומשקית את ביתה. היא תלותית לגמרי. כרגע היא נמצאת אצלי.
נאמר לי דרך חברת הסיעוד שניתן לאשר לה עובד זמני במקביל להגשת החמרה לביטוח לאומי ע"י כך שישלחו מכתב המנמק את מצבה בצירוף מסמכים מרופא גריאטרי המעידים על מצבה.
תאגיד הסיעוד , צריך למצוא מחליף לעובד זר הנמצא בחופשה , אך התאגיד הסיעוד אינו יכול להתחייב על רצף עבודה , וכן תנאי העסקה באותם התנאים הקודמים של העובד
יש לזכור שעובד מחליף מן הסתם ידרוש תשלום גבוהה יותר מהשכר המינימלי , עובד זמני לא צריך לתת התראה מראש עם הוא רוצה לעזוב ( הוא פשוט קם והולך ) ואז תאגיד הסיעוד יצטרך לפעול בזמן סביר כדי למצוא מחליף אחר , שתלוי מאוד במאגר העובדים הקיימים , במידה ואותו המחליף המיועד יצטרך ליהיות לתקופה של פחות מ 21 ימים אזי יש לבקש אישור חריג על כך ( אין התאגיד יכול להתחייב לגבי שכר העובד , שפת העובד , יום החופשי של העובד ותנאי העסקתו ) לסיכום : הלשכה מחויבת לבצע ניסיונות של השמת עובדים , אך אין היא מחויבת על רצף עבודה של העובד במידה ויעזוב , ברוב המקרים של עובד מחליף , המעסיק מודיע ללשכה כחודש חודשיים מראש , אך לא ניתן לסכם עם עובד שבעוד חודש הוא יתחיל לעבוד , כיוון שעובד זר אמור למצוא עבודה עד חודשיים מרגע שעזב את המעסיק ( בתנאי שהעובד נמצא בארץ פחות מ 4 שנים ושלוש חודשים ) וכן גם אם העובד יבטיח לכם שהוא יגיע בעוד חודש או בעוד שבוע לצורך ההחלפה , הוא לא מחוייב , לעומת זאת העובד שלכם יכול לצאת לחופשה רק בתנאי שיש לו מעסיק , עובד ללא מעסיק יכול לצאת לחופשה רק בכיוון אחד ואילו עובד שרוצה לצאת ולחזור חייב שיהיה לו מעסיק ,לכן במקרה זה יש להערך להוצאה כספית גבוהה יותר , כיוון שעובד זר מחליף , ברוב המקרים מבקש שכר גבוהה יותר , ויכול גם לקבוע את התנאים ( למשל לא לצאת לחופש ביום המנוחה כדי להגדיל את השכר החודשי ).
[ [ אורח ] :פני]
