בניית אתרים

 

 

 مُوَيقع صغيرون يجمع كل الاخبار والمعلومات حول بدو البلاد


موقع
web statsPowered by Pnyxe

 





 
 

רשימת היישובים וחלוקה למחוזות                

שם הרשות
מגזר
משרד אחראי
שיוך מחוזי חינוך
שיוך מחוזי רווחה
שיוך מחוזי שמיד
אגד יהודים מרכז-דרום
מ.א. נחל שורק
מ.א. בני עייש
יהודי
חינוך
 
 
דרום
מרכז
ת"א והמרכז
מרכז
ת"א והמרכז
אגד יהודים דרום א;
מ.א. אשכול
מ.א. חוף אשקלון
מ.א. מרחבים
יהודי
חינוך
 
 
דרום
דרום
דרום
דרום
דרום
דרום
דרום
אגד יהודים דרום ב
מ.א. לכיש
מ.א. שפיר
מ.א. באר טוביה
יהודי
חינוך
 
 
דרום
דרום
ירושלים
דרום
ירושלים
דרום
ירושלים
מ.מ. נתיבות
יהודי
חינוך
דרום
דרום
דרום
עירית שדרות
יהודי
חינוך+תמ"ת
דרום
דרום
דרום
עירית אופקים
יהודי
חינוך
דרום
דרום
דרום
עירית דימונה
יהודי
חינוך
דרום
דרום
דרום
עירית קרית גת
יהודי
חינוך
דרום
דרום
דרום
עירית באר שבע
יהודי
חינוך
דרום
דרום
דרום
עירית קרית מלאכי
יהודי
חינוך
דרום
ירושלים
דרום
עירית אשקלון
יהודי
חינוך
דרום
ירושלים
דרום
עירית אשדוד
יהודי
חינוך
דרום
ירושלים
דרום
אגד בדואים דרום
מ.מ. חורה
מ.מ. לקייה
מ.מ. שגב שלום
ערבי
חינוך
 
 
דרום
חינוך
דרום
דרום
חינוך+תמ"ת
דרום
דרום
חינוך
דרום
דרום
עירית רהט
ערבי
חינוך
דרום
דרום
דרום
מ.מ. אבו בסמה
ערבי
חינוך
דרום
דרום
דרום
מ.מ. ביתר עילית
יהודי
רווחה+תמ"ת
ירושלים
ירושלים
ירושלים
מ.מ. מודיעין עילית
יהודי
רווחה
ירושלים
ירושלים
ירושלים
מ.א. מטה בנימין
יהודי
רווחה
ירושלים
ירושלים
ירושלים
עירית בית שמש
יהודי
רווחה
ירושלים
ירושלים
ירושלים
עירית ירושלים 1/3
מעורב
רווחה
מנח"י
ירושלים
ירושלים
מ.מ. אלעד
יהודי
רווחה
מרכז
ת"א והמרכז
ת"א והמרכז
רמת גן
יהודי
רווחה
ת"א
ת"א והמרכז
ת"א והמרכז
עירית בני ברק
יהודי
רווחה
ת"א
ת"א והמרכז
ת"א והמרכז
עירית נתניה
יהודי
רווחה
מרכז
ת"א והמרכז
ת"א והמרכז
עירית רמלה
מעורב
רווחה+תמ"ת
מרכז
ת"א והמרכז
ת"א והמרכז
עירית לוד
מעורב
רווחה
מרכז
ת"א והמרכז
ת"א והמרכז
עירית תל אביב-יפו
מעורב
רווחה
ת"א
ת"א והמרכז
ת"א והמרכז
עירית טייבה
ערבי
רווחה
מרכז
ת"א והמרכז
ת"א והמרכז
עירית טירה
ערבי
רווחה
מרכז
ת"א והמרכז
ת"א והמרכז
קלנסאווה
ערבי
רווחה
מרכז
ת"א והמרכז
ת"א והמרכז
טירת הכרמל
יהודי
חינוך
חיפה
צפון
חיפה
עירית חדרה
יהודי
חינוך
חיפה
צפון
חיפה
עירית חיפה
מעורב
חינוך
חיפה
צפון
חיפה
עיר. באקה אל-גרביה
ערבי
חינוך
חיפה
צפון
חיפה
עיר הכרמל
ערבי
חינוך
חיפה
צפון
חיפה
עירית אום אל פחם
ערבי
חינוך+תמ"ת
חיפה
צפון
חיפה
אגד משולש – ערבי
מ.מ ערה-ערערה
מ.מ. בסמה
ערבי
חינוך
 
