בניית אתרים בחינם

 אסופת תרבות 

הפלמ"ח כבית היוצר

   דף הבית    יצחק שדה    יגאל אלון    הפלמ"ח בראשיתו    הפלי"ם, ההעפלה וחיל הים    ספרי היסטוריה
   הגח"ל והמח"ל בפלמ"ח    נתן אלתרמן, חיים גורי וחיים חפר    נתן שחם ומשה שמיר    מחקרים ומאמרים מדעיים    מלחמת העצמאות    כ"ד יורדי הסירה וצנחני היישוב
   ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה    ספרי זיכרון    פרוזה - סיפורת    שירה, פזמונים ומקאמות    סרטים ומחזות    אמנות פלסטית
   מוסיקה    מכאן ומשם    הפלמ"ח בספרות הילדים    בולי דואר ומטבעות    בתי מורשת הפלמ"ח    גלריית צילומים
   דף יצירת קשר    אינדקס יוצרים
                                                         שירה, פזמונים ומקאמות                                                                                        
    
יהודה עמיחי
שירת יהודה עמיחי (שישה כרכים), בהוצאת שוקן, ירושלים 2002 
שירתו היא מעמודי התווך של השירה העברית המודרנית. הצירים עליהם סובבת שירתו - מלחמה, אהבה, אלוהים, ילדות, הזמן והארץ - מצטרפים לכעין יומן אישי, שמתוכם עולים הנושאים האוניברסליים, המעסיקים את כולנו. מעל לכל, יש בשירת עמיחי, מסר של אהבה, של הקשבה ושל הבנה הדדית כמפלט ממצוקות הקיום, ממלחמות ומכאב. תקופת שירותו במלחמת העצמאות, בחטיבת "הנגב - פלמ"ח", השאירה את רישומה במספר משיריו.

כרך א' - שירים 1948 - 1962
- אלוהים מרחם על ילדי הגן
- גשם בשדה קרב (לזכר דיקי)
- חלל בשדה
כרך ב' - עכשיו כרעש ולא על מנת לזכור
- זכרון הנגב בבית הכנסת העתיק בברעם
- קינות על המתים במלחמה
- פגישת אנשי הפלמ"ח 1978 במעיין חרוד 
כרך ד' - שעת החסד מאדם ואל אדם תשוב
- התגברות
- משורינים בצד הדרך
- בגבעות הנגב
- התרמיל האחרון של יצחק
כרך ה' - גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות פתוח סגור פתוח
בספר "מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול": אימי ואני
- רוחמה
- חוליקאת - השיר השלישי על דיקי

                                                                             
                                    XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX


זרובבל גלעד
סופר ומשורר. נולד ב - 9 בדצמבר 1912 בבסרביה. התגורר בקיבוץ עין- חרוד, הצטרף לתנועת הנוער העובד בשנת 1926 והיה למזכיר המרכז  משנת 1932 - 1934. בשנים 1937 - 1939 היה שליח הקיבוץ המאוחד בפולין. התגייס לפלמ"ח בשנת 1941 והיה  בפלוגה א' בפיקודו של נחום שריג. שם חיבר את השיר שלימים הפך להיות הימנון הפלמ"ח. בשנת 1943 הולחן השיר על ידי דוד זהבי ופורסם תחת הכותרת "שיר הפלוגות" בעיתון "במעלה" גיליון 12 ב - 25 ביוני 1943. 

שיר הפלוגות
מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר                                נתיב לנשר בשמים
אַךְ רֹאשֵנו לא יִשַּח,                              שביל לפרא בין הרים
לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ                               מול אויב דרכנו יעל
תָּמִיד אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח
                          בין נקרות ובין צורים
מִמְּטוּלָה עַד הַנֶּגֶב                                  ראשונים תמיד אנחנו
- מִן הַיָּם עַד הַמִּדְבָּר                               לאור היום ובמחשך
כָּל בָּחוּר וְטוֹב - לַנֶּשֶק                             לפקודה תמיד אנחנו
כָּל בָּחוּר עַל הַמִּשְמָר                               תמיד, אנו אנו הפלמ"ח                                 לשמיעת השיר לחץ כאן



