בניית אתרים בחינם
 

חינוך ערכי -יהדות אורט קרית מוצקין

 
                              חומרים לקראת בחינה,שאלות אישיות ופורומים
 
    דף הבית
    שאלות כלליות
    צור קשר
    אלול
    סליחות
    ראש השנה
    חגי תשרי
    אמונה
    חשוון
    תפילה
    גבורה-חנוכה
    צומות
    שבת
    נספח לנושא שבת-ראיון עם טל ברמו
    שליחות- פורים
    חירות-פסח
    פסח-עיוני
    ספירת העומר
חירות
 
1. 3 סוגי עבדות
א. עבדות פיזית. זוהי העבדות שמוכרת לכולנו וקל לנו לזהות אותה: כאשר יש אדם שמכריחים אותו לבצע מטלה מסויימת בניגוד לרצונו- זוהי עבדות פיזית (דוגמא: כשהמצרים העבידו את בני ישראל במצרים בעבודות פרך, זוהי עבדות פיזית).
ב. עבדות ליצר. כאשר אדם משועבד לרצונות, ליצרים ולדחפים שלו- זוהי עבדות ליצר. אדם כזה לא מסוגל לפעול על פי שיקול דעת נכון, והוא למעשה עבד לדחפים הרגעיים שלו.  (דוגמא: אני יודע שאני צריך ללמוד למבחן גדול ובא לי לראות עכשיו תוכנית טלוויזיה במקום ללמוד. אם אני אבחר לראות את התוכנית למרות שאני יודע שאני צריך ללמוד עכשיו, זוהי עבדות ליצר. דוגמא נוספת: אדם שיודע שזה לא בריא לעשן ובכל זאת ממשיך לעשן- הוא עבד ליצר).
ג. עבדות פסיכולוגית. כשההתנהגות של האדם נקבעת על פי החברה- זוהי עבדות פסיכולוגית. (דוגמא: אני אוהבת ללבוש צבע צהוב, אבל כולם אומרים שזה מכוער. אם אני אפסיק ללבוש צהוב- זוהי עבדות פסיכולוגית. דוגמא נוספת: אני לא רוצה לעשן, אבל כל החבר'ה מנסים לשכנע אותי לעשן איתם. אם אני איכנע ואעשן איתם- זוהי עבדות פסיכולוגית).
 
---
שיקול דעת נכון= אדם בעל שיקול דעת נכון פועל כמו מלך. מ=מוח=מחשבות, ל=לב=רגשות, כ=כבד=דחפים. קודם כל מבין בשכל מהו הדבר הנכון לעשות, ורק לאחר מכן משלב גם את הרגשות והדחפים. אדם בעל שיקול דעת פסול, פועל כמו כלום. כ=כבד=דחפים, ל=לב=רגשות, מ=מוח=מחשבות. בעצם הדחפים והיצרים שלו קובעים בשבילו מה הוא יעשה!
 
 
2. עבדות וחירות
א. אם ניקח לדוגמא פרח- ה"עבדות" שלו היא כשקוטפים אותו או כשהוא נובל, מכיוון שמישהו מונע ממנו לגדול כפי יכולתו (הוא יכל להמשיך לצמוח ולהיות גדול ויפה, אבל במקום זה הוא נעצר). באופן דומה, עבדות היא מצב בו נמנע מהאדם לממש את כוחותיו. האדם כפוף להחלטות של גורמים זרים (החברה / היצר) שמדכאים את הבחירה והייחוד האישיים שלו.
ב. כאשר אדם מגשים את יכולותיו ומהותו מתוך בחירה פנימית אמיתית- זוהי חירות.
 
3. החירות ביהדות
א. היהדות אינה משהו חיצוני שמשעבד אותנו והופך אותנו להיות מישהו שאנחנו לא. להיפך- היהדות עוזרת לנו להיות קשובים לפנימיות שלנו, למצוא את הכוחות שלנו ולהביא אותם לידי ביטוי בצורה הכי נכונה. (דוגמא: בגמרא מופיע תיאור של אדם שנולד עם משיכה לשפיכת דמים- הוא אוהב להתעסק בדם! אם האדם הזה ילך לפי היצרים שלו, הוא יהיה רוצח! אבל הרי כתוב בעשרת הדיברות שאסור לרצוח! אך היהדות לא אומרת לו לוותר על מה שהוא אוהב- אלא מנתבת את הכוחות שלו למקום חיובי, ומכוונת אותו להיות רופא, שוחט או מוהל [שגם הם מתעסקים בדם, אבל הם עושים זאת לצרכים חיוביים]).
ב. המצוות ביהדות מעניקות לנו מסגרת שמגינה עלינו מפני השתעבדות לגורמים שונים. (דוגמא: ישנם אנשים שמשועבדים לאוכל- אבל ביהדות יש מצוות כשרות, שגורמת לאדם לחשוב לפני שהוא אוכל, ולא לאכול סתם בלי לחשוב. דוגמא נוספת: ישנם אנשים שמשועבדים לעבודה שלהם- אבל ביהדות יש שבתות וחגים, שגורמים לאדם להפסיק במירוץ העבודה ולהתרכז גם בדברים חשובים אחרים).
 
 
4. חג החירות
א. לחג הפסח יש 4 שמות: חג הפסח, חג המצות, חג האביב, וחג החירות.
בפסח אנו חוגגים את היציאה מ2 סוגי עבדות: קודם כל, בני ישראל יצאו מהשיעבוד הפיזי הקשה שהיה במצרים. ודבר נוסף- בני ישראל יצאו גם לחירות נפשית; מעם של עבדים שאין לו תרבות ואורח חיים ייחודית משל עצמו, הם הופכים לעם יהודי עם משמעות ותוכן רוחני ומעשי.
ב. "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (מסכת פסחים, פרק י', משנה ה'. מתוך ההגדה של פסח). למשפט זה יש 2 הסברים:
           1. בכל תקופה אדם צריך לנסות להתחבר ולהזדהות עם סבל השיעבוד ותחושת היציאה ממצרים, ולהבין שלולא
               היו ניצלים אבותינו ממצרים- גם אנחנו היינו כיום עבדים!
           2. בכל תקופה אדם צריך להגדיר לעצמו מחדש את העבדות ממנה הוא יוצא. לכל אדם, בכל תקופה, יש סוגים
               שונים של שיעבוד (טלויזיה, אופנה, לחץ חברתי, תכונה רעה, וכו'), ובפסח עלינו לצאת מהעבדות הזו.