בניית אתרים בחינם

 אסופת תרבות 

הפלמ"ח כבית היוצר

   דף הבית    יצחק שדה    יגאל אלון    הפלמ"ח בראשיתו    הפלי"ם, ההעפלה וחיל הים    ספרי היסטוריה
   הגח"ל והמח"ל בפלמ"ח    נתן אלתרמן, חיים גורי וחיים חפר    נתן שחם ומשה שמיר    מחקרים ומאמרים מדעיים    מלחמת העצמאות    כ"ד יורדי הסירה וצנחני היישוב
   ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה    ספרי זיכרון    פרוזה - סיפורת    שירה, פזמונים ומקאמות    סרטים ומחזות    אמנות פלסטית
   מוסיקה    מכאן ומשם    הפלמ"ח בספרות הילדים    בולי דואר ומטבעות    בתי מורשת הפלמ"ח    גלריית צילומים
   דף יצירת קשר    אינדקס יוצרים
                                      נתן אלתרמן, חיים גורי, חיים חפר

יוצרים רבים כתבו על הפלמ"ח מקצתם השתייכו ל"דור תש"ח",  שלושה מהיוצרים הבולטים במיוחד הם נתן אלתרמן, חיים גורי וחיים חפר, כל אחד מהם בתחומו הייחודי. יצירותיהם הפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות העברית. הפלמ"ח היה למושג "אל-מוֹתִי" במידה רבה בזכותם.  תרומתם של יוצרים רבים אחרים הם בעלי ערך תרבותי ספרותי או אחר בזכות עצמם. ואכן מוצגות יצירותיהם  באתר זה .

נתן אלתרמן
 היה יוצר רב - תחומי וגיבור תרבות במשך שנים רבות. יצירתו לא פסחה על אף אחד מתחומי התרבות; שירה, מחזאות, תרגום ספרין ומחזות, פזמונים, כתיבה ותרגום ספרות לילדים, עיתונאי ופובליציסט. ככזה, בחר באקטואליה מחורזת ככלי הביטוי העיקרי."הטור השבועי" פורסם בעיתון דבר במשך כחצי יובל שנים.
אלתרמן נולד בפולין [1910] ובהיותו בן 15 עלתה משפחתו לא"י והשתקעה בתל אביב. אלתרמן למד וסיים את לימודיו התיכוניים בגמנסיה "הרצליה" והמשיך את לימודי האגרונומיה בצרפת. כאשר חזר לא"י [1932] השתלב בחיים הספרותיים. אלתרמן ליווה את בניית כוח המגן העברי, השתתף בעריכת ביטאון ארגון "ההגנה" ועמד לצידו של יצחק שדה עם הקמת פלוגות השדה. הוא לקח חלק בניסוח שבועת חברי הפלמ"ח. במהלך מלחמת העצמאות, למרות גילו, התנדב ושירת בחזית הדרום. בשנת 1968 זכה נתן אלתרמן בפרס ישראל על יצירותיו. שנתיים מאוחר יותר, נפטר כשהוא בן 59.
יחס מיוחד היה לנתן אלתרמן לפלמ"ח. הוא נהג להיות נוכח בעת הורדת מעפילים בלתי ליגאליים בחופי א"י וליווה את חברי הפלוגה הימית של הפלמ"ח [הפלי"ם"] במלאכתם. שירו של אלתרמן "נאום תשובה לרב- חובלים איטלקי" הפך לימים להמנון ההעפלה. לאחר קום המדינה הגיע אלתרמן לביקור במחנות המעצר בקפריסין ונפגש שם עם חברי הפלמ"ח ואנשי המוסד לעליה. הקשר של נתן אלתרמן לפלמ"ח התהדק גם בשל ידידותו הרבה למפקדו הראשון, יצחק שדה. במלחמת העצמאות התגייס אלתרמן המבוגר ושירת בחטיבה 8, חטיבתו של "הזקן". במלאת שבע שנים להקמת הפלמ"ח כתב נתן אלתרמן בטורו "מסביב למדורה" בו הוא מבטא את הערכתו והערצתו ללוחמי הפלמ"ח אף כי לא היה להם תמיכה ציבורית רחבה. כאשר החליט ד. בן גוריון על פירוק מטה הפלמ"ח, כתב אלתרמן ביקורת נוקבת בשם: "שתי שיבלים וחרב", בו השווה את הפלמ"ח לכושי : "הכושי עשה את שלו - הכושי יכול כבר ללכת" בשנת 1953 הגדיר אלתרמן את הפלמ"ח במילים חמות: " שכית - חמדה, כמוה אין קונים בשוק / ודור אחד אינו זוכה לה פעמיים".