 
              XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX
חנה סנש
חנה סנש נולדה בהונגריה בחודש יולי 1921. היא עלתה לארץ ישראל בשנת 1939. חנה הייתה משוררת, חברת קיבוץ שדות ים ופלמ"חאית שהתנדבה ליחידת צנחנים ארצישראליים שהוצנחו על ידי הבריטים מעבר לקווי האויב הנאצי. בהונגריה הכבושה, היא נתפסה, נחקרה והוצאה להורג על ידי הנאצים. חנה סנש ניהלה יומן עד יומה האחרון ממנו ניתן ללמוד על מחויבותה  העמוקה למשפחתה ולעמה.
קטעים מיומנה: 22.8.1942 .....עד מתי ימשך כל זה ?....לפעמים יש לי צורך לקרוא את הווידוי של יום הכיפורים: אשמתי, גזלתי...כל החטאים כאחד כולם כלפי אדם אחד. נדמה לי שעד עכשיו לא התגעגעתי ממש....ואני חרדה לאין סוף, אם אספיק עוד.  8.1.1943 היה זה שבוע שזעזע אותי. קם בי איזה רעיון פתאומי שאני צריכה לנסוע להונגריה...ולהביא את אמא. במידה שידעתי את האבסורד שברעיון זה, הנה הוא נראה לי בכל זאת לאפשרי והכרחי.... 22.2.1943 כמה מוזרה לפעמים השתלשלות הדברים.....לפני כמה ימים ביקר כאן חבר מחצר כנרת, חבר בפלמ"ח ולערב קבענו לשוחח על החדשות אצלו ואצלי....מתארגנת פלוגת פלמ"ח שתפקידה...הדבר עוד בגדר תכנית....הוא רואה אותי כמתאימה לתפקיד...29.5.1943 אני מחכה ליום שיקראו לי. אינני יכולה לחשובעל דבר אחר... 11.1.1944 השבוע אסע למצריים....

הליכה לקיסריה                   
להשמעת השיר לחץ כאן                             [נכתב בקיבוץ שדות ים בשנת 1942 זמן קצר לפני צאתה לשליחות]
אֵלִי, אֵלִי  
שֶלא יִגָמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָם,
רִשְרוּש שֶל הַמַיִם,
בְּרַק הַשָמַיִם, 
תְּפִלַת הָאָדָם.

אשרי הגפרור                                                                    [נכתב  ביוגוסלביה ב- 2 במאי 1944, כחודש לפני שחצתה את הגבול להונגריה]
אַשְרֵי הַגַפְרוּר שֶנִשְרַף וְהִצִית לֶהָבוֹת, 
אַשְרֵי הַלֶהָבָה שֶבָּעֲרָה בְּסִתְרֵי לְבָבוֹת.
אַשְרֵי הַלְבָבוֹת שֶיָדְעוּ לַחְדל בְּכָבוֹד...
אַשְרֵי הַגַפְרוּר שֶנִשְרַף וְהִצִית לֶהָבוֹת.


                             XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

ע. הלל 

סוד הקסם / כל השירים 
חיים גורי מכנה את ע. הלל "כמשוררה המובהק של ארץ ישראל". בשיר "לנשמת רע" המוקדש לחיים בן דור שנפל לרגלי הכרמל, בקרב בלאד א - שייח בינואר 1948, אומר חיים גורי הייתי רוצה למצוא את השיר הזה בכל אסופה של שירה עברית בת זמננו, משום "שהיא שונה מכל שנכתב אז בשירת הקינה על אובדן הרֵעִים" המצויים בו מרכיבי האתוס של הזמן ההוא.
אנו ממלאים את רצונו של חיים גורי:

"לנִשמִת הרֵעַ"
ואנחנו רעיך עומדים ותוהים הנה חיים הלך
ואיש מאתנו איננו בוכה אנחנו אנשים שאינם בוכים
אולי עיני רטובות מעט, מילא, אני הרגשן שבחבורה

אבל נפשותיהם היו בוכות
נפשותיהם אינן אנשי - צבא, והן בוכות במות אחותן

ואפשר שלא ראית את ענן - האהבה שהלך לפניך,
אנחנו ראינו אות
ו



                        XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX    
                                                           
 

פן אלכסנדר
הבלאדה של השלושים וחמש
בלאדה שכתב אלכסנדר פן על ל"ה לוחמי הפלמ"ח שיצאו לסייע לגוש עציון בפיקודו של דני מס שעמד במצור קשה מול התקפות הערבים. כל הלוחמים נפלו בקרב.

