|
המשוחררים/אביב ירון
את השקט קטע לפתע צלצול הנייד, ורד ישבה בוהה במסך נחרדה לרגע אך התעשתה במהרה, השעה הייתה 02.45 לפנות בוקר, בני הבית ישנו את שנתם, גם בבית משפחת בלבן צלצל הנייד מאיים להעיר את בני המשפחה האחרים שנמו את שנתם, דני חטף את הנייד והאזין, פניו הרצינו לרגע ואז ניתק וחייג מייד לרוני, למרות שהמתינה לצלצול המיוחל נחרדה רוני לרגע, בהתרגשות מה האזינה ושמעה את דני לוחש מעברו השני של הקו, זה קורה עכשיו! הם משתחררים! על המסך החלו להופיע המשוחררים החדשים, פרות אדומות ביצים מוזהבות וכבשים תועות, מדי פעם דהר על המסך סוס אפור... גם אצל סווטלנה צלצל הנייד, סוף סוף לחשה לעצמה וחייגה לאניטה בלונדון...
וכך פעלה הרשת המשומנת היטב לא מותירה סיכוי לאחרים להשתתף באירוע ולזכות בדבר מה לעצמם...
פרק 2
אניטה מיהרה לשלוח מסרון להעביר את ההודעה לסרגיי שחייך לעצמו. רונן שקד המפענח הראשי של המוסד ישב בחדרו כאשר קיבל לידיו הודעה המאשרת, "שוב הועבר מסר לסרגיי במטה ה-ק.ג.ב במוסקבה", המסר כלל מס' מילים בלתי מובנות, שקד הבין כי עליו לפענח במהירות את המסרים בטרם יתרחש אסון, שיטת העברת המסרים במסווה של משחק החווה של פייסבוק הייתה מושלמת, המוסד הישראלי קלט את המסרים והדרך לפענוח קיווה עמדה בפתח, הרשת המתוחכמת בשיתוף רוסיה תורכיה ופולין הדאיגה מאוד את ראשי המוסד.
סווטלנה עלתה לישראל בשנות השבעים, את השכלתה וכישוריה רכשה במוסד המיוחד של ה-ק.ג.ב בעיר פטרודבורץ, מייד עם עלייתה לארץ החלה סווטלנה להיטמע בקרב הישראלים עד שלא ניתן היה להבחין בשמץ ממבטאה הרוסי, סווטלנה דיברה והתנהגה כישראלי לכל דבר ועניין, נישאה. ילדה שני ילדים והמתינה בסבלנות שנים רבות ליום בו תופעל ע"י שולחיה.
פרק 3
והיום הזה אכן הגיע, סווטלנה או בשמה המקורי (יילנה ניצקובה) כבר כמעט ושכחה את שולחיה ואת מטרת עלייתה לישראל, כמעט שלושים שנה של חיים במסווה חלפו, סווטלנה הייתה בטוחה שלאחר נפילת ברית המועצות בשנת 1991 לא תופעל לעולם, החיים בישראל הטיבו עימה עד ליום בו פגשה במפעילה הרוסי.
היה זה בוקר שהחל ככל הבקרים, סווטלנה ישבה במרפסת ביתה במרומי הקומה החמישית והביטה בעיר המתעוררת לשגרת היום, בעלה שמעון כבר יצא לעבודתו, בנה הבכור שירת בצה"ל ולא היה בבית כבר עשרה ימים, בתה יצאה דקות ספורות לפני כן לבית הספר התיכון בו למדה, בעודה מציתה סיגריה שנייה לבוקר זה ולוגמת מהקפה החם נשמעה לפתע דפיקה בדלת הדירה, סווטלנה ניגשה לדלת והביטה מבעד לעינית, מעבר לדלת עמד גבר לא מוכר, בד"כ היה השומר הממוקם בלובי מתקשר כאשר הגיע אורח לא קרוא משום מה הפעם זה לא קרה, סווטלנה פתחה את הדלת חלקית כאשר שרשרת הביטחון שעל הדלת אינה מאפשרת פתיחה מלאה, בוקר טוב אמר הגבר, "שמי אלכס נשלחתי ע"י בן דודך דימיטרי סרטוב" , השם דימיטרי סרטוב הכה בה בעוצמה, זו הייתה מילת הקוד, מילת ההפעלה, סווטלנה חשה שהאדמה נשמטת מתחת לרגליה, בהכנעה פתחה את הדלת לרווחה ואפשרה לגבר הזר להיכנס לביתה, סווטלנה הובילה את אלכס לכורסה שבסלון, קפה? שאלה כאילו הייתה מהופנטת, "תודה אמר אלכס אחד סוכר". סווטלנה ניגשה למטבח, אלכס ישב והביט סביבו בוחן את הסלון, מול עיניו ריצד לו מסך המחשב ממקום מושבו ניתן היה לראות חווה וירטואלית מפוארת, פרות גועות ברפת וצהלת סוסים נשמעו ברמקול המחשב מדי פעם נשמעה כבשה פועה, אלכס חייך לעצמו, הוא ידע שהדרך להעברת המסרים תהיה קלה וקשה מאוד לאיתור...
המשך יבוא!
|