פירוט על התוכניות:
תוכנית מס 1-
בתוכנית מתארחים איתן בן אליהו, אשכול נבו ורננה רז.
פתיח יגאל: "60 הוא גיל שאפשר לעשות בו סיכום ביניים לגבי הישראליות שלנו.
אומרים שמה שהספקנו לעשות ב-60 שנה האחרונות, אין לזה אח ורע בעולם,
רק שאנחנו רואים מכאן את מה שהם לא רואים משם.
אנחנו ממש פלג קטן עם הרבה הישגים על פני כדור הארץ.
אנחנו קשורים למדינה הזאת בכל נימי נפשנו, אנחנו אוהבים אותה, אנחנו שונאים אותה,
אנחנו מתגעגעים אליה, נלחמים עליה, בוכים איתה, צוחקים איתה, ועדין, מחפשים הגדרה למהות הישראלית.
אנחנו ננסה בתוכנית הזאת לברר דרך העיניים של ישראלים גאים, האם כבר אפשר להגדיר את הישראליות".
אורחי התוכנית:
איתן בן אליהו- מפקד חיל האוויר לשעבר.
שירים מתוך פסקול חייו: "ירושלים של זהב" של נעמי שמר, "עוף גוזל" ו"כלניות".
מה אוהב בישראל? הביתיות שלנו ואת ההתחדשות והתקדמות שלנו. "מרגיש שמתחדש יחד עם הארץ".
רננה רז- כוריאוגרפית, רקדנית ושחקנית.
תקופה משמעותית בחייה בהיסטוריה של המדינה: הסכם השלום בין ישראל לירדן 1994.
שירים מתוך פסקול חייה: שירים של סשה ארגוב וגם "תמיד אישה" של פנינה רוזנבלום.
אשכול נבו- סופר , נכדו של לוי אשכול.
תקופה משמעותית בחייו: שנת 67, למרות שלא חי אז, מחובר אליה מאוד, מלחמת לבנון השנייה, יולי 2006.
שירים מתוך פסקול חייו: "שישה" של שלמה ארצי. מציין כי גם לשירים של יגאל הייתה משמעות בשבילו.
למה הכי מתגעגע כשנמצא בחו"ל? למזג האויר, לחברים ולשפה.
תוכנית מס 2-
בתוכנית מתארחים סטף ורטהיימר, עודד מכנס וסופי צדקה.
פתיח יגאל: "60 אישי- תוכנית על ישראלים טובים באמצע הדרך שהם חלק מהפאזל המסובך
הישראלי או מעין סיכום ביניים של הישראליות שעדיין מחפשת את הגדרות ל- אין לנו ארץ אחרת"
אורחי התוכנית:
סטף ורטהיימר- תעשיין, חתן פרס ישראל לשנת תשנ"א.
לאיזו תקופה הכי מתגעגע? לתקופת הפלמ"ח.
שיר מתוך פסקול חייו: "בערבות הנגב".
תכונה ישראלית אהובה- חברות.
תכונה ישראלית לא אהובה-חפיפניקיות.
למה הכי מתגעגע כשנמצא בחו"ל? לחומוס והטחינה.
סופי צדקה- שחקנית וזמרת.
תקופה משמעותית בחייה בהיסטוריה של המדינה: הסכם השלום בין ישראל לירדן 1994.
שיר מתוך פסקול חייה: - "ירושלים של זהב" של נעמי שמר.
תכונה ישראלית- אוהבת את השבטיות שלנו - בחגים ובמלחמות. פחות אוהבת את חוסר הסבלנות על הכביש.
למה הכי מתגעגע כשנמצא בחו"ל? לחברים.
עודד מכנס- כדורגלן עבר.
תקופה משמעותית בחייו בהיסטוריה של המדינה: אולימפיאדת מונטריאול 1976 - הדלקת המשואה אחרי אולימפיאדת מינכן.
שיר מתוך פסקול חייו: - "ילד השדה" של גדעון כפן וזאב טנא. – "שיר שמזכיר לי את ילדותי".
תכונה ישראלית- "להגיד הכל, כל אחד חושב שהוא יודע הכל,לא יודעים לפרגן, לא יודעים לאהוב אחד את השני אבל בזמן אסונות אנחנו תמיד מתלכדים ומסייעים זה לזה".
תוכנית מס 3-
בתוכנית מתארחים יעקב פרי, נתן דטנר וגלית גיאת.
פתיח יגאל: "דוח ביניים על מצב הישראליות, מסקנות אולי בעוד שישים שנה... בינתיים, כל אחד והמסקנות האישיות שלו".
אורחי התוכנית:
גלית גיאת - שחקנית תיאטרון וזמרת.
גדלה בין הסבתא והסבא בגבעת שמואל, חצי אלג'ירית חצי תימנייה. האהבה למוסיקה באה מהבית התימני בירושלים. החלום שלה הוא להזדקן עם הנכדים והילדים ולא עם הפרסום והקריירה.
שירים מתוך פסקול חייה: "אדם בתוך עצמו הוא גר" אותו שרה בילדותה, כשמכרה בחנות נעליים ביפו.
"צריך לצלצל פעמיי", זה השיר שלה. נתקלה בו בילדותה כששמעה את הגב' הראשונה. לא הבינה אז למה צריך לצלצל פעמיים. רואה באישיותה של שושנה דמרי חלק חשוב מהתרבות שלנו.
יעקב פרי - ראש השב"כ לשעבר, ממקימי סלקום, בנק מזרחי וחברות נוספות.
למה הכי מתגעגע כשנמצא בחו"ל? מתגעגע לבלגן. יש לו הרגשה שכשיגמר הבלגן תתפרק המדינה.
מתגעגע לכיפוף כשאוכלים פלאפל שהטחינה לא תיזל על המכנסיים, לחום ולחוכמה של אנשים מוכשרים עם תחושת פספוס.
שיר מתוך פסקול חייו: "עטור מצחך". זה השיר שלו – 'המוזיקה מדהימה, יש בו אושר ועצב, טראגיות, יש בו ישראליות'.
נתן דטנר - שחקן, מנכ"ל תאטרון באר-שבע.
דמות נערצת: מנחם בגין. גדל בבית ביתרי, זוכר נאומים של בגין מהילדות, את נאום הנצחון ב-77, בתקופה שהיה שחקן בתחילת דרכו בתיאטרון באר-שבע. זוכר בעיקר את צורת ההתבטאות, צלילים, העליה וירידה , הדגשים,הדרמה... חשב שבגין היה 'תותח על'.
שירים מתוך פסקול חייו: "שיר השכונה" של התרנגולים. מזכיר לו את הילדות. בילדותו גם אהב את השיר "דינה ברזילאי". זה שיר שמחזיר אותו לנוף של ההורים והשכונה.