בניית אתרים בחינם

 אסופת תרבות 

הפלמ"ח כבית היוצר

   דף הבית    יצחק שדה    יגאל אלון    הפלמ"ח בראשיתו    הפלי"ם, ההעפלה וחיל הים    ספרי היסטוריה
   הגח"ל והמח"ל בפלמ"ח    נתן אלתרמן, חיים גורי וחיים חפר    נתן שחם ומשה שמיר    מחקרים ומאמרים מדעיים    מלחמת העצמאות    כ"ד יורדי הסירה וצנחני היישוב
   ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה    ספרי זיכרון    פרוזה - סיפורת    שירה, פזמונים ומקאמות    סרטים ומחזות    אמנות פלסטית
   מוסיקה    מכאן ומשם    הפלמ"ח בספרות הילדים    בולי דואר ומטבעות    בתי מורשת הפלמ"ח    גלריית צילומים
   דף יצירת קשר    אינדקס יוצרים

                                           כ"ד יורדי הסירה / צנחני היישוב

כ"ד יורדי הסירה הוא כינויים של עשרים ושלושה לוחמי הפלמ"ח, אשר נעלמו, ביחד עם קצין בריטי בשם פאלמר שהתלווה אליהם, בדרכם לביצע פעולת חבלה בבתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון ב - 18 במאי 1941. על מנת לענות על צורך מבצעי בריטי ובשל רגישות פוליטית הוטל על הפלמ"ח לבצע פעולות מסויימות של לוחמה זעירה מעבר לקווי האויב. החבלה בבתי הזיקוק בעיר טריפולי בלבנון הייתה אמורה לסייע בסיכול הפלישה המתוכננת של כוחות הצבא הגרמני ללבנון וסוריה והשלטת שילטון וישי בשתי ארצות אלה. 
37 צנחני הישוב
הוא כינויה של קבוצת צנחנים שהתנדבו לצנוח לארצות שהנאצים כבשו,  במלחמת העולם השנייה. ארגון "ההגנה" גייסה למשימה זו אנשים יוצאי ארצות הכיבוש. הבריטים  העניקו למתנדבים אימון מקצועי מיוחד שכלל אימוני צניחה, קריאת מפות ואימון בשיטות פעולה של קומנדו ומחתרת. הפעלתה של תוכנית ההצנחה החלה בשנת 1943, בשלב מאוחר במלחמה, אך בעיקר בשנת 1944 ונתאפשרה כאשר הבריטים היו זקוקים לצנחנים שיאתרו את צוותי האוויר שלהם שנטשו מטוסים בשטחי אויב. רוב המעומדים היו מקרב אנשי הפלמ"ח וחלקם מהמחלקה "הגרמנית", כמו כן נבחרו מועמדים מקרב מתנדבי היישוב ששירתו בבריגדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי ומקרב חברי התנועה הקיבוצית. לאחר מיון קפדני נבחרו  33 מהם הוצנחו על ידי הבריטים ועוד 5 הסתננו ליעדם בדרך היבשה. 12 מחברי הקבוצה נפלו בשבי ושבעה מתוך השבויים הוצאו להורג.

                                      XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

דו"ח על פרשת היעלמם של כ"ד יורדי הספינה
הוגש על ידי: דר' משה עמי עוז ונרי אריאל.  תומצת על ידי: דר' משה ארנוולד, משרד הביטחון, אוגוסט, 2008 
 
הדו"ח מפרט את כל המידע שניתן היה לרכז מכלל המקורות

רב חובל שב אליך - סיפורו של כתריאל סלומון
תמר ברגמן, איורים: נחום גוטמן, הוצאה לאור עם עובד בשיתוף יד יצחק בן צבי, 1990
הסופרת תמר ברגמן, בתו של כתריאל יפה, מספרת על ילדותו, נעוריו והתבגרותו של אביה, על רקע אותן שנים סוערות ומרתקות. כתריאל יפה נולד [ 1909 - 1941]. הוא יצא למשימה כמפקדה של"ארי הים"  לפעולת חבלה בבתי הזיקוק של טריפולי, לבנון. הסירה על כל 23 הבחורים הארצישראלים והמשקיף הביטי לא חזרה מעולם ואיש טרם פתר את תעלומת העלמותה. 24 יורדי הסירה היו לסמל ההתנדבות והתעוזה לאנשי הפלמ"ח ולוחמי צבא הגנה לישראל

