בניית אתרים בחינם
 

חינוך ערכי -יהדות אורט קרית מוצקין

 
                              חומרים לקראת בחינה,שאלות אישיות ופורומים
 
    דף הבית
    שאלות כלליות
    צור קשר
    אלול
    סליחות
    ראש השנה
    חגי תשרי
    אמונה
    חשוון
    תפילה
    גבורה-חנוכה
    צומות
    שבת
    נספח לנושא שבת-ראיון עם טל ברמו
    שליחות- פורים
    חירות-פסח
    פסח-עיוני
    ספירת העומר

 
אלול
 
1. רקע: חודש אלול
השנה העברית מורכבת מ12 חודשים: תשרי, חשון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, סיוון, תמוז, אב, אלול.
חודש אלול הוא החודש שמסיים את השנה העברית, ולכן הוא נחשב במסורת היהודית לחודש של חשבון נפש על השנה שעברה, והכנה לקראת השנה החדשה והימים הנוראים הפותחים אותה.
 
---
חשבון נפש= אנחנו עורכים בדיקה עם עצמינו: מה היה לנו בשנה האחרונה? מה עשינו טוב, ומה לא עשינו טוב? איך יכולתי להתנהג בצורה יותר חיובית? איזה דברים אני צריך לשפר?
בעקבות חשבון הנפש אנחנו מסיקים מסקנות לקראת השנה החדשה- כיצד נשפר את התנהגותנו ונהיה אנשים יותר טובים בשנה הקרובה.
הימים הנוראים= כינוי לראש השנה ויום כיפור. משמעות המילה "נוראים" היא לא "רעים", אלא: גדולים, חשובים, מעוררי יראה וכבוד.
 
 
 
2. מקור השם "אלול"
א.  לאחר חורבן בית המקדש הראשון גלה עם ישראל לבבל. השפה המדוברת בבבל באותה תקופה היתה השפה האַכַּדִית, ולכן גם עם ישראל קרא לחודשים העבריים בשמות אכדיים.
כשחזר עם ישראל לארץ ישראל המשיכו להשתמש בשמות האלו, ושינו אותם קצת.
במקור, נקרא חודש אלול בשפה האכדית: "אֶלוּלוּ". בתרגום לעברית: טהרה, כפרה.
 
ב. חז"ל דרשו את ראשי התיבות- "אני לדודי ודודי לי" (שיר השירים, פרק ו, פסוק ג). המילה "דודי" (שפירושה: אהובי) היא כינוי לה' במגילת שיר השירים. הפסוק מבטא קירבה גדולה בין עם ישראל ובין אלוקים, ומתאים לחודש אלול שבו אנחנו רוצים שאלוקים יסלח לנו ויתקרב אלינו.
 
---
גלה= הלך לגלות. גירשו אותו מהארץ שלו.
השפה האכדית= שפה בבלית קדומה.
חז"ל= חכמינו זכרונם לברכה. כינוי למנהיגים הרוחניים-הלכתיים של עם ישראל בתקופה שבין המאה ה3 לפנה"ס עד סוף המאה ה6 לספירה.
 
 
3. מנהגי חודש אלול
א. אמירת "סליחות"
 
ב. תקיעה בשופר בכל יום בחודש אלול לאחר תפילת שחרית.
סדר התקיעות: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה.
מטרת התקיעות: לעורר את האדם לעשות חשבון נפש ולתקן את עצמו.
ג. הוספת מזמור כ"ז מתהלים לתפילת שחרית + תפילת מנחה / תפילת ערבית (לפי מנהג העדה).
המזמור מדבר על בטחון בה' ורצון לקירבה אליו.