בניית אתרים בחינם
 

חינוך ערכי -יהדות אורט קרית מוצקין

 
                              חומרים לקראת בחינה,שאלות אישיות ופורומים
 
    דף הבית
    שאלות כלליות
    צור קשר
    אלול
    סליחות
    ראש השנה
    חגי תשרי
    אמונה
    חשוון
    תפילה
    גבורה-חנוכה
    צומות
    שבת
    נספח לנושא שבת-ראיון עם טל ברמו
    שליחות- פורים
    חירות-פסח
    פסח-עיוני
    ספירת העומר

 

                                                              ספירת העומר

  •  מהרגע שאנחנו נכנסים לבי"ס בתחילת השנה, אנחנו כבר שואפים לסוף השנה. במיוחד בתקופה הנוכחית- אנחנו כבר סופרים ממש את הימים עד החופש. למה? כי אנחנו מאוד מחכים שהחופש כבר יגיע!
כך גם בספירת העומר. בפסח אנחנו מציינים את יציאת עמ"י ממצרים. בחג זה נוצר למעשה העם היהודי, ומהרגע בו נוצרנו אנחנו שואפים לקבל את המשמעות שלנו- המסורת. אנחנו סופרים 49 ימים בין חג הפסח עד חג השבועות (חג מתן תורה), כי אנחנו כבר כ"כ מחכים ליום קבלת התורה והמסורת,למה שמאגד אותנו כעם מבחינה רוחנית.
 חשוב לציין, כי בוודאי שהתחושה הייתה הרבה יותר עוצמתית בזמן יציאת מצרים ממש..עמ"י משתחרר בפסח מעבדותו הפיזית,אך מחכה בכליון עיניים למה ש"יחתום" אותו כעם מבחינה רוחנית,שיגרום לכך שכל העולם יראה בו כעם עם תרבות מסורת והיסטוריה,והם סוף סוף יוכלו להרים את ראשם.
 
  • ספירת העומר היא מצווה, והיא נאמרת כל ערב לאחר תפילת ערבית.

נוסח הברכה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על ספירת העומר". לאחר מכן אנו מציינים את מספר הימים והשבועות שעברו מאז פסח לדוגמא: "היום ארבעה ועשרים יום שהם שלושה שבועות ושני ימים לעומר" (ט' אייר).

  • במהלך ימי ספירת העומר אנו נוהגים מנהגי אבלות. הזמן של מנהגי האבלות משתנה בין עדה לעדה ויש מגוון רחב של מנהגים; הבולטים שבהם: מפסח עד ל"ג בעומר, ומר"ח אייר עד שבועות.
  • עיקרי מנהגי האבלות:
    • לא להסתפר ולהתגלח
    • לא להתחתן
    • לא לערוך מסיבות ושמחות, לא לשמוע מוזיקה
    • לא ללבוש בגדים חדשים

·         כפי שלמדנו בתחילת השנה, אחת מהמסכתות במשנה היא "מסכת אבות", שעוסקת בהתנהגות ובמידות טובות שצריכות להיות לאדם. למסכת אבות קוראים כך מכיוון שדברי המוסר שבה הם "אבות למצוות"- בסיס למצוות. אדם צריך להיות בבסיסו אדם מוסרי וטוב, ורק על גבי הבסיס הזה מגיעות גם שאר המצוות.

·         במסכת אבות (פרק ו' משנה ה') כתוב שהתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים- יש 48 מידות, הרגלים ומעשים שצריכים להיות לאדם כדי שבאמת יוכל ללמוד תורה כמו שצריך.(ובלעדיהן מעשיו ולימודו לא יהיו שלמים)

·       דוגמאות  במשנה *: חכם, עניו, שמח בחלקו, סבלני, טוב לב, אוהב את בני האדם, ישר, אהוב על בני האדם, מקבל ביקורת- כל המידות האלו הן חלק מאותם 48 דברים! אם מישהו מוותר על אחד מהם- הלימוד תורה שלו לא מספיק אמיתי... כשלצערנו אנחנו רואים אנשים שמקיימים מצוות אבל מתייחסים בצורה מגעילה לאחרים- צריך להיות ברור לנו שזוהי לא דרכה של התורה והיהדות! כדי לקיים את רעיון היהדות באמת,היהדות דורשת מאיתנו קודם כל רף מוסרי והתנהגותי.
____
הסבר בסיכום על גבורה
 
 
 ל"ג בעומר

· אבלות בימי ספירת העומר. למה?

ע"פ המסורת, בין פסח לל"ג בעומר מתו 24,000 מתלמידיו של רבי עקיבא. למה הם מתו? כיוון שלא נהגו כבוד זה בזה.

·         מסכת אבות, פרק ג', משנה י':

"... כל שרוח הבריות נוחה הימנו- רוח המקום נוחה הימנו; וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו- אין רוח המקום נוחה הימינו...".

הסבר: אדם שהאנשים מסביבו אוהבים ומרוצים ממנו- גם האל מרוצה ממנו, אך אדם שהאנשים מסביבו לא אוהבים ולא מרוצים ממנו- גם האל לא מרוצה ממנו.

·         כשאדם לומד והלימוד שלו מביא אותו לגאווה, או שלא מוביל אותו להתנהגות חיובית- הקב"ה מואס באדם הזה. אם אדם לא יודע איך להתנהג כלפי אחרים- חסר אצלו הבסיס, וזה הכי חמור.

·         בל"ג בעומר, היום בו ע"פ המסורת פסקו תלמידי ר' עקיבא למות, אנחנו מדליקים מדורות. יש מגוון הסברים להדלקת המדורות. אחד מהם- האש מסמלת אחדות.

כשאנחנו מקרבים בין 2 להבות- הן מתלכדות מיד ללהבה אחת. כשאנחנו מדליקים מדורה- היא מאחדת בין הקרשים ויוצרת מהם שלהבת אחת.

זה מה שעלינו ללמוד מהאסון הזה- עד כמה חשובות ביהדות המצוות שבין אדם לחברו. (זה לא אומר שמצוות שבין אדם למקום לא חשובות, אבל לפעמים אנו נוטים לחשוב שמספיק שאנחנו שומרים חלק ממנהגי המסורת (קידוש,חג וכדומה) ושוכחים את המצוות החברתיות הקודמות להן וחשובות כ"כ.

 

. ממסכת אבות :

·         ב, ט: "אמר להם [רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו]: צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם.

         רבי אליעזר אומר: עין טובה (מסתפק במה שיש לו, שמח בטובת זולתו).

         רבי יהושע אומר: חבר טוב.

         רבי יוסי אומר: שכן טוב (להתרגל להיות טוב לכל מי שסביבו)

         רבי שמעון אומר: הרואה את הנולד (חושב מראש מה עלול לקרות כתוצאה ממעשיו)

         רבי אלעזר אומר: לב טוב.

         אמר להם (ריב"ז): רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו

         דבריכם" (הכל תלוי בלב- בעל לב טוב הוא בעל מידות טובות)
 

 (דוגמא לשאלה שיכולה להופיע: כיצד מתקשר הקטע הנ"ל לנלמד על ספירת העומר?)