                                     נתן אלתרמן מקאמה לזכרו , חיים חפר
                                               זוכרים אותך אלתרמן - איש בחליפה כהה, הולך מדדה /
קרב אל המדורה בקיסריה עם יגאל אלון ויצחק שדה /
יושב אתנו אל החול, אל סודות המחתרת /
מקשיב, מטה ראש, אל צביה לובטקין המספרת /
רואה יחד איתנו, את שארית גטו ורשה הבוערת /
ואחר - כך , סופר אתנו שניותיו של הפתיל מתחת לגשרים /
ואחר - כך, סופד אתנו לשנותיהם הקצרות של הנערים /
ושוב, מפליג אתנו על פני ספינות המעפילים הרעועות /
ומביט בנוסעים ובמלוים בעינים חכמות וקרועות /
ורואה את הכח העברי הראשון, הנרדף הקטן /
ומרים כוס, קפיטן, של ברכה קפיטן /
מביט אל הגלים, מביט אל הקצף /
מביט אל החללים ואל מגש הכסף /
ואנחנו מניפים את הדגלים ומאיתים את שמך /
                                                                     כי לא היה לנו משורר פלמ"ח יותר ממך //


 שירים ומקאמות [על הפלמ"ח]

  • נאום תשובה לרב - חובלים איטלקי  בית ראשון ]  /   הטור השביעי, 15 בינואר 1946
    עננים על ראשינו הרוח איתן
    המלאכה נעשתה, חי שמים !
    נרים כוס, קפיטן, של ברכה, קפיטן
    עוד נשוב נפגש על המים
  • ברכה פולד קטע אחד ] / הטור השביעי, 25 באוקטובר 1946
    היא עגנה במפרץ על פני מים שחורים
    במלכודת ספינות הציד
    היא עמדה מוארה בקרני זרקורים
    כמו אז, בליל וינגייט, למול היורים
    שקלעו אל מרפסת הבית
    לבדה כמו אז, עת כרעה למולם
    מני אור ומדם מסנורת
    היא לא נחה, נתיב יגיעה עוד לא תם
  • מסביב למדורה, במלאת 7 שנים לפלמ"ח   / הטור השביעי, 7 במאי 1948 
    ראה דף הבית
  • שתי שבלים וחרב , בעקבות פירוק הפלמ"ח  / הטור השביעי, 2 ביוני 1949  (השיר נאסר לפירסום, באותם ימים, ע"י הצנזור הצבאי)
    כי עובדה לעיננו נכונה: נס ונכס גדול, אשר קם למופת
    נארז (מלא אונים...) ונשלח ארכיונה !
    החובה הפשוטה היא לשאול ולחקור את ממשל המדינה: מדוע ?
    החובה הפשוטה היא לקום, מעשי, ולדרוש ולתמוה:
    לפחות כמו כל הגדלה של מסים זה ראוי לבאור מגבוה
  • ליצחק שדה  עם פרישתו מצה"ל / 9 באוקטובר 1949 
    יצחק שדה, חיל ואדריכל
    אוצר של נסיון נדיר. חָרָש נבון - כפים
    רַבָּם של מפקדים... ובכן, הוא משֻחרר
    האם מֻתר לו
    כבר לשבת בית ?