                    XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

גיבורים למופת: "צנחני היישוב במלחמת העולם השנייה והזיכרון הקולקטיבי"
יהודית תידור - באומל, הוצאה לאור מוסד ביאליק, 2005
החוקרת מתעדת תהליך בנייתה ופירוקה של התדמית התקשורתית של צנחני היישוב ובראשם, חנה סנש כגיבורה  על - לאומית וכמיתוס של גבורה וחיים נצחיים.
                                                            

חביבה - סיפור חייה, שליחותה ונפילתה של חביבה רייק
תהילה עופר, זאב עופר,  הוצאה לאור ספריית הפועלים, 2004 ו - 2005

"האם אדם נוצר למלחמה ? האם נוצרה האשה לנהל קרבות ? אני אחזור לקיבוץ שלי, תהייה לי משפחה, יהיו לי ילדים". כך אמרה חביבה הצנחנית למפקד הפלמ"ח, יצחק שדה, ערב יציאתה לשליחות אל מעבר לקווי האויב הנאצי. "בין אושר הפרט ומילוי חובה" בחרה להשליך נפשה מנגד ולצאת לאירופה הכבושה כאם הפורצת לתוך בית בוער להציל את ילדיה. הצנחנית חביבה רייק [1914 - 1944] חזרה למחוזות ילדותה בסלובקיה, אותם עזבה בגיל 18, הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר" והייתה חברה בקיבוץ מענית. היא הצטרפה לפלמ"ח, פלוגה ג', עברה קורס מ"כ בג'וערה ועברה הכנות לצניחה.

חייה, שליחות ומותה
עורך: משה ברסלבי, 1946
 
לקט דברים שנמצאו בעזבונה של חנה סנש המגולל יריעת חיים מהנעורים בגיל 13 ועד צאתה לשליחות.

חנה סנש
אהרון מגד, הוצאה לאור, אור עם, 1989

ימיה האחרונים של הצנחנית חנה סנש, בחקירות בבית הסוהר בבודפשט בחודשים יוני - נובמבר 1944.

בלי למצוא ובלי להיכנע
אלי אשד, הוצאה לאור ספריית הפועלים, 1973
חייה ושליחותה של חביבה רייך. נולדה באוסטרו - הונגריה [1914]. עלתה לארץ ישראל בשנת 1939 והצטרפה לקיבוץ מענית. בשנת 1942, הצטרפה לשורות הפלמ"ח ובשנת 1944 התנדבה לצבא הבריטי במסגרת אימוניה לקראת שליחותה לרומניה. חביבה נפלה בשבי הנאצי והוצאה להורג. לימים הועלו עצמותיה לישראל והיא נטמנה בבית העלמין בהר הרצל.

נקראתי ואלך
יונה רוזן, עריכה: יהודית רותם,
 הוצאה לאור מערכת- דליה, 2002
ספרו של יונה רוזן מקיבוץ מעגן היא עדות היסטורית על פעילות של אדם שעמד במרכז העשייה ובנקודות ההכרעה. המחבר רואה את פעילותו כזכות גדולה שנפלה בחלקו " זכיתי להיוולד בקהילה יהודית מפוארת למשפחה חמה ואוהבת אדם, תרבותית וציונית. התוודעתי לתנועת הנוער הציונית 'הבונים' שעיצבה את אישיותי והשקפת עולמי. זכיתי בשליחות כצנחן בחברת אנשים מפוארים וזכיתי להיות בין מקימיו של קיבוץ מעגן". במלחמת העצמאות שירת יונה רוזן בחטיבת "יפתח - פלמ"ח" ולחם במסגרתה בחזית הצפון והמרכז.

צנחני התקווה
ערך: שמואל סטמפלר, מערכת: גרשון ריבלין, רחבעם עמיר, אלחנן אורן, הוצאה לאור המרכז לחקר כוח המגן ע"ש גלילי,
1995
צנחני התקווה מחזיק מאמרים ודיונים על השולחים והשליחים לצד מחקרים מעמיקים ועדויות מרגשות על אלה שהפכו לשליחי התקווה ואישם דולקת עד היום.

    




   אָז תִשְאַל הָאֻמָּה שְטוּפָת דֶמַע וְקֶסֶם, וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם ? וְהַשְּנַיִים שוֹקְטִים יענו לה אֲנַחְנוּ מַגָּש הַכֶּסֶף, שֶעָלָיו לָךְ נִתְנָה מְדִינַת הַיְּהוּדִים