ראובני אהרון - שיר נהי ועוז
חמישה ושלושים, ירושלים 1949
אהרון ראובני [שימשלביץ] נולד בפולטבה (1886 - 1971], היה סופר עברי ומרגם. הוא היה אחיו של הנשיא השני, יצחק בן צבי. הספר בשלמותו [16 עמודים] הוא שיר לזכרם של מחלקת הל"ה שחשה לעזרת גוש עציון
הנצור.

                           

שלונסקי אברהם
אברהם שלונסקי יליד אוקאינה [1900 - 1973], היה משורר ארצישראלי, מן החשובים בשירה העברית החדשה שהטביע את חותמו על חיי הספרות בארץ ישראל גם בתחומי התרגום והמחזאות. באתר זה הוא מופיע לא בהקשר לחשיבותו הספרותית או לתרומתו ליצירה התרבותית של הפלמ"ח, אלא בזכות אותה נערה [דנה] ששירתה בפלמ"ח והוריה היו מבאי ביתו של שלונסקי. כך זכינו לצרפו לאסופה זו.

יְדִיד בַּפַּלְמָ"ח  /  לדנה

נְתִיבוֹת בַּמוֹלֶדֶת נָתַבְתִי,                                          זֶה סִמָּן שֶיֶשֱנוֹ בָּהֶם חֵפֶץ
בְּעַל - פֶּה שִנַּנְתִּין עַד כָּל רָז. -                                   שֶתָּמִיד, שֶתָּמִיד, שֶתָּמִיד !
כֱּבָר יָמִים - וְלֵילוֹת לא כָּתַבְתִּי                                   וְעֵדוּת - הֶהָגוּת מוּל הַנֵפֶץ
לָךְ מִכְתָּב, כְּדַרְכִּי מִנִּי אָז,                                        בֶּחָזִית שֶקוֹרִין קְדוֹמַנִית

קְצָת אַחֵר כָּאן הָיִיתִי בֵינְתַּיִם:                                   לֵיל בַּצִיר, בִּגְפָנִים בִּכְרָמַיִך

קְצָת הוֹגֶה, אַךְ כְּקֹדֶם - נִפְעָם.                                  וְדָחוּס עֲסִיסוֹ הַנוֹטַף, - 
אֵין קָרוֹב כְּכוֹבֵי הַשָמַיִם                                          עוֹד נָשִיר עַל כּוֹכָב וְעָלַיִך

בְּנִצְחָם הַתָּמִים וְשִפֱעָם !                                         עַל מִצְנַח רֹאש אָהוּב עַל כָּתֵף

                            אָז תִּזֱכֹּר, בֵּין סְבָכָיו שֶל הַתַּיִל,

                            קוֹל נִגּוּן שֶל פַּיְטָן, שֶנִּהֵם:
                            " כּוֹכָבִים נִדְלָקִים בֱּכָל לֵיִל, - 
                            זֶה סִמָּן שֶיֵש חֵפֶץ בֶּהֶם ! "



                                                 XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

רפאלוביץ חיה - מילר
 
לחן : משה ביק  הוצאת צליל, חיפה 1949
הורה פלמ"ח

לארצנו בא אדיר / ונעים הערב / ומה יפית לי, חביבי / כד בכובע גרב
אל תשכח, בפלמ"ח / בפלמ"ח בחורים כארז / אש, גופרית ובלורית
עלומים, עלומים במרץ / הן חמוץ הוא הלימון / אך מתוק הדבש הוא
יש חיל במועדון / את ליבי כבש הוא / ...אל תשכח
אצה רצה בחורה / לא לנשף חשק / מחכים לה בעמידה / חברים לנשק
...אל תשכח / זאת ארצנו בעמל / ובעוז נגאלת / כה לחי, חילת / ...אל תשכח
לנו יש אויבים לרוב / זה שנות אלפים / אך נוכל להם סוף - סוף / ונשתה לחיים
...אל תשכח








   אָז תִשְאַל הָאֻמָּה שְטוּפָת דֶמַע וְקֶסֶם, וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם ? וְהַשְּנַיִים שוֹקְטִים יענו לה אֲנַחְנוּ מַגָּש הַכֶּסֶף, שֶעָלָיו לָךְ נִתְנָה מְדִינַת הַיְּהוּדִים