המורה: אני כאן למי שלא שם לב!

התלמיד: ולמי  שכן שם לב?

המורה: בוקר טוב תלמידים!

התלמיד: הוא היה טוב עד שהגעת!

המורה: שתגמור לדבר תודיע לי!

התלמיד: אז תשאירי מספר טלפון ואני אצור איתך קשר.

המורה: סליחה, אני מפריעה לך לדבר?!

התלמיד: ת'אמת כן...

המורה: ההפסקה מספיק ארוכה בשביל לשתות!

התלמיד: אז למה לא גמרת בהפסקה את כל הקפה?!

המורה: למה לא הכנת שיעורים?

התלמיד: הייתי בסרט כאילו דההה!

המורה: גם בבית אתה מקשקש על השולחנות?!

התלמיד:  לא! בבית לא משעמם!

המורה: גם בבית אתה יושב ככה?!

התלמיד: כן, למה?

כשהתלמיד יושב לא יפה:

המורה: להביא לך גם כוס קפה?!

התלמיד: כן אני אשמח.... תודה!

כשהמורה נותנת עבודת כיתה:

המורה: אתה עובד?!

התלמיד: כן, עלייך!

המורה: יש לי עיניים בגב!
התלמיד: אז את כנראה צריכה עוד זוג משקפיים.

המורה: מה זה פה? שוק?
התלמיד: אבוקדו ב-10, שטיחים, ארונות...

המורה: מה זה פה? שוק?
התלמיד: לא... אבל קרוב. יש לך עוד 2 ניחושים.

המורה: אני רוצה לשמוע את הדממה!
התלמיד: אני אישית לא שומע את הדממה,אז או שאני חירש או שלא יודע מה...

המורה: להביא לך כוס קפה עם זה?
התלמיד: אפשר שוקו במקום?

המורה: אני את הבגרות שלי כבר עשיתי!
התלמיד: באמת? זה לא נראה ככה...

המורה: למה? כובע!
התלמיד: "כובע? חשבתי שאנחנו לומדים היסטוריה?!.

המורה: גם אני רוצה ללכת הביתה.
התלמיד: אז לכי ותתני לנו ללכת.

המורה: חכה, חכה אתה עוד תשלם על זה!
התלמיד: במזומן? או בצ'יק?