                                         XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX


חיים גורי (גורפינקל) נולד בתל אביב [1923], לגילה ולישראל גורי. את לימודי ביה"ס היסודי למד בבית חינוך לילדי עובדים בת"א, לאחר מכן עבר לבית אלפה והמשיך את לימודיו בביה"ס המחוזי בגבעת השלושה וסיים את מלימודים בביה"ס "כדורי", בגליל התחתון. באותו מחזור למד יצחק רבין. חיים גורי הצטרף לשורות הפלמ"ח בשנת 1941. בשנת 1946 השתתף בפעולת הפיצוץ של תחנת הרדאר בסטלה מאריס. בשנת 1947 נשלח בשליחות ארגון "ההגנה" למחנות העקורים בהונגריה ופעל משם לארגן את שארית הפליטה לקראת עליה לארץ ישראל. משם הועבר לצ'כוסלובקיה לשמש מפקד קורס הצנחנים של צה"ל [במסגרת הצבא הצ'כי]. במלחמת העצמאות לחם כסגן מפקד פלוגה בגדוד 7 של חטיבת "הנגב" - פלמ"ח.במבצע "עובדה" [האחרון במבצעי מלחמת העצמאות], היה סגנו של אברהם (ברן) אדן שהשתלטה על אום- רשרש והניפה את דגל הדיו. חיים גורי השתתף כמפקד פלוגה [בירושלים] גם במלחמת ששת הימים ולאחר מכן הועבר לתפקידי קצין חינוך במלחמת יום הכיפורים. בשנים 1950 - 1952 למד ספרות עברית, פילוסופיה ותרבות צרפת באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1953 למד בסורבון. משנת 1954 החל לכתוב בעיתונים; "למרחב" ולאחר מכן ב"דבר". תוך כדי כך, הקדיש זמן ליצירתו הספרותית. חיים גורי זכה למספר רב של פרסים על כתיבתו. אם למנות רק אחדים מהם; פרס אוסישקין לשירה [1961], פרס ביאליק לספרות [1974], פרס ישראל לשירה [1988], פרס ע"ש אורי צבי גרינברג על 2 כרכי "השירים" [1998].
פרופסור ראובן שוהם כתב על יצירתו של חיים גורי
" יצירתו היא חוליה במסורת הגדולה של הספרות העברית החדשה, שנטלה על עצמה את עול 'הצופה לבית ישראל', שראשיתו במסורת הנבואית של הנביא יחזקאל, חידושו בסאטירות של יצחק ארטר [המאה ה- 19] והמשכו בשירת יל"ג, ביאליק, גרטינברג, שלונסקי ורבים אחרים...נושאי מפתח המעסיקים אותו מראשית הופעתו על בימת השירה העברית: מלחמת הקיום של העם היהודי, השואה, זהותו הישראלית - יהודית, עמדתו כ'צופה לבית ישראל' וכצליין חילוני.
שיריו של חיים גורי היו לחלק בלתי נפרד מהאתוס הישראלי. "הנה מוטלות גופותינו" נכתב בזמן מלחמת העצמאות לזכרם של חבריו ממחלקת ה - 35 שנפלו בדרכם לסייע לגוש עציון שהיה במצור. שניים משיריו ["הרעות" ו"באב אל וואד"] הפכו כסמלים לשירת מלחמת העצמאות.  שורה אחת משיר "הרעות" היה לביטוי שגור לתיאור לוחמי תש"ח; ..."ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר". כעיתונאי בעיתון "למרחב"  סיקר את משפט אייכמן ולימים כונסה התייחסותו לעדויות של ניצולי בספר "מול תא הזכוכית. בשנת 1972 נטל את המשימה, בעזרת ז'ק ארליך ודוד ברגמן ליצור טרילוגיה תיעודית, היסטורית [3 סרטים] בנושא השואה; "המכה ה - 81", "הים האחרון" והסרט השלישי "פני המרד". הטרילוגיה זכתה להערכה רבה ולפרסים.

 שירה
  • פרחי אש, הוצאה לאור ראשונה 1949, מרחביה וספריית הפועלים
    ספר שירים ראשון של חיים גורי. בשנת 1964 יצאה מהדורה שנייה שבה עשה המשורר מספר שינויים. במהדורה הראשונה ישנם שירים שנכתבו בהשראת מלחמת העצמאות; טיול בלילה, ירח בהרים, יומן לילי, פרידה על החוף, עד השחר, הנה מוטלות גופותינו, כדור תועה ועוד.                                                                

  • שירי חותם, הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1954 [מהדורה ראשונה] 
    קובץ שירים הכולל; אבני טיפין, אתמול, סתו בבוסתן, שעה אחרונה, יום שלישי אחד, על החלומות ועוד'  
                                                     
  • שושנת הרוחות, הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד, 1960 [מהדורה ראשונה] 
    ספר השירים השלישי של חיים גורי בו מבטא המשורר את געגועיו לעבר ואת אי נכונותו לקבל את גזירת הזמן החולף
  • תנועה למגע , הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד, 1968
    קובץ שירים בו מבטא חיים גורי רגשות יגון וכאב שאינם דוקא צערו הפרטי, אלא של האדם בדמותו של המהפכן הקובני צ'ה גווארה הנישאת בכרזת ענק מעל ראשי ההמונים.
        
  • מראות גיחזי , הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד, 1973
     קובץ שירים המתאר את המפגש עם אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. מלווה בויכוח רווי כאב עם תולדותיו של העם היהודי
           

  • עד קו נשר, הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד, סדרת זותא, 1975
    קובץ שירים 1949 - 1975
                                                                                                   
  • איומה, הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד, 1979
    קובץ שירים הכולל ; אולי זו רק פתיחה למשהו אחר, נסיון להזכר, מלון, 0030, בקשה,וזה היה, בתחנת הרכבת, ביקור, נוסע, קוצים, אותות, חשבון עובר, יריחו, השתנות, רטוריקה, איומה, אלול ועוד'
                                                                      
  • מחברות אלול, הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1985
    קובץ שירים הכולל את; יהיה הנמשך, ערים שהיו למאכלת ומגפות, למדנו בדרך הקשה, שבים אל הרעב, יד האשה ועוד
                        
  • הבא אחרי , הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד, 1994
     השיר המסיים את קובץ השירים הזה   נושא את שם הספר כולו  ופותח במילים:  "כבר אינני האיש שהיה. אני הוא הבא אחרי / המשך משוער לאותן  הפנים" ובהמשך "אני ממשיך ללכת בלעדיו". קובץ שירים שזה סיומו וודאי מקפל בתוכו חידה ?                             
  • חשבון עובר [שירים 1945 - 1987]
    מבחר שירים 1945 - 1987                               
      
  • מאוחרים, הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד
    חמישה סדרי שירה 1999 - 2000                                                                   

  • אני מלחמת אזרחים, עורך: דני הורוביץ אוצר: בני כלב,  הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד,  2004  
    זהו ספר בו מפגיש המחבר את הקורא עם כל צורות הכתיבה שלו; מראשית דרכו ועד עתה. שירה, פרוזה ועדות עיתונאית.  רישומים המתלווים לכותב יוצרים מפגש מיוחד המשלימים איש את רעהו. זו פגישה מאוחרת ולא צפויה בין הנאמר והרשום                     
  • עיבל, הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד, 2009
    ספר שירים [86 שירים] הרואה אור 60 שנה לאחר ספר שיריו הראשון [פרחי אש]. הוא כולל פואימה מרכזית [עיבל], קובץ שירי ים ותל אביב [מול הים] וקובץ נוסף של שירים ליריים המרחיבים את היריעה מהמקומי לאוניברסלי.
  •  השירים כרך ג', 
    הכרך השלישי של שירי חיים גורי, משלים את מהדורת כל שיריו שראתה אור עד כה בשני כרכים לפני 13 שנה. סדר השירים, בכרך זה כולל את שני ספרי השירה האחרונים ["מאוחרים" ו - "עיבל"]. עוד בספר, שני מחזורי שירה חדשים; "שירים מספר הצוואות" וגם מחזורי שירה שלמים שפורסמו בספרי הפרוזה של ח. גורי ובעיתונות במהלך 50 השנים האחרונות ולא נכללו עד כה בספר שירים כלשהו.  כמו כן כלולים בספר זה, שירי הזמר של ח. גורי רובם מימי הפלמ"ח ומלחמת העצמאות.              
                        
  • 85 שירי אהבות, רישומים: אביגדור אריכא, הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד, 2010 
    קובץ שירים שיצאו לאור לכבוד יום הולדתו ה - 85 של המשורר חיים גורי. הקובץ הודפס ב - 85 עותקים

     פרוזה
  • עד עלות השחר, הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד, 2000
    הספר ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 1950. עם הופעתו נאסרה הפצתו בפקודת המשטרה ועותקיו הוחרמו בטענה שהספר לא הוגש מראש לאישורה של הצנזורה הצבאית, כנדרש. כחודשיים אחר כך, הופיע הספר שנית תוך השמטת קטעים ושמות שנתפסו, משום מה, במושגי אותם ימים כ"גילוי סודות". לאחר 50 שנה התפרסם הספר מחדש, קרוב ככל האפשר לנוסח המהדורה הראשונה. במהדורה זו צורף לספר פרק שלם "אל האח הלא ידוע", סיפור שליחותו של המחבר מטעם הפלמ"ח לאירופה.
  • מול תא הזכוכית, איורים: אדוארד אישלבוים, הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד [ראשונה], 1962
    ב - 11 באפריל 1961, נפתח בבית העם בירושלים משפטו של אדולף אייכמן. חיים גורי, באותם ימים חבר מערכת העיתון "למרחב", סיקר את המשפט ההיסטורי הזה מראשיתו ועד סופו. רשימותיו שפורסמו יום - יום, תחת הכותרת "מול תא הזכוכית" כונסו בספר זה. זהו תיאור מדויק וספרותי לפרטיו של המשפט שהסעיר את המדינה ואת העולם.
  • עסקת השוקולד, הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד, 1995
     ראובן קראוס ומרדכי נויברג, גיבורי הסיפור, הם שני יהודים עקורים מכרים משכבר, הנפגשים במקרה בעיר אירופית חרבה למחצה. מורדי, איש הרוח שקוע ללא מרפא בחשבונות העבר ובמשמעות האסון. רובי מחפש את קרובי משפחתו שאבדו, כאילו עודם חיים וממשיכים לצפות לו....הספר הופיע לראשונה בשנת 1965, הוא הנובלה הראשונה שכתב המשורר חיים גורי.
  • דפים ירושלמים
    הרשימות שפרסם גורי בעיתון "למרחב" כונסו לספר המתאר שפע של טיפוסי אדם החיים בארץ והיוצרים את ההווי המיחד לה
  • מי מכיר את יוסף ג' הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד, 1980
    בהקדמה לספר, כותב חיים גורי: "אני בא לספר לכם סיפור מופלא על איש פחות מופלא ממנו. אין הוא פרי דמיוני, לא ולא ! מעשה שהיה ועודו מתחולל כעט, ברגע שבו נכתבות שורות אלו. ומי יודע מה עתידות הוא צופן בחובו". הספר שווה קריאה בכדי  להכיר את עולם התקשורת בימים ההם, את הבוהמה וכיצד היא מגיבה לתקשורת בכלל.
  • הספר המשוגע, הוצאה לאור עם עובד, 1972
    ספר זה הוא סיפור על גיבורים ארצישראליים, אנשי שם ואלמונים מתקופת טרום מדינה כשברקע הבריטים והמנדט הבריטי. פרשיות חיים סוערות, דרמה והומור, אהבה ואלימות וכל זאת מתובל בשורות שירה
  • החקירה: סיפור רעואל, הוצאה לאור עם עובד, 1988
    הספר הוא אל הזכרון, אל הסוד הכמוס ההולך ונחשף במהלך הסיפור העשוי שאלות ותשובות וקטעי יומן אישי. כך נרקמת דרמה אנושית רצופת עלילות אשר במרכזה עומד רעואל, בן דורו וחברו הקרוב של המחבר
  • רשימות מבית היין, הוצאה לאור זמורה ביתן, 1971
    הרשימות ראו אור בעיתונים שונים בין השנים 1967 - 1990. ראשיתן בבית ביין שבכרם התימנים והמשכם ברחוב מטלון בתל אביב ; "אני בא לשם לפעמים, אל היחד ההוא, אל האחווה האנושית, אל אפשרויות הווידוי שאינן אחוזות בתמהון או בחרפה. מצב היין והסוד. אתה מוגן יותר...כאן מצויה מידת הרחמים, מחילה כלשהי כלפי חיי אנוש וגם כלפי המצב - הישראלי..."
  • עם השירה והזמן [דפים מאוטוביוגרפיה ספרותית א - ב],הוצאה לאור הקיבוץ המאוחד / מוסד ביאליק, 2008
    בשני כרכי הספר כלולה שירת חיים גורי בשלמותה. הקורא ימצא כאן כמעט את כל השירים שכתב המשורר לאורך דרכו, החל בתקופה שקדמה לשירי "פרחי אש" וכלה בשירים שנכתבו אחרי "הבא אחרי".יותר מחמישים שנה סעורות הצליחה שירתו של חיים גורי שלא להיפרד מן הרגש ומן המגיה השירית של הלשון, התמונה, הצליל והמקצב.שני הכרכים מציגים מסע חיים ארוך ומקיף של משורר שמעולם לא חדל לחיות את חייו כמשורר פעיל ומופעל, משתנה, מתפתח ומתבגר, משורר ששיריו בימי בגרות ושיבה, המצטיינים במורכבותם ובחוכמת החיים המדברת מהם אינם נופלים ברעננותם ובקסמם משירי הנעורים שלו.
  • תפילה, 
    קובץ שירים שבסיומו שיר הפותח במילים: "כבר אינני האיש שהיה. אני הוא הבא אחרי, המשך משוער לאותן הפנים". השיר הוא חידתי ואינו יכול להיות מוסבר בפשט, כשיר של זקנה. אותו אני ההולך בלעדי, אינו זה הבא אחרי
                               

שירים 
  • אילת                                                                              - מעשה ביונה
  • אלוהים אל תהרוס את העולם                                                 - נשוטה נשוטה
  • אני והשקט                                                                       - סטן יותן ביד
  • באב אל וואד                להשמעה לחץ כאן                                      - על החוף
  • בלדה על יצחק שדה                                                            - על השדות הרחבים
  • ברוח הנושבת מן הים                                                           - עם הלילה ספינה
  • ברושים                                                                            - ערב
  • בשם השמש                                                                      - פנס בודד
  • הזקן רק יתן פקודה                                                              - פרידה
  • היו לי חברים                                                                     - רחל
  • הקברניט                                                                          - רשות הדיבור
  • מסע ערפל                                                                        - תק תק תק
  • חשבון עובר                                                                       - שיר הותיקים
  • טיול בלילה                                                                       - שיר החוזרים ללא בית
  • יום יבוא אחים נחזורה                                                          - שיר על התפוח
  • יסמין הקטנה                                                                     - שתיקת הים
  • ירושה יש עת לעמל                                                               
  • הרעות                       להשמעה לחץ כאן

                                                   XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

חיים חפר (פיינר) נולד בפולין [1925 - 2012], היה משורר, פזמונאי, מחזאי, תסריטאי, בעל טור ופובליציסט ישראלי. חפר זכה לפרס סוקולוב לעיתונות [1969] ופרס ישראל לזמר העברי [תשמ"ג]. בהיותו בן 11 [1936] עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בנעוריו היה חניך המחנות העולים, שם החל את שיריו הראשונים.חיים חפר שירת בפלמ"ח והיה חבר ב"חוליה", יחידה שהבריחה עולים מסוריה ולבנון דרך גבול הצפון. במלחמת העצמאות היה מייסדה ומפקדה של להקת הזמר של הפלמ"ח - "הצ'יזבטרון". הוא כתב את רוב שיריה. לאחר מלחמת העצמאות החל לעסוק בתחומים רבים אחרים. בשנים 1964- 2003  היה לחיים חפר טור קבוע בעיתון "ידיעות אחרונות" שבו פרסם מדי שבוע מקאמה על ענייני דיומא. בעת שירותו בפלמ"ח החל חיים חפר לכתוב את שיריו הנודעים שחלקם הולחנו על ידי דוד זהבי. שירו הראשון שהתפרסם היה: "בין גבולות". בשנת 1956 ערך ביחד עם דן בן אמוץ את "ילקוט הכזבים", ריכוז של סיפורי הווי ומימרות שנולדו בפלמ"ח. חיים חפר כתב פזמונים למחזות זמר [קזבלן, איי לייק מייק, סאלח שבתי ועוד]. חפר עסק גם בתרגום מחזות לתאטרון בהם "טרטיף" , "רביזור" ו"הלו דולי". הוא גם כתב תסריטים לסרטי קולנוע, טלוויזיה ווידאו. הוא יזם והפיק את סדרת הסרטים של "אוהלי פלמ"ח" [ראה באתר זה].

ספרים 
  • תחמושת קלה, בליווית רישומים של אריה נבון, הוצאה לאור הקיבוץ הארצי, 1949 
  • מלים למנגינות, ציר: אריה נבון, הוצאת עמיקם, תל אביב תשכ"ב 1961
    49 שירים  שכתב חיים חפר בשנים 1941 - 1948 . הולחנו על ידי מלחינים שונים.
  • תרנגולים על גשר הירקון, פזמונים בליווית איורים של יוסל ברגנר, הוצאת לוין אפשטיין, תל אביב 1967
    אחד הספרים היפים שיצאו בשטח הפזמונאות, מעוטר בציוריו של יוסל ברגנר - כל עמוד ציור. להלן רשימת המבצעים;רביעיית המועדון, התרנגולים, שבעת המינים, שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים.
  • מסדר הלוחמים, בשיתוף עם מרסל ינקו, הוצאת עמיקם, 1968
    מקאמות שכתב חיים חפר בעקבות מלחמת 6 הימים; חזק מהר ובאופן אלגנטי / לוחמי הסתר / היינו כחולמים / אך הכותל לא ראה עוד צנחנים בוכים...ועוד
  • גשר בים, הפלי"ם וההעפלה, צילומים, מילים, שירים ופרקי היסטוריה. יעוץ: שמואל (סמק)ינאי
    צילומים, מילים, שירים ופרקי הסטוריה. בפורמט אלבומי
  • מחברות יום השישי, איורים של אסף ברג, הוצאת עידנים, ירושלים, 1978 
  • משפחת הפלמ"ח/ ילקוט עלילות וזמר בשיתוף חיים גורי, רישומים:  אריה נבון, הוצאה ארגון חברי הפלמ"ח, תל אביב 1974 
    נוסף על היותו "פלוגות מחץ", "מגן המולדת", "צבא העבודה", "תנועת נוער מזויינת" ו"שבלים וחרב" היה הפלמ"ח 'אקדמיית- לשון' של שדה, מקום בו נבראה עברית אחרת שהוכרה דה- יורה, עשר שנים מאוחר יותר, על ידי המילונים. כותבים המחברים; אנו יודעים כי לא נגענו אלא בשולי אדרתו של הפלמ"ח, אך אנו מקווים שחברינו יראו בשירים האלה מעין חרוזים בספר הזכרונות האישי שלהם. לאחרים יהוו אולי עדות- מה על זמן עבר ואנשים שונים
  • ספר הפזמונים, מעוטר: בציורי יוסל ברגנר, הוצאה לאור ידיעות אחרונות, ירושלים, 1981
    הספר כולל שירים שכתב חיים חפר בעיקר במהלך מלחמת העצמאות.
  • חיים חפר מספר ומזמר, השירים הנבחרים ומה שמאחוריהם, הוצאת זמורה - ביתן, 2004
    בספר זה מקובצים לראשונה, שירים ופזמונים ואליהם הוספתי סיפורים, פיוטים ומעשיות ואירועים - מה שמכונה בפי העם צ'יזבטים. תגלו בו תשובות לשאלות שמעיקים על לבכם כמו: מי זאת השושנה הזאת / מה זה השלוש עשרה ? יופי של רכילות והיסטוריה...אפשר לומר - תולדות חיי
  • אף מילה רעה [כמעט], בליווי רישומים של מנשה קדישמן
    מבחר שישים ושתיים מקאמות
שירים 
חיים חפר כתב 252 שירים. רבים משיריו משקפים את אירועי התקופה. אחרים הוזמנו למחזות, מחזות זמר, סרטים וכד'. רבים מהשירים הבאים נוצרו בתקופת היווצרו של הפלמ"ח ובמהלך מלחמת העצמאות:
  • בין גבולות בין הרים ללא דרך, לחן: עממי רוסי
    שיר "החוליה".עשרה חברי החוליה חוצים מדי לילה בלילה את הגבול הסורי והלבנוני ומביאים לארץ ישראל אלפי נשים, גברים, זקנים וטף. כך הגיעו בחשאי לארץ ישראל, כשתי רבבות יהודים
  • שושנה, שושנה, לחן: עממי איטלקי
    שושנה זו אינה בחורה 'בשר ודם'. היא בחורה "מזֻמרת"...כל פלי"מניק חווה את המפגש עם שושנה כאשר הסתער אל החוף...
  • רותי , לחן : עממי רוסי
    רותי הייתה מושא לגעגועים של אנשי הפלי"ם. היא היתה לחלק בלתי נפרד מהסירות, החבלים והחופים.
  • זמר לספינה (שקיעה נוגה)
  • הפינג'אן
    כל פלמ"חניק היה מומחה להכנת קפה...הפינג'אן הוא לא רק ספל ערבי קטן, זה גם מדורה, חברות, שירה וגם צ'יזבטים... 
  • יצאנו אט , לחן : דוד זהבי                      להשמעה לחץ כאן
  • הפרוטה והירח 
  • הקרב האחרון 
  • הג'יפ, לחן : שמואל פרשקו
    במלחמת העצמאות היה הג'יפ סוס מלחמה.  משאת נפשם של  הפלמ"חאים הייתה להוכיח לחברה את יכולתו.
  • דוּדוּ, לחן : אוריה בוסקוביץ
    רבים מחללי מלחמת העצמאות, היו אנשי פלמ"ח. דודו היה אחד מהם. רבים מהם היו כמוהו.
  • רבותי ההסטוריה חוזרת, לחן : שמואל פרשקו
    הפלמ"ח עשה היסטוריה; אנשיו לחמו בסוריה ולבנון, אנשי הים ירדו בסירה ולא חזרו, ועוד כהנה וכהנה משימות ולבסוף "אמרו לכושי ללכת, כי הכושי עשה את שלו..."
  • הן אפשר, לחן : דוד זהבי
    מכריזים על "הפוגה בקרבות", הלוחמים יורדים מהמשלטים פנים חיוורות עיניים אדומות כדי לנום את מנוחת הלוחם.
  • היו זמנים, לחן : משה וילנסקי
    הצ'יזבטרון של הפלמ"ח היה התחליף ל"זמר הנודד" מן העבר.
  • הפלמ"חניק מחפש את המחר, לחן : סשה ארגוב
    פתאום מסתיימת תקופה. מה עושים עכשיו ? לאחר שירות של שנים נותרו החברים בלי הפלמ"ח. ["על המחר, אחים נטוש המאבק ! והפלמ"חניק מחפש את המחר ! "]

   אָז תִשְאַל הָאֻמָּה שְטוּפָת דֶמַע וְקֶסֶם, וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם ? וְהַשְּנַיִים שוֹקְטִים יענו לה אֲנַחְנוּ מַגָּש הַכֶּסֶף, שֶעָלָיו לָךְ נִתְנָה מְדִינַת הַיְּהוּדִים