 
חיפה
חיפה
צפון
חיפה
צפון
אגד צפון - יהודי
מ.מ. שלומי
מ.א. מעלה יוסף
מ.א. מטה אשר (מעורב)
מ.מ. מזרעה (ערבי)
 
חינוך
 
 
צפון
צפון
צפון
צפון
צפון
צפון
צפון
צפון
צפון
עירית מעלות-תרשיחא
מעורב
חינוך
צפון
צפון
צפון
מ.א. גלבוע
יהודי
רווחה
צפון
צפון
צפון
עירית מגדל העמק
יהודי
רווחה
צפון
צפון
צפון
עירית צפת
יהודי
חינוך+תמ"ת
צפון
צפון
צפון
עירית טבריה
יהודי
חינוך
צפון
צפון
צפון
עירית נצרת עילית
יהודי
חינוך
צפון
צפון
צפון
עירית עכו
מעורב
רווחה+תמ"ת
צפון
צפון
צפון
כפר מנדא
ערבי
חינוך
צפון
צפון
צפון
כפר כנא
ערבי
רווחה
צפון
צפון
צפון
מ.מ. עראבה
ערבי
רווחה
צפון
צפון
צפון
אגד בדואים צפון
מ.מ. בועיינה-נוג'ידאת
מ.מ. זרזיר
מ.מ. בשמת טבעון
ערבי
חינוך
 
 
צפון
צפון
צפון
צפון
צפון
צפון
צפון
עירית סחנין
ערבי
רווחה
צפון
צפון
צפון
עירית טמרה
ערבי
חינוך
צפון
צפון
צפון
מ.מ. מגאר
ערבי
רווחה
צפון
צפון
צפון
אל שגור
ערבי
רווחה
צפון
צפון
צפון
עירית שפרעם
ערבי
רווחה
צפון
צפון
צפון
עירית נצרת
ערבי
חינוך
צפון
צפון
צפון


התוכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון

יעדי התוכנית

לתכנית הוגדרו יעדים הנוגעים למצבם של הילדים ויעדים הנוגעים לתהליך היישום שלה. השגת יעדים אלה תעיד על מידת הצלחתה של התכנית בשני ממדים אלה.


יעדי תוצאה- שינויים בקרב הילדים וההורים:

  •  הקטנת אחוז הילדים החשופים להתעללות ולהזנחה פיזית ובריאותית ( כגון: אינם מקבלים טיפול רפואי בעת הצורך, אינם מקבלים חיסונים, סובלים מאנמיה, אינם מקבלים מזון מתאים).
  •  הקטנת אחוז הילדים החיים בנסיבות משפחתיות הפוגעות ברווחתם, שהוריהם אינם מעורבים בחייהם והסובלים מהזנחה רגשית ( לדוגמא: לא נמצאים בקשר עם מסגרות חינוך,  לא מעניקים יחס רגשי הולם, לא דואגים לקבלת שירותים נחוצים – כגון, טיפול ואבחון).
  •  הקטנת אחוז הילדים/ נערים שמדווחים על מצבים קיצוניים של בדידות וניכור ועל העדר עיסוקים משמעותיים בשעות הפנאי.
  •  הקטנת אחוז הילדים המפגינים התנהגויות/ מצבים המעידים על בעיות קשות בתחום הרגשי (בעיות התנהגות חמורות, הצהרות/נסיונות אובדניים, דיכאון/ חרדה קשים ומתמשכים, הפרעות אכילה, ריבוי סימפטומים סומאטיים).
  •  צמצום מספר הפעוטות הנמצאים בסיכון התפתחותי בתחומים המוטורי, הרגשי והשפתי.
  •  הקטנת אחוז הילדים הנפגעים בתאונות בית וחצר.
  •  צמצום באחוז הילדים שאינם מגיעים מוכנים לכיתה א' (מבחינה, רגשית, מוטורית ושפתית).
  •  צמצום באחוז הילדים המתקשים מאוד או אינם שולטים במיומנויות יסוד בתחום השפה והחשבון בכיתה ב'.
  •  הפחתת אחוז "הנכשלים" (או אחוז החלשים ביותר) במבחני המיצ"ב (בכיתה ח').
  •  הקטנת אחוז הילדים/ בני נוער בכיתות ו- י"ב שאינם נמצאים במסגרת כלשהי (לימודים או עבודה), או שנמצאים במסגרת אך הם "נושרים סמויים" ממנה (על פי הגדרה שתוסכם).
  •  צמצום באחוז בני הנוער המגיעים לגיל 18 ללא תעודה, כישורים ומיומנויות המאפשרים השתלבות בעולם העבודה ( כגון: תעודת בגרות או תעודה אחרת בעלת ערך, מיומנויות יסוד ).
  •  ירידה באחוז בני הנוער המפגינים התנהגויות סיכון והתנהגויות לא נורמטיביות וירידה בהיקף וחומרת התנהגויות אלה בקרבם ( כגון: שימוש מופרז באלכוהול, שימוש בסמים, מעורבות תכופה באלימות, עבריינות).
  •  ירידה באחוז בני הנוער שבהגיעם לגיל 18 אינם משתלבים במסגרת עיסוק נורמטיבית
    ( כגון: אינם מתגייסים, אינם משתלבים בעבודה או בלימודי המשך לאורך זמן).

 

יעדי מערכת- שינויים בעבודת מערך השירותים:

  •  הגדלת היקף האיתור של ילדים במצבי סיכון (כולל איתור של בעיות התפתחות, בעיות קשב וריכוז וליקויי למידה) תוך שימת דגש על איתור בגילאי לידה עד 6.
  •  הגדלת היקף הילדים ובני הנוער שנמצאו בסכנה וקיבלו הגנה מיידית והולמת.
  •  הרחבת היקף הכיסוי של הילדים/ בני נוער בסיכון והוריהם על ידי השירותים המיועדים להם מעבר להיקף התוספת התקציבית שניתנה.
  •  הגדלת מידת ההתאמה בין צורכי הילדים/ בני הנוער/ המשפחות למענים הניתנים להם מבחינת: אינטנסיביות המענים, התחומים בהם ממוקדים המענים, מידת הזמינות והנגישות והתאמה להעדפות הילד והמשפחה.
  •  הגדלת היקף הילדים בעלי צרכים בתחומים רבים שניתנים להם מענים אינטגרטיביים העולים בקנה אחד עם מכלול צרכיהם והמרוכזים על ידי "כתובת" אחת בקהילה.
  •  קבלת החלטות מותאמות לצרכי הילדים תוך העדפת הטיפול הקהילתי ושימוש מותאם במסגרות חינוך מיוחד. 
  •  שילוב אנשי מקצוע ותפיסות טיפוליות העונות על צרכים יחודיים של אוכלוסיות מיוחדות בשירותים לילדים בסיכון תוך שימת דגש על: עולים מקבוצות שונות, ילדים עם ליקויי למידה, נערות בהבדל מנערים וכד'.
  •  שיפור ברמת הידע והמיומנות של אנשי מקצוע ביישוב (בתחומי חינוך, בריאות, קליטה ורווחה) באיתור ובאבחון ילדים בסיכון ודרכי הטיפול בהם ובהוריהם בהתאם לתפקידם.
  •  בניית קהילה תומכת לילדים ובני נוער בסיכון על ידי:
    • יצירת מנגנונים קבועים לשיתוף פעולה בין סוכניות קהילתיות העוסקות בילדים ובני נוער בסיכון.
    • יצירת שותפות עם הורים ילדים ובני נוער ותושבים לשם קידום מצב הילדים ביישוב.
    • פיתוח תשתית קהילתית שתאפשר צמיחה של מערכת התנדבותית למען ילדים.
  •  זיהוי כלל אוכלוסיית הסיכון באמצעות הכלים המובנים של התכנית.
  •  הקמת המבנה הארגוני, המנהלת המובילה והתשתיות היישוביות.
  •  בחינת המצב ההתחלתי ביישוב, לאיתור צרכים מול פערים.
  •  תכנון תכנית יישובית ואישורה.
  •  פיתוח מערכת מידע, ניטור, בקרה והערכה.

 

דרכי פעולה

כדי לממש את עקרונותיה ולהשיג את יעדיה, התוכנית תאפשר לכל אחד מהיישובים הנכללים בה:

  • ניצול גמיש של התקציב התוספתי שיוקצה לכל יישוב, ללא חלוקה מראש לתחומי פעולה או לקבוצות ילדים, על פי צרכים ועדיפויות שיגובשו בעקבות תהליך תכנון מובנה בוועדת היגוי יישובית בין מקצועית
  •  גידור תקציבי ותשומת לב מקצועית מיוחדת לגיל הרך: התוכנית כוללת מרכיב מיוחד לגיל הרך "התחלה טובה". מרכיב זה בא לידי ביטוי בשלושה אופנים:
    • העדפה תקציבית והקצאה נפרדת לשירותים לגיל הרך
    •  גורם מקצועי מיוחד המלווה את פיתוח התוכנית בגיל הרך (ג'וינט ישראל)
    •  מבנה ארגוני המחייב התייחסות נפרדת לקבוצת גיל זו
  •  תמיכה במבנה ארגוני רב מקצועי ותשתיות ארגוניות ומקצועיות
    •  מנהל תוכנית בכל יישוב
    •  ליווי והנחייה למנהל התוכנית היישובי על ידי המחוז ומטה התוכנית
    •  הכשרה וליווי למנהלי התוכניות ביישובים ולוועדות ההיגוי היישוביות
  •  כלים ושיטות להפעלת תהליכים מובנים של תכנון וקבלת החלטות
    •  כלים לאיסוף מידע על הילדים בסיכון ביישוב ולגילוי נאות של המשאבים והשירותים ביישוב
    •  מתודולוגיה לתכנון
    •  כלים לתיעוד תוכניות יישוביות ולמעקב אחר יישומן ואחר השגת היעדים היישוביים

עקרנות התוכנית

תוכנית הממשלה עבור ילדים ובני נוער בסיכון, המגובה בתוספת תקציבית,  מכוונת להביא לשינוי מקיף בדרכי ההתמודדות של החברה הישראלית עם ילדים ובני נוער אלה ומשפחותיהם. התכנית מושתתת על שישה עקרונות מרכזיים:

  •  אימוץ הגדרה אחידה של ילדים ובני נוער בסיכון והגדרת יעדים לאומיים לצמצום מצבי הסיכון בקרבם על בסיס הגדרה זו.
  •  מחויבות לשינוי סדר עדיפויות: דגש על טיפול בקהילה, התייחסות לכוחות הילד, טיפול מניעתי, טיפול בגיל הרך, הקצאה הוגנת לקבוצות אוכלוסייה שונות.
  •  קידום עבודה בין משרדית.
  •  הבניה מחדש של חלוקת האחריות לטיפול בילדים ובני נוער בסיכון בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי.
  •  חיזוק מנגנוני פיקוח ובקרה על תפוקות, ניהול תקציב וגילוי נאות של משאבים. 

מבנה התוכנית

  • רמה ארצית

ברמה הארצית תנוהל התוכנית באמצעות ועדת היגוי בין משרדית ובאמצעות מינהלת התכנית, שבראשה יעמוד מנהל תוכנית ארצי. 

כאמור, התוכנית הלאומית מקיפה את כלל הילדים בסיכון מגיל לידה עד גיל 18. אחת הדרכים לשינוי סדרי העדיפויות הוא מבנה ארגוני ומימוני השם דגש על הגיל הרך. ברמה הארצית פועלת ועדת היגוי בין משרדית ל"התחלה טובה", בכפיפות לוועדה הארצית הבין משרדית. ועדה זו מכוונת לעצב את מדיניות התוכנית כלפי ילדים והורים בגיל הרך ולהבטיח את ההתפתחות וההתמקצעות של התוכנית ושירותיה בתחום זה. מנהל תוכנית "התחלה טובה" כפוף להחלטות הועדות הבין משרדיות.

  • רמה מחוזית

התוכנית פועלת בשישה מחוזות ומנוהלת במשותף על ידי משרד הרווחה ומשרד החינוך, כאשר בכל מחוז מונה אחד מהמשרדים כמוביל את הפעלת התוכנית. בכל מחוז פועלת ועדה מחוזית בין משרדית בראשות מנהל המחוז. בכל מחוז פועל מנהל תוכנית במחוז, האחראי לריכוז הועדה המחוזית הבין משרדית וללווי ופיקוח על הפעלת התוכנית במחוזות (בישובים). בכל מחוז פועל ממונה אזורי של "התחלה טובה", האחראי ליווי היישובים בתכנון, יישום ופיתוח שירותים לגיל הרך, ליווי הפעלת הועדות לגיל הרך ביישובים. הממונה האזורי של "התחלה טובה" כפוף להחלטות מנהל המחוז ועובד בתיאום עם מנהל התוכנית במחוז.

אחריות המחוז כוללת ליווי שוטף של התהליך ביישובים, פיקוח על הפעלת התוכנית ביישובים, והעלאת סוגיות מהשטח לרמת המדיניות הארצית.  

  •  רמה מקומית

בכל רשות יעמוד בראש התוכנית ראש הרשות או אדם מטעמו כממונה על התוכנית ביישוב. בכל יישוב תוקם ועדה בין מקצועית יישובית שתכלול נציגים מקומיים של כלל משרדי הממשלה השותפים לתוכנית, נציגי ציבור ונוער ונציגים נוספים על פי הזמנת הרשות המקומית (ר' פירוט בהמשך ביחס להרכב הועדה). בראש הועדה יעמוד הממונה על התוכנית ברשות. על מנת להבטיח תשומת לב לילדים בגיל הרך, תתחלק הועדה היישובית לשתי ועדות משנה על פי גיל: הועדה לגיל הרך והועדה לילדים ולנוער (6-18). 

בכל יישוב ימונה מנהל תוכנית ביישוב, שיהיה אחראי להפעלת התוכנית ביישוב וישמש כמרכז הועדה הבין מקצועית וועדות המשנה.

לכל יישוב יוקצה תקציב בו יוכל לעשות שימוש לטיוב, הרחבה והעמקה של השירותים לילדים ולנוער בסיכון. על מנת לקדם את השינוי בסדרי העדיפויות ולהעניק תשומת לב למניעה ולגיל הרך ישנה הקצאה תקציבית נפרדת לגיל הרך.

אחריות היישוב היא לעשות שימוש מושכל בתקציב התוספתי באמצעות הכנת תוכנית למתן מענים לילדים ובני נוער בסיכון ביישוב התואמת את המאפיינים הייחודים של היישוב ואת  שיקול הדעת של מגוון אנשי מקצוע ביישוב. התוכנית תבטא את ההתאמה בין צרכי הילדים ובני הנוער בסיכון ביישוב לבין המענים הניתנים להם בתוכנית, תוך התייחסות לשירותים ולמשאבים קיימים ביישוב. כמו כן, היישוב אחראי על יישום התוכנית, מעקב על אופן היישום ושינוי התוכנית בהתאם לנדרש.  היישובים שהצטרפו לתוכנית התחייבו בהסכם כתוב לעמוד בתנאיה. 

 
 




 

 

 





                     

 


 




 




 
 
       
 








האתר נבנה במערכת 2all   בניית